פורסם ב"הרפואה הצבאית" – כרך 3, חוברת מס' 2, מאי 2006.
עמוס וילמובסקי, אסתר מרוא, מרק עשוש
מעבדות מרכזיות, משרד הבריאות, ירושלים
המחלה קדחת אנדמית חוזרת ידועה בארץ בשם קדחת המערות, והיא נגרמת בישראל על-ידי חיידק מקב' ספירוכטה מהמין .Borrelia persica היא מועברת לאדם באמצעות קרצית רכה מסוג ,Ornithodoros tholozani וקיימת חובת דיווח למחלקה לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות על כל מיקרה של הידבקות. בשנים 1980-2004 נרשמו בקרב האוכלוסייה האזרחית בישראל 197 מיקרים שהם 8 חולים בממוצע לשנה (בתחום של 0- 16). מספר גדול יותר נמצא בקרב חיילי צה"ל. 86% ממיקרי ההידבקות בקרב האוכלוסייה האזרחית נרשמו במערות, רק 5% בחורבות, והשאר - במחילות ובגומחות של בעלי חיים. במקומות אלו שוררים תנאים מיקרו-אקלימיים המתאימים לקרציות. הן מתחפרות בקרקע או מסתתרות בסדקים ונטפלות לכל פונדקאי בעל דם חם החודר לתחום מחייתן. הנקבה הבוגרת זקוקה לארוחת דם, כדי להטיל, ובשלוש דרגות הנימפות - כדי להתנשל ולגדול. תפוצת הקרצית מהסוג הנ"ל מתפרסת על כל הארץ פרט לנגב הדרומי, ותפוצת המחלה בהתאם. אין יודעים בישראל מי הוא מאכסן המחלה, אך ידוע כי קיימת העברה טרנס אובריאלית של החיידק (העברה דרך השחלות), מהקרצית האם לצאצאים. כנראה שבישראל הקרצית היא גם המאכסן וגם המעביר. 92% מהנדבקים במחלה הם מטיילים ובני נוער, הנכנסים לתחום מחייתה של הקרצית ואינם נוקטים את צעדי המניעה הנדרשים. רק כ- 7.5% הם עובדים מקצועיים העובדים במערות, המודעים לסכנות ונוהגים בהתאם.
במעבדות משרד הבריאות אובחן החיידק מקרציות לראשונה, בשיטות של ביולוגיה מולקולרית, ונמצא כי רמת הנגיעות נעה בין פחות מ- 2% במקום אחד, לבין 40% במקום אחר. באפיון טקסונומי שנעשה לראשונה בשיטות אלו, הוגדרו 3 תת-מינים מקומיים שונים. המאפיין אותם הוא מרווח של 7 חומצות אמיניות, בגן המקודד לפלגלין (flaB) אשר לא נמצאו במיני Borrelia הגורמים לקדחת אנדמית חוזרת במקומות אחרים בעולם. גידול החיידק בחיות מעבדה הצליח, אך לא על מצע גידול נוזלי BSKII. בשיטות של PCR שפותחו לשם איבחון החיידק בקרצית, נעשה גם האיבחון בדם החולים. תוצאותיהן של 18 בדיקות של חולים במחלה, שנערכו בשיטת ,PCR פורשו כחיוביים, ואילו של 15 בלבד - בבדיקה המיקרוסקופית המקובלת.
לקריאת המאמר
לשמירת המאמר