עמוד בית
יום א, 17.01.21

מרס 2005


אקטואליה
יצחק אשכנזי ויהושע שמר

יצחק אשכנזי2,1, יהושע שמר4,3

 

1המרכז לשירותי הרפואה והציוד הרפואי, חיל רפואה, צה"ל, 2אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 3מכבי שירותי בריאות, 4הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב

 

בבוקר יום ראשון, 26 בדצמבר 2004, רעידת אדמה בעוצמה של 9.0 בסולם ריכטר שהתחוללה בקרקעית האוקיינוס ההודי, הובילה להסטה אדירה של מי האוקיינוס כלפי מעלה ולהתפתחות תופעת הצונמי. הגלים שהתפתחו, שעטו במהירות של 800 קמ"ש אל עבר מדינות האוקיינוס ההודי, ותוך כדי התקרבותם לחוף האטו מהירות, גובהם עלה מעשרות ס"מ למטרים רבים ומי החוף נסוגו. הגלים המפלצתיים בעוצמתם שטפו את החופים בזה אחר זה וגרמו לאחד מאסונות הטבע הקשים ביותר בעידן המודרני.

הצונמי, הוא תופעת טבע קטלנית המתפתחת בהדרגה על ציר הזמן, וגורמת לקורבנות רבים ולהשחתת רכוש בטווח של דקות עד שעות רבות. עקב היות הצונמי "אסון מתגלגל" שמהלכיו והתקדמותו אינם מפתיעים, ניתן היה לצפות שהתראה סבירה ליושבי החוף להתרחק למקומות גבוהים, הייתה חוסכת קורבנות רבים!

במאמר נתאר לעומק את ההיווצרות ההדרגתית של האסון, את מרכיביו הרפואיים והאחרים, את המיתוסים המשפיעים לרעה על מקבלי ההחלטות, ועל המענה הנדרש הן ברמה המקומית והן ברמה הבין-לאומית.

אלי שוורץ

אלי שוורץ

 

המרכז לרפואה גיאוגרפית ומחלות טרופיות, מח' פנימית ג', מרכז רפואי שיבא, תל השומר

 

הדיווח בכלי התקשורת בבוקרו של ה-26 בדצמבר 2004 על אודות צונמי אשר פגע בחלקים של אסיה הרחוקה, החל כדיווח לקוני בשולי החדשות. מספר הנפגעים הראשון שדווח עמד מעט מעל מאה. בהדרגה החלו המספרים לעלות, הדיווח הפך להיות עיקר החדשות ואנו למדנו להכיר מהי תופעת הטבע אשר קיבלה את השם היפני "צונמי" או "גלי חוף". ימים ספורים לאחר מכן, כאשר כבר הייתי בחוף המזרחי של סרי-לנקה הבנתי כי הביטוי התמים "גלי חוף" אינו אלא ביטוי להרס חוף מסיבי.

מאמרים
אילן אשר, דניאל אלבירט, משה קושניר וזאב שטגר

אילן אשר1, דניאל אלבירט1, משה קושניר2, זאב שטגר1

 

1מח' פנימית ב' 2היח' הנירולוגית, מרכז רפואי קפלן רחובות, מסונף לבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה, ירושלים

אופסוקלונוס מיוקלונוס עם שיגשון (אטקסיה) (אמ"א)1 Opsoclonus Myoclonus with Ataxia - OMA, הוא תיסמונת נירולוגית נדירה. התיסמונת מתאפיינת בתנועות בלתי נשלטות של העיניים, בתדירות משתנה ולכל הכיוונים, מלווה בתנועות בלתי רצוניות של הגפיים או של שרירי הפנים. לעיתים נילווים גם שיגשון, הפרעה בדיבור, חוסר שקט, שיטיון, אנצפלופתיה, שינויים במצב ההכרה והיא עלולה להסתיים אף במוות. אמ"א קשורה למצבים שונים כולל זיהומים, רעלים, תרופות, אירועים ואסקולריים ופרהנאופלסטיים. תיסמונת אמ"א על רקע פרהנאופלסטי שכיחה יותר במבוגרים מעל גיל 40. השאתות השכיחות בהקשר זה מקורן בריאה (בדרך כלל מסוג תאים קטנים), בשד ובמערכת המין הנשית, אך התיסמונת דווחה גם בהקשר לשאתות אחרות. מנגנונים חיסוניים רבים (נוגדניים ותאיים) הוצעו כבסיס הפתופיזיולוגי לתיסמונת. הטיפול בתיסמונת (טיפול בשאת ו/או בתרופות מדכאות חיסון) בדרך כלל מאכזב. פרשת החולה וסקירת הסיפרות משקפים באופן חד את הקושי באיבחון תיסמונת זו ובטיפול בה.

 

פנחס שכטר, מרדכי שמעונוב ומרדכי לורברבוים

פנחס שכטר1, מרדכי שמעונוב1, מרדכי לורברבוים2

 

1מח' כירורגית א' 2המכון לרפואה גרעינית, מרכז רפואי וולפסון, חולון

 

רקע: הישנות מקומית של שאתות בבלוטת התריס, או של גרורות בקישריות לימפה צוואריות בעלות התמיינות טובה, איננה תופעה נדירה. החולים הם צעירים לרוב, בעלי תוחלת חיים ארוכה ומהווים אתגר לטיפול, מאחר שהטיפול המקובל ביוד רדיואקטיבי אינו מספק במיקרים רבים, וכרוך בהפסקת טיפול הורמוני חלופי למשך תקופה ארוכה. רוב החולים נזקקים לניתוח לכריתת השאתות, ניתוח הכרוך בסיבוכים תיפקודיים וקוסמטיים, בנוסף לקושי הטכני הרב האופייני לניתוחים נישנים בצוואר.

מטרות: יישום טיפול חדשני המשלב מתן מנת טיפול של יוד רדיואקטיבי, וניצולו לסימון מדויק, עם ניתוח לאיתור מצבורים קטנים של תאי שאת בעזרת גלאי, ולכריתתם. כך ניתן להסתפק בניתוח זעיר פולשני אחד.

שיטות: הטיפול המשולב כולל הכנת חולה לטיפול יוד רדיואקטיבי (מנת טיפול) תוך ניצול זמן חיים ארוך של יוד זה, ניצולו כסמן של כל הנגעים לשם איתורם בעזרת גלאי במהלך הניתוח. בניתוח המונחה כורתים רק רקמות נגועות ומסומנות, תוך מזעור נזק.

תוצאות: בשני החולים הסריקה שלאחר הניתוח שיקפה כריתה שלמה של הנגעים. יתר על כן, בשני המיקרים הגלאי תוך-הניתוח איפשר כריתה של ריקמת שאת שלא הודגמה במיפוי שלפני הניתוח. לא נרשמו סיבוכים לאחר הניתוח.

מסקנות: הטיפול המשולב המובא להלן בשתי פרשות חולים יעיל מאוד מבחינה אונקולוגית. לאחר יישומו בקבוצת חולים גדולה ובמעקב של מיספר שנים יהווה תוספת חשובה לטיפולים הזעיר פולשניים.

עמיר שמואלי, ציונה חקלאי ועטל שולמית גורדון

עמיר שמואלי1, ציונה חקלאי2, עטל שולמית גורדון2

1
האוניברסיטה העברית ומכון גרטנר, 2משרד הבריאות, תחום מידע

 

רקע: התאמה נכונה של הקצאת המשאבים לקופות החולים המתחרות לסיכון המבוטחים, היא חוליית מפתח באבטחת הוגנות המערכת ויעילותה. מאז שנת 1995, ההקצאה לקופות בישראל מבוססת על גיל בלבד, בעוד שבכל המדינות המפותחות שהנהיגו מערכת דומה, נעשה מאמץ לשפר את הנוסחה ולהכיל בה את מצב בריאות המבוטחים.

מטרות: להציע נוסחת הקצאה המבוססת על אבחנות רפואיות באישפוז.

שיטות: על בסיס מאגר האישפוזים של משרד הבריאות בשנים 1994-1997, ובאמצעות תוכנת DxCG, נבנה דגם ראשוני לחיזוי עלויות האישפוז בשנה נתונה, על סמך אבחנות באישפוז, גיל ומין באישפוז בשנה שקדמה לה. השלב השני, חיזוי סך עלויות הטיפול הרפואי על סמך מידע מתקופת האישפוז, לא התממש עקב סירוב הקופות לספק את הנתונים הדרושים.

תוצאות: יישום דגם האבחנות בנתוני מאגר האישפוזים נמצא אפשרי, אם כי נדרש מחקר נוסף כדי להגיע לדגם המתאים ביותר. דגם האבחנות מניב תחזית מדויקת יותר לעלויות האישפוז מאשר הדגם הדמוגראפי (גיל ומין בלבד).

מסקנות: לאחר עשור של הקצאת המשאבים לקופות החולים על בסיס גיל המבוטחים בלבד, המערכת הישראלית נקראת, כפי שעשו מערכות דומות באירופה ובארה"ב, לשכלל את נוסחת ההקצאה ולכלול בה את מצב הבריאות של המבוטחים. תוצאות הביניים המובאות במחקר הנוכחי יכולות להוות בסיס לתחילתו של מאמץ מחקרי שכזה.

יבגני פבזנר, רמי דוד, יורם פולמן, יוסף לייטנר, אליה פיקרסקי וראובן גפשטיין

יבגני פבזנר1, רמי דוד1 יורם פולמן2 יוסף לייטנר1 אליה פיקרסקי1 וראובן גפשטיין1

 

1היח' לניתוחי עמוד שידרה, בי"ח מאיר, מרכז רפואי ספיר, כפר סבא, 2מח' אורתופדית ב', בי"ח הילל יפה בחדרה, ובית הספר לרפואה סאקלר, תל אביב

 

טיפול בכאבי גב בעזרת גלי רדיו קיים מזה 25 שנים לערך. מקובל להניח כי החום הנוצר בריקמה הסובבת את קצה האלקטרודה גורם לפגיעה בסיבי העצב. בכאב גב מכאני, קצה האלקטרודה המופעל בסמוך לענף הפנימי של השורש הגבי מסוגל לגרום לפגיעה המפחיתה גירויי כאב. בטיפול בחולים הלוקים בכאבים עזים בעלי אופי שורשי, ניתן להפעיל זרם מקוטע בתדירות גלי רדיו. בשיטה זו ניתן להפעיל זרם במתח גבוה תוך מניעת ההשפעה ההרסנית שלו. נמצא כי טיפול בשיטה זו יעיל לכאבים בעלי אופי שורשי.

במאמר זה נציג תוצאות טיפול בזרם מקוטע בתדירות גלי רדיו ב-28 חולים הלוקים בכאבים בעלי אופי שורשי שהתקבלו במעקב שנערך כעבור 3, 6 ו-12 חודשים. נכללו ביניהם 20 חולים עם כאבים בשורש מותני ו-8 עם כאבים שמקורם בצוואר. הגיל הממוצע של המטופלים היה 56.7 שנים. במעקב ראשון, כעבור 3 חודשים, נמצאו 2 חולים עם תוצאה מצוינת (7.1%), 12 עם תוצאה טובה (42.9%), 9 – עם בינונית (32.1%) ו-5 חולים (17.9%) דיווחו כי מצבם לא השתפר כלל. תוצאות כעבור 6 ו-12 חודשים הדגימו תוצאה מצוינת ב-2 חולים (בשתי הקבוצות), טובה ב-7 וב-6 בהתאמה, 11 - בינונית (בשתי הקבוצות) וחוסר תגובה לטיפול ב-8 חולים אחרי 6 חודשים, וב-9 חולים אחרי 12 חודשים.

כמו כן חלה ירידה משמעותית בדרגת הכאב מממוצע 8.8 לפני הטיפול ל-4.2 כעבור 3 חודשים, ל-4.8 כעבור 6 חודשים, ולממוצע של 4.9 כעבור 12 חודשים.

מסקנות: טיפול בזרם מקוטע בתדירות גלי רדיו נמצא יעיל לטיפול בכאבים בעלי אופי שורשי שמקורם בעמוד השידרה.

לוטפי ג'אבר, אורלי רומנו-זליכה ושמואל ריגלר

לוטפי ג'אבר1,2,3, אורלי רומנו- זליכה4, שמואל ריגלר5

 

1מרכז "גשר לשלום" לרפואת ילדים טייבה, 2היח' לאשפוז יום, מרכז רפואי לילדים, שניידר, פתח תקוה, 3הפקולטה לרפואה סאקלר אוניברסיטת תל אביב, 4המרכז הלאומי לבקרת מחלות, מכון גרטנר תל השומר, 5כללית, שירותי בריאות, מחוז השרון

 

העבודה בוצעה במירפאות קופת חולים כללית, במחוז השרון.

 

רקע: דפוסים של מתן אנטיביוטיקה לילדים החולים בדרכי הנשימה העליונות, אשר נהוגים בקרב רופאי מישפחה ורופאי ילדים בישראל.

שיטות: נערך סקר בקרב 81 רופאי מישפחה ורופאי ילדים המועסקים במירפאות של כללית, שירותי בריאות במחוז השרון. דפוסי מתן אנטיביוטיקה כפי שדווחו על-ידי הרופאים, הושוו להמלצות של המרכז לבקרה ולמניעת מחלות (Center for disease (control and prevention.

תוצאות: כמעט כל הרופאים הסכימו כי קביעת איבחון של דלקת אוזניים צריכה להתבסס על תפליט ועל מחלה חדה. 28% מרופאי המישפחה ו-12% מרופאי הילדים דיווחו כי כנגד דלקת הסימפונות (Bronchitis) בילדים, הם מעדיפים טיפול באמצעות אנטיביוטיקה, אף כי איננו הטיפול המומלץ.

39% מרופאי הילדים ו-47% מרופאי המישפחה אינם נוהגים לשלוח דגימה לתרבית לשם זיהוי זיהום הנגרם מסטרפטוקוס A כדי לאבחן דלקת גרון. מבין אלה המפנים את החולים לביצוע בדיקה זו, רובם אינם ממתינים לקבלת התשובה מהמעבדה לפני מתן אנטיביוטיקה. 48% מהרופאים סברו כי רגישות במערות האף והימצאות נזלת הם סמנים המבססים איבחון של דלקת מערות האף (Sinusitis), וזאת חרף העובדה שרגישות-יתר של מערות האף היא מימצא נדיר בילדים. כל רופאי הילדים דיווחו כי הם אינם מטפלים באמצעות אנטיביוטיקה כנגד התקררות, לעומתם 17% מרופאי המישפחה דיווחו שהם אכן מטפלים באמצעות אנטיביוטיקה במיקרים אלה (p=0.006).

מסקנות: מתוצאות המחקר עולה כי דפוסי מתן אנטיביוטיקה של הרופאים שהשתתפו בסקר, לחולים בדרכי הנשימה העליונות, אינם עולים בקנה אחד עם ההמלצות. נראה, כי יש לשקול הפעלת תוכנית התערבות שתעודד שיקול דעת זהיר יותר לגבי מתן אנטיביוטיקה ולהצטמצם למיקרים שהטיפול באנטיביוטיקה מוצדק.

אליעוז חפר, שמואל רשפון, סיגל ורמן וליזה רובין

אליעוז חפר1,2, שמואל רשפון1,3, סיגל ורמן1, ליזה רובין1,2

 

1משרד הבריאות, לשכת הבריאות המחוזית חיפה, 2החוג למנהל מערכות בריאות, מכללת עמק יזרעאל, 3בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה ללימודי רווחה ובריאות, אוניברסיטת חיפה,

 

רקע: שיעור ההיארעות של זיהומי מעיים הנגרמים מנגיף נורו ( ,Norovirusשמו הקודם: (Norwalk Like Virus - NLV אינו ידוע, מכיוון שבדיקות לשם איבחון הרגישות לזיהויו זמינות פחות מבדיקות לאיבחון המחוללים האחרים של זיהומי מעיים. הוא מזוהה ב-10% לערך מההתפרצויות של דלקות מעיים חדות, אולם מחקרים שנערכו לאחרונה בארה"ב מייחסים לו כ-50% מהתפרצויות אלו.

 

מטרות: לתאר שלוש התפרצויות של תחלואה אנטרית הקשורה בנגיפי נורו בשלושה בתי חולים לחולים במחלות כרוניות בחיפה, במגמה להעלות את המודעות לקיומו כמחולל שכיח ולהכלילו באבחנה המבדלת של חקירת התפרצויות אלה.

 

שיטות: חקירה אפידמיולוגית של ההתפרצויות, ביקורת תברואה, בדיקת רשומות רפואיות, ראיון אנשי צוות, ובדיקת דגימות של צואה וקיא לשם איבחון נגיפי נורו, בעזרת אלקטרון מיקרוסקופיה ובשיטת RT-PCR.

 

תוצאות: נגיף נורו זוהה ובודד בשתי התפרצויות בבתי חולים סיעודיים בחיפה. שיעורי ההידבקות (Attack rates) היו גבוהים: .41%-20% התפרצות שלישית שאירעה בסמיכות זמנים לשתים הראשונות נגרמה כנראה על-ידי אותו נגיף. אנו סבורים כך לאור מאפייניה האפידמיולוגיים והקליניים ובשל סמיכות הזמנים שלה לשתי ההתפרצויות האחרות.

 

מסקנות: על הרופא המטפל במוסד ובקהילה לכלול באבחנה המבדלת את נגיף נורו כמחולל שכיח במיוחד בהתפרצויות של דלקות מעיים אשר לא זוהה בהן החיידק הגורם. במיקרים אלו יש לבקש מבעוד מועד לאשש או להפריך את הימצאותו כמו מחוללים נגיפיים נוספים. יש צורך באמצעי היגיינה ובידוד מתאימים עקב שיעורי ההדבקה הגבוהים שלו.

במת המערכת
ארדון רובינשטיין, יצחקוב אלנה

ארדון רובינשטיין, יצחקוב אלנה

 

מרכז רפואי סוראסקי, תל אביב

 

מחלות הלב הן הסיבה העיקרית לתמותה בעולם המערבי, הן בקרב גברים והן בקרב נשים. בשנים האחרונות חלה עלייה בשיעורי התחלואה והתמותה ממחלות הלב בקרב נשים לאחר חדילת אורח (Menopause).

בעבר רווחה ההנחה שהמצב ההורמוני בנשים מגן עליהן מפני מחלות לב בגיל הפריון, ולכן מוצדק היה לטפל בנשים בגיל שלאחר חדלון הווסת באמצעות אסטרוגן, כטיפול הורמוני חלופי. במחקר בWHI- שנערך לאחרונה הוכח שאין הדבר כך וההיפך הוא הנכון. מתן הורמונים חלופיים העלה את שכיחותן של המחלות הקרדיוואסקולריות בשיעור של 22% בקרב המטופלות בהורמונים חלופיים.

בנשים פוריות רמות LDL-C נמוכות מאשר אצל גברים והן משתוות לאחר חדילת אורח. ממחקר ה- HPS עלה שנשים כמו גם גברים נהנו מטיפול ב-40 מ"ג סימבסטטין ובייחוד נשים לאחר חדילת אורח ללא תלות ברמת הכולסטרול ההתחלתית.

ירידה ברמות HDL-C בנשים מהווה גורם סיכון גבוה יותר מאשר בגברים. רמות נמוכות מ-35 מ"ג/ד"ל בנשים מהווה גורם סיכון הגבוה פי 2 מזה הכרוך ברמות העולות על 60 מ"ג/ד"ל. תלת-גליצרידים מהווים גורם סיכון משמעותי גבוה יותר בנשים מאשר בגברים וכנ"ל סוכרת. יתר-לחץ-דם אף הוא מהווה גורם סיכון כבד מישקל בקרב נשים ולכן יש לטפל בו בתוקפנות. נמצא ש-CRP מהווה גורם סיכון משמעותי יותר בנשים והוא יורד לאחר טיפול בסטטינים. גורמי מניעה חשובים שהשפעתם רבה היא הימנעות מעישון ופעילות גופנית, בעיקר בקרב נשים הלוקות בסוכרת.

יש לטפל בנשים הן בגיל הפריון ובייחוד לאחר חדילת אורח, על מנת להוריד את שיעורי התחלואה והתמותה ממחלות לב.

רפי ביצור

רפי ביצור

 

המכון לחקר שומני הדם (ליפידים) וטרשת עורקים; המרכז הרפואי ע"ש שיבא; תל השומר

 

מחלות לב וכלי-דם הן גורם המוות העיקרי בקרב נשים. למרות זאת, עד לאחרונה לא נחקרו המאפיינים הייחודיים למחלה זו בקרב נשים. בשנים האחרונות התחוור כי למחלה הטרשתית אצל נשים מאפיינים שונים מאלה של הגברים, הן מבחינת גורמי הסיכון והן מבחינת הסתמנות המחלה וסיבוכיה. הטיפול ההורמוני, שתלו בו תקוות רבות להורדת הסיכון בקרב נשים ללקות במחלה כלילית - הכזיב. למרות זאת, אין ספק שנשים זקוקות לאיבחון מוקדם של גורמי הסיכון למחלה כלילית ולטיפול בהם, בדומה לגברים. גם הטיפול באירועים הכליליים עצמם אינו שונה בנשים מאשר בגברים.

סקירות
גיא קן-דרור, יהודה לרמן, שלמה שגב ורחל דנקנר

ג' קן-דרור1,2, י' לרמן1,3, ש' שגב1,4, ר' דנקנר1,2

 

1החוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, 2היח' לאפידמיולוגיה של מחלות לב וכלי-דם, מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, 3המרכז לרפואה תעסוקתית, כללית, שירותי בריאות, תל אביב, 4המכון למעקב רפואי, מרכז רפואי שיבא, תל השומר.

 

ממחקרים אפידמיולוגיים ומעדויות מעבדתיות עולה שפעילות גופנית סדירה וקבועה מגנה מפני התפתחות והתקדמות של מחלות כרוניות. העקרונות הפיזיולוגיים והביו-מכאניים של מדידת פעילות גופנית מעורפלים, חישוב כמות האנרגיה המושקעת מורכב, וקיים קושי בפיתוח שיטה למדידה ולהערכה שתהא ישימה בפועל. הקושי העיקרי בתיקוף שיטת הערכה להרגלי פעילות גופנית, או להשקעת אנרגיה, הוא היעדר מדד הולם לגבי שיטה, או הליך ביצוע לשם השוואה.

פעילות גופנית מתוארת באמצעות ארבעה מדדים: משך הזמן (דקות/שעות), תדירות (מיספר הפעמים המוקדשים לפעילות בשבוע/בחודש), עצימות (שיעור השקעת האנרגיה), הנסיבות והמטרות של הפעילות הגופנית. שאלונים/ראיונות הם אמצעי המחקר המעשיים והזולים ביותר במחקרים על אוכלוסיות גדולות, וניתן לנצלם בטווח רחב של גילאים. כמו כן, ניתן לזהות באמצעותם סוג פעילות סגולית, משך זמן הפעילות ותדירותה. על גבי טבלאות להשקעת אנרגיה ניתן לכמת את ההשקעה האנרגטית של הנבדק. ההליך עצמו אינו משפיע על פעילות הנבדקים כפי שמשפיעות שיטות אחרות כמו צפייה או ניהול יומן.

מיגבלות השאלונים כאמצעי לאיסוף נתונים הן בהגדרת המושג "פעילות גופנית", שכן ייתכנו פירושים שונים למושג זה מצד המרואיינים, אף שבראיון ניתן לנסות ולהגיע להגדרה חד-משמעית; הנבדק אינו נדרש לזכור את הפעילות שביצע במדויק; לנבדקים רבים יש קושי להעריך את עצימות הפעילות שבה הם עוסקים, ויש נטייה להערכת-יתר במשך הפעילות או בעצימותה; שאלון/ראיון המכיל פרטים רבים עלול להכביד על הנבדק; שאלון לדיווח עצמי חייב להיות מתאים לגיל ולרמת ההשכלה של הנבדק.

דניאל בן-דיין, מרדכי קרמר

דניאל בן-דיין, מרדכי קרמר

 

מכון הריאה מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, פתח תקוה

 

יתר-לחץ-דם בעורקי הריאה, מתאפיין בתינגודת גבוהה בריאה ובירידה בתפוקת הלב. בתקופה שקדמה לטיפול בפרוסטציקלין, נחשבה המחלה לסופנית, עם חציון הישרדות של 3 שנים. בשנים אחרונות חל שיפור משמעותי ברמת ההישרדות, בזכות הבנה טובה יותר של המחלה ודרכי הטיפול בה.

ההנחיות החדשות לטיפול מבוססות על מימצאי מחקרים אודות הקשר שבין היצרות ועיצוב מחדש של כלי-דם לבין הפרעות בתיפקוד דופן האנדותל, לבין ביטוי-יתר של אנדותלין, ולירידה ביצירה של פרוסטציקלין וותחמוצת חנקן (NO).

במאמר ידווח על הסיווג החדש ועל ההנחיות לטיפול המקובלות כיום בעולם. הנחיות אלו מתייחסות לתפקידי פרוסטציקלין, למעכבי אנדותלין ופוספודיאסתרזה 5, ולערך של מישלבי התרופות.

נטע פרנס, מאיר מרמור, אבירם גולד ואלי שטיינברג

נטע פרנס1, מאיר מרמור1, אבירם גולד2, אלי שטיינברג1

 

1מח' לאורתופדיה ב', 2מח' לאורתופדיה א', מרכז רפואי סוראסקי, תל אביב והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

 

פגיעות בעמוד השידרה – עה"ש1 הצווארי מהוות כ-2%-3% מכלל פצועי החבלה (טראומה). בעשורים האחרונים חלה התקדמות משמעותית במחקר הבסיסי, בדימות, בטיפול השמרני, ובטיפול באמצעות ניתוח בפגיעות בעמוד השידרה הצווארי.

דימות של עמוד השידרה הצווארי באמצעות רנטגן בפגיעת חבלה חייב להיות יעיל ומדויק. ניתן כיום להיעזר במיספר שיטות לדימות עמוד השידרה הצווארי לאחר פגיעת חבלה, ושיטות דימות אלו כוללות: צילומי רנטגן, טומוגרפיה מחשבית (CT) ותהודה מגנטית (MRI).

במאמר זה נסכם ונרכז את הסיפרות המתייחסת לדימות עמוד השידרה הצווארי במצבי חבלה, וכן נתייחס לצורך בדימות הנפגע האי-תסמיני (א-סימפטומטי).

נציע אלגוריתם לבחירה של שיטת הדימות המתאימה במצבי החבלה השונים.

_________________

1עה"ש – עמוד השידרה

יוסי רימר ורון שאול

יוסי רימר1, רון שאול1,2

 

1מכבי, שירותי בריאות, 2מרכז רפואי בני ציון, מח' ילדים, הפקולטה לרפואה הטכניון

 

התייחסות החברה לנשאי מחלות אינה מיטבית ומלווה בדעות קדומות. תופעה זו תועדה כבר בזמנו של רוברט קוך שמילא תפקיד מפתח בקידום הרעיון של נשאות כמקור להפצת מגיפות. אנו מביאים את סיפורם של שני נשאים, מר N ומרי מלון שהפיצו את מגיפת הטיפואיד. מיקרים אלו מדגישים את הבעייתיות המתלווה לנושא רגיש זה, ואת הצורך בטיפול נכון הן בפן הרפואי והן בפן המשפטי-חברתי, על מנת לשפר את מצבם של הנשאים ואת פני החברה הסובבת אותם.

פילפול
נחום ורבין

ד"ר נחום ורבין

 

מח' לכירורגיה א', מרכז רפואי סוראסקי, תל-אביב, החוג לכירורגיה, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

 

הביטוי "הרינג אדום" (Red Hering) במשמעות הסחת הדעת מהעניין המרכזי, השתרש בתחילת המאה העשרים בעולם הבנקאות ומשם הועתק ומצא את מקומו בכל תחומי החיים. הביטוי משתייך למפחת ההטעיות (Fallacies), מייצג תזה בלתי רלבנטית (בלטינית: Ignoratio elenchi-Ignorance of refutation), ויישומו כשיטה נעשה כבר על-ידי אריסטוטלס בחיבורו On sophistical refutations.

כנסים בינלאומיים
רפאל כראל

רפאל כראל

 

ביה"ס לבריאות הציבור, הפקולטה ללימודי רווחה ובריאות, אוניברסיטת חיפה

 

תהליכים עולמיים המתרחשים בשנים האחרונות מהווים מוקדי השפעה על אירגון עולם העבודה ומיבנהו, ועל בריאות העובדים ורווחתם. מגמות מהותיות כגון: גלובליזציה של הכלכלה, התפתחויות טכנולוגיות חדשות, שינויים מהירים בתקשורת הבינלאומית, מוביליות שלקבוצות עובדים בין מדינות ויבשות, שינויים במיבנה תאגידים ו"נדידת" תעשיות לארצות מתפתחות, כל אלה בעלי השפעה חשובה על אירגון עולם העבודה ועל בריאות העובדים בעתיד.

הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303