עמוד בית
יום א, 17.01.21

מאי 2001


מאמרים
רוני שילה, אברהם ויצמן, נחמה ויזר, פנינה דורפמן-אתרוג וחנן מוניץ

Antidepressive Effect of Pyridoxine (Vitamin B6) in Neuroleptic-Treated Schizophrenic Patients with Co-Morbid Minor Depression - Preliminary Open-Label Trial

 

Roni Shiloh1, Abraham Weizman1, Nechama Weizer1, Pnina Dorfman-Etrog1, Hanan Munitz1 

 

1Geha Psychiatric Hospital, Felsenstein Medical Research Center, Rabin Medical Center, Beilinson Campus, Petah Tikva; Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University, Tel Aviv, Israel

 

Background: Minor depression is reported in 20-60% of schizophrenic patients during various stages of their disorders; impairing patients' compliance, response to treatment and worsening their overall prognosis. Various anti-depressive treatments have been proposed for such cases but response rates are usually poor. Pyridoxine (Vitamin B6) in essential for the proper metabolism of various neurotransmitters that are considered relevant to the pathophysiology of depression and/or schizophrenia and it has been reported beneficial in ameliorating depressive symptoms as part of major depression, premenstrual syndrome or 'Chinese restaurant syndrome'. We hypothesized that addition of pyridoxine to on-going neuroleptic treatment could improve minor depression in schizophrenic patients.

Method: Nine schizophrenic patients with co-morbid minor depression participated in this study. All participants had a stable unchanged clinical state (changes in Brief Psychiatric Rating Scale (BPRS). Scale for the Assessment of Positive Symptoms (SAPS), and Scale for the Assessment of Negative symptoms (SANS) scores <5%) and all were maintained on unchanged doses of anti-psychotic drugs for at least 4 consecutive weeks prior to initiation of the study.

Participants received, open-label, pyridoxine 150 mg/day in addition to their anti-psychotic treatment for 4 consecutive weeks. Mental status was evaluated before, during, and at the end of 4 weeks of pyridoxine administration using the BPRS, SAPS, SANS and HAM-D.

Results: Two of the nine patients (22%), characterized by higher initial HAM-D and SANS scores, and by older age and longer duration of illness, experienced marked improvements in depressive symptoms (23% and 28% decrease in HAM-D scores) following 4 weeks of pyridoxine administration. In one of these two, the improvement in depressive symptoms was accompanied by a parallel decrease in SANS Scores.

Conclusion: A subgroup of schizophrenic patients with co-morbid minor depression may benefit from pyridoxine addition to their on-going anti-psychotic treatment.

עידו וינברג, בן גרוס והרברט פרוינד

Choice of Infusion Site - Differences in the References of Nurses, Residents and Patients

 

Ido Weinberg, Ben Gross, Herbert Freund

 

Department of Surgery, Hadassah University Hospital Mount Scopus and Hebrew University - Hadassah Medical School, Jerusalem

 

Insertion of an intravenous (IV) line is a common and routine procedure in hospitalized patients. The literature recommends not to insert an IV line in a limb fold, but other than that there are no guidelines regarding optimal locations for the IV line. In this study we attempted to elucidate whether there are other possible preferences and guidelines for choosing the location of an IV line. We studied four groups: patients at the time of hospitalization, hospitalized patients, nurses and surgical interns on a surgical ward. We found that 91.8% of the patients request to take part in choosing the location of their IV line. Moreover, we found that most patients have a hand preference for the IV, whereas, the ward staff has little location preference. Despite these findings, we discovered that, in practice, most patients were not asked to participate in the decision making process regarding their IV line location. Analysis of the results showed that there is a need to include the patient's preference in choosing the location for the IV line, whenever possible. If the patient doesn't have a preference, the IV line should be inserted in the non-dominant hand or the hand in the bed which is more accessible to the medical & nursing staff.

ירון וינר, רותי גולד, סרגיי זהבי, יהודית זנדבנק ואריאל הלוי

Primary Gastrointestinal Stromal Tumors

 

Y. Wiener1, R. Gold1, S. Zehavy2, J. Sandbank2, A. Halevy1

 

1Dept. of General Surgery and Dept. of Pathology, 2Assaf Harofeh Medical Center, Israel

 

Stromal tumors of the GI tract are rare. In the retrospective and prospective study we investigated the relationship between tumor symptomatology, tumor grade and prognostic factors. During the period May 1993 - September 1999, 11 female and 13 male patients with a mean age of 62 (range-29-81) years were operated for primary gastrointestinal stomal tumors (GIST) in our department. Observed signs and symptoms were: GI bleeding (65%), abdominal pain (45%), abdominal mass (15%) and weakness (5%). In 4 patients tumor was an incidental finding during investigation or operation for another tumor. Tumor location (in decreasing order) was: stomach (15), small bowel (SB, 6), esophagus (1), duodenum (1) and colon (1). Preoperative biopsy or FNA were diagnostic in less than 50% of the cases. Operative procedures included wedge resection (8 patients), resection of segment of bowel (10) and extended resection (6), of diaphragm, SB, colon, bladder, kidney and liver. The mean tumor size was 7.8 (range-0.9-22) cm. Four tumors were graded as benign, 8 of indeterminate malignant potential and 12 malignant.

Conclusion: The main presentation of GIST is acute GI bleeding. Endoscopy is most effective for studying proximal tumors, and CT should be used to identify distal GI tract tumors. Tumor size or malignancy were not necessarily predictive of GI bleeding. When invasive to adjacent organs is present, wide excision should be contemplated as long-term survival can be achieved.

 

עינת פלס, ויטה בראל, ולנטינה בויקו, ארנונה זיו וגיורא קפלן

Traumatic Brain Injury: The National Trauma Registry*

 

Einat Peles, Vita Barell, Valentina Boyko, Arnona Ziv, Giora Kaplan

 

Health Services Research Unit, Ministry of Health, Sheba Medical Center Tel-Hashomer

 

Background: Traumatic Brain Injury (TBI) has been established as a category in reporting systems. Uniform data systems case definition has been suggested for hospital discharge data surveillance systems cases based on ICD-9-CM diagnostic codes. These include fractures and specific mention of intracranial injuries such as contusion, laceration, hemorrhage, and concussion. Inspection of data from the Israel National Trauma Registry suggested that two diagnostic groups of very different severity and outcome were being unjustifiably combined.

Aim: To evaluate the validity of categorizing TBI into two discrete groups, using the presence of specific mention of intracranial injury and/or loss of consciousness for more than one hour as the definition of definite TBI. Possible TBI includes skull fractures with no mention of intracranial injury and/or concussion with no loss of consciousness.

Methods: The study population includes all traumatic injuries admitted to hospital, dying in the ER or transferred to other hospitals and recorded in the 1998 Trauma Registry in all 6 level I trauma centers in Israel and two level II centers.

Results: The significant difference in severity between groups supports the validity of sub-dividing the TBI classification into definite and possible subcategories. As a result, we obtain two different severity groups without measuring specific severity scores which are limited in the reporting system.

Conclusion: The groups were significantly different in severity, hospital resource use, immediate outcome, demographic and injury circumstances.

 

*           Level I: Rambam, Beilinson-Schneider, Sheba, Ichilov (Tel Aviv Sourasky Medical Center), Hadassah Ein Karem and Soroka.

            Level II: Hillel Yaffe and Kaplan

 

נטע בנטור ואביבית מועלם

The Effect on Family Members of Treating Home-Hospitalized Patients

 

Netta Bentur, Avivit Moualem

 

JCD-Brookdale Institute, Jerusalem

 

Background: In recent years, chronic patients being treated at home are being joined by increasing numbers of acute and sub-acute patients. Although there has been a considerable expansion of formal services for home hospitalization, nevertheless a significant part of the burden of caring for these patients falls on their families. Many studies have examined the effect on the family of treating chronic patients at home, but very little is known about the effects on the family caregiver of treating an acute or sub-acute patient at home.

Goals of the study: a. To determine the main areas of care involving family members within the framework of home hospitalization. b. To assess the caregivers' sense of burden. c.To identify the causes of the feelings of burden. d. To examine the caregivers' specific difficulties. e. To identify the areas in which they are particularly interested in additional guidance.

Methodology: The study population included 179 primary caregivers of patients registered in four home hospitalization units. The data were collected during face-to-face interviews with the primary caregivers, in the patients' homes.

Findings: Half (49%) of the caregivers were the patients' spouses, and the rest were other family members, 67% were women. The average age was 56, and about a third were over 65. On average, they were involved in six areas of care. Fifty three percent reported that the burden they had to contend with was too heavy, 28% said it was not so heavy, and 19% said it was not heavy at all. A multi-variate analysis revealed that the feeling that the burden was too heavy had a statistically significant correlation with caring for another family member at home, being involved in 3+ areas of treatments, being married, 9+ years of education, the patients suffering from frequent pain or unable to reach the bathroom independently. Most (75%) of the caregivers reported three or more areas of burden which include the time devoted to care giving, and the effect of the treatment on the patient's health, mental and physical condition. Although 77% of them had received instruction on how to treat the patients, 29% cited at least one area in which they would have liked to receive more instruction, noting in particular the need to learn how to deal with changes in the patient's mental status.

Conclusions: Family members caring for home-hospitalized patients require more instruction and advice from the formal agencies during the daily care of the patient, particularly in specific subjects. There is a need to develop additional instruments for advice and instruction, in a broad range of areas, in order to assist the caregivers in their complex role. There is a need to continue to examine specific areas in which the family members require additional counselling and instruction, in order to better plan these services, and help improve the quality of care for home-hospitalized patients.
 

עדי לייבה, יאיר לוי ויהודה שינפלד

Intravenous Immunoglobulins Treatment of Patients with Graves' Ophthalmopathy

 

Adi Leibe, Yair Levy, Yehuda Shoenfeld

 

Department of Medicine B and Research Unit of Autoimmune Diseases, Chaim Sheba Medical Center, Affiliated to Sackler Faculty of Medicine, Tel-Aviv University

 

Graves' ophthalmopathy is an autoimmune disease manifested as exophthalmus, lid lag and diplopia. As in the accompanying autoimmune thyroid disease, there is an autoimmune homoral and cellular attack on the orbita, mainly the retro-orbital tissues.

Steroids are the comerstone of therapy. We reviewed the evidence for a similar therapeutic effect of I.V., immunoglobulins (IVIGs) and their better side affect profile as compared to steroids. We also described an impressive therapeutic success with IVIG given to a patient with resistant ophthalmopathy. The clinical picture of Graves' ophthalmopathy is attributed to a pathologic hyper - activation of orbital fibroblasts, deposition of collagen and glycosaminoglycans in the extra-cellular matrix and eventually fibrosis. These are mediated by leucoregulin, IL-1, IFN-gamma, and TGF-beta - all secreted by lymphocytes and mast cells in the retorbital space.

Another mode of cell activation is by binding of autoantibodies (presumably thyroid stimulating Ab's) to an antigenic determinant on the surface of fibroblasts.

I.V. immunoglobulins, known today to be active in a variety of autoimmune processes, exert their effect on autoantibodies, complement, phagocytic cells etc. IVIGs also inhibit orbital lymphocytes and fibroblasts through inhibition of IL-1 or/and TGF-beta.

ויקטור גינזבורג, גבריאל סנדרו, לואיס גולקמן, נתן וקסלר, שמואל יורפסט ויפים חרך

Surgery in Patients over 100 Years of age 5-Year Experience (1995-2000)

 

Victor Ginzburg1, Gabriel Szendro1, Luis Golcman1, Natan Weksler2, Shemuel Yurfest1, Yefim Charach1

 

The Departments of Vascular Surgery1 and Anesthesiology2, Soroka Medical Center, Ben-Gurion University, Beer-Sheba, Israel

 

The age distribution of a given national population is of utmost importance when dealing with public health and analyzing the use of various national health facilities. This is based on the totally different use of health sources by different age groups. Despite continuous prolongation of life expectancy and the related aging of the western hospitalized population the sub-group of patients over 100 year old of age is unusual demographically and accounts for only a very small portion of the total number of patients hospitalized in surgical wards. During the 5 year experience between 1995 and 2000 seventeen such patients were admitted to our surgical departments. Eight of those underwent 11 operations with zero peri-operative mortality and no significant complications. These 11 operations in this elderly population are the basis of our report.

מ' יאסין, ט' וישנה וד' הנדל

Local Necrosis of Finger Following Stab with Needle Used to Pumpterbutaline Sulfate (Bricalin)

 

M. Yasin, T.H. Vishne, D. Hendel

 

The Departments of Orthopedics and Surgery A, Rabin Medical Center (Hasharon Hospital) , Petach-Tikva, Israel

 

Terbutaline sulfate (Bricalin) is a widely used medication for asthma. It works mostly, but not only, on beta-adrenergic receptors.

In this case study we describe a 50-year-old nurse referred to the emergency department after she was stabbed by needle that was used to draw bricalin for inhalation. She arrived at the emergency room with an inflamed necrotic area at the point of the stab. Later, she developed acute infection that was treated with antibiotics. Following the acute phase there was still a necrotic area, that required surgical debridement.

It seems that this is the result of the vasoconstrictive influence of terbutaline sulfate via alpha adrenergic receptors. In the medical literature there is scarce data regarding this side effect.

שלמה וינקר, שלמה מוניקדם, אורלי כהן, סיימון זלבסקי ואליעזר קיטאי

The Influence of the Presence of Students on the Consultation - Attitudes of Tutors in Family Medicine Clinics

 

Shlomo Vinker, Shlomo Monnickendam, Orly Cohen, Simon Zalewski and Eliezer Kitai

 

Dept of Family Medicine, Sackler School of Medicine, University of Tel Aviv, Tel Aviv.

 

Background: The consultation is the pivot of clinical teaching in ambulatory care. It is therefore essential that students observe the consultation. The students' presence itself influences the consultation and also requires the patients' consent. Moreover the introduction in Israel of the ``Patients' Rights Act'' in 1996 has made us more acutely aware of the place of the patient in teaching especially with regard to the consent to be part of the teaching process.

Aim: This study was undertaken in order to investigate how tutors in family medicine perceive changes in the consultation caused by the presence of students.

Methods: An anonymous physician questionnaire was distributed on the first day of the 6th year clinical clerkship in family medicine. The questions pertained to perceived influence on length and content of the consultation. In addition physician and patient background information was gathered; and the physicians were asked to estimate the patients' willingness to be part of the teaching process.

Results: 46 tutors in family medicine participated, 70% of whom were female. Sixty four percent of the doctors thought that the student's presence had an influence on the consultation. Ninety one percent thought that it increased consultation length, especially of the physical part (93%). More than half thought that the student's presence might interfere with asking intimate questions. The majority held the opinion that the patient's gender and socioeconomic background were inconsequential. Ninety two percent of physicians estimated that 5% or less of the patients would refuse the presence of a student.

In conclusion: Tutors in family medicine think that the presence of a student affects the consultation. Those involved in and responsible for teaching should take this into account. Further research of these changes with objective measurements is needed.

במת המערכת
יהושע שמר, יהודה שינפלד,

יהושע שמר, יהודה שינפלד,

 

מערכת "הרפואה"

 

"הרפואה", עיתונם של הרופאים בישראל, משקף את הפעילות הרפואית הקלינית בישראל. מירב ומיטב הרופאים שולחים מאמרים ל"הרפואה" והעיתון המופץ בקרב כל חברי ההסתדרות הרפואית בישראל, מהווה כרטיס ביקור עדכני של המחברים ואמצעי להעברת מידע בין הרופאים והחוקרים. הודות לכך, הגיע עיתון "הרפואה" בשנים האחרונות לרמה מקצועית גבוהה מאוד והדבר בא לידי ביטוי גם במלאכת העריכה הצרופה. כתיבת מאמר מדעי-רפואי היא אומנות לשמה. היא כוללת שלבים רבים, החל מגיבוש הרעיון המרכזי, דרך איסוף החומר, ניתוח הנתונים ועיבודם ועד לדרך הצגת הדברים בצורה מגובשת ובהירה ברמה מדעית הולמת. כתיבה לעיתון "הרפואה" מטילה על המחברים תוספת נכבדה של התייחסות לשפה העברית המהווה מיקטע נוסף במרקם הכולל של מעשה האומנות.

ברכה רגר ועדנה סקל

ברכה רגר, עדנה סקל*,

 

*לשכת המדען הראשי, משרד הבריאות, ירושלים

 

בשלהי המאה העשרים, בד בבד עם ההתפתחות הטכנולוגית האדירה, החלו מתעוררים חששות מהנזקים העלולים ללוות את ההתקדמות המהירה. בעשורים האחרונים מגלים אירגוני "הירוקים" וקבוצות לשמירה על איכות הסביבה, פעילות רבה, שמטרתה לחשוף ולתקן את הנזקים (אם אכן יש כאלה) לפני שיהיה מאוחר מדי. לצרכים אלה מנוצלים כל ערוצי התיקשורת, החל מכינוסים מדעיים וכלה בעיתונות הכתובה ובטלוויזיה.

כינוס מדעי הוא אירוע סגור המיועד לאנשי מקצוע, הנערך לצרכים מקצועיים ולא כתגובה לדעת קהל או ללחצים ציבוריים וברוב המקרים ללא פירסום בתיקשורת. אולם, בשנים האחרונות נפרצה המסגרת, נוצר סדק בחומה המדעית המבוצרת ודעת הקהל מתחילה לקבוע סידרי עדיפויות וקדימויות. כתוצאה מהלחץ הציבורי הוגדל היקף המחקר ומספר הכינוסים שבהם מנסים המדענים וחוקרים לבדוק, לחקור ולאמת אם הפחד מפני הקרינה המגנטית אכן מוצדק ומה מידת הסיכון בהיחשפות לקרינה זו.

ישראל, נמצאת אמנם במקום השנים-עשר במספר הטלפונים הסלולריים לנפש, אולם בו בזמן היא נמצאת במקום הראשון במשך השיחה לנפש וכן במשך השיחות של ילדים. מספר הילדים שכבר בגיל צעיר משתמשים בטלפון נייד גדל והולך ומאחר שלפניהם עוד שנים ארוכות של שימוש במכשיר, דאגת ההורים מהווה תמריץ מוגבר לבחינת הסכנות הטמונות במכשיר הזה.

סקירות
מיכאל מילרד, גבריאל דיקשטיין ועופר נתיב

מיכאל מילרד (1), גבריאל דיקשטיין (2), עופר נתיב (1)

 

(1) המח' לאורולוגיה, (2) היחידה לאנדוקינולוגיה, המרכז הרפואי בני-ציון, הפקולטה לרפואה רפפורט, הטכניון, חיפה

 

היישום הרב והזמינות של בדיקות דימות בלתי-פולשניות כמו טומוגרפיה מחשבית (ט"מ), תהודה מגנטית (ת"מ) ועל-שמע העלו את תדירות איבחון הנגעים בטוחה (adrenal), נוכחות גוש בטוחה, ללא רקע של ממאירות, מהווה אתגר איבחוני כשלעצמו, בייחוד כשידועה אנאמזה של ממאירות.

מימצא אקראי של שאת בטוחה (incidentaloma) מחייב המשך בירור ומעקב ובמצבים מסוימים, גם כריתה בניתוח. במספר עבודות נמצא, כי ב-3%-0.3% מבדיקות ט"מ של הבטן העליונה מאובחן נגע בטוחה. עבודות אלו נערכו ברובן בשנים הראשונות בהן הוכנסו לשימוש מכשירי הט"מ, עקב השיפור הטכנולוגי שחל עם השנים ניתן לצפות, כי שכיחות שאתות בטוחה כיום קרובה יותר לזאת המדווחת מעבודות שנערכו בנתיחות שלאחר המוות, בהן דווח על שיעור נגעים בטוחה שנע בין 1.45% ל-5.9%, רובם טבים.

חיים בסן ואורי קרמר

חיים בסן ואורי קרמר

 

המכון להתפתחות הילד והיחידה לנירולוגית ילדים, החטיבה לילדים, בי"ח דנה, מרכז רפואי ת"א, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת ת"א

 

הליגה הבינלאומי למניעת כיפיון מגדירה פירכוסי חום (פ"ח) כפירכוסים המתרחשים בילדים מעל גיל חודש, נלווים למחלת חום, אינם נובעים מזיהום במערכת העצבים המרכזית, בהעדר אנאמנזה של פירכוסים ללא חום ואשר אינם במיתאם עם ההגדרה של פירכוסים תסמיניים חדים אחרים. פ"ח מתרחשים ברוב החולים בשלב עליית החום, בד"כ אך לא תמיד ביממה הראשונה של מחלת החום, ובלי קשר למידת החום. שיעור הפ"ח בארה"ב ובמערב אירופה הוא 4%-2%, ביפן 10%-9% ובגואם 14%. תופעה זו היא הסיבה השכיחה ביותר לפירכוסים בילדות.

דב גפל, יצחק שפירר ויוסי הלל

דב גפל (1,4), יצחק שפירר (2), יוסי הלל (3)

 

(1) המח' לרפואה פנימית ג', בי"ח ברזילי, אשקלון, (2) מכון ריאות, בי"ח אסף הרופא, צריפין, (3) המח' לגד"ש וגנטיקה, הפקולטה לחקלאות ברחובות, האוניברסיטה העברית, ירושלים, (4) בית הספר לתזונה, הפקולטה לחקלאות ברחובות, האוניברסיטה העברית, ירושלים

 

הגנום האנושי מורכב מ-3.2 מיליארד זוגות של נוקליאוטידים, אך רק כ-10% הם גנים תיפקודיים המקדדים לחלבונים. תפקיד שאר הרצפים אינו ברור וכנראה שחלקם משתתפים בבקרת הביטוי של הגנים התיפקודיים ובייצוב הכרומוסומים. בשנות ה- 60 של המאה ה-20, התגלו בדנ"א מיקטעים הנשנים מספר רב של פעמים ולכן נהוג לכנותם סטליטים (DNA satelites). באמצע שנות ה-80 זוהו על ידי Jeffreys וחב' רצפים בהם האורך של כל יחידה נשנית הוא קצר יותר מהסטליטים (כ-15 נוקליאודיטים בלבד) ועל כן כינויים הוא מיניסטליטים (minisatellities). מעקובות דנ"א אלה חוזרות על עצמן מספר רב של פעמים באתרים שונים בגנום. קבוצת חוקרים זו מצאה, שמספר החזרות של רצף הבסיסים (נוקליאוטידים) באתר מסוים של מיניסטליט שונה בין פרט לפרט. באמצעות שיטות מולקולתיות הם הראו, שניתן לקבל דגם פסים דמוי "ברקוד" שהוא ייחודי לכל אדם, וכך נקבע המונח טביעות האצבעות של הדנ"א (DNA fingerprints).

ניר הוד, סיימון שטראוס ותפחה הורן

ניר הוד (1), סיימון שטראוס (2), תפחה הורן (1),

 

המכון לרפואה גרעינית (1), והיחידה לעל-שמע (2), החטיבה לדימות, המרכז הרפואי "אסף הרופא", צריפין, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

 

קישריות בבלוטת התריס הניתנות למישוש קיימות ב-4% מהאוכלוסייה הבוגרת באזורים בהם צריכת יוד במזון מספקת; בחולים אלה נדרשת אבחנה מבדלת, על מנת לשלול בראש ובראשונה שאת ממאירה של בלוטת התריס. היארעות שאת ממאירה בבלוטת התריס מוערכת בכ-2 חולים מתוך אוכלוסיה של 100,000 אנשים מדי שנה. שאת ממאירה בבלוטת-התריס שכיחה יותר בנשים ובקרב בני-אדם שנחשפו לקרינה באזור הראש והצוואר; לעיתים רחוקות, מדובר בתיסמונת משפחתית (Men II).

גדעון הולן

גדעון הולן

 

המח' לרפואת-שיניים לילדים, הפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים

 

פגיעות באזור הפנים נגרמות כתוצאה מפעילויות ספורט, תאונות דרכים, התכתשויות, מעידות אקראיות ופגיעות מכוונות. פרט לפציעת הרקמות הרכות והסיכון לגרימת שברים בעצמות הפנים, גם השיניים עלולות להיות מעורבות בפגיעות כאלה. נמצא, שהפגיעה בשיניים שכיחה יותר בילדים ובני-נוער בהשוואה למבוגרים. השיניים הקידמיות העליונות מעורבות יותר מהשיניים האחוריות, בעיקר במצבים בהם השיניים העליונות בולטות ביחס לתחתונות. פגיעות בשיניים מתרחשות בעיקר במהלך עיסוק בפעילויות ספורט שונות.

[...]

המטרה במאמר זה היא להציג בפני ציבור הרופאים בכלל ורופאי מרפאות החירום בפרט, מצב חירום דנטלי בו נתלשת שן קבועה ממקומה, ולהגביר את מודעותם לחשיבות הרבה שיש לטיפול המיידי במניעת נזק בלתי הפיך לשיניים.

שרית אשכנזי, טליה לוי, ציון בן-רפאל

שרית אשכנזי, טליה לוי, ציון בן-רפאל

 

מח' נשים ויולדות, מרכז רפואי רבין, פתח תקווה

 

זה כשני עשורים מושקע מאמץ רב בפיתוח תכשירים סינתטיים המעכבים את פעילות ההורמון פרוגסטרון. מראשית פיתוחם עוררו תכשירים אלה מחלוקת מאחר ושימושם הראשון היה לצורך הפסקת הריון בשלביו המוקדמים. מעכבי הפרוגסטרון הפכו את תהליך הפסקת ההריון לזמין יותר תוך שמירה על פרטיות מרבית ונוצר חשש שמא התהליך יהפוך לבלתי מבוקר וייעשה שימוש לרעה בתכשירים אלה.

מיפפריסטון, המכונה גם RU 486 (Romainville, France, Roussel-Uclaf) הוא סטרואיד סינתטי בעל תכונות אנטי פרוגסטטיביות ואנטי גלוקוקוטיקואידיות. תכשיר זה יוצר לראשונה ב-1981 ומאז נעשה בו שימוש בתחומים שונים בגינקולוגיה ובמיילדות. מלבד יתרונותיו בהשראת הפלה, מיפפריסטון נמצא יעיל גם בדיכוי מחלת רירית הרחם (endometriosis), בהקטנת שרירנים ברחם, וכאמצעי למניעת הריון. מיפפריסטון מסייע גם בהבשלת צוואר הרחם ובהשראת לידה בשליש השני והשלישי להריון.

בסקירה זו מובא מיגוון האפשרויות הטיפוליות הכלולות בטיפול במיפפריסטון בתחום הפוריות, הגינקולוגיה והמיילדות. לאחרונה, הותר הטיפול במיפפריסטון במישלב עם פרוסטגלאנדין מיזופרוסטול על ידי משרד הבריאות לצורך הפסקת הריון ש לעד גיל 49 ימים. לאור זאת, עיקר הדגש בסקירה יהיה על הטיפול במיפפריסטון בהוריה זו.

קרן אלישקביץ, יצחק שפירא, שלמה ברלינר

קרן אלישקביץ, יצחק שפירא, שלמה ברלינר

 

המח' לרפואה פנימית ד' והיחידה לטיפול בנוגדי קרישה, מרכז רפואי תל אביב סוראסקי והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

 

הקשר בין היפרליפידמיה ומחלות לב וכלי דם מוכח וידוע. פחות מוכרת העובדה, שהיפרליפידמיה קשורה בשינויים המוריאולוגיים שעשויים לגרום להאטת זרימת הדם בנימיות. הטיפול בהיפרליפידמיה עשוי לשפר את ההיבטים ההמוריאולוגיים הנ"ל ובכך לתרום להאצת הזילוח הריקמתי. לאור החשיבות הרבה שמייחסים לטיפול תזונתי ותרופתי בהיפרליפידמיה, ולאור התוצאות המיטיבות של טיפול זה, ברצוננו לסכם את ההיבטים ההמוריאולוגיים הקשורים בו. יש בכך כדי להדגיש היבט נוסף המקשר בין היפרליפידמיה ומחלות איסכמיות שונות.

בסקירה זו, נתרכז בהיבטים השונים הקשורים בכדוריות הדם האדומות.

הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303