עמוד בית
יום ג, 22.06.21

מאי 2021


אקטואליה
יוסף עוזיאל, ע"מ 276-278
עם תחילת מגפת הקורונה החל שיתוף פעולה בינלאומי נמרץ בריאומטולוגיה ילדים. תוך ימים בודדים הוקם אתר רישום לאיסוף מידע על ילדים עם מחלות שגרוניות (ראומטיות) החולים בקורונה, ובמקביל נפתח אתר רישום למטופלים ובני המשפחה. נכתבו דפי עמדה והנחיות איגוד. עם גילוי התסמונת הדלקתית דמוית מחלת קוואסאקי לאחר תחלואת קורונה, נפתח רישום בינלאומי גם אודות תסמונת זו. המידע המצטבר הראה כי תחלואת קורונה בילדים ובילדים עם מחלות שגרוניות אינה קשה. נמצא גם כי גבר השימוש ברפואה מרחוק
מורן פרידמן, נועה גור אריה, עדי אורבך, נדב חדד, אלואיז חדד, דינה רחל צימרמן, עמ' 279-284

מגפת הקורונה הציבה בפנינו אתגרים רבים, וביניהם ניהול דיאדת יולדת-ילוד, דיאדת מניקה-יונק וכן ההנקה, תוך קידום בריאותם ומניעת הדבקה בנגיף בקהילה ובתי החולים, מהשעות הראשונות לאחר הלידה ומהלך תקופת ההנקה. קיימת תמימות דעים בעולם כולו לרבות איגודים רפואיים מובילים בעולם, כי הנקה היא בעלת חשיבות קצרה וארוכת טווח לבריאות האם ותינוקה, לבריאות הציבור וכן לכלכלת בריאות. יתרה מכך, הוכח כי הנקה ו/או חלב אם מפחיתים תחלואה זיהומית ובפרט זיהומים בדרכי הנשימה בקרב תינוקות וילדים. אמנם אין זו התמודדות ראשונה של מערכות הבריאות עם נגיף ממשפחת הקורונה, אך כשרב הנסתר על הגלוי בהקשר של נגיף חדש, החששות מובילים להתערבויות שונות והנחיות לעיתים אינן שקולות דיין בתחשיב תועלת לעומת סיכון ברמת הפרט והחברה. במאמר סקירה זה, ברצוננו לסקור את ההנחיות של הארגונים המובילים בעולם אשר פורסמו בנושא נגיף הקורונה והנקה במהלך המגפה והנימוקים להנחיות אלו. ברפואה מבוססת ספרות, אנו שואפים למתן הנחיות המתבססות על שקלול הידע הרפואי הקיים, רצונות ואמונות המטופל והערכה קלינית. מטרת סקירה זו היא להדגיש את הצורך בחקר מתמיד של התחלואה בעת מגפה גם בהקשרה של הנקה, חציבת המידע הקיים בנושא מגפות והנקה, ובד בבד, מתן הנחיות מבוססות הספרות גם בנושא הנקה תוך תחשיב כלל שיקולי תועלת אל מול סיכונים.

עמנואל בר, יהודה לרמן, ח'יתאם מוחסן, עמ' 285-290

בדצמבר 2020 החל מבצע החיסונים נגד נגיף הקורונה בישראל בשימוש בתרכיב BNT162b2, המבוסס על טכנולוגית mRNA, הנחשבת חדשה בתחום החיסונים. תחילה חוסנו בני 60 שנים ומעלה וחברים בצוותי רפואה, וכיום החיסון פתוח לכלל האוכלוסייה מבני 16 שנים ומעלה. כדי להשיג חסינות קהילתית (חסינות עדר), יש צורך בהתחסנות של 60%–70% מהאוכלוסייה. נכון לאמצע פברואר 2021 קיבלו את מנת החיסון הראשונה כ-42% מהאוכלוסייה בישראל, ושיעור המתחסנים בקרב בני 50 שנים עולה על 70%. למרות הצלחה זו שיעור המתחסנים נגד קורונה נמוך באוכלוסייה החרדית והערבית לעומת שיעורם באוכלוסייה היהודית הכללית בישראל. במאמר זה נסקור את הגורמים שעשויים להשפיע על קבלת חיסונים נגד קורונה על סמך מאמרים ומחקרים מישראל ומהעולם.

מסקירה זו עולה, כי הגורמים המשפיעים על הנכונות להתחסן נגד קורונה כוללים חששות באשר לבטיחות החיסון וקיומן של המלצות להתחסן שנתנו מעסיקים או הרופאים המטפלים, וגם אי-כפיה של מתן החיסון. נוסף על כך נראתה שונות בנכונות להתחסן לפי מאפיינים סוציו‑דמוגרפיים, כגון תעסוקה, קבוצות גיל ומגדר ואף השתייכות פוליטית. אוכלוסיות מיעוט בפרט חשופות למידע מוטעה אודות חיסונים. הן האוכלוסייה הערבית הן האוכלוסייה חרדית נחשבות קבוצות מיעוט באוכלוסייה הישראלית ומאופיינות באורח חיים ייחודי להן ובהשתייכות למעמד סוציו-אקונומי נמוך, ומאפיינים אלו, בין היתר, קידמו את ההיארעות המוגברת של קורונה בתת-קבוצות אלו. יש צורך דחוף למצוא פתרון ייעודי לצורכיהן הייחודיים של אוכלוסיות מיעוט אלו, הנתונות בסיכון של השפעת מידע מוטעה בנושא, כדי להגביר את ההיענות שלהן לקבלת חיסונים נגד קורונה. פעילות זו צריכה להיעשות נוסף על בחינה מעמיקה של הגורמים לחוסר התחסנות באוכלוסיות אלו בכלל ונוסף על מאמצים לצמצום פערים חברתיים-כלכליים בין תת-קבוצות באוכלוסייה

אורית קרניאלי-מילר, רון מימון, יעל בנימיני, עמ' 291-296

הקדמה: מגפת הקורונה הציבה אתגרים ייחודיים בפני צוותים רפואיים בכלל ובתחום המיילדות בפרט, תחום שבו לא ניתן היה לדחות את הטיפול. טיפול מיטבי בתקופת הקורונה חייב עמידה בדרישות משתנות והקפדה על בטיחות הצוות והמטופלות לצד שמירה על קשר קרוב וישיר עם המטופלות.

מטרות: ללמוד מנקודת מבטם של רופאים ורופאות במיילדות על האתגרים, הצרכים וההתמודדות בתקופת הגל הראשון של הקורונה.

שיטות מחקר: מומחים ומתמחים (7 נשים, 6 גברים) מארבעה בתי חולים, שעבדו בתחום המיילדות בתקופת הגל הראשון של הקורונה, רואינו בראיונות עומק חצי מובנים שנותחו בשיטת ההיטמעות/התגבשות שפותחה ברפואה.

תוצאות: הממצאים מגלים כי לצד ההתגייסות המרשימה של הצוותים לליווי הנשים בתקופה זו, רופאים ורופאות נתקלו באתגרים שונים, ביניהם הצפה של מידע והנחיות; תחושת חוסר שקיפות של המערכת עם הנחיות סותרות ומשתנות; תחושה של אי שמירה מלאה עליהם ועל צורכיהם הבסיסיים; קושי בקיום מסגרות רגילות של תקשורת בתוך הצוות; התמודדות עם חרדה של מטופלות ובני משפחתן; צורך לנסות לשמר אוירה חיובית של לידה יחד עם צורך להציב גבולות, לשמור מרחק ולהתמגן. הצוותים חשו צורך בהכשרה בהתמודדות עם החרדות של הצוות והמטופלות כמו גם מציאת דרכים לשמור על קשר מקצועי-חברי ביניהם.

מסקנות: תקופת הקורונה אילצה את צוותי המיילדות לשנות נהלים ולהתנהל אחרת. הם הדגימו מחויבות גדולה לאפשר ליולדות חוויה חיובית, גם במגבלות הקורונה, יחד עם קושי גדול בחוויה שלהם הנמצאים בעצמם תחת התמודדות עם החששות מהנגיף, התרחקות של אחרים מהם ומתן מענה לצרכים חדשים שעולים.

דיון: דיווחים מהעולם וממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על חשיבות הדאגה למנגנונים שיאפשרו שמירה על האמון של אנשי צוות ומטופלות במערכת, באופן שיקדם מתן טיפול בטוח ואיכותי.

לסיכום: זיהוי האתגרים והכוחות הקיימים בצוותים הרפואיים מאפשר להבין את צרכיהם בעת התמודדות עם מגפה, ביניהם דאגה לצורכיהם כאנשים, כבני משפחה, החשופים לסכנה וצריכים לעבוד בה כמו גם הדאגה להכשרה במיומנויות שיסייעו להם להתנהל במצבים אלו.

מאמרים
תמירה פיינסילבר, הווארד טנדטר עמ' 297-300

יתר לחץ דם לא מאוזן סמוי ((MUCH – masked uncontrolled hypertension הוא מצב שבו מטופל מאובחן עם יתר לחץ דם המקבל טיפול תרופתי, מציג ערכי לחץ דם תקינים במסגרת המרפאה, אך ערכים לא מאוזנים במדידות ביתיות מחוץ למרפאה. אנו חושדים ביתר לחץ דם לא מאוזן סמוי במטופלים עם מדידות ביתיות גבוהות בשגרת החיים על מגוון מצבי העקה המלווים אותם , בהשוואה למדידות תקינות במרפאה. יש חשיבות מכרעת לאבחון MUCH, משום שהסיכון לסיבוכי יתר לחץ דם בחולים אלו, ללא תגבור הטיפול, הוא גבוה במיוחד.

ניטור לחץ דם (ל"ד) אמבולטורי במשך 24 שעות ("הולטר לחץ דם") מוגדר כמדד הזהב או כבדיקת הזהב (gold standard) לאבחון יתר לחץ דם לא מאוזן סמוי. בעוד שיתרונות הניטור תוארו בפירוט בספרות המדעית ובהנחיות השונות לאבחון וטיפול ביתר לחץ דם. יש מעט מאוד מידע בספרות על מגבלות הבדיקה. למיטב ידיעתנו, עד כה לא תוארה בספרות תוצאה חיובית כזובה של יל"ד לא מאוזן סמוי בניטור 24 שעות.

 

אנו מדווחים במאמרנו הנוכחי על פרשת חולה שעברה הולטר לחץ דם, על מנת לנסות לאבחן או לשלול יתר לחץ דם לא מאוזן סמוי, אשר בעקבותיו נעשתה אבחנה של יתר לחץ דם לא מאוזן דרגה I משולב – סיסטולי ודיאסטולי. הניטור הראשון בוצע ביום שהתאפיין באירועי דחק קשים. כעבור 10 ימים בלבד, בתנאי חיים רגילים, ובהיעדר אירוע דחק חריג כמו בבדיקה הקודמת, נמצאו ערכי לחץ דם מאוזנים ביום ובלילה, ונשללה האבחנה של יתר לחץ דם לא מאוזן סמוי (MUCH).

עלאא אבו אלעסל, ערן קלץ, בזיל קאופמן, בנימין ברנפלד, גבריאל נירנברג, עמ' 301-306

הקדמה: ניתוח החלפת ברך, מוכר כמוביל בשכיחותו בתחום החלפות המפרקים עם שיעורי הצלחה גבוהים במחלה ניוונית ראשונית (Primary Osteoarthritis). מאידך, חולים עם מחלה שניונית מורכבת (Secondary Osteoarthritis), נדחקו לשולי המענה הרפואי ונאלצו להשלים עם מגבלתם, או להיחשף לסיכונים מרחיקי לכת בניתוחים קונבנציונאלי.

עשורי חיים מוקדמים, ניתוחי עבר, מורכבות טכנית, תחלואה ניתוחית מוגברת, שונות רבה בפתולוגיה ואנטומיה, ותוצאות קליניות ירודות, הן מניין סיבות חלקי.

הטמעת טכנולוגית ברפואה הובילה שינוי תפיסתי ויישומי עם פתיחת חלון טיפולי רחב למגוון מחלות מפרק ברך שניוניות בעזרת משתלים מותאמים אישית PSI Patient Specific Implant)) .

מטרות: הערכת יעילות ,בטיחות ומגבלות השימוש בטכנולוגיית (Patient Specific Implant) PSI כאלטרנטיבה לניתוחים קונבנציונליים במצבים מורכבים של החלפת ברך. הערכת תוצאות קליניות, היבטים טכניים ודימות.

שיטות מחקר: נערך מחקר עוקבה פרוספקטיבי, מבוסס על שאלוני WOMAC (The Western Ontario and McMaster Universities Osteoarthritis Index) לפני ואחרי הניתוח. נערך סיקור פרטני למאפייני החולה המיועד לטיפול בשיטת PSI ובוצע ניתוח של היבטים טכניים.

תוצאות המחקר: נצפתה עקומת שיפור קליני של 31 נקודות (p=0.021) בשאלוןWOMAC  במעקב של לפחות 12 חודשים. הדגמת האופן שבו טכנולוגיית PSI מייתרת הוצאת מתכות ומאפשרת איזון ציר מכאני של גף תחתון בנוכחות עיוותים גרמיים חוץ מפרקיים .

מסקנות: באוסטאוארתריטיס שניוני עם עוותים גרמיים, נוכחות מתכות קיבוע, או מחלות מיוחדות, טכנולוגיית PSI מצמצמת בסדרי גודל את מורכבות הניתוח, התחלואה, פוטנציאל הסיבוכים, ומניבה תוצאה קלינית ותפקודית משופרת .

דיון וסיכום: לראשונה, מוגש בידול, מיקוד ואפיון קבוצת חולים עם אוסטאוארתריטיס משני מורכב, שבו PSI מסתמן כקפיצת מדרגה טכנולוגית בניתוחי TKR לחולים במצב קליני מורכב.

נסים גנטוס, שמרית הרשקוביץ, איתמר פורן, פליקס בנינגר, יאיר מולד, נעה אליקים-רז, עמ' 307-310
תסמינים נוירולוגיים מהווים הסתמנות נדירה ביותר של מחלת קיקוצ'י פוג'ימוטו. בפרשת החולה במאמרנו מדווח על חולה צעירה עם אבחנה של קיקוצ'י פוג'ימוטו אשר פנתה לבית החולים עם תסמינים נוירולוגיים המתאימים לאבחנה של דלקת עוצבות מוח עקרה (aseptic meningitis), יחד עם ממצאים בבדיקת דימות, שנסוגו תחת טיפול בסטרואידים. ממצאים אלה, למרות נדירותם, תוארו כחלק מהסתמנות  המחלה. אולם לנוכח הקשר בין מחלת קיקוצ'י-פוג'ימוטו עם מחלות נוספות, דוגמת זאבת, אין לשלול קיומן של אבחנות נוספות שטרם הוכחו במקביל
סקירות
דוד רבינרסון, עמ' 311-315
שתיית אלכוהול במהלך ההיריון הופכת לתופעה נפוצה וכלל-עולמית. נוהג זה כרוך בעלייה בשיעור סיבוכי ההיריון מסוגים שונים ובעיקר הוא קשור להתפתחות תסמונות של הפרעות קוגניטיביות והתנהגותיות אופייניות בילודים ובילדים הנולדים לאימהות אשר צרכו אלכוהול במהלך הריונן. אין גבול נמוך לצריכת אלכוהול במהלך ההיריון שמתחתיו לא תיתכן פגיעה בעובר או בילוד וכן אין "תקופה בטוחה" כלשהי לצריכת אלכוהול במהלך כל ההיריון. פגיעות עקב שתיית אלכוהול בהיריון מיוחסות גם לחסרים תזונתיים של ויטמינים ויסודות קורט. קיימות גם המלצות להימנעות משתיית אלכוהול עוד בטרם כניסת האישה להיריון במקרה בו הכוונה להרות היא מתוכננת. קשת המומים לעובר המאופיינים על רקע צריכת אלכוהול בהיריון נקראת תסמונת האלכוהול בעובר (fetal alcohol syndrome), ומגוון ההפרעות ההתנהגותיות האופייניות לילודים לאימהות שצרכו אלכוהול בעת הריונן נקרא טווח תסמונות האלכוהול בעובר (fetal alcohol spectrum disorders). נשים אינן נרתעות משתיית אלכוהול בהיריון גם כשהן משיגות אותו באמצעות טיפולי פוריות. מן הספרות הרלבנטית עולה בנוסף, כי נשים מדווחות על כך שלא הוסבר להן על הסיכון שבשתיית אלכוהול במהלך הריונן, ועל כן יש לתת הסבר כזה ולתעד את נתינתו לאישה ההרה עוד בזמן הפגישה הראשונה עם רופא הנשים ובכל היריון נתון
מיכל לונץ, רוני ברזילי, עמ' 316-322
כולסטאטומה היא החמורה מבין מחלות האוזן התיכונה הדלקתיות, ונגרמת לרוב עקב הפרעה במנגנון האוורור של מערכת האוזן התיכונה. היא מתאפיינת בהפרשה זיהומית מהאוזן ובירידת שמיעה, ועלולה לגרום לסיבוכים משמעותיים, חוץ ותוך גולגולתיים. לכן הכרחי לטפל בה. הטיפול בה הוא בניתוח, מכיוון שיש לסלקה באופן ישיר, ואין טיפול שאינו בניתוח. כמו כן, נטיית המחלה לחזור מאד גבוהה ולא פעם נדרשים ניתוחים חוזרים. אבחונה נעשה בבדיקת רופא אא"ג באמצעות מיקרוסקופ לבדיקת אוזניים. כאשר קיים חשד לכולסטאטומה, ובבדיקת האוזן אין ממצא חד משמעי, יש לבצע בדיקת דימות ייעודית. מטרת הטיפול הראשונית בכולסטאטומה היא להגיע בעזרת כמה שפחות ניתוחים חוזרים לאוזן יציבה ובטוחה מבחינה רפואית כללית. ברוב החולים, בעת האבחון, המחלה כבר מפושטת ויש צורך בביצוע ניתוח מסטואידקטומיה. הבחירה בסוג הניתוח שיבוצע, Canal wall up mastoidectomy with tympanoplasty השמרני יותר, Canal wall down (radical) mastoidectomy with meatoplasty הפחות שמרני, אוCanal wall down  mastoidectomy (CWMW) with reconstruction of the external ear canal tympanoplasty and mastoid obliteration, נעשית על פי הערכת הסיכוי לסלק את הזיהום והכולסטאטומה ללא סיכון למבנים חיוניים, תוך התחשבות במידת ההרס שהמחלה כבר גרמה. שיקום השמיעה צריך להביא לפתרון שמיעתי יציב, סימטרי ובר ניבוי אשר יוביל לסף שמיעה קרוב ככל האפשר לתקין. במקרים רבים יש להיעזר לשם כך במכשירי שמיעה חיצוניים או מושתלים חלקית. על מנת לאתר ולטפל בכולסטאטומה שחזרה, יש לבצע לאחר ניתוחי כולסטאטומה מעקב קפדני. המעקב מתבצע באמצעות בדיקות במיקרוסקופ אוזניים כל 12-6 חודשים ובאמצעות בדיקת דימות תהודה מגנטית אחת ל-2-1 שנים. אם מאובחנת כולסטאטומה חוזרת, יש לבצע ניתוח לסילוקה בטרם תגדל, תזדהם, ותגרום לסיבוכים
אפרים יאול, עמ' 323-327

תוחלת החיים המתארכת חושפת את האדם קשישים הסובלים מקיהיון המגיעים לשלב המתקדם עולה בכל מסגרות האשפוז הקיימות. מצב זה של חיים באיכות חיים ירודה לאורך חודשים ושנים, כשזמן הפטירה אינו ניתן לניבוי, מעלה דילמות בהחלטות רפואיות ואתיות. הקיהיון הוא מחלה חשוכת מרפא שהגישה הטיפולית בה בשלב האחרון של סוף החיים היא מתן טיפול תומך (פליאטיבי), כשהשיקול המוביל הוא שליטה בסימנים המטרידים ומתן איכות חיים. אך בעוד שבגיל המבוגר כל מחלה כרונית מתקדם היא חשוכות מרפא והגישה אליה בסוף החיים היא טיפול תומך (פליאטיבי) הכולל גם טיפולים מאריכי חיים, הרי שבקיהיון מתקדם הגישה מחמירה וההמלצה היא להימנע מטיפולים מאריכי חיים. מטרת הסקירה לזהות מדדים רפואיים קליניים מבוססי ראיות בספרות המנבאים תמותה תוך שישה חודשים ולמקד על פצעי לחץ, על מנת לאפשר לצוות המטפל קבלת החלטות רפואיות מבוססי ראיות ולא תחושות ולחצים, וגם המשפחות ישקלו ויקבלו החלטות הן לפי הראיות הרפואיות והן לפי הערכים וההעדפות של יקיריהם. בסקירה שיטתית של הספרות הרפואית למציאת מדדים אמינים המנבאים תמותה תוך שישה חודשים במטופלים הסובלים מקיהיון מתקדם נמצאו שבעה מאמרים שעמדו בקריטריונים (5 בארה"ב ושניים מישראל). הובאו המדדים והכלים שנמצאו אמינים בספרות הרפואית. הושם דגש על משתנים הקשורים למצבים (תסמינים) גריאטריים (פצעי לחץ דרגה III IV, מצבים רפואיים לא יציבים ובעיות האכלה ובליעה המצריכות הזנה עם צנרת), ולתת להם משקל בניבוי האופק ההישרדותי תוך שישה חודשים. המאמר מבהיר שבמטופל עם הקיהיון המתקדם, יש צורך בטיפול תומך מאריך חיים ובשילוב טיפולים למתן איכות חיים. אם קיימים מדדים מנבאים משמעותיים לתמותה קרובה תוך שישה חודשים, יש לנקוט בטיפול תומך של מתן איכות חיים בלבד.

הלכה אתיקה ורפואה
שאול דוד בוצ'קו, גבריאל איזביצקי, 328-331
מקובלת הסברה שההלכה היהודית תובעת לעשות כל מאמץ להאריך את חייו של חולה סופני – בדרכי טיפול שגרתיות – בין אם הוא בהכרה ובין אם לאו, בין אם הוא חפץ בהארכת חייו ובין אם הוא מתנגד לה. "חוק החולה הנוטה למות" אימץ שיטה זו בהבדלים קלים. מאמר זה, הדן בטיפול בחולה הנוטה למות מנקודת מבט יהודית, ממחיש כי אין זו גישתה הבלעדית של היהדות. תפקיד הרופא לרפא ולא להאריך חיי סבל בכל מחיר, ואם אין בידו לרפא עליו לכבד את רצון החולה שאינו מעוניין בהמשך סבלו – להימנע מטיפול מאריך חיים ולהסתפק בטיפול להקלת הכאב. דין זה נכון לא רק ביחס לחולה המודע למצבו, אלא גם ביחס לחולה המצוי בתרדמת שאין סיכוי סביר שיחזור לחיים. ראיות מהתלמוד, מהשולחן ערוך ומפסיקותיהם של פוסקים רבים, מבהירות שהיהדות רואה חשיבות רבה באוטונומיה של האדם ובהגבלת ההתערבות הרפואית בעת הצורך. מחברי המאמר קוראים לשינוי החוק בכיוון זה
תמונות ברפואה
מילנה טוקוץ, מרב לידר, עמ' 332-333

אישה בת 52 שנים, ממוצא יהודי גרגוריאני, התייצגה עם איבוד ראייה פתאומי בעין שמאל ועדות לחסימת עורק מרכזי של הרשתית (Central retinal artery occlusion)

הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303