• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • למען הרופאות והרופאים ולטובת הרפואה

    מה תרצו למצוא?

    01.2015 – שחיקת רופאים


    אורחים: פרופ' יורם ברק וד"ר דרור דולפין

    פרופ' ברק: שחיקה מוגדרת כתגובה ממושכת לגורמי דחק נפשיים ובינאישיים במקום העבודה. זה לא קורה בנקודת זמן אחת. לשחיקה 3 תחומים רחבים: לאות נפשית, דה-פרסונליזציה והפחתה בהישגים אישיים. מרבית המחקרים בעשור האחרון מדגישים כי המרכיב הבולט בשחיקת רופאים הוא לאות נפשית הפוגעת במורל, מקטינה איכות הטיפול בחולים ומגדילה הסיכון לטעויות רפואיות. זה לא קשור רק לרופא אלא גם למטופל ולארגון.

    אנו צריכים ללמוד להיות ממוקדים במטרה והדרך היחידה המוכחת באופן חד משמעי היא מיינדפולנס מדיטיישן וכן להגביר את רמת האושר באופן דרמטי. ישנם בארץ מרכזים שעוסקים בשחיקה ועמידות בפני שחיקה.


    ד"ר דולפין: הגדרת השחיקה

    שלושה רכיבי ליבה המוערכים בשאלון מתוקף Maslach Burnout Inventory – MBI
     

    1. תשישות נפשית (emotional exhaustion): תחושה של חוסר אנרגיות ותחושה של "דלדול במשאבים הרגשיים הזמינים לאדם", תסכול ומתח נפשי מול ההבנה של שאינני מסוגל להתגייס לטובת העבודה כפי שהייתי יכול לעשות בעבר, חרדה מפני המחשבה של חזרה ליום נוסף של עבודה.
    2. אובדן המימד האנושי בעבודה (depersonalization): התייחסות לאנשים במקום העבודה כחפצים ולא כבני אדם, יחס מנותק ואדיש, לרוב מלווה בציניות כלפי עמיתים לעבודה, לקוחות וכלפי מקום העבודה עצמו, האדם יעדיף להיצמד לפתרונות בירוקרטיים מאשר לחפש דרכים יצירתיות לסייע ללקוח.
    3. ירידה בתחושת הגשמה אישית (diminished feelings of personal accomplishment): נטייה להערכה עצמית שלילית בהקשר לעבודה, ירידה בתחושות של מסוגלות ויכולת.

      מתוך ההבנה כי מדובר בפגיעה תעסוקתית הפתרון חייב להתנסח באופן מערכתי ולהיות רב מימדי:
       
    • העובד צריך להבין מה זו שחיקה ולדעת שזה לא באשמתו כי השורש טמון במבנה שוק העבודה.
    • המעסיק צריך להבין את האחריות שלו ולהכיר את המחירים האישיים (והמשפחתיים) לעובד אבל גם את המחירים הכלכליים לעסק שלו.
    • הרגולטור/ממשלה צריכים להבין את המחירים האדירים בהוצאות על בריאות ורווחה ואת חלום הבלהות של העתיד אם פעם יכירו בשחיקה כבסיס לפיצוי.


    חשוב להדגיש לכל הגורמים את שלוש רמות המניעה של השחיקה:

    ראשונית (שינויים בסביבת העבודה)

    •  להפחית דרישות התפקיד
    •  לשפר שליטה בעבודה
    •  לשפר תמיכה חברתית

    שניונית (עבודה על מנגנוני ההתמודדות האישיים של העובד)
    •   לשנות תגובות ללחצים בעבודה
    •   לשפר יכולות הפרט להתמודד עם תגובות דחק לטווח קצר

    שלישונית (עזרה לעובד שחוק)
    •   לטפל במחלות הקשורות לדחק בעבודה
    •   לפצות על מחלות הקשורות לדחק בעבודה
    •   לשקם עובדים שהושפעו מדחק בעבודה