עמוד בית
יום א, 17.01.21

ינואר 2013


מאמר פתיחה
יהודה שינפלד

יהודה שינפלד

 

המרכז למחלות אוטואימוניות על שם זבלודוביץ', מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן,

מופקד הקתדרה על שם לאורה קיפ-שוורץ, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב

*מתוך הרצאה על 100 שנות מחקר רפואי לרגל 100 שנה להר"י, בבית סוראסקי, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן.

 

כאשר מנסים לסקור מאה שנות מחקר רפואי בישראל ולסכמן במאמר קצר, כמובן שלא ניתן לפרט את המחקרים בכל התחומים, שרבים מהם הניבו הישגים יוצאי דופן.

במאמר זה בחרתי להתרכז בחמישה תחומים, כאשר הראשון הוא נתונים סטטיסטיים על המחקר הרפואי בישראל, כפי שהתבטאו בפרסומים רפואיים בארץ ובחו"ל. כתב העת של ההסתדרות הרפואית, "הרפואה", מלווה את המחקר הרפואי בישראל במהלך מאה השנים האחרונות. מחקרים רבים ראו אור תחילה בכתב עת זה, ואחר כך זכו לפרסום ותהודה בעיתונות הרפואית המדעית בעולם. לפיכך, בחרתי להציג רק ארבעה מחקרים מייצגים.

מאמרים
רפאל כראל ונועה ויינשטיין

רפאל כראל, נועה ויינשטיין

 

המגמה לבריאות סביבתית ותעסוקתית, בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה

*העבודה בוצעה בתמיכתה של קרן מנוף, משרד התמ"ת.

תודות: תודתנו נתונה לאגף הסיעוד במחוז חיפה והצפון של שירותי בריאות כללית על הסיוע בביצוע העבודה.

 

בעבודה הנוכחית נעשה ניסיון ראשון ליישם בישראל את שאלון ה-WAI להערכת כושר התפקוד בעבודה בקרב אחיות הקהילה. השאלון מיושם באופן נרחב במדינות שונות להערכת כושר התפקוד בעבודה של קבוצות עובדים שונות. מימצאי מחקר חתך זה העלו, שככלל, קיימת ירידה במדד ה-WAI (כושר התפקוד) כתלות בגיל, בתחושת עומס יתר בעבודה ובפרט תחושת עומס מנטאלי. לעומת זאת, ככל שתפקיד האחות בכיר יותר, הערכים הממוצעים של המדד גבוהים יותר.

ניסיון ראשון זה בישראל לשימוש בשאלון ה-WAI בתרגומו העברי העלה, כי הוא קל ונוח ליישום ויכול להוות כלי ישים להערכת כושר התפקוד של עובד, הן בעשייה הקלינית והן במחקר. השאלון מאפשר לאתר את אותם עובדים עם נסיגה בכושר התפקוד ולפתח עבורם כלי התמודדות, על מנת לשמרם בכוח העבודה.

טל סלע, יעקב סגל, איריס גורן, גבריאל חודיק, ורדה שלו, רוי הומברג, רחל בכר ושחר קול

טל סלע1, יעקב סגל2, איריס גורן1, גבריאל חודיק1,3, ורדה שלו1,3, רוי הומברג2, רחל בכר2, שחר קול4

 

1חטיבת הבריאות,  מחלקת אינפורמציה רפואית, מכבי שירותי בריאות, 2חטיבת הבריאות, תחום רפואת נשים, מכבי שירותי בריאות, 3הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, 4מכון בריאות האישה, חיפה, מכבי שירותי בריאות

 

הקדמה: ישראל ניצבת במקום ראשון בעולם במספר טיפולי הפריה חוץ גופית לנפש, אך המידע על תוצאות טיפולי הפריה חוץ גופית בישראל חלקי בלבד. עד כה, מאמץ לכונן רשם פוריות ארצי לא צלח.

מטרות: לתאר את הפעילות בתחום ההפריה החוץ גופית בישראל בשנים 2007 עד 2010 במכבי שירותי בריאות – גורם עצמאי ובלתי תלוי, שאינו מעורב בעצמו בטיפולים.

שיטות: נתונים אודות מחזורי הטיפול ושיעורי ילודה נאספו מתוך "רישום בעיות הפוריות" שבמסדי הנתונים של מכבי שירותי בריאות.  ניתוח סטטיסטי בוצע בחתכים של שנה וגיל בעת תחילת מחזור הטיפול.

תוצאות: בארבע השנים שנסקרו חלה עלייה בגילן הממוצע של המטופלות מ-35.12 שנים ל-36.19 שנים, מספר הטיפולים עלה בכ-50%, ושיעור הטיפולים המוצלחים ("לידת חי") ממחזורים טריים ירד מ-18.8% ל-14.8%. כמו כן, נרשמה ירידה בשיעורי ההצלחה למחזור טיפולים לאחר גיל 35 שנה וביתר שאת לאחר גיל 40 שנה. מעבר לגיל 43 שנה סיכויי ההצלחה מגיעים לאחוזים בודדים והעלות המשוערת של לידת חי היא  399,000 ש"ח.

סיכום: על אף ההובלה הכמותית בביצוע טיפולי הח"ג, התוצאות הקליניות בישראל אינן טובות יחסית למקובל בעולם ואף נמצאות במגמת ירידה. לדעתנו, הסיבה העיקרית לכך היא ביצוע מספר גבוה של טיפולים שמראש הסיכוי להצלחתם קטן מאוד. יש ליישם בהקדם רשם פוריות שיאגור נתונים באופן מבוקר ופרוספקטיבי מכל היחידות להפריה חוץ גופית בישראל.

אילנה גרוס, קולין בלוק, שמואל בננסון, מתן יואל כהן ומאיר ברזיס

אילנה גרוס1,3, קולין בלוק1, שמואל בננסון1, מתן יואל כהן2, מאיר ברזיס2,3

 

1הצוות למניעת זיהומים, המחלקה למיקרוביולוגיה קלינית ומחלות זיהומיות, המרכז הרפואי הדסה, ירושלים, 2המרכז לאיכות ובטיחות קלינית, המרכז הרפואי הדסה, ירושלים, 3בית הספר לבריאות הציבור והפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית, ירושלים

 

הקדמה: זיהום בדם הקשור לצנתר מרכזי מהווה מקור משמעותי לתחלואה, תמותה ותוספת עלויות. חולים המאושפזים ביחידות לטיפול נמרץ נמצאים בסיכון לרכישת זיהום זה. מעקב מתמשך אחר שיעורי הזיהום ובקרת הליך החדרת צנתרים מרכזיים באמצעות רשימת תיוג (Check list), ממלאים תפקיד מפתח בהפחתת שיעורי הזיהומים ושיפור איכות הטיפול.

מטרות: לבדוק שיעורי היארעות זיהום בדם הקשור לצנתר ורידי מרכזי ומידת היענות הצוות המטפל לביצוע פעולות הנדרשות במהלך החדרת צנתר מרכזי, לפני ואחרי התערבות ביחידות לטיפול נמרץ.       

שיטות: המחקר נערך בשש יחידות לטיפול נמרץ בבית חולים הדסה במשך 15 חודשים. בשלב הראשון נערך מעקב אחר שיעורי זיהום בדם ב-20 חולים עם צנתרים מרכזיים. במקביל, נערכו תצפיות על היענות הצוות המטפל להנחיות הנדרשות בעת החדרת צנתר מרכזי. בשלב השני, בוצעה התערבות חינוכית אשר במהלכה נתנו הדרכות לצוות, נכתבו הנחיות להחדרת צנתר מרכזי והוצגה רשימת תיוג לבקרת הליך החדרת הצנתרים. בשלב השלישי, נערך מעקב חוזר אחר שיעורי זיהום בדם בקרב 336 חולים עם צנתרים מרכזיים, תוך נקיטת אותה שיטת מחקר.

תוצאות: לאחר ההתערבות, נצפתה ירידה מובהקת בשיעור זיהום בדם הקשור לצנתר מרכזי באוכלוסיית המחקר מ-9.66 ל-3.63 זיהומים ל-1,000 ימי צנתר – הפחתה של 62.4% בסיכון לרכישת זיהום (P<0.001). בעקבות ההתערבות, חל שיפור באיכות הליך החדרת הצנתרים המרכזיים ועלה שיעור ההיענות של הצוות המטפל לביצוע הפעולות הנדרשות.

מסקנות: תוכנית התערבות פשוטה ולא יקרה מפחיתה את שיעורי הזיהום בדם הקשור לצנתר מרכזי, ומובילה לשיפור בהליכי החדרה של צנתרים אלה.

דיון וסיכום: מעקב מתמשך אחר שיעורי זיהומים בדם ושימוש ברשימת תיוג בכל הכנסת צנתר מרכזי, עשויים למנוע תחלואה ותמותה, להפחית את משך האשפוז ולחסוך בעלות כלכלית הקשורה לצנתרים מרכזיים.

שני שרמן, קירה אולייניקוב ומאיר מועלם

שני שרמן, קירה אולייניקוב, מאיר מועלם

 

המחלקה לרפואה פנימית ה', מרכז רפואי שיבא, תל השומר ומסונף לפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב

 

סטרואידים מערכתיים מהווים טיפול שכיח במגוון מצבים דלקתיים ואלרגיים. בעשורים האחרונים מצטברים דיווחים אודות תגובות אלרגיות לסטרואידים. הנדירות יותר הן תגובות אלרגיות מסוג רגישות יתר מיידית, חלקן משמעותיות ואף מסכנות חיים. אנו מדווחים על פרשת חולה, מטופלת בת 86 שנים שפיתחה שירנוק (סטרידור) בעקבות מתן  הידרוקורטיזון לתוך הווריד. הדיון בספרות מעלה את גורמי הסיכון להופעת תגובה אלרגית מן הסוג הזה, דרכי האבחון כשעולה חשד קליני וההחלטה על חלופות טיפול ממשפחת הגלוקוקורטיקואידים. על הרופאים המטפלים להיות מודעים לאבחנה זו ולנקוט במישנה זהירות במתן סטרואידים באוכלוסיות בסיכון.

יניב קרן, עמית סיגל, ארנן גרינטל, יבגני וולודבסקי, מיכאל סודרי ודניאלה מיליטיאנו

יניב קרן1, עמית סיגל1, ארנן גרינטל1, יבגני וולודבסקי2, מיכאל סודרי1, דניאלה מיליטיאנו3

 

1מחלקת אורתופדיה א', הקריה הרפואית לבריאות האדם, בית חולים רמב"ם, חיפה, 2המחלקה לפתולוגיה, הקריה הרפואית לבריאות האדם, בית חולים רמב"ם, חיפה, 3מחלקת הדמיה, הקריה הרפואית לבריאות האדם, בית חולים רמב"ם, חיפה

 

היעלמות מהירה של מיפרק הירך (Rapidly Destructive Hip Disease) היא מחלה נדירה, שסיבתה איננה נהירה, המתועדת בספרות בפרשות חולים ספורות. המחלה תוארה לראשונה על ידי פורסטייר בשנת 1957, ומאז ניתנו לתופעה זו מספר שמות, אשר נועדו כולם להמחיש את ההיעלמות המהירה של ראש עצם הירך ולעיתים גם של המרחשת (אצטבולום). המחלה מופיעה באופן פתאומי ככאב במיפרק הירך,  ומתקדמת בקצב מהיר תוך מספר חודשים עד להיעלמות של ראש עצם הירך או להיעלמות החלק הקריבני (פרוקסימלי) של עצם הירך. במאמר הנוכחי אנו סוקרים את הספרות הקיימת על מצב זה, ומביאים פרשת חולה שבה הזדמן לנו לטפל לאחרונה, ולגביה נמצאת ברשותנו בדיקת דימות המדגימה היעלמות מלאה של עצם הירך הקריבנית במהלך תקופה של תשעה שבועות בלבד.

במת המערכת
אירית בן-אהרון ואהרון סולקס

אירית בן-אהרון 1,2, אהרון סולקס1,2

 

1המכון לאונקולוגיה, מרכז דוידוף, מרכז רפואי רבין קמפוס בילינסון, פתח תקווה, 2הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב

 

במאמרם של גרינשפון וחב' [1] המתפרסם בגיליון הנוכחי של "הרפואה", סוקרים המחברים את סוגיית תאי סרטן במחזור הדם (Circulating tumor cells, CTC), את הספרות שפורסמה התומכת בתפקידם הפוטנציאלי בהיווצרות גרורות, דרכים לאיתורם של תהליכים כאלה ויכולתם להוות  כלי עזר לקבלת החלטות רפואיות. למרות תימוכין מוגבלים בספרות באשר לערכם של תאי סרטן במחזור הדם כסמן לחיזוי תגובה לטיפול [2], אין המלצה של החברה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ASCO) לשלב את בדיקת ה-CTC  בניהול השגרתי של הטיפול בחולה. ואכן, אנו שותפים להמלצת המחברים להרחיב את המחקר הקיים בתחום, כדי לעמוד על טיבם ותפקידם של תאים אלה בתהליך שליחת גרורות. ברצוננו להתייחס בהרחבה לנדבך ייחודי וחשוב, הנגזר מסוגיית ה-CTC – תאי הגזע הסרטניים.

רוני שטרקשל

רוני שטרקשל

 

בית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית של האוניברסיטה העברית והדסה

 

בעשורים האחרונים של המאה שעברה ובעשור הראשון של המאה הנוכחית, התחזקה ההכרה שהתאמה תרבותית של שירותי בריאות ורפואה מהווה תנאי חשוב וחיוני בשירותים אלה. התאמה כזו מאפשרת לבני אדם מתרבויות שונות לפנות לשירותי בריאות ורפואה ולהפיק מהם את התועלת המיטבית. תועלת זו באה לידי ביטוי בשביעות הרצון מהטיפול, בתוצאות הטיפול, ובמניעת סיכונים לתחלואה ותמותה [3-1]. מחד גיסא, הכשירות התרבותית חייבת לאפשר לצוותים להבין את האדם הפונה ואת המערכת המושגית שמתוכה הוא מבין ומפרש את הבריאות והחולי, ומאידך גיסא, לאפשר לפונה להבין את ההסברים וההנחיות של הצוות למען בריאותו שלו או של אלה הנסמכים עליו [4].

סקירות
אלברט גרינשפון, איתי בן פורת, תמר פרץ ואשר שלמון

אלברט גרינשפון1,2, איתי בן פורת1, תמר פרץ2, אשר שלמון2 

1 המחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן, המכון למחקר רפואי ישראל-קנדה, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 2 מכון שרת לאונקולוגיה, מרכז רפואי הדסה, ירושלים

סרטן לסוגיו מהווה גורם תחואה ותמותה מרכזי בעולם. מעל 90% משיעור התמותה מסרטן נובע ממחלה עם גרורות. בתצפיות שנערכו לפני למעלה מ-140 שנים נמצאו לראשונה תאים סרטניים (שמקורם בשאת טמומה) במחזור הדם, אך משמעותם ותרומתם ליצירת גרורות נותרו בגדר מסתורין. לאחר עשורים רבים של קיפאון, התקדמות טכנולוגית אדירה אשר מגיעה לשיאה בשנים האחרונות, מאפשרת באמצעות בדיקת דם פשוטה גילוי ובידוד של תא סרטני בודד מן הדם ההיקפי.

כיום, מאפשרת טכנולוגיה זו מדידה כמותית של תאי הסרטן, ומאפשרת הצצה אל השינויים הגנטיים והפנוטיפים בקרבם. בעתיד, מקווים החוקרים, ניתן יהיה לבצע גילוי מוקדם, לקבוע פרוגנוזה, להעריך את תגובת השאת לטיפול ואף לכוון לטיפולים ממוקדים, בהתבסס על מידע אשר יושג מן התאים הסרטניים בזרם הדם.

גילוי התאים בזרם הדם טומן בחובו הבטחות רבות בתחום המחקר, האבחון והטיפול במחלת הסרטן, אולם בעת ובעונה אחת מעלה שאלות נוקבות לגבי זהותם של התאים הללו, תרומתם לתהליך הגרורות ויכולתם להוות כלי עזר להחלטות רפואיות. המטרות בסקירתנו זו הן להציג את התחום החדשני בפני הקהילייה הרפואית הקלינית בישראל, ולעודד השתתפות פעילה בקידום התחום, אשר עודנו מצוי בחיתוליו ולו פוטנציאל רב בקידום עולם האונקולוגיה – הכולל את תחומי הכירורגיה האונקולוגית, הדימות, הביומרקרים והאונקולוגיה הקלינית.

ניבי דיין ופסח שורצמן

ניבי דיין, פסח שורצמן



המחלקה לרפואת המשפחה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע

 

מהגרים נבדלים במאפייני התחלואה והתמותה שלהם לעומת אוכלוסייה שאינה מהגרת, כמו גם במאפייני צריכת שירותי הבריאות ורפואה מונעת העומדים לרשותם. עם שהותם המתמשכת במדינה הקולטת משתנה תמונת התחלואה והתמותה של המהגרים, ומקבלת מאפיינים שבחלקם דומים לדפוסים המקומיים – שינוי המיוחס לתהליך האקולטורציה (Acculturation). נשים מהגרות מבצעות פעמים רבות מעקב הריון חלקי או לקוי ומגיעות למעקב בשלבי הריון מתקדמים יחסית, הן משתמשות פחות באמצעי מניעה ועוברות יותר הפסקות הריון באופן יחסי לשיעורן באוכלוסייה. תחתית הטופס

הן עוברות פחות בדיקות סקירה לאיתור סרטן, מאובחנות בשלבים מאוחרים יחסית, וסיכויי ההחלמה וההישרדות שלהן פחות טובים. הגורמים המאפשרים והחסמים הקשורים להתנהגות בריאותית של מהגרות ולשינויים החלים בה כוללים: תפיסות ואמונות תרבותיות, ותק במדינה הקולטת ורמת אקולטורציה, מחסומים לשוניים, נגישות השירותים, קשר עם הרופא הראשוני, עומס תפקידים, ידע ומודעות.

יוצאות אתיופיה בישראל הן חלק מקהילה שעברה עם העלייה לארץ מעבר חד בכל מימדי החיים. מימצאי מחקרים מצביעים על תמונת בריאות והתנהגות בריאותית של יוצאות אתיופיה המאפיינת נשים מהגרות. עם השנים, חל שינוי בדפוסי הילודה של יוצאות אתיופיה, כשהוותיקות מתקרבות לשיעורי הילודה של האוכלוסיה היהודית בישראל. המידע אודות שימוש באמצעי מניעה לוקה בחסר, שיעור הפסקות ההריון בקרב יוצאות אתיופיה גבוה פי ארבעה לעומת שיעור הפסקות ההריון בקרב יהודיות ילידות ישראל. שיעור הפנייה לבדיקות לגילוי מוקדם ורפואה מונעת נמוך יותר בהשוואה לוותיקות.

נשים יוצאות אתיופיה מסתמנות כקבוצה בסיכון גבוה בכל הנוגע לבריאותן. הבנת הגורמים לדפוסי ההתנהגות של נשים יוצאות אתיופיה בתחום בריאות האישה, השינויים החלים בדפוסים אלה עם הוותק בישראל, וזיהוי החסמים לנגישות לשירותים – כל אלה יסייעו בתכנון שירותים שיהיו מותאמי תרבות וצרכים ליוצאות אתיופיה, ובפיתוח תוכניות לקידום בריאותן.

יריב דורון, אורנה אפשטיין, אלי היימן ואלי להט

יריב דורון1, אורנה אפשטיין1, אלי היימן2, אלי להט1

1המירפאה לנירופסיכיאטריה, בית חולים אסף הרופא, 2המחלקה לנירולוגיה ילדים, בית חולים אסף הרופא

 

כפיון (אפילפסיה – Epilepsy) הוא תחלואה נפוצה יחסית בקרב אוכלוסיית הילדים והנוער, אשר מנגנוניה נחקרים ונלמדים מזה שנים רבות. בעת האחרונה קיימת הבנה רחבה יותר לא רק של תופעת הכפיון עצמו, אלא גם של התחלואה הנלווית לו, לרבות: דיכאון, חרדה, לקויות למידה וכדומה. תחלואה זו ענפה, ומשפיעה על מישורים רבים בחיי המטופל ומשפחתו, לרבות יכולתו ללמוד, להתפתח ולתפקד באופן עצמאי.

מנגנונים רבים אחראים על הקשר בין ההפרעות השונות, בין אם ברמת התא ובין אם ברמות הפסיכו-חברתיות (פסיכו-סוציאליות). הבנה טובה של מנגנונים אלה מאפשרת להתאים טיפול בצורה מיטבית, ובאופן זה לשפר את תסמיני ההפרעות השונות, את התפקוד, ובעיקר את איכות החיים של המטופל ומשפחתו.

מטרותינו בסקירה זו הן הגברת הידע והמודעות לקיומה של תחלואה נלווית אפשרית לכפיון, ועידוד הגישה הטיפולית הרב תחומית במטופלים אלה.

 

ארתור שיוביץ, ולדימיר שליאכובר ועמוס כץ

ארתור שיוביץ, ולדימיר שליאכובר, עמוס כץ

 

המערך לקרדיולוגיה, מרכז רפואי ברזילי, אשקלון, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע

 

ישיבה מהווה חלק מרכזי באורח החיים המודרני: בתעסוקה, בשעות הפנאי (צפייה בטלוויזיה, גלישה באינטרנט) ובנסיעות. במחקרים הודגם, כי מבוגרים מבלים בישיבה כחצי מפרק הזמן בעבודה ואף יותר. בדומה, במדינות המערב מבלים חלק ניכר משעות הפנאי בישיבה, לרוב מול הטלוויזיה או המחשב. למרות כל אלה, הנחיות בריאותיות המועברות לציבור כיום מתמקדות לרוב בהגברת הפעילות הגופנית עם התייחסות מעטה בלבד, אם בכלל, להפחתת פרק זמן הישיבה. בשנים האחרונות מצטברות והולכות עדויות מדעיות הקושרות בין משך זמן הישיבה (ללא קשר לפעילות הגופנית) למשקל עודף, דפוסי אכילה לא בריאים, התפתחות סוכרת מסוג 2, ומחלות לב וכלי דם. התפרסמו דיווחים אשר העלו קשר בין משך הישיבה לתמותה מכל הסיבות בכלל ולתמותה קרדיווסקולרית בפרט. מעבר לכך, לאחרונה דווח כי הפסקות תכופות של פעילויות ממושכות הכרוכות בישיבה עשויות להקטין את הסיכון הכרוך בפעילויות אלה ואת החשיפה של הנבדקים לתחלואה קרדיווסקולרית. בעבודה זו, מטרותינו הן לסקור את הקשר שבין פרק הזמן המועבר בישיבה, על צורותיה העיקריות (תעסוקתית, פנאי, נסיעות ועוד), לגורמי סיכון ותחלואה ותמותה קרדיווסקולרית, ואת ההסברים הפתופיזיולוגיים המוצעים במטרה להסביר קשר זה.

אייל עמר, תומר בן טוב, ברוך (ברי) דנינו, אופיר צ'צ'יק, מורסי חשאן ואהוד ראט

אייל עמר, תומר בן טוב, ברוך (ברי) דנינו, אופיר צ'צ'יק, מורסי חשאן,  אהוד ראט

 

היחידה לאורתופדיה זעיר פולשנית, חטיבה אורתופדית, מרכז רפואי סוראסקי, תל אביב

 

ארתרוסקופיה של מיפרק הירך היא אחת מהגישות הניתוחיות המתפתחות ביותר בשנים האחרונות. גישה ניתוחית זו מגלמת בתוכה את יתרונות הכירורגיה הזעיר פולשנית יחד עם תקופת שיקום קצרה יחסית. כמו כן, נוטלת הארתרוסקופיה תפקיד מרכזי באבחון וטיפול בחולים עם כאבים סביב מיפרק הירך.

ההערכה של חולה עם כאבים סביב מיפרק הירך מחייבת אנמנזה קפדנית ומדויקת, בדיקה גופנית המכילה תבחינים ממוקדים לפתולוגיות שונות, וכן בדיקת דימות בסיסית ומתקדמת.

האבחנה המבדלת כוללת מספר גדל והולך של אבחנות המתגלות עם שיפור בהבנה הפתופיזיולוגית ובטכנולוגיה, המאפשרת ראות טובה יותר של מיפרק הירך.

בעבר, נחשב ניתוח הארתרוסקופיה של מיפרק הירך ל"ניתוח המחפש הוריה". כיום, הוריות לביצוע ארתרוסקופיה של מיפרק הירך נשענות על הבנה מבוססת של תהליכים פתולוגיים ומתרחבות עם העמקת הבנה זו. תוצאות ארתרוסקופיה של מיפרק הירך לאחר מעקב לטווח זמן בינוני וארוך מראות מגמות מעודדות לשאיפה לשימור המיפרק לזמן ארוך.

מדור דימות
גל יניב, אייל קלנג וגל גרינברג

גל יניב, אייל קלנג, גל גרינברג

 

מכון דימות, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, מסונף לפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

 

תסמונת PRES (Posterior Reversible Encephalopathy Syndrome) מהווה שם נרדף לדפוס דימות ייחודי של בצקת ואזוגנית במוח (קרי, בצקת הנגרמת כתוצאה מהפרעה במחסום הדם/מוח) המופיעה בהקשר של רעילות המוח (Neurotoxicity)

 

 

 

אסנת הלשטוק-ניימן ואיריס אשד

אסנת הלשטוק-ניימן1, איריס אשד2,1 

1מכון דימות, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן, 2הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

דלקת מיפרקים משיגדון, אשר נובעת משקיעת גבישים של חד-נתרן חומצת שתן (חנח"ש, Monosodium urate) במיפרקים ושינויים דלקתיים משניים, תוארה כבר על ידי היפוקראטס במאה הרביעית לפני הספירה. ההסתמנות האופיינית היא של כאב עז וחד, חום, אודם ורגישות של המיפרק המעורב, כאשר בכ-50% מהחולים קיימת מעורבות של המיפרק המטטרסלי הראשון. המחלה שכיחה יותר בגברים בגילים 40-60 שנה, באזור הגפיים התחתונים ובמיפרקים הקטנים.

 

הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303