27. העדר הסדרת המקצועות הפארא-רפואיים
לא קיים עדיין הסדר חקיקתי הולם ל"מקצועות בריאות" או לעוסקים ברפואה משלימה, ועד עתה נכשלו כל הניסיונות להגיע לחוק מסגרת בנושא זה. המטפלים עצמם חלוקים ביניהם ומול המחוקק בהגדרת המקצועות ובנושאים של ההשכלה וההכשרה הנדרשים, תנאי הרישוי והוראות מעבר. במצב זה נראה אבסורדי לדבר על העברת סמכויות רפואיות לקבוצה שאינה מוגדרת, אינה מפוקחת ואינה מוסדרת בחקיקה, בוודאי שלא בצורה עקיפה דרך חוק ההסדרים, שאינו קשור לטיפול המהותי הניתן ע"י מטפלים פארא-רפואיים, ובוודאי שלא באמצעות הרחבת הפטור בפקודת הרופאים והורדת הצורך באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות או באמצעות ועדה המונהגת על-ידי האוצר. יובן מאליו, כי הסמכת בעלי מקצועות שרישוים טרם הוסדר, לעשיית פעולות רפואיות, עלולה להיות הרת אסון מחד, ולשבש את הליכי ההסדרה מאידך.
28. כשירותם של בעלי מקצועות פארא-רפואיים
אנו תמהים על דברי ההסבר להצעה, הכוללים אמירות חד-משמעיות בדבר רמת ההכשרה של מטפלים פארא-רפואיים כבסיס להענקת סמכויות רפואיות. נזכיר, כי במציאות הקיימת, מלאים העיתונים בכתבות ובפרסומים אודות ריבוי השרלטנים בתחומים אלו (דבר שאכן הניע את משרד הבריאות ואת המחוקק לנסות ולהגדיר את המקצועות המוכרים ואת הפיקוח והאכיפה הנדרשים להגנת הציבור) ואודות מטפלים שגרמו נזקים כאלו ואחרים למטופלים לאחר שהעניקו להם טיפול שאינו תואם למצבם הבריאותי. בכל מקרה, לא ניתן בשום אופן להעמיד בשורה אחת את הכשרת העוסקים במקצועות בריאות או המכריזים על עצמם כמטפלים פארא-רפואיים, עם ההכשרה שנדרשים הרופאים לעבור על-פי הקריטריונים המחמירים של המועצה המדעית.
29. הצורך לקבל הערכת רופא מורשה טרם הענקת טיפול ממטפל פארא-רפואי
במסמך שנשלח הן ליועצת המשפטית במשרד הבריאות והן ליו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות, הובהרה עמדת הר"י לפיה טמונה סכנה ממשית בכך שמטפל פארא-רפואי יעסוק בטיפול רפואי ו/או יתחיל לטפל במטופלים ללא שקיבל הפניה מרופא או מבלי שראה סיכום סטטוס של המצב הרפואי של המטופל, השולל קיומן של מחלות אורגניות או של מצבים פתולוגיים שעלולים להיות המקור לבעיה ממנה סובל המטופל.
לצערנו, לא חסרות דוגמאות של מחלות קשות המתבטאות בהפרעות תפקודיות או של מטפלים שאינם מסוגלים, כאמור, לזהות את אותן מחלות שכן אינם מצוידים בידע הרפואי, בניסיון ובהכשרה של רופאים. לפיכך, כל טיפול של מטפל פארא-רפואי דורש קבלת הערכה מוקדמת של הרופא ושיתוף פעולה הדוק עמו ואין מה לדבר כלל על העברת סמכויות רפואיות מידי הרופא למטפל.
30. חובת הימצאותם של רופאים מומחים בוועדות המייעצות למקצועות בריאות
בנוסף קבעה הצעת החוק להסדרת מקצועות בריאות, ייסודן של ועדות מייעצות למקצועות השונים, ואנו סבורים כי לכל הפחות בנוגע לאותם מקצועות בהם קיים סיכון גדול יותר להשפעה על בריאות המטופל, יש להושיב בוועדות מספר רופאים מומחים (בדומה לקבוע לגבי פעולות חריגות של אחיות) שידונו בתנאי הכשירות לעיסוק במקצועות אלו וכן כי לא תורחב מסגרת המקצועות שיוסכם עליה בחוק, ללא היוועצות עם גורמים מקצועיים-רפואיים. הצעת האוצר לתקן ולהרחיב את סעיף 59 לפקודת הרופאים ולכונן ועדה משותפת שלו עם משרד הבריאות לדון ולהחליט בקשר לאותם מקצועות בריאות, אינה עונה בוודאי על חובת שיתופם של גורמים רפואיים-מקצועיים וגובלת בחוסר אחריות ציבורית.
לסיכום, נחזור ונדגיש, כי הצעות האוצר בדבר הרחבת סמכויות אחיות, רוקחים ובעלי מקצועות פארא-רפואיים, העתידות לעלות על שולחן הממשלה, נוגעות לתחום מקצועי-רפואי, שאין לו ולא כלום עם שיקולים תקציביים וחקיקת ההסדרים, אולם יש ויש לו השלכה על בריאות ציבור המטופלים ועל איכות הטיפול הרפואי.
יש להקפיד ולשמור על צמצום חוק ההסדרים לנושאים בעלי השלכה תקציבית ישירה ולא לאפשר פגיעה בערכים בסיסיים ובעקרונות משפטיים, בצורה עקיפה ודורסנית.