עמוד בית
יום א, 17.01.21

אפריל 2015


אסותא מרכזים רפואיים – החזון המתגשם
יהושע שמר. עמ' 220

רשת אסותא מרכזים רפואיים פרוסה על פני כל הארץ, פועלת בארבעה בתי חולים בחיפה, תל אביב, ראשון לציון ובאר שבע, בשלושה מרכזים רפואיים נוספים ברעננה, תל אביב ואשדוד, ונמצאת בתהליך צמיחה שגולת הכותרת שלו היום היא בניית בית חולים ציבורי חדש ומודרני בעיר אשדוד. בנוסף יש תוכניות פיתוח בערים רעננה, אריאל, באר שבע, ראשון לציון, מודיעין ובית שמש.

אסותא מפעילה שתי ניידות לבדיקת ממוגרפיה ממטולה ועד אילת, וניידת MRI  שפועלת באשדוד, באר שבע ודימונה בואכה אילת. כמחצית מהפעילות הרפואית באסותא היא ציבורית טהורה ומבוססת על "טפסי 17", כולל בתחומי דימות, אונקולוגיה ורדיותרפיה, דיאליזה, גסטרואנטרולוגיה, קרדיולוגיה, המטולוגיה ועוד. בנוסף, באסותא מממשים מבוטחי קופות החולים את זכאותם על פי ה"ביטוחים המשלימים" (שירותי בריאות נוספים – שבני"ים).

בבית החולים הציבורי באשדוד מתכוונים אנו להפעיל לראשונה בישראל רפואה אינטגרטיבית (Integrated care) לכלל תושבי העיר אשדוד, תוך שילוב רפואה באשפוז ובקהילה, עם שירותי הרווחה העירוניים והביטוח לאומי, כדי להבטיח את רצף הטיפול בחולה.

כ-2,800 עובדים, רופאים ואחיות, טכנאים, בעלי מקצועות פארא-רפואיים ואנשי מנהלה ולוגיסטיקה משרתים בחברה, וכל כולם נחושים לייצר למבקר בהם חוויות בריאות אחרת. לידם פועלים למעלה מ-1,500 רופאים עצמאיים ומספר בעלי המשרות השלמות (פול טיימרים) גודל והולך. בשנת 2025 הם יהיו למעלה ממחצית הרופאים. הנכס המרכזי של החברה הם העובדים הבאים מרקע חברתי שונה, אשר מונעים מאותם ערכים של זולתנות וחמלה וכבוד לחולה ומשפחתו, הם אלה שמנסים לייצר בכל דרך נתיבי יצירה מקוריים, כדי להקטין ככל שאפשר את תחושת החרדה ואי הוודאות של החולים לפני קבלתם את הטיפול.

כדי להעצים את העובדים ולסייע להם לקיים את שליחותם, מפעילה אסותא את בית הספר למקצוענות. כל צוותי בית החולים משתתפים בהרצאות וסדנאות בנושאי הליבה של מקצוענות ברפואה הכוללים את נושאי כבוד האדם ופרטיותו, חמלה ואלטרואיזם, יושרה והגינות, אחריות ואחריותיות, יחסי אנוש בין הצוות לבין עצמו, והיחס לחולה ולמשפחתו, והצורך בלימוד עצמי מתמשך.

באסותא, אנו שואפים לגייס את העובדים המתאימים ביותר לשליחות עליה הם מצווים וזה סוד ההצלחה הגדול שלנו. ערכי אסותא והמצוינות הרפואית שלה מונהגים על ידי מנהלים מהרמה הראשונה. מנהלים מכל שדרות הניהול עוברים השתלמויות וסדנאות מגוונות כדי לשכלל את המיומנות שלהם.

אסותא מעשירה את עצמה בפעילות קהילתית מגוונת, בקידום בריאות עובדיה. המחויבות של אסותא היא להעניק לחולים את הטיפול הרפואי המתקדם ביותר עם צוותי רפואה מצוינים וסגלי בית חולים, שעושים הכול לשרת את החולים על פי צורכי התרבות והדת שלהם, ולספק למשפחות את שירותי העזר והמלונאות הטובים, כדי שבזמן הקשה העובר על יקיריהם ירגישו את החום האופף אותם.

אסותא חוגגת 80 שנה להיווסדה – כל תקופה ומאפייניה. בעשור האחרון הפכה אסותא מ"נדל"ן" לצורכי רפואה לרשת מודרנית של בתי חולים ומרכזים רפואיים, עם מדיניות רפואה בהירה ומוגדרת, ופיתוח ובקרה רפואית קפדנית. כבית החולים הכירורגי הגדול בישראל, אנו מפתחים Tumor Boards מורכבים ומתקדמים. תהליכי העבודה התקינים באו לידי ביטוי בהסמכה, בפעם השנייה, על ידי מבחני האקרדיטציה JCI Joint Commission International והיום פנינו להעמקת המחקר. באסותא יופעל השנה לראשונה בישראל מכשירPET MRI   לצורכי מחקר, ובעוד כשנתיים תוקם חממה טכנולוגית למחקר ופיתוח.

בנוסף, מתקיימות פעילות אקדמית ענפה, הכשרת סטודנטים במקצועות רפואה שונים ופגישות צוות (Staff meetings) חד שבועיות, ואנו עומדים לפני חתימה על סינוף אקדמי לאוניברסיטה מובילה בישראל.

וכך אנו מקיימים את חזון אסותא המתחדש:

"אסותא תקדם את הבריאות ואיכות החיים בישראל על ידי הענקת טיפול רפואי וחוויית בריאות איכותיים, והעמדת האדם על כבודו, צרכיו, תקוותיו, וחופש הבחירה שלו בראש מעייניה. בחזון זה ,אנו מתחייבים להיות מודל מצוינות לקידום בריאות וחוויית הטיפול בישראל, ולהיות ראויים לאמון ולתקווה שהמטופלים ובני משפחותיהם מפקידים בידינו".

*פרופ' יהושע שמר, יו"ר אסותא, מרכזים רפואיים, בית חולים אסותא, רמת החייל 69710, רחוב הברזל 20, תל אביב

מאמר פתיחה
יפעת עבדי-קורק ויהושע שמר. עמ' 221-223

יפעת עבדי-קורק1,2, יהושע שמר1,3,

1אסותא מרכזים רפואיים, 2בית הספר למדעי הבריאות, אוניברסיטת אריאל, 3הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

בית החולים אסותא נחנך בכ"ג בכסלו התרצ"ו ה-19 בדצמבר 1935, עם 72 מיטות וקבע את משכנו ברחוב ז'בוטינסקי 62 בתל אביב. בתקופה זו, כשליש מהיישוב היהודי (מעל 100,000 תושבים) קיבלו שירותים רפואיים בבתי החולים של תל אביב, ביניהם אסותא. טרם הקמתו של בית החולים אסותא פעלו בישראל מספר בתי חולים, בעיקר בתי חולים ציבוריים של קופת חולים כללית ביניהם, בית חולים העמק ליד עפולה ובית חולים בילינסון בפתח תקווה, וגם בתי חולים פרטיים כדוגמת בית החולים עין גדי בתל אביב ובית החולים שערי צדק בירושלים. כשלושים וחמישה בתי חולים פרטיים פעלו בתקופות שונות בישראל, אך אף בית חולים לא שרד את מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, למעט אסותא תל אביב, אלי"ן בירושלים ואלישע בחיפה.

מאמרים
טלי שריר, מרינה פינסקי, אברהם פרדס, ויטלי פרוחורוב, אנדרי בויקו, קונסטנטין מרזון, אריק רוחמן ובוריס ברודקין. עמ' 224-227

טלי שריר1, מרינה פינסקי1, אברהם פרדס1, ויטלי פרוחורוב1, אנדרי בויקו1, קונסטנטין מרזון1, אריק רוחמן1, בוריס ברודקין1,2,3

1המכון למיפויי לב, אסותא השלום, תל אביב, 2מחלקת קרדיולוגיה, בית חולים ברזילי, אשקלון, 3הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע

רקע: מיפוי של זילוח שריר הלב יעיל לאבחון מחלה כלילית ולהערכת הסיכון לאירועי לב. טכנולוגיה חדשנית של מוליכים למחצה (CZT) מאפשרת הפחתה ניכרת בזמן בדיקות הדימות עם שיפור באיכותה.

שיטות: זיהינו רטרוספקטיבית 57 חולים שעברו מיפוי SPECT באסותא באמצעות מצלמת CZT וכן אנגיוגרפיה כלילית במהלך 60 יום לאחר המיפוי, ללא אירוע לב בין שתי הבדיקות, וללא אוטם או ניתוח מעקפים בעבר. בנוסף נכללו 25 נבדקים עם סבירות נמוכה למחלה כלילית שלא עברו צנתור.

כל 82 החולים עברו מיפוי טכנציום 99m ססטמיבי עם בדיקת דמות מהירה לפי פרוטוקול מאמץ-תחילה, עם זמני דימות מקוצרים מאוד (מאמץ 5:00 דקות, prone 3:40 ומנוחה 2:00 בלבד). בהתאם לפרוטוקול, במאמץ ניתן מינון קרינה נמוך עם חשיפה נמוכה לקרינה, ≤3.5 mSv) (9-12 mCi, ובמנוחה מינון גבוה (mCi  25-32), בהתאם למשקל הנבדק. פיענוח מימצאי הזילוח בוצע באמצעות ניתוח חזותי   (Semi-quantitative visual analysis), תוך שימוש במודל 17 סגמנטים של החדר השמאלי וחמש דרגות חומרה (0 עד 4, 0=תקין, 4=היעדר קליטה). חושב סך ההפרעה בזילוח ((Summed Stress Score, SSS, אשר תורגם לאחוז מהחדר השמאלי (SSS%=SSS/68*100). מימצאי האנגיוגרפיה הכלילית היוו מדד זהב למימצאי המיפוי.

תוצאות: הגיל הממוצע של אוכלוסיה החולים היה 60.1±11 שנים, רובם גברים – 58 (70.7%). בהשוואה לנבדקים עם סבירות נמוכה למחלה כלילית, החולים שעברו אנגיוגרפיה כלילית היו מבוגרים יותר, עם שיעור גבוה יותר של יתר לחץ דם, סוכרת ודיסליפידמיה. מיפוי מאמץ-בלבד עם קרינה מופחחת מאוד (≥ (3.5 mSv בוצע בשכיחות גבוהה בקבוצת הסיכון הנמוך (18/25 - 72%). ניתוח ROC לזיהוי מחלה כלילית אנגיוגרפית באמצעות אחוז ההפרעה בזילוח (SSS%) העלה שטח תחת העקומה 0.923, עם 95% רווח סמך 0.859-0.988, p<0.001. הרגישות, סגוליות, ערך חיזוי חיובי, ערך חיזוי שלילי והדיוק היו: 91.4%, 81.2%, 78.3%, 97.2%, ו-86.6%, בהתאמה.

מסקנות: המימצאים של מיפוי זילוח מהיר מאמץ-תחילה באמצעות טכנולוגיית CZT מאפשרים ניתוח חצי-כמותי עם ערך אבחוני גבוה למחלה כלילית.

ורדית שוורץ, מרטין שיפר-קרביץ. עמ' 228-232

ורדית שוורץ1, מרטין שיפר-קרביץ2

1מערך רוקחות קלינית, אגף רפואה, אסותא מרכזים רפואיים, 2היחידה לניהול סיכונים ובטיחות הטיפול, אגף רפואה, אסותא מרכזים רפואיים

בדו"ח “To Err is Human” נקבע, כי טעויות הקשורות לטיפול בתרופות הן סוג הטעויות הנפוץ ביותר ברפואה, והן בעלות השפעות רבות ומגוונות. רבות מהטעויות התרופתיות החמורות הן תוצאה של השפעות לוואי מתרופות שניתן היה למנוע מלכתחילה, אשר כ-20% מהן מסכנות חיים.

רוקחות קלינית מבוססת בעולם כשירות רוקחי מוביל המשפר את איכות הטיפול מזה כ-30 שנה. הניסיון המצטבר בעולם מצביע על שיפור איכות הטיפול, שיפור בטיחות המטופל ותועלת כלכלית. יתרונות השירות כוללים מספר תחומים של רוקחות קלינית, שנקשרו לירידה בתמותת מטופלים בבתי החולים, הפחתת טעויות בטיפול התרופתי ויחס עלות-תועלת מיטבי.

הבנות אלו הביאו להגדרת והרחבת מערך הרוקחות הקלינית בבתי החולים, כאשר במקביל לתוכנית ההתערבות הפרטנית בכל מחלקה, הוחל בפרויקט משותף למערך לרוקחות קלינית וליחידה לבטיחות הטיפול למטרת שיפור איכות ובטיחות הטיפול בתרופות.

מטרות ויעדים: יצירת תוכנית משותפת לניהול סיכונים ורוקחות קלינית, לצורך שיפור איכות ובטיחות הטיפול בתרופות, תוך זיהוי מגמות, כשלים פוטנציאליים ונקודות תורפה בכל הנוגע לטיפול בתרופות.

שיטות: נערך אפיון התהליך, נקבעו הפרמטרים הנדרשים לניטור/מעקב והוגדר אופן הפעולה. הוגדרו נתונים המחייבים התערבות רוקחית (התאמת מינון, הוריית נגד, תגובות בין תרופתיות, השפעות לוואי, ניטור מעבדה ועוד), נבנה דו"ח משותף מחשבי המתבסס על נתונים קליניים של מטופלים,  נערך מעקב יומיומי הכולל ניתוח, פילוח, כימות והבנת סוגי ההתערבויות הרוקחיות (התערבות רוקחית היא ייעוץ מתועד בכל אחד מהפרמטרים שהוגדרו לעיל), סוכמו והוצגו ההתערבויות בדו"ח יומי והוערכו על ידי מספר גורמי בקרה (בקרת ביצוע ואיכות, איסוף נתונים), ובוצע פילוח וכימות הנתונים על בסיס התרעות נבחרות לאיתור מגמות ברות התערבות.

תוצאות: בין מרץ 2013 לפברואר 2014 נבדקו 14,499 רשומות רפואיות בבית החולים אסותא רמת החייל. בפילוח איכותי של סך הרשומות שנבדקו, ב-16% בלבד מהרשומות שנבדקו בוצעה התערבות רוקחית פעילה לפי הפרמטרים שהוגדרו, כאשר התערבויות בעלות פוטנציאל סיכון גבוה, כגון כפילות טיפולית, קיום הוריית נגד ומתן תרופה חרף תיעוד רגישו,  נצפו בשכיחות נמוכה מאוד והן מהוות פחות מ-2% מסך הפעילות הרוקחית.

דיון ומסקנות: מיזם משותף זה משקף תמונת מצב עדכנית מתוך מציאות העבודה הקלינית המתבצעת בבית החולים, נשען על פלטפורמת פעילות קיימת ומאפשר גיבוש תוכנית התערבות לטובת שיפור איכות ובטיחות הטיפול בתרופות.

סטאס זוסמן, אלכס אקסל, ליאת טודריס, ערן סגל, פרנציסק שלפר ופנינה שלפר. עמ' 233-235

סטאס זוסמן1, אלכס אקסל1, ליאת טודריס2, ערן סגל3, פרנציסק שלפר1, פנינה שלפר4

1היחידה למניעת זיהומים, אסותא מרכזים רפואיים, 2היחידה למחשוב קליני, אסותא מרכזים רפואיים, 3המערך להרדמה וטיפול נמרץ, 4אגף הסיעוד, אסותא מרכזים רפואיים

בין הסוגיות המרכזיות שאיתן מתמודדים רוב המוסדות הרפואיים, ניתן למנות זיהומים נרכשים במהלך אשפוז ופלישת חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה למוסדות הרפואה. כאשר חיידק הופך עמיד לאנטיביוטיקה, ניתן לראות השפעה ישירה על התחלואה, התמותה וההוצאות. כדי לנהל באופן מושכל ויעיל את תחום מניעתם ובקרתם של זיהומים נרכשים, נבנו כלים מחשביים קליניים. באמצעות מערכת מחשוב מסחרית (Metavision IMDSOFT, Israel), יצרנו כלים המסייעים בהעברת מידע המיועד למניעה ובקרת זיהומים נרכשים. מצאנו, כי אפיון והטמעה של כלים מדויקים במערכת מידע קלינית מחשבית, משפרים באופן ניכר את הפעילות הקלינית. לפיכך, כלים אלה מופעלים באופן שוטף על בסיס יומיומי לצורכי ניהול, מניעה ובקרת זיהומים ברשת בתי החולים של אסותא.

אליק גולולובוב, ליאת טודריס, יעקב ברמן, ציפי רוזנברג-גלעד, פנינה שלפר ורון קנת, רון בן-יעקב, ערן סגל. עמ' 236-239

אליק גולולובוב1, ליאת  טודריס1,3, יעקב  ברמן2, ציפי רוזנברג-גלעד1, פנינה שלפר1, רון קנת5,4, רון בן-יעקב4, ערן סגל2,3

¹הנהלת הסיעוד, ²המערך להרדמה, טיפול נמרץ וטיפול בכאב, ³היחידה למחשוב קליני, בית חולים אסותא, רמת החייל, תל אביב, 4 KPAבע"מ, רעננה, 5הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית, ירושלים, ואוניברסיטת טורינו, איטליה

רקע: תופעת  Emergence Delirium  (ED) מוכרת כבעיה נפוצה בקרב ילדים ואף מבוגרים המתאוששים לאחר הניתוחים. ED מופיע במהלך התאוששות לאחר הרדמה כללית ובא לידי ביטוי בהתפתחות אי שקט פסיכומוטורי, הזיות, התנהגות לוחמנית וחסרת שיפוט. התופעה, שככל הנראה מהווה השפעת לוואי של חומרי ההרדמה הכללית, פוגעת בהליך ההתאוששות, ומסכנת את בטיחותם הגופנית של המטופלים ובריאותם. היקף התופעה אינו ידוע במדויק. הספרות הרפואית מעלה טווח רחב ביותר בנוגע לשכיחות התופעה שנע בין 80%-10%. הנתונים בספרות אינם מספקים תשובה חד משמעית ביחס לגורמי הסיכון להופעת ED.

המטרות במחקר: קביעת שיעור תופעת ED בילדים המתאוששים לאחר ניתוחים מתוכננים (Elective) אמבולטוריים אשר בוצעו בהרדמה כללית ומיפוי השפעת גורמי הסיכון השונים על התרחשות תופעת ED. שיטת המחקר: נערך מחקר רטרוספקטיבי שנבדק בו שיעור הופעת ED בקרב 3,947 ילדים שטופלו בניתוחים אמבולטוריים קצרים. איסוף הנתונים אודות שכיחות התופעה וגורמי הסיכון האפשריים נעשה דרך גיליון הרפואי המחשבי. חומרת התופעה דורגה באמצעות סולם Pediatric Anesthesia Emergence Delirium Scale.

תוצאות המחקר ודיון: תוצאות המחקר הדגימו את שכיחות הופעת ED בקרב אוכלוסיית הילדים. הופעתED  נמצאה במיתאם מובהק עם גיל המטופל, סוג הניתוח, מתן תרופה טרום ניתוח, לא נמצא מיתאם בין הופעת ED  ועוצמת הכאב, סוג ההרדמה ומיגדר המטופלים.

יונתן ריק, אמיתי אלקיים ודוד ורון. עמ' 240-242

יונתן ריק1, אמיתי אלקיים1, דוד ורון2

1היחידה לאבחון ובירור מהיר, בית חולים אסותא רמת החייל, תל אביב, 2היחידה לקרישה, מרכז רפואי הדסה, ירושלים

אבחון תסחיף ריאה באוכלוסיות רגישות הוא לרוב מורכב. כשל באבחון מוקדם עלול לגרום לתחלואה חמורה ואף למוות. במאמר זה אנו מדווחים על סדרת פרשות חולים, אתלטים מובילים, שהגיעו ליחידה לבירור מהיר ואובחנו בסופו של דבר עם תסחיף ריאה. אנו מדגישים את ההסתמנות הקלינית הנפוצה בקבוצת אוכלוסייה מפתיעה זו, ודנים במנגנונים אפשריים ליצירת קרישים ובהיבטים של מניעה וטיפול. בסיס האבחון נותר חשד קליני, ואנו מקווים שמאמר זה ידגיש את שכיחות מצב זה גם באנשים בעלי כושר גופני גבוה מאוד.

ערן סגל, מיכאל מילגרם, סיגל טל, ולדימיר קרייב ואלי אשכנזי. עמ' 243-245

ערן סגל1, מיכאל מילגרם2, סיגל טל3, ולדימיר קרייב1, אלי אשכנזי2

1המערך להרדמה, טיפול נמרץ וטיפול בכאב, אסותא מרכזים רפואיים, תל אביב, 2המרכז הישראלי לניתוחי עמוד השידרה, מרכזים רפואיים אסותא, תל אביב, 3המחלקה לרדיולוגיה, מרכז רפואי אסף הרופא

הרדמה שידרתית (ספינלית) ודיקור מותני (Lumbar puncture) עלולים לגרום לדימום תוך מוחי, תת עכבישי ותת קשיתי. בעבר, דווח על דמומת תת קשיתית שהתפתחה מספר ימים לאחר ניתוח בעמוד השידרה. בפרשת חולה זו, אנו מדווחים על מטופלת שפיתחה דמומת תת קשיתית חדה (Acute sub dural hematoma) במהלך ניתוח לכריתת שאת תת קשיתית (Sub dural tumor) בעמוד השידרה. פרשת חולה זו מעידה על כך, שיש לשקול אפשרות של דמומת תוך גולגולתית בחולים עם החמרה נירולוגית לאחר ניתוח בעמוד השידרה.

יעקב גינדין, דרור וסרמן, יניב שלמה ויעל רפאל. עמ' 246-251

יעקב גינדין1,2, דרור וסרמן1, יניב שלמה2, יעל רפאל2

1בית חולים אסותא, רמת החייל, תל אביב, 2אוניברסיטת חיפה, רשות המחקר, המוקד לסטנדרטים בבריאות ובמוגבלות

הקדמה: עם העלייה בתוחלת החיים, עולה שכיחותם של לקויי הבריאות הכרוניים. במאה ה-21 עלה שיעור המצבים שאינם דחופים והניתנים לתיקון בניתוח מתוכנן (Elective surgery). בעולם המפותח תופסים עתה הקשישים מקום גדל והולך בין המנותחים המתוכננים. הרקע הבריאותי חשוב במיוחד בכירורגיה בקשישים עקב הסיכון בהרדמה, וכן עקב סיבוכים במהלך הניתוח ולאחריו, אשר גדלים והולכים עם הגיל. ההערכה הטרום ניתוחית המקובלת עד כה בצעירים ובקשישים, היא על פי קריטריונים פיזיולוגיים שנקבעו על ידי מומחים ברפואה פנימית ובהרדמה. עם זאת, בכירורגיה קיימים גם סיכונים גריאטריים ייחודיים – בתר-ניתוחים, כגון דיכאון, נפילות, הפרעות תנועה וניידות, תלות בסביבה, דליריום ועוד. קיים צורך בפיתוח מערכת לאיתור תסמונות גריאטריות באוכלוסייה הקשישה העוברת הליכי ניתוחים מתוכננים, תטפל בתסמונות אלה ו/או תמנע אותן, טרם הניתוח ואחריו. במצבים רבים, הקשיש העומד לפני ניתוח מתוכנן עבר תקופה ארוכה של סבל בכאב, בהסתגרות, ובתרופות מרובות (פוליפרמסיה) העלולות להפריע לתפקוד, לקוגניציה וליציבות.|

מטרות: פיתוח כלי להערכת סיכון באוכלוסייה מבוגרת המגיעה לניתוחים מתוכננים תוך מתן מענה הולם לסיכוניו ולצרכיו הייחודיים של החולה הקשיש, בדגש על הצד התפקודי, הנפשי, הרגשי והסביבתי - תמיכתי, לצד החלק הגופני המאפיין את הזיקנה.

שיטות: בנוסף להערכה הטרום ניתוחית בנוגע להרדמה, בוצעה הערכה גריאטרית סורקת מקדימה במנותחים בני 75 ומעלה כחלק מהשירות המובנה. הסריקה העלתה את הקשישים עם פוטנציאל לסיכון הזקוקים לביצוע הערכת עומק גריאטרית. הערכת העומק הופעלה בדרך אלגוריתמית של פרוטוקולים לטיפול ולהתערבות. במאמרנו מדווח על הפעולה ועקרונותיה, אפיון החולים והבעיות, והפתרונות האישיים והמערכתיים.

תוצאות: בקרב 18.6% מהקשישים הנסרקים התגלה צורך גם בהערכת עומק עקב גילוי סיכונים או בעיות להתערבות. 5.9 הוא ממוצע מספר הפרוטוקולים לטיפול ולהתערבות לנבדק עומק שהופעלו במערכת, אשר זכו להתייחסות טיפולית במערך הגריאטרי ובצוותי המחלקות. 

מסקנות: הפעלת המערך הגריאטרי הייחודי באסותא מצאה הד חיובי בסביבת הטיפול, בסביבה הניהולית וכן בקרב משפחות המנותחים, תוך טיוב הרצף הטיפולי עם הקהילה. ההצלחה נמדדת בהפעלה משנית של נהלי גריאטריה ייחודיים לכירורגיה המתוכננת, ובהכפלת הקריאות היזומות לצוות הגריאטריה במהלך חודשי ההטמעה הראשונים. 

סיכום: הפעלת מערכי סריקה וסינון באוכלוסיית הקשישים בכירורגיה המתוכננת ממקדת משאבים בחמישית מהם הנמצאים בסיכון. מתן פתרונות לפרט, למערכת, למשפחה ולשירותים לאחר שחרור, משפר את המהלך באשפוז ואחריו.

משה פפא. עמ' 251-253

משה פפא

בית חולים אסותא, רמת החייל, תל אביב, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

רקע: מעורבות שולי השאת (Tumor) היא הגורם המשפיע ביותר על הישנות מקומית של שאתות לאחר ניתוח משמר שד. בחולות רבות יש לבצע ניתוח משלים בסמיכות לניתוח הראשוני כדי להשיג שוליים נקיים. מערכת ה-MarginProbe מאפשרת שימוש בספקטרוסקופיה של גלי רדיו על מנת לזהות רקמה ממאירה בשולי השאת. במאמר זה, אנו מציגים את ניסיוננו ביישום טכנולוגיה זו להערכת מצב שולי השאת בזמן ניתוח משמר שד.

שיטות: הפעלת ה-MarginProbe הייתה במסגרת שימוש שוטף בקרב חולות סרטן שד שאובחנו באמצעות בדיקות היסטולוגיות שנלקחו מביופסיה והיו מיועדות לניתוח משמר שד. הרקמה שכללה את השאת נבדקה באמצעות הסתכלות, מישוש ודימות רדיולוגי (x-ray) תוך ניתוחי. במהלך הניתוח, מיד לאחר כריתת השאת, נערכו מדידות באמצעות המכשיר על רקמת הכריתה העיקרית. יחידת הבקרה של המכשיר סיפקה למנתח מידע לגבי מצב השוליים, והמנתח התבסס על מידע זה על מנת לבצע הרחבות מיידיות של השוליים בזמן הניתוח. 

תוצאות: 45 חולות נותחו בניתוח משמר שד באמצעות מכשיר ה-MarginProbe.  בעשר מטופלות (22%) השימוש במכשיר וביצוע הרחבות תוך ניתוחיות הניבו שוליים נקיים לאחר הניתוח הראשוני.  שתי מטופלות (4.4%) נאלצו לעבור ניתוח נוסף כתוצאה מאי זיהוי מלא של שולי השאת. לא צוינו אירועים בטיחותיים כלשהם בניתוחים.

לסיכום: ה-MarginProbe מסייע לזהות שוליים נגועים ולהשיג שוליים נקיים לאחר ניתוח כריתה חלקית ראשוני. השוליים הנגועים זוהו גם במקרי סרטן לא פולשני (Ductal carcinoma in situ). המכשיר מסייע להפחתת מספר הניתוחים הנשנים המבוצעים עקב שולי כריתה לא מספקים.

מתן בן דוד, אילנית מלר, חנוך קשתן ואנדרי קידר. עמ' 254-258

מתן בן דוד1,2, אילנית מלר1,2, חנוך קשתן1,2, אנדרי קידר1,2

1בית חולים אסותא, רמת החייל, תל אביב, 2המחלקה לכירורגיה כללית, מרכז רפואי רבין, בית החולים בילינסון, פתח תקווה

רקע: מעקף קיבה Roux-En-Y לפרוסקופי (Laparoscopic Roux-en-Y gastric bypass, LRYGB) נחשב ל"ניתוח הזהב" (Gold standard operation) לשם טיפול בהשמנת יתר חולנית. עקומת הלמידה של ניתוח זה היא כ-100 חולים, והיא נחשבת כגורם החשוב ביותר להפחתת סיבוכים ותמותה. במאמר זה אנו מציגים את ניסיוננו בביצוע LRYGB ואת עקומת הלמידה שלנו בניתוח זה.

שיטות: איסוף הנתונים בוצע באופן פרוספקטיבי. במחקר נכללו כל המטופלים שעברו LRYGB ראשוני בין מרץ 2006 לאפריל 2014 ושהיו לגביהם נתונים מלאים על הדמוגרפיה שלהם, משך האשפוז, משך הניתוח וסיבוכיו. 

תוצאות: 511 מטופלים עברו LRYGB. מהם, 95 מטופלים עברו ניתוח המרה לניתוח RYGB לאחר ניתוח בריאטרי קודם והוצאו מהמחקר. מתוך 416 המטופלים שנותרו, היו נתונים מלאים לגבי 326 מטופלים והניתוח הסטטיסטי מתייחס אליהם. שיעור הסיבוכים מתייחס לכל 416 המטופלים. הגיל הממוצע היה 43 שנים (76-14 שנים) ומדד מסת הגוף (BMI) הממוצע היה 42.8 ק"ג/מ"ר (76-34 ק"ג/מ"ר). משך הזמן הממוצע של הניתוח היה 86 דקות (420-40 דקות). ב-100 הניתוחים הראשונים זמן הניתוח היה 148 דקות, ואילו ב-125 הניתוחים האחרונים נמשך הניתוח 75 דקות. שיעור הסיבוכים המשמעותיים עמד על 7.7%. מתוך ארבעה אירועי דלף (0.95%) סך הכול, שלושה התרחשו ב-100 הניתוחים הראשונים ואחד ב-316 הניתוחים שהיו לאחר מכן (שיעור של 3%, ו-0.3%, בהתאמה). משך האשפוז הממוצע היה 2.2 ימים (46-1 ימים). איש מהחולים לא אושפז במחלקת טיפול נמרץ. לא היו אירועי תמותה.

מסקנות: LRYGB הוא ניתוח בטוח מאוד. עקומת הלמידה שלו עולה על 100 חולים, והכשרה מתאימה חיונית להשגת תוצאות מיטביות.

במת המערכת
יהושע שמר ויפעת עבדי-קורק. עמ' 259-262

יהושע שמר2,1, יפעת עבדי-קורק3,1

1אסותא מרכזים רפואיים, תל אביב, 2הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, 3בית הספר למדעי הבריאות, אוניברסיטת אריאל

מקצוענות ברפואה מייצגת מערך של ערכים ועקרונות, התנהגויות ויחסים שעומדים בבסיס האמון המתקיים בין החברה לרפואה. בישראל ובעולם, מרבית ההשקעה וההכשרה בתחום המקצוענות ברפואה מתחילה ומסתיימת במהלך הלימודים. אולם הדינמיקה המאפיינת את היחסים חברה-רפואה ומאפייני העולם המודרני מחייבים לימוד וחשיפה מתמשכים, וקיימת ציפייה שארגוני בריאות וספקי שירותים יבטיחו כי עובדיהם ישמרו, יפתחו ויפעלו על פי סטנדרטים של התנהגויות, כישורים וערכים של מקצוענות.

בינואר 2014 נוסד בבית החולים אסותא בית ספר למקצוענות ברפואה, שהוא ייחודי בישראל ובעולם. חזון בית הספר הוא להקנות ולהטמיע את ערכי המקצוענות בארגון לכלל העובדים, וליצור כללים ברורים ושפה אחידה של התנהגות ההולמת ארגון השואף למצוינות. תוכנית הלימוד הראשונית מתמקדת בעקרונות הקשורים ליושרה, זולתנות, חמלה, אחריותיות, זכויות המטופל ותקשורת מטפל-מטופל. שני אלמנטים ייחודיים לתוכנית: הלמידה מועברת על ידי עובדי הארגון עצמו ("מובילי מקצוענות"), והלמידה נעשית בקבוצות הטרוגניות של רופאים, אחיות, טכנאים, פארא-רפואיים, אנשי מינהל ומשק ואחרים שמשתתפים יחד בדיונים. עד כה 1,225 עובדים עברו את הקורס. תוכנית בית הספר למקצוענות מלווה במחקר איכותני וכמותני, שנועד ללמוד על התרבות הארגונית והשינוי שיחול בה.

ערן סגל. עמ' 263-264

ערן סגל

המערך להרדמה, טיפול נמרץ וטיפול בכאב, מרכזים רפואיים אסותא

באפריל 2012 נפטרה בביתה באטלנטה ד"ר לילה דנמרק, שהייתה בין שלושת האנשים המבוגרים ביותר בעולם – בת 114 שנים במותה. אולם ייחודה של ד"ר דנמרק היה בכך שעבדה כרופאת ילדים במשך 70 שנה, עד גיל 103 שנים. ד"ר וולטר ווטסון, גינקולוג בג'ורג'יה, עבד ויילד עד גיל 100 שנים בבית החולים האוניברסיטאי, ללא ספק גיל מופלג מאוד לעבודה בכלל וכרופא בפרט.

עד מתי יכול רופא להמשיך ולעבוד? עד איזה גיל יכול מנתח להמשיך ולבצע ניתוחים באופן בטוח? האם יש מקום להגביל רופאים בגיל התעסוקה ולשלול את רישיון העיסוק ברפואה עם הגיעם לגיל מתקדם?

סקירות
ברק חביב, שלמה ברונק ורפאל טיין. עמ' 265-269

ברק חביב1,2,3, שלמה ברונק2,3, רפאל טיין1,2,3

1בית חולים אסותא רמת החייל, תל אביב, 2היחידה לארתרוסקופיה ופגיעות ספורט, המחלקה לאורתופדיה, בית חולים השרון,  מרכז רפואי רבין, פתח תקווה, 3החוג לאורתופדיה, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

הארתרוסקופיה המודרנית היא שיטה ניתוחית שבה מוחדר סיב אופטי דרך חתכים קטנים לתוך מיפרק ובאמצעותו ניתן לראות את תוכן המיפרק בהגדלה על מסך ולבצע ניתוחים שונים. שימוש אנדוסקופי ראשון בהסתכלות ישירה למיפרק הברך תועד בתחילת המאה ה-20, אך היישום הקליני החל כחמישים שנה מאוחר יותר. "האבות ההיסטוריים" של הארתרוסקופיה המעשית הם Kenji Takagi מיפן ו- Eugen Bircher משוויץ. בשנות ה-70 של המאה ה-20 התרחשו קפיצות דרך טכנולוגיות עם התפתחות סיבי ההולכה האופטיים והטלוויזיה. אמינות אמצעי הראייה השתפרה עם תמונה ברורה על מסך ולא באופן ישיר. בהמשך בשנות ה-80 וה-90 חלו התפתחויות נוספות במכשור, והארתרוסקופיה הפכה טיפולית ולא רק אבחונית שיתרונותיה הם גישה מיקטת (מינימאלית), הפחתת סיבוכים וקיצור משך השיקום. בתחילת שנות ה-70, בעקבות התפתחות הארתרוסקופיה בארה"ב, החלו לבצע ארתרוסקופיות של הברך גם בישראל. בהיעדר בדיקת דימות אבחונית, יושמה בדיקת הארתרוסקופיה לאבחון לפני ביצוע ניתוח פתוח, אך תוך שנים ספורות הפכה להיות גם טיפולית בפרט לכריתת מניסקוס. כיום, הניתוחים הארתרוסקופיים, ובפרט של הברך והכתף, הם חלק ניכר משיגרת הניתוחים האורתופדיים בישראל ובעולם. בשנים האחרונות, הניתוחים הארתרוסקופיים בבתי החולים של אסותא מהווים יותר משליש מכלל הניתוחים האורתופדיים. הכירורגיה הארתרוסקופית אינה חדלה מלהתפתח, ובאמצעות טכנולוגיות מתקדמות היא אף תמשיך להגדיל את תפקידה באבחון וטיפול במחלות מיפרקים.

גבריאל כץ, חיה זהבי וגיורא טרייסטר. עמ' 270-273

גבריאל כץ1,2, חיה זהבי1, גיורא טרייסטר1

1מכון עיניים, אסותא השלום, תל אביב, 2מכון גולדשלגר, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

חלבון Vascular Endothelial Growth Factor (VEGF) זוהה בשנות ה-80 כחומר אשר גורם לשגשוג כלי דם בגוף בכלל וברשתית בפרט. תהליכי שגשוג כלי הדם ברשתית, ההפרעה בחדירות כלי הדם והבצקת הנגרמת בעקבותיהם גורמים לעיוורון בשכיחות גבוהה במחלות של מרכז הרשתית: ניוון מקולרי על רקע גיל, סוכרת וחסימות ורידים ברשתית.

החל משנת 2006, באמצעות הטיפול בתרופות נוגדות VEGF – אבסטין (בבציזומב), לוסנטיס (רניביזומב) ואיליה (אפליברספט) – נמנע עיוורון בקרב מטופלים רבים בישראל ובעולם.  במאמרנו, אנו סוקרים את הטיפולים בהזרקות התוך עיניות של נוגדי VEGF והטיפול בהן במחלות הרשתית המצוינות לעיל, תוך התייחסות לפעילות הגדלה והולכת במכון העיניים של אסותא.

גד אסטיס וערן סגל. עמ' 274-277

גד אסטיס, ערן סגל

המערך להרדמה, טיפול נמרץ וטיפול בכאב, אסותא מרכזים רפואיים, תל אביב

בעיית עודף המשקל הפכה להיות מגפה בעולם המודרני. בהרדמה ובכירורגיה מציבה בעיית עודף המשקל אתגרים ייחודים, שאחד מהם הוא השמירה על נתיבי אוויר פתוחים. ידוע, כי שיעור הסיבוכים המתרחשים בהרדמה גבוה יותר במטופלים בעלי עודף משקל לעומת מטופלים בעלי משקל רגיל, אך הדעות חלוקות לגבי הסיבות לכך. למרות שעודף משקל בפני עצמו אינו מהווה בעיה, סוגי השמנה מסוימים, ובמיוחד השמנה בצורה שאנו מכנים "דובים מנופחים", עלולים להקשות על השלבים השונים של ההרדמה. במאמר זה, אנו סוקרים את הסיבות הייחודיות לקושי בהבטחת נתיבי האוויר בקרב אוכלוסיית המטופלים הלוקים בהשמנת יתר חולנית. אנו מתארים את הסיבוכים שעלולים להתרחש,  את הבעיות האופייניות לאנשים עם השמנת יתר בכל אחד משלבי ההרדמה וכיצד ניתן לפתור אותן. חשוב להבחין בקפדנות בסימנים אלו ולנקוט בצעדי זהירות מתאימים.

הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303