עמוד בית
יום ב, 02.08.21

יוני 2021


מאמרים
לירון ורדי דוד, רמי דוד, עמ' 346-348

לכידת העצב האיליו-היפוגסטרי הוא מצב לא שכיח העלול לגרום לתלונות על כאבי בטן בילדים. בעבודה זו נתאר ילדה בת 12 שנים שהחלה להתלונן על כאבים בבטן אמצעית תחתונה, זמן קצר לאחר נפילה מכיסא. הכאבים לוו בהמשך בכאב עז בהטלת שתן, בבחילות ובהקאות. בירור מקיף לא העלה בשלב הראשוני עדות להפרעות אורגניות, ואף הועלתה אפשרות שמדובר בהפרעה לא אורגנית. בהמשך עברה הזרקת מאלחש מקומית עם הקלת כאב זמנית. ניתוח ראשון לניתוק עצב תחושתי באזור הרגישות לא הביא להקלה בכאב.

לאחר בירורים נרחבים בוצע ניתוח נוסף בו נמצא קרע בחותלת השריר האלכסוני החיצוני עם לכידת העצב האיליו-היפוגסטרי. מיד לאחר הניתוח שבו בוצעה כריתת העצב ותיקון הקרע, הכאבים חלפו לחלוטין והילדה חזרה לתפקוד מלא.

מטרת מאמר זה, שבו גם נסקור את הספרות הקיימת לגבי אבחנה זו, היא הגברת המודעות למצבי לכידת עצבים תחושתיים בדופן הבטן המאופיינים בכאב עז ביותר, אך ללא כל ביטוי באמצעי דימות שונים ובבדיקות המעבדה, וזאת במטרה למנוע בירורים מיותרים וסבל ניכר וממושך לחולה.

יפעת אטיאס, בן ציון גרטי, דן בן אמתי, עמ' 349-354

הקדמה: ההוריות לאשפוז של ילדים עם ארגמנת על שם הנוך-שונליין (Henoch Schonlein Purpura) השתנו במהלך השנים, מאשפוז של כל הילדים לאשפוז סלקטיבי. אולם עדיין אין קריטריונים ברורים לגבי הצורך באשפוז של חולים אלו

מטרת העבודה: לבדוק מה היו המאפיינים הקליניים וההוריות לאשפוז של ילדים עם ארגמנת על שם הנוך-שונליין

שיטות מחקר: סקרנו את הרשומות ממחושבות של ילדים שפנו למיון בית החולים שניידר עם אבחנה של ארגמנת על שם הנוך-שונליין בין השנים 2015-2005. השווינו בין חולים שפנו לחדר מיון ואושפזו לחולים שלא אושפזו

תוצאות: נסקרו 116 ילדים שפנו לחדר מיון שניידר בשל ארגמנת על שם הנוך-שונליין. שיעור של 12% מהילדים עם ארגמנת על שם הנוך-שונליין (14 ילדים) אושפזו בפנייה הראשונה למיון, אך בהמשך היו 57 פניות חוזרות למיון, ואושפזו עוד 19% מהילדים (22 ילדים). הגיל הממוצע של הילדים היה 7.4 שנים, 57% היו בנים, ל-10% מהילדים היו מחלות רקע, בעיקר מחלות אוטו-אינפלמטוריות. הסיבות העיקריות לאשפוז היו מעורבות מערכת עיכול (דימום או כאבי בטן), ממצאים בכליות (המטוריה או פרוטאינוריה) וחוסר יכולת ללכת. אולם למעט דמם ממערכת עיכול, סיבות אלו לא היו הוריות מוחלטות לאשפוז

דיון ומסקנות: אושפזו כ-30% מהילדים עם ארגמנת על שם הנוך-שונליין. בפנייה הראשונה לחדר מיון אושפזו 12% מהילדים, בפניות הנשנות אושפזו כמעט כפליים מאשר בפנייה הראשונה (19%). לא נמצאו קריטריונים חד משמעיים לאשפוז הילדים, למעט דמם ממערכת עיכול

מירי זקצר, ניר בר, לואיז קזרלי, דוד חסין, לאוניד ברסקי, עמ' 355-357

קלבסיאלה פנאומוניה (Klebsiella pneumonia)  הוא חיידק גראם שלילי, אנארובי פקולטטיבי, בעל צורת מתג. קלבסיאלה פנאומוניה, בפרט כאשר הזיהום נרכש בקהילה, היא לרוב מחולל של זיהום בדרכי השתן ולעתים של דלקת ריאות. בעשורים האחרונים מתוארת תסמונת ייחודית עם מורסה בכבד. התסמונת אופיינית לחולים הלוקים בסוכרת ומאופיינת באלח דם, זיהום העוצבה (meningitis), זיהום תוך עיני (endophthalmitis) וזיהום נמקי ברקמה הרכה (Necrotizing fasciitis) . הדיווחים הראשונים התקבלו מטאיוון כתיאורי מקרה, אך בהמשך התקבלו דיווחים נוספים מכל רחבי אסיה. בשנים האחרונות חלה עלייה בהיארעות מורסה בכבד הנגרמת מקלבסיאלה פניאומוניה. התסמונת תוארה באזורים נוספים ברחבי העולם, בהם אוסטרליה, ניו זילנד, מערב אירופה, צפון אמריקה ודרומה. למיטב ידיעתנו אלו שתי פרשות החולים הראשונות המתועדות מישראל.

במת המערכת
יניב שטיינפלד, ירון ברקוביץ', עמ' 358-360
החלפת מפרק הירך בגישה קדמית היא סוגיה מדוברת מאוד בספרות בשנים האחרונות, עם מאמרים ומחקרים רבים המנסים לחקור ולסקור את היתרונות והחסרונות של גישה זו [1]. גישה קדמית אינה הגישה היחידה למפרק הירך. קיימות כיום מספר גישות ניתוחיות למפרק הירך אשר מסווגות על פי מיקומן. הגישות הנפוצות ביותר היום לצורך החלפה מלאה של מפרק הירך הן גישה אחורית, גישה ידית וגישה קדמית. רמת הטכנולוגיה והציוד הנלווה למשתלים מאפשרים היום גישה נוחה ובטוחה למפרק הירך בגישות הניתוחיות השונות, הן סביב המרכיב האצטבולרי (המרחשת) והן סביב המרכיב הפמורלי (בירך) [2].
סקירות
נדב רינות, בצלאל פסקין, נביל גרייב, יניב טריאור סימונוביץ, משה מייזלס, יעקב שפירא, עמ' 361-366

במהלך השנים הפכה החלפת מפרק הירך מניתוח המיועד לקשישים בתפקוד נמוך, לניתוח המבוצע גם במטופלים צעירים יותר המעוניינים במפרק ירך מתפקד היטב כדי לעמוד בדרישות של אורח חיים פעלתני וספורטיבי.

בעבר, השימוש בגישה האחורית היה השכיח ביותר, אך בשנים האחרונות, עם פרסומים אודות יתרונות הגישה הקדמית, קיימת מגמת עלייה בשכיחות החלפות הירך בגישה זו.

בניגוד לגישות האחרות למפרק הירך, הגישה הקדמית ״מכבדת״ מישורים בין שריריים וכן מישור בין עצבי, על כן נתפסת הגישה הקדמית ככרוכה בכאב מופחת, שיקום מהיר, ויציבות טובה ביחס לגישות ניתוחיות אחרות. עקב כך, גישה זו עוררה עניין רב, הן מצד הקהילה האורתופדית והן מצד המטופלים המעוניינים לשמר את שגרת חייהם הפעלתנית. מנגד, ליתרונות המזוהים עם הגישה הקדמית ניצבים חסרונות הייחודיים לגישה זו כגון קושי טכני הכרוך בביצועה, עקומת למידה מאתגרת, ופגיעה נפוצה יחסית בעצב התחושתי של צד הירך.

עקב העלייה בשכיחות החלפות הירך המתבצעות בגישה הקדמית, קיים צורך בסקירת ההיבטים השונים של הגישה הקדמית. מטרת מאמר זה היא לדון בעקרונות הגישה הקדמית, תוצאותיה וסיבוכיה

גיל קמחי, עמ' 367-371
החלתם של חוקים להגבלת היקף שעות העבודה בהתמחות בשנת 2003 בארצות הברית ובאירופה, הביאה לשינויים נרחבים בהכשרת המתמחים בנוירוכירורגיה והשפיעה על איכות הטיפול שניתן למטופלים. מטרתו של מאמר זה היא לסקור ולנתח את הספרות העולמית הנוגעת להשלכות מגבלת השעות על ההכשרה בנוירוכירורגיה, ולהפיק לקחים שניתן ליישם בישראל. מהסקירה עולה כי צמצום היקף שעות העבודה שעוגן בחוקים דומים בארה"ב ובאירופה לא הביא לעלייה בבטיחות הטיפול, ואף גרם לעליה בשיעור הסיבוכים הבתר-ניתוחיים בתקופה שלאחר החלת התקנות המגבילות. קיצור שעות העבודה באירופה הוביל לירידה בהיקף הניתוחים המבוצעים על ידי מתמחים, וגרם לירידה בתחושת הביטחון בקרב מתמחים בנוירוכירורגיה כשהם מתחילים לנתח באופן עצמאי בתום ההתמחות. סקירה זו מדגישה את צרכי ההכשרה הייחודיים להתמחות זו, ומזהירה מיישום שינויים אחידים וגורפים על כלל ההתמחויות ללא התחשבות במאפייני צרכיה של כל אחת מהן
עדי מרום, פאולה רושקה, עמ' 372-376

שיעור של 15%-18% מהאוכלוסייה יחוו דיכאון במהלך חייהם, מתוכם שליש יסבלו מדיכאון עמיד לטיפול (TRD) שאינו מגיב לשני משטרי טיפול מקובלים. קיים מחסור בטיפולים יעילים ל-TRD, ובפרט בטיפולים בעלי השפעה מהירה שמהותיים עבור חולים בעלי נטיות אובדניות.

תרסיס אף של אס-קטמין, אננטיומר של חומר ההרדמה והסם הדיסוציאטיבי קטמין, אושר על ידי ה-FDA לטיפול ב-TRD בשנת 2019 ונכנס לסל שירותי הבריאות בישראל ב-2020. המחקרים הקליניים הראו שאס-קטמין בשילוב נוגד דיכאון פומי משפר את תסמיני הדיכאון באופן שנשמר לאורך זמן ובעל פרופיל בטיחות סביר.

יחד עם זאת, לחומר יש פוטנציאל לשימוש לרעה ולהשפעות לוואי המצריכות השגחה. לפיכך, על הטיפול להתבצע בהתאם לתוכנית לצמצום סיכונים, כולל מתן במרפאה ציבורית תחת השגחה ישירה של צוות רפואי, מדידת לחץ דם ותשומת לב לשינויים בהכרה, לדיסוציאציה ולפיתוח תלות.

דן נמט, אלון אליקים, עמ' 377-381
מחלת מקארדל (מחלת אגירת גליקוגן מסוג 5), היא מחלת חולשת שריר תורשתית הנגרמת בשל חסר בפעילות האנזים גליקוגן פוספורילז בשרירי השלד. חסר בפעילות האנזים מוביל להפרעה בפירוק גליקוגן שרירי המהווה מאגר אנרגיה חשוב לביצוע פעילות גופנית. אנשים עם מחלת מקארדל ידגימו אי סבילות למאמץ גופני, ומאמץ גופני עצים, אף עלול להוביל לתמס שריר (רבדומיוליזיס), מיוגלובינוריה ואי ספיקת כליות. למרות שמחלת מקארדל מתאפיינת באי סבילות למאמץ כבר בגיל הצעיר, הרי שפעמים רבות אבחונה נעשה רק בעשור השני והשלישי לחיים. אי הסבילות למאמץ והחשש מתמס שריר, גורמים לאנשים עם מחלת מקארדל להימנע מלבצע פעילות גופנית, למרות חשיבותה הברורה לבריאות. כמו במחלות כרוניות אחרות, גם באנשים עם מחלת מקארדל, פעילות גופנית מותאמת ומונחית רפואית בשילוב עם תזונה מתאימה, אפשרית, חשובה ומועילה
עומר אניס, בוריס גילבורד, נעם ד' כתרי, עמ' 382-385
רעלן הבוטולינום נמצא בעשורים האחרונים במרכז תשומת הלב כטיפול במספר מצבי חולי אורולוגיים הקשורים להפרעות בתפקוד מערכת השתן התחתונה. הטיפול ברעלן מבוסס על מחקרים, מוסכם ומומלץ על ידי מגוון איגודים רפואיים בשני מצבים עיקריים: שלפוחית שתן נוירוגנית ושלפוחית שתן רגישה אידיופתית העמידה לטיפול פומי. בחולים שבהם התגובה לרעלן אינה מספקת, קיים אתגר לאיתור הגורם לכך. בחלק מהחולים, היעדר תגובה נובע מהופעת נוגדנים מנטרלים נגד הרעלן, ומונעים את השפעתו. הצורך באבחון נוגדנים אלה בעשייה ברפואית אינו מוגדר דיו, כמו כן, ההוריה להמשך טיפול בהזרקות של הרעלן בתוך שלפוחית השתן במקרה של הופעת נוגדנים מנטרלים, טעונה מחקר נוסף בתחום
ניר ארדינסט, דוד ברקוב, עמ' 386-392

תסמונת ראיית המחשב היא תופעה נפוצה מאוד בין משתמשי המחשב: 90% מהמשתמשים במחשב יותר משלוש שעות ביום לוקים בתסמונת זו. תסמונת ראיית המחשב מוכרת בשמות נוספים כגון מאמץ עיני דיגיטלי (Digital eye strain) ועייפות ויזואלית (Visual fatigue), וכוללים תסמינים הנובעים מעבודה ממושכת מול צגי מחשב או מול צגים דיגיטליים למיניהם .חלוקה עדכנית מסווגת את גורמי התסמינים לשלוש קטגוריות נפרדות הכוללים תסמיני ראייה, תסמיני המסך הדיגיטלי עצמו ותסמיני משטח העין.

תסמונת ראיית המחשב כוללת בתוכה קשת נרחבת של תסמינים שאינם ספציפיים, הנכללים במונח אסטנופיה וכוללים עייפות של העיניים, תחושת מאמץ בעיניים, כאב בעיניים או ברקמות סמוכות, ראייה מטושטשת, כאבי ראש ואף ראייה כפולה (דיפלופיה). אסטנופיה ועין יבשה הן תסמיני הליבה של תסמונת ראיית המחשב.

יש פתרונות וטיפולים מגוונים לטיפול בתסמינים השונים הקשורים לראייה, למסך ולמשטח העין ובמיוחד לתסמינים העיקריים הקשורים לעין היבשה. טיפול בתסמונת ראיית המחשב מתמקד לפי קבוצות התסמינים ואף רצוי טיפול משולב בין הקבוצות. תיקון של שארית אסטיגמציה, יתרות אקומודציה, פריזמה עם בסיס פנימה ובסיס למעלה והגדלת רזרבות התכנסות יעילים בהיבט הטיפול הראייתי. שינוי תאורה, מיקום מסך והסטת מבט יעילים בתסמינים הקשורים למסך ודמעות מלאכותיות, תרגול מצמוץ והגברת הלחות בחדר מסייעים בטיפול בתסמיני במשטח העין.

בנוסף לאור הכחול, כנראה שיש השפעה מסוימת על תסמונת ראיית המחשב, וכזהירות מונעת יש להפחית במידת האפשר את קרינת האור הכחול החודרת לעין או הנפלטת מצג המחשב.

היסטוריה של הרפואה
אבישי גולץ, עמ' 393-396

האורתופדיה (גם – כירורגיה אורתופדית) היא תחום ברפואה העוסק במחלות, ליקויים, זיהומים, שאתות וחבלות במערכת השלד, המפרקים והשרירים שבגוף האדם.

המונח אורתופדיה (מיוונית Orthos – יישור, Pais – ילד) נטבע לראשונה בשנת 1741 על ידי המנתח הצרפתי ניקולס אנדרי (Nicolas Andry de Bois-Regard) מאזור ליון שבצרפת לתיאור תיקון ומניעת עיוותים של עמוד השדרה בילדים. רק במחצית השנייה של המאה ה-18 נפרדה האורתופדיה מהכירורגיה הכללית והפכה להתמחות נפרדת ברפואה.

התפתחות רבה בתחום האורתופדיה הושגה בעקבות המלחמות השונות והתוצאות הבלתי נמנעות שלהן – הפציעות הקרביות, ובעקבות התפתחויות שונות ברפואה כמו הבנת חשיבות הסטריליות בניתוחים, האפשרות לערוך ניתוחים בהרדמה כללית, התחלת השימוש באנטיביוטיקה, התפתחות הארתרוסקופיה והמכשור הסיבי-אופטי, ואפשרויות הדימות השונות.

המאמר נועד לסקור ציוני דרך בהתפתחות האורתופדיה משחר ההיסטוריה בימי מצרים העתיקה ועד ימינו, ואת צעדיה הראשונים של האורתופדיה בארץ ישראל.

 

 

מזוית אישית
ישראל עמירב, עמ' 397-398
סתיו 2020, לשבת על המרפסת, קומה 15 בדירה השכורה בנווה שרת תל אביב. בין המגדלים יש רוחות נעימות, רחש הרוח כבריזה כמעט כל היום. בעת הזו אין לי ספק שרוח שכזאת מעיפה את הקורונה ולא נותנת לה לשקוע על שום משטח לידי. אולי אף לא באוויר
ביקורת ספרים
לימור שרייבמן-שריר, עמ' 402
יהודה שינפלד, עמ' 403-404
הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303