דו"ח הוועדה התייחס לנקודות רבות, אשר סוכמו בדעת הרוב, תחת ראשי הפרקים הבאים:
- שינוי בבסיס האחריות: דעת הרוב היתה, כי אין מקום לשנות את בסיס האחריות, ויש להשתית את התביעות ברשלנות על דיני הנזיקין המסורתיים.
- צמצום הפגיעה בסגל הרפואי: דעת הרוב סברה, כי יש לפעול לצמצום הפגיעה בסגל הרפואי, כל עוד לא יהיה בכך פשרה לגבי זכויותיו של הנפגע מהטיפול.
- צמצום עלויות: הוועדה, בדעת הרוב, סברה כי אין לראות בהוצאות הפיצויים, המשולמות למטופלים בגין פגיעה בטיפול הרפואי, נטל כבד על המערכת.
- הוועדה סברה כי יש לרכז את עיקר המאמץ לצמצום העלויות במסגרת מערך ניהול סיכונים, וכדי לאפשר למערך לפעול באופן יעיל, הוועדה המליצה על קביעת חיסיון על פעילות זו.
- ביטוח: הוועדה סברה שיש לקיים שינוי בנושא, ולהרחיב הן את מספר המבוטחים והן את היקף הביטוח.
- דעת המיעוט: נחלקה בין חברי ועדה שונים, אשר התנגדו לנושאים שונים.
יצוין כי במטרה לקצר, לא התייחסנו לכל הנושאים שהועלו, בייחוד לא הרחבנו במקומות בהם לא סברנו שיש בידינו לתרום. אם נתבקש, נשמח להרחיב את עמדתנו בהמשך בנושאים שונים.
עקרונית, הר"י תומכת בעמדת הרוב, כפי שמופיעה בנייר העבודה, וסבורה כי יש בעמדה זו כדי לשפר באופן מהותי נושאים הטעונים שיפור זה זמן רב, כל זאת מבלי לפגוע בזכויות ובאינטרסים של הציבור או של היחיד.
אנו מסתייגים באופן נחרץ ממרבית העמדות שהובאו בדעת המיעוט, אשר אינן משקפות נכונה את האינטראקציה החיובית בין הרופא למטופל, ויוצרת רושם מוטעה ומטעה לגבי ציבור הרופאים, העושים לילות כימים בעזרה ובסיוע למטופלים, ובמקרים רבים הרבה מעבר למתחייב, וזאת לאור העובדה שהרופאים ככלל רואים את הרפואה לא כמקצוע אלא כייעוד.
הר"י סבורה, בשונה מדעת הרוב, כי יש מקום לשנות את הבסיס לפיו זכאי הנפגע לקבל פיצוי, ולעבור לשיטה המנתקת את הזכאות לפיצוי בשל פגיעה כתוצאה מהטיפול הרפואי מן הצורך בהוכחת אשמה (No Fault), ועל כך נרחיב בהמשך. כמו כן, מצאנו מקום לפרט את עמדתנו לגבי נושאים שהובאו במסגרת דעת הרוב, ובעיקר לחדד טיעונים נוספים, וכן התייחסנו לטיעונים מסוימים שהועלו במסגרת דעת המיעוט.
הר"י סבורה כי קיימים יתרונות בולטים בניתוק מתן הפיצוי לנפגע מחובת הוכחת הרשלנות. פתרון זה ייתן מענה לנפגע, ואף יקל עליו את מתן הפיצוי מבחינת זמן, מאמץ והשקעת משאבים, זאת מבלי לפגוע במרקם העדין הקיים ביחסי רופא-מטופל.
הנושאים הקשורים במניעת תקלות, צמצום הפגיעות והטיפול המשמעתי ברופאים, יזכו לטיפול במסגרת המנגנונים הקיימים כיום במערכת הרפואה.