עמוד בית
יום א, 17.01.21

ספטמבר 2015


פרס ההסתדרות הרפואית בישראל להצטיינות במדעי היסוד לשנת 2015
אחת-עשרה העבודות הזוכות לשנת 2015. עמ' 550-555

המועצה המדעית של הר"י, התומכת בקידום המחקר הרפואי, מקיימת זו השנה החמישית טקס הענקת פרסים לעבודות מחקר מצטיינות במדעי היסוד שביצעו מתמחים במקצועות שונים. ועדת הפרס, המונה את פרופ' איל ענתבי, פרופ' הווארד עמיטל ופרופ' יהודה שינפלד, בוחרת עבודות מצטיינות במספר קטגוריות מקצועיות מתוך עשרות רבות של עבודות אשר עליהן ממליצים הסוקרים חברי ועדת מדעי היסוד של המועצה המדעית. להלן תקצירי אחת-עשרה העבודות הזוכות לשנת 2015.

אקטואליה
משה משעלי וטובה אברך. עמ' 556-559

משה משעלי1, טובה אברך2

בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה, מועצת החלב

בעשור האחרון הופכת רשת האינטרנט להיות אחד המקורות הראשונים במעלה לחיפוש מידע רפואי. שפע המידע והדגש על תקשורת בין צרכנים המאפיין את הדור החדש של רשת האינטרנט, המכונה ווב 2.0, מאפשרים שיתוף מידע, למידה מניסיונם של אחרים והרחבת הידע הרפואי, וכל זאת בעידן שבו לרופא המשפחה יש פחות ופחות זמן להקדיש עבור כל חולה. עם זאת, חופש המידע באינטרנט מביא עמו גם סכנות, כמו שיבוש מידע והפצת חצאי אמיתות. במאמר זה נדונה תופעת הפצת מידע רפואי המתנגד לסמכויות הרפואיות המקובלות, כן נדונים מאפייני התופעה, אופי התכנים הנפוצים ואפשרויות הפעולה להגנה על גולשים מפניה.

במאמר זה נבחנים תחילה המאפיינים של רשת האינטרנט בהקשר של הפצת מידע רפואי – דחיקת מעמדו של הרופא אל מול שפע המידע שברשת, גישה חשדנית כלפי ערכאות הידע הקיימות והתבססות על קשרים אישיים בין גולשים ככלי להערכת ידע. לאחר מכן נדונים במאמר טיעוניהם של המתנגדים עצמם – בשכיחות החשיפה של צרכנים למידע שגוי או לקוי ובסבירות שמידע כזה ישפיע עליהם, ובשילוב של תוכן רגשי במסרים המתנגדים כדי לעורר השפעה. מובאות במאמר דוגמאות של מסרים מתנגדים למוצרי חלב או חיסונים ברשת, ונדון הכוח בשימוש בשפה פסאודו-רפואית להשפיע עמוקות על תפיסות צרכנים, גם כאשר מדעית ניתן להפריך בקלות את המסקנות המוצגות. לסיכום, מובאות המלצות ליצירת דיאלוג רפואי פורה וחיובי עם החולה, תוך הבנה של העמדה הרפואית שממנה הוא מושפע.

הערה: כותבי המאמר נושאי תפקידים במועצת החלב הישראלית: ד"ר אברך היא מנהלת תחום בריאות במועצת החלב, והתובנות שבמאמר נכתבו במסגרת מחקר שהיא עורכת מתוקף תפקידה זה.

ד"ר משעלי הוא פסיכולוג בהכשרתו, ומכהן כיועץ אסטרטגי למועצת החלב בתחום מדיניות ההתמודדות עם המתנגדים לחלב.,

מאמרים
גיל מורבסקי, גבי עתליה אלבז-גרינר, סער מנחה, טלי טרבולוס, צחי בר, ג'אן ביי תחאוחו, צבי ורד ואלכס בלאט. עמ' 560-562

גיל מורבסקי1,2, גבי עתליה אלבז-גרינר1,2, סער מנחה1,2, טלי טרבולוס1,2, צחי בר2, ג'אן ביי תחאוחו 2, צבי ורד1,2, אלכס בלאט1,2

1המערך לקרדיולוגיה, מרכז רפואי אסף הרופא, צריפין,  2הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב

מבוא: הוכח, כי טיפול בקירור מתון יעיל בהפחתת שיעורי תמותה ותחלואה נירולוגית בקרב חולים שעברו החייאה מוצלחת כתוצאה מדום לב על רקע הפרעת קצב קטלנית. יעילות זו נמצאה בתחילה במחקרים רטרוספקטיביים ובהמשך במחקרים פרוספקטיביים בעלי הקצאה אקראית. כתוצאה מכך, בשל ההוכחה לצמצום הנזק הנוירולוגי, נכלל טיפול זה בהנחיות לטיפול לאחר החייאה. המלצה זו מבוססת על מחקרים שבהם נבדקו התוצאים הקליניים (מדדי התמותה והנזק הנירולוגי) של החולים בזמן האשפוז, ורק בקצתם נבדקו ההשלכות לפרקי זמן ארוכים יותר.

מטופלים ושיטות: מחקר זה הוא מחקר פרוספקטיבי עם קבוצת בקרה היסטורית. גויסו למחקר בצורה רציפה כל החולים שעומדים בהוריה לטיפול בקירור: חולים שעברו דום לב כתוצאה מפרפור חדרים ויוצבו המודינמית לאחר החייאה מוצלחת. לאחר השלב החד, נערך מעקב קליני רציף לאחר שבוע, חודש, שישה חודשים ושנה. במקביל, נבנתה בצורה רטרוספקטיבית קבוצת בקרה היסטורית – קבוצת חולים בפרק זמן דומה, שעמדו באותן הוריות לטיפול בקירור, אך לא טופלו בקירור משום שלא היה קיים באותה עת.

תוצאות: גויסו 54 חולים רציפים שטופלו בקירור מתון אשר נתוניהם הושוו ל-41 חולים בקבוצת הבקרה בפרק זמן דומה. רוב המטופלים היו גברים בשתי הקבוצות (88% ו-74%, בהתאמה). החולים בקבוצה שטופלה בקירור היו צעירים יותר 16.3±54 לעומת 14.5±61.1, ((p<0.04. שיעור סיבוכי תסחיפים עורקיים היקפיים היה שכיח יותר בקבוצה שטופלה בקירור מתון – 11.1% כנגד 0% ((p<0.035. יתר המאפיינים הקליניים היו ללא הבדלים בעלי משמעות סטטיסטית. נמצאה נטייה לירידה בשיעור התמותה והתחלואה הנירולוגית לטובת הקבוצה שטופלה בקירור מתון לעומת קבוצת הבקרה, אך הנטייה לא הגיעה לכדי משמעות סטטיסטית פרט לתקופה של חצי שנה לאחר מכן ((p<0.044.

מסקנות: לא נמצא הבדל משמעותי סטטיסטית בהישרדות ארוכת הטווח בין חולים אשר שרדו דום לב כתוצאה מהפרעת קצב חדרית וטופלו בקירור מתון לעומת אלו אשר לא טופלו בטיפול זה. הבדל בהישרדות לטובת הטיפול בקירור נרשם בשלב החד  בלבד.

תמר פרויד1, מיכאל שרף3, ארז בטט3, דניאל ורדי1,4, פסח שורצמן1,2,3

1מרכז סיאל למחקר ברפואת משפחה ורפואה ראשונית, המחלקה לרפואת המשפחה, החטיבה לבריאות בקהילה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע, 2היחידה לטיפול בכאב וטיפול פליאטיבי, שירותי בריאות כללית מחוז דרום, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע, 3שירותי בריאות כללית, הנהלה ראשית, תל אביב, 4לאומית שירותי בריאות, תל אביב

הקדמה: אופיואידים נחשבים לאבני היסוד בטיפול בכאב. בקרב כמחצית ממדינות העולם ישנה צריכה נמוכה ואף אפסית של אופיואידים, במיוחד בקרב ילדים.

מטרה: לבחון את הטיפול באופיואידים בקרב ילדים בגילאי 18-0 שנים, מבוטחי שירותי בריאות כללית, במשך עשור (2010-2001) בישראל.

שיטות: ממאגרי המידע המחשביים (ממוחשבים) של שירותי בריאות כללית הופקו נתוני ניפוק של תכשירי האופיואידים המאושרים לטיפול רפואי בישראל. הופקו גם נתונים דמוגרפיים של החולה ונתונים על תחלואה בסרטן. בניתוח הנתונים נעשה תרגום לשווה ערך מינון מורפין הניטל דרך הפה (Oral morphine equivalents) כדי שניתן יהיה להשוות את צריכת האופיואידים של התרופות השונות (Fentanyl patch, Oxycodone, Methadone, Hydromorphone, Oral transmucosal fentanyl).

תוצאות: סך הכול 1,098 ילדים ומתבגרים רכשו לפחות מירשם אחד לאופיואידים במהלך תקופת המחקר. מתוכם, 27.3% אובחנו כחולי סרטן ו-55% היו בנות. נמצאה ירידה של 42% בסך מ"ג המורפין הנרכש, מ-209,443 מ"ג בשנת 2001 ל-122,048 מ"ג בשנת 2010. לא נמצאה מגמה כלשהי במספר הילדים והמתבגרים אשר רכשו לפחות מירשם אחד של אופיואידים במהלך תקופת המחקר. מתוך הילדים ללא אבחנה של סרטן, 86.5% רכשו אופיואידים במשך חודש אחד בלבד.

מסקנות: נמצא שיעור נמוך ולא קבוע של רכישת אופיואידים בקרב ילדים ומתבגרים מבוטחי שב"כ. יש צורך במחקרים נוספים לבירור הסיבות לשיעור צריכת האופיואידים הנמוך בקרב אוכלוסייה זו.

אפנאן חמד-אגבאריה ויעקב רוזנפלד. עמ' 568-572

אפנאן חמד-אגבאריה1, יעקב רוזנפלד2,1

1אוניברסיטת חיפה, 2שירותי בריאות כללית

הקדמה: דיכאון לאחר לידה הוא מצב נוירוטי שמופיע בדרך כלל תוך חודשיים אחרי הלידה. זהו הסיבוך השכיח ביותר של תקופת ההריון ומשכב הלידה, וסובלות ממנו 20%-15% מהיולדות. במדינת ישראל, מתוך 150,000 יולדות בשנה, סך הנשים הלוקות בדיכאון לאחר לידה עומד על יותר מ-20,000. הטיפול השגרתי בשיחות עוזר לשני שלישים מהנשים. התמשכות סימני הדיכאון אצל האם גורמת לפגיעה בתינוק ובמערך המשפחתי כולו.

מטרות: המטרה במחקר הייתה להעריך את התרומה של טיפול באמנות, בהשוואה לטיפול הסטנדרטי בשיחות בלבד, להיעלמות סימני הדיכאון.

שיטות: נערך מחקר פרוספקטיבי מבוקר ואקראי. הוכללו במחקר 141 נשים ערביות מאזור אום אל פאחם, עם סימנים של דיכאון לאחר לידה, בשנים 2013-2011. נערכה השוואה בין שתי קבוצות: קבוצת הבקרה קיבלה את הטיפול השגרתי בשיחות בלבד, ואילו קבוצת ההתערבות קיבלה בנוסף טיפול באמנות.

תוצאות: בשתי הקבוצות נמצאה ירידה ברמת סימני הדיכאון במהלך הטיפול. בקבוצת ההתערבות הירידה ברמת הדיכאון הייתה ניכרת יותר באופן משמעותי מבחינה סטטיסטית (p<0.05).

מסקנות: בעבודתנו נמצא, כי שילוב של טיפול באמנות ביחד עם הטיפול הסטנדרטי בשיחות מאפשר החלמה לרוב המכריע של המטופלות. במערכת בריאות הנמצאת במצוקת תקציב כרונית, הוספת קרטון ופלסטלינה לסל הטיפולים, ביחד עם מספר שעות של מטפלת מיומנת, היא בוודאי חלופה ראויה, בהתחשב בהיקף הבעיה ובמשמעות שלה מבחינת ההשפעה על האישה, הילד והמערך המשפחתי כולו.

דיון וסיכום: הופעת סימנים של דיכאון לאחר לידה היא אירוע חמור ושכיח. מאפיינים אלו הופכים את התופעה לבעיה משמעותית ביותר מבחינת בריאות הציבור. הטיפול השגרתי בשיחות מסייע לנשים רבות מאוד, אך מותיר נשים רבות עם סימני דיכאון גם לאחר הטיפול. הוספת המרכיב של טיפול באמנות מסייעת לרוב המכריע של הנשים לחזור למסלול חיים נורמטיבי.

מיכל מרום, ג'ורג'ינה בזורה, אבי בלייך ויובל מלמד. עמ' 573-574

מיכל מרום1, ג'ורג'ינה בזורה1, אבי בלייך1,2, יובל מלמד1,2

1בית החולים לבריאות הנפש לב השרון, 2הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

הדילמה של השתלת כליה בחולי נפש הועלתה בעבר מעל דפי 'הרפואה'. הדיווח הנוכחי נועד להדגיש את סוגית השתלת כליה בחולה נפש המתמודד עם הפרעה פסיכוטית על ידי הצגה של פרשת חולה.

בפרשת החולה המובא במאמרנו, מדווח על מצב שבו החולה אינו משתף פעולה עם הטיפול התרופתי הפסיכיאטרי, אך מגלה שיתוף פעולה מלא בכל הקשור למחלתו הגופנית.

המסקנה העולה מפרשת חולה זה היא כי חולי הנפש אינם מיקשה אחת, וכי יש לדון בכל מקרה לגופו ולהתייחס למורכבויות הייחודיות של כל חולה וחולה.

רונית נשר, מיכאל מימוני, עמוס מזובר וארדון רובינשטיין. עמ' 575-578

רונית נשר1,2,5, מיכאל מימוני2, עמוס מזובר3, ארדון רובינשטיין4,5

1שירות הגלאוקומה, 2מחלקת עיניים, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא 3מחלקת עיניים, מרכז רפואי שערי צדק, ירושלים,  4יחידה מטבולית, מרכז רפואי סוראסקי תל אביב, 5הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

הקדמה: רופאים ממליצים למטופליהם לעבור בדיקות סקירה למחלות שונות, כגון בדיקות לגילוי גורמי סיכון לתסמונת מטבולית, ולגילוי מוקדם של סוגי סרטן מסוימים. אולם הרושם הוא כי ביחס לעצמם, רופאים רבים אינם מקיימים את המלצותיהם שלהם.

מטרה: להגביר מודעות בקרב מובילי הדרך בקהילה הרפואית בנושא חשיבות הצורך בבדיקת אוכלוסיות לגבי גורמי סיכון לתסמונת מטבולית ולברקית (גלאוקומה). הוועידה ה-41 של ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) נראתה מתאימה לעניין זה, ולמשתתפיה הוצע לעבור בדיקות אלו.

שיטות מחקר: לאחר מילוי שאלון קצר על אנמנזה רפואית, בוצעו בדיקה במנורת סדק כולל בדיקת לחץ תוך-עיני, הערכת התקערות הדיסקה של עצב הראייה, בדיקת לחץ דם, בדיקת משקל וגובה וחישוב מדד מסת הגוף, ובדיקות דם נימיתי (קפילרי) להמוגלובין מסוכרר וסך הכולסטרול.

תוצאות: בדיקת עיניים נערכה ל-118 משתתפים, גילם הממוצע היה 10.8 + 52 שנים. 26% מהנבדקים מעולם לא נבדקו על ידי רופא עיניים. אנמנזה משפחתית של ברקית דווחה על ידי 14% מהנבדקים. בנבדק אחד נמצא לחץ תוך-עיני גבוה. התקערות משמעותית של הדיסקה (מעל 0.6) נמצאה ב-7% מן הנבדקים. ב-22% מהנבדקים נמצאה רמת כולסטרול מעל 200 מ"ג/ד"ל. לחץ דם גבוה נמצא ב-45% מהנבדקים. ערכי המוגלובין מסוכרר מעל 6.5% נמצאו ב-9% מן הנבדקים וב-73% נמצא מדד מסת גוף (BMI) מעל 25.

מסקנות וסיכום: שיעור לא מבוטל בקרב חברים בקהילה הרפואית אינם נוהגים לבצע בדיקות סקירה אלו בעצמם, ובקרב לא מעטים נמצאו גורמי סיכון למחלות שנסקרו, בלא שידעו על כך קודם לכן. מימצאים אלה מדגישים את הצורך להשקיע מאמץ רב יותר בהטמעת נחיצות בדיקות אלו גם לאנשי הצוות הרפואי עצמם, בבחינת "עשה בעצמך את מה שאתה מטיף למטופליך".

סקירות
זהר קידר. עמ' 579-583

זהר קידר

המכון לרפואה גרעינית, מרכז רפואי רמב"ם, חיפה

אבחון מוקדם של תהליך זיהומי מהווה אתגר קליני מהותי. בדיקת דימות באמצעות רפואה גרעינית מהווה נדבך משמעותי בתהליך הערכת חולים עם חשד לזיהום. יתרונותיהן של טכניקות האבחנה מתחום הרפואה הגרעינית נובעים מהיותן לא פולשניות, ומן האפשרות לספק מידע תפקודי ומטבולי בשלב מוקדם במהלך המחלה.

סוגי המיפויים המבוצעים באופן השכיח ביותר בתחום זה הם: מיפוי עצם, מיפוי בגליום ומיפוי באמצעות כדוריות דם לבנות מסומנות. בדיקת באמצעות חומרים פולטי פוזיטרונים (PET/CT) הולכת ותופסת מקום משמעותי במערך הדימות המשמש בבירור תהליכים זיהומיים. בבדיקה זו נעשה שימוש בסוכר מסומן (FDG) הנקלט היטב בתהליכים דלקתיים וזיהומיים. המידע הקיים בספרות הרפואית, מצביע על כך שתרומתו של כלי זה משמעותית, בעיקר בקידום תהליך האבחון במצבי חום ממושך מסיבה לא ידועה, בתהליך זיהומי בחוליות עמוד השידרה, בזיהומים בשתלי כלי דם ובבירור תהליכים זיהומיים בכף הרגל בחולה סוכרת. נראה שה-FDG PET-CT הוא בעל ערך מוסף בהערכת מחלות חדות וכרוניות (Acute and chronic). רוב המחקרים בנושא דימות FDG בתהליכים זיהומיים ודלקתיים כוללים מספר קטן של נבדקים ודרושים עדיין מחקרים רחבי היקף במכשיר ה-PET/CT בתחומים אלה. ייתכן שבעתיד יחליף ה-FDG-PET-CT או דימות משולב עם סמנים חדשים יותר, ייחודיים לזיהומים, את בדיקות הדימות מבוססות רפואה גרעינית הקיימות כיום.

מזווית אישית
מנחם פישר, עודד וגנר, טליה קינר ועידו שולט. עמ' 584-588

מנחם פישר1, עודד וגנר1, טליה קינר1, עידו שולט2

1שירותי בריאות כללית, מחוז צפון והפקולטה לרפואה בגליל, אוניברסיטת בר-אילן, צפת, 2רפואת האם והעובר, מחלקת נשים ויולדות, רמב"ם, הקריה הרפואית לבריאות האדם והפקולטה לרפואה, הטכניון, חיפה

איכות מהווה מרכיב חשוב ובסיסי בהתנהלות מערכות מורכבות בכלל ומערכות בריאות בפרט. איכות ברפואה היא אבן יסוד הכרחית בעיני קהילת הצרכנים, המטפלים, והמערכות המנהלות כאחד. מערכת הבריאות הציבה את נושא האיכות בראש סדר היום של ארגוני הבריאות בכל המסגרות הקיימות. אנו מבקשים במאמר זה להציע נקודת מבט חלופית לזו המקובלת בבחינת איכות ברפואה הציבורית. אנו מציעים להדגיש את ההיבט הערכי של הטיפול הרפואי, תוך הצנעה יחסית של מרכיב הניטור הכמותי של מדדי האיכות הקיימים.

להסתמכות על מדדים בלבד השפעה שלילית, אשר לעיתים גורמת נזק. החלופה המוצעת מתמקדת באחריות אישית של המטפל ושותפות בהתמודדות עם המחלה בכל מטופל, תוך הפעלת חשיבה והתנהגות וערכית.

כנסים בישראל
ארי קרן-יער. עמ' 589-590

ארי קרן-יער

המרכז הרפואי וולפסון, חולון

התמודדות עם עבודה קשה היא המציאות היומיומית של רופאות ורופאים בישראל. העומס אינו נחלתם הבלעדית של מקצועות במצוקה או של בתי חולים, במיוחד בעידן שבו הרפואה מהגרת לקהילה. היבט נחבא בהתמודדות הזו הוא שחיקה. על השתיקה סביב השחיקה אפשר לומר רבות (תוך שימת לב לחילופי האות האחת). בשל כך כינסה הר"י את הכנס "שחיקה רועמת" בחודש נובמבר 2014. לפני שנסכמו לטובת אלו שרצו ולא באו ואפילו אלו שלא רצו, אפשר להציג שלב חיוני ביותר באבולוציה של העיסוק בתופעות דחק למיניהן: הולדתה של תסמונת. כפי שהסביר דרור דולפין למשתתפים בכנס, כל עוד אין אבחנה – אין נפגעים, ואם אין נפגעים – איש אינו צריך לקחת אחריות או להקצות משאבים או לטפל באופן מסודר. 

מאמרי המשך לגיליון המיוחד שהוקדש למרכז הרפואי כרמל ביוני 2015 - סקירות
ניר אייל, עיסא מטאנס, ניר גל אור, לאוניד בריזגלין, אהרון עמיר, תמיר גיל, אריה ביטרמן, רנה חנא- זקנון וירון הר-שי. עמ' 591-593

ניר אייל*1,4, עיסא מטאנס*1,4, ניר גל אור1,4, לאוניד בריזגלין1,4, אהרון עמיר1,4, תמיר גיל1,4, אריה ביטרמן2, רנה חנא- זקנון3, ירון הר-שי1,4

1היחידה לכירורגיה פלסטית, 2המחלקות לכירורגיה א' 3וכירורגיה ב', מרכז רפואי כרמל, חיפה, 4הפקולטה לרפואה רפפורט, הטכניון-מכון טכנולוגי לישראל, חיפה

* שני המחברים תרמו תרומה זהה למאמר.

פצע לחץ בעור הנגרם עקב הימצאות עור דק מעל שתל הסיליקון, עלול לגרום לנמק בעור ובעקבותיו לחשיפת השתל, שהוא מצב קיצון בניתוחים לשחזור השד. במהלך השנים דווח על מספר טכניקות ניתוחיות להתמודדות עם סיבוך זה. ברצוננו לדווח על שיטה כירורגית חדשה לפתרון בעיה מורכבת זו. בגישה הכירורגית נעשה שימוש ברקמה עצמונית הנוצרת סביב השתל הקיים (הקופסית). קופסית זו מקופלת על עצמה באזור הלחץ בעור, ובאופן זה יוצרת עיבוי של רקמה רכה בין השתל והעור שמעליו. מרווח מרפד זה מפחית את הלחץ המקומי ואופן זה מונע סבל בעור. פעולה זו פשוטה לביצוע, איננה יוצרת צלקות נוספות ומונעת תחלואה מוגברת בקרב מטופלות שעברו שחזור שד.

לקריאת המאמר מאת סיון בנימין, יקיר שגב, רון אויסלנדר, אריה ביטרמן ועופר לביא. "הרפואה" – כרך 154 חוב' 9, ספטמבר 2015. עמ' 594-598

סיון בנימין1, יקיר שגב1, רון אויסלנדר1, אריה ביטרמן2, עופר לביא1

1מחלקת נשים ויולדות, 2מחלקת כירורגיה א', מרכז רפואי כרמל ליידי דייויס, מסונף לפקולטה לרפואה רפפורט, טכניון-מכון טכנולוגי לישראל, חיפה

סרטן השחלות הוא המחלה הממאירה השנייה בשכיחותה בקרב נשים במדינת ישראל ומהווה גורם תמותה מוביל מבין הממאירויות בנשים. כ-70% מכלל הנשים מאובחנות בשלב מתקדם. כאשר המחלה מפושטת, הטיפול המקובל כיום הוא ניתוח ראשוני להפחתת שארית שאת –Primary Debulking Surgery (PDS)  ולאחריו כימותרפיה אדג'ובנטית משולבת. אפשרות טיפולית נוספת כוללת בראש ובראשונה מתן כימותרפיה ניאו-אדג'ובנטית, לאחר מכן ביצוע ניתוח שמטרתו כריתת כל רקמת שאת אפשרית ולאחריו כימותרפיה משלימה.

הכימותרפיה המקובלת כהשלמה לאחר ביצוע הניתוח הראשוני Primary Debulking Surgery (PDS) כוללת שילוב תרכובות פלטינום וטקסול במתן לתוך הווריד. אפשרות טיפולית נוספת, שהועלתה בשנים האחרונות, כוללת שילוב כימותרפיה בגישה לתוך הצפק כחלק ממישלב הכימותרפיה לתוך הווריד הניתנת לאחר ניתוח.

סרטן השחלה מתפשט על פני שטח אפיתל השחלה, ובמרבית החולות הוא ממוקד לחלל הצפק בעת קביעת האבחנה ובעת ההישנות. ההיגיון במתן הכימותרפיה בגישה תוך צפקית, הוא חשיפת השאת לריכוזים גבוהים יותר של חומרים רעלניים (ציטוטוקסיים) וצמצום השפעות הלוואי המערכתיות העלולות להיגרם עקב מינונים גבוהים אלו.

במספר עבודות מבוקרות הודגם, כי כימותרפיה בגישה משולבת – לתוך הווריד ולתוך הצפק, טומנת בחובה יתרון מובהק בהישרדות החולות. מרבית המחקרים התבססו על טיפול בציספלטין עם או ללא טקסול במתן לתוך הווריד לעומת טיפול משולב לתוך הווריד ולתוך הצפק. בנוסף, הודגם יתרון של עד כ-8 חודשים בהישרדות ללא מחלה ושל כ-11 חודשים בהישרדות כללית. מאידך, בקבוצת הטיפול המשולב הודגמה עלייה משמעותית בשיעור השפעות הלוואי הכוללות כאבי בטן, הפרעות אלקטרוליטיות וסיבוכים הקשורים בצנתר התוך בטני.

על אף חוסר האחידות הטיפולית בין המחקרים המשווים בין טיפול לתוך הווריד לבין טיפול לתוך הצפק, לא ניתן להתעלם מהיתרון המובהק של הטיפול לתוך הצפק המשולב מבחינת הישרדות ללא מחלה והישרדות כוללת. לנוכח זאת, בנשים שהשלימו ניתוח ראשוני מיטבי, יש לערוך הערכה מקיפה באשר לאופי המשך הכימותרפיה ולשקול כימותרפיה משולבת.

בשל פרופיל השפעות הלוואי הרחב יש להתייחס לגיל החולה, מחלות רקע, מצבה התפקודי לאחר ביצוע הניתוח הראשוני, השלמת ניתוח ראשוני מיטבי ויכולת החולה לעמוד בכימותרפיה תוקפנית, ובאופן זה לברור את החולות שיצאו נשכרות מגישת הטיפול המשלבת מתן כימותרפיה לתוך הווריד עם כימותרפיה לתוך הצפק.

אתיקה ורפואה
ענת פליגלמן. עמ' 599-603

ענת פליגלמן

המחלקה לרפואת הקהילה ואפידמיולוגיה, והמרכז הארצי לבקרת סרטן בשירותי בריאות כללית, מרכז רפואי כרמל חיפה והפקולטה לרפואה רפפורט, הטכניון-חיפה

לאחר השלמת מיפוי הגנום האנושי, מתפתחת במהלך העשור האחרון בקצב מהיר הרפואה הגנומית, ועימה הרפואה המותאמת האישית המתבססת על הפרמקוגנטיקה והפרמקוגנומיקה [1]. פריצת דרך זו אמורה לכאורה להיטיב עם המין האנושי הודות להתאמת טיפולים תרופתיים המתאימים ביותר לכל פרט והפחתת השפעות הלוואי, על סמך מיגוון גנטי והבדלים בינאישיים אף ברמת סניפ יחיד [2]. רפואה מותאמת אישית היא התאמת התערבויות מונעות, אבחוניות וטיפוליות למאפיינים גנטיים, מולקולאריים ופנוטיפיים ברמת הפרט והאוכלוסיה [3]. התחום נשען לא רק על התפתחות הרפואה והמדע, אלא גם על מדיניות, כלכלת בריאות, רגולציה [4] וחקיקה, שצריכות להכתיב כיוון מועיל וצודק [6,5].

ברבדים מעמיקים, קיימות סוגיות אתיות בעלות השלכות רחבות על הפרט, המשפחה, הציבור והחברה, שאת מהלכן לא ניתן לחזות מראש. נושאים מרכזיים ועדכניים לעת הכתב הסקירה הם המידע הגנומי ואוטונומיית הפרט, שיוויון וצדק בחלוקת משאבים, איתגור מעמדה המסורתי של הרפואה והתמודדות עם גבולות ידע אינסופיים. סוגיות אלו אינן חדשות ברפואה ואינן סגוליות לרפואה גנומית, אולם מעבר לחשיבותן ולחומרתן, הרי שהטווח הרחב, ההתפרסות על פני תחומים רבים וההשלכות הפוטנציאליות הם המעוררים דאגה. הסוגיות ייבחנו לנוכח ארבעת עקרונות הביואתיקה כפי שהוגדרו על ידי Beauchamp and Childress, שהם עשיית הטוב, הימנעות מעשיית רע ומגרימת נזק, אוטונומיה וצדק, ולאור תורות מוסר עיקריות שהן תורת Kant, המדגישה את זכויות הפרט ואת כבוד האדם וחירותו, תועלתנות Utilitarianism הדוגלת בתועלת הכלל, ותורת הצדק של Rawls.

פינת הלשון העברית
מנשה ברזילי. עמ' 604-605

מנשה ברזילי

יחידת העל שמע, מרכז רפואי ברזילי, אשקלון

מילה נקבית, האמורה לשמש כעזר כנגדה של המילה הזכרית, איננה בהכרח בחזקת המובן מאליו. ככל שעסקינן במילה דוגמת 'רופא', הנה כי כן הצורה הנקבית המתבקשת וההגיונית היא 'רופאָה'. אל מול 'אח' )במובן של 'אח רחמן') ניתן להציב לאלתר 'אחות' (אם כי, מן הסתם, במקרה זה הגזירה הייתה הפוכה דווקא מ'אחות' ל'אח', שכן המילה העברית המקורית נגזרה בעצם מגרמנית 'שוועסטר' (שמובנה היה הן שארת בשרו של אח ביולוגי והן מי שסועדת את החולה).

 

הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303