הריני מביאה לידיעתכם ולתשומת לבכם פרשה חריגה שהחלה בוועדת בירור של הלשכה לאתיקה בהר"י ועברה חמישה גלגולים בערכאות השונות, עד שהסתיימה לאחרונה בבית המשפט העליון, אשר הותיר את החלטת ועדת הבירור של הלשכה לאתיקה על כנה.
הפרשה מתפרסמת בעקבות החלטת כב' השופט (בדימוס) סטרשנוב, אשר חתם את ההליך המשמעתי במילים: "הנני ממליץ כי יו"ר ההסתדרות הרפואית יפרסם לכלל הרופאים, בכל דרך שימצא לנכון, את דבר תוארו האמיתי של ד"ר פינקלשטיין, וזאת על מנת למנוע הטעיית הציבור".
ד"ר יורם פינקלשטיין הינו רופא, בעל תואר מומחה בנוירולוגיה ומשמש מנהל היחידה לנוירולוגיה וטוקסיקולוגיה במרכז הרפואי "שערי צדק".
החל משנת 2006, עשה שימוש בתואר "פרופסור" בהזדמנויות שונות ובמסגרת עבודתו כרופא. הרקע לכך הוא קבלת מינוי "פרופסור עמית" מבית ספר לרפואה של אוניברסיטת ונדרבילט (טנסי, ארה"ב), וכן מינוי "פרופסור אורח" מאותה אוניברסיטה. אולם, התואר הנ"ל לא הוכר על ידי אף אחת מהפקולטות בארץ או על ידי משרד הבריאות.
בעקבות השימוש שעשה בתואר פרופסור שלא הוכר במדינה, הוגשה נגדו תלונה ללשכה לאתיקה ונפתח נגדו הליך בירור בלשכה לאתיקה. מתוך האינטרס הציבורי של שמירה על רמתו וכבודו של מקצוע הרפואה ועל אמון הציבור ברופאים, קבעה ועדת הבירור כי השימוש שעושה ד"ר פינקלשטיין בתואר "פרופסור" אסור ואינו ראוי.
נקבע בהסכמה כי יוכל להוסיף מתחת לשמו ותוארו כדוקטור שורה שניה, בה יצוין כי הוא פרופסור עמית באוניברסיטת ונדרבילט, תוך ציון השנים בהן תואר זה רלוונטי.
הרופא בחר שלא לפעול על פי המוסכם, והגיש ערעור על החלטת ועדת הבירור של הלשכה לאתיקה. ועדת הערעור לא קיבלה את ערעורו, וקבעה כי השימוש בתואר פרופסור כמקדים את שמו של הרופא פסול ואסור.
נעשתה פנייה ממנכ"ל משרד הבריאות אל ד"ר פינקלשטיין בהודעה כי השימוש שהוא עושה בתואר "פרופסור" עולה כדי הטעיית הציבור ומהווה התנהגות בלתי הולמת. הרופא המשיך בשלו והציג את עצמו תחת התואר "פרופסור". בעקבות זאת, הוגשה נגדו קובלנה משמעתית במשרד הבריאות. ועדת משמעת שמונתה לבחון את עניינו של הרופא ראתה בחומרה את עשיית השימוש בתואר פרופסור בפני מטופלים, עמיתים ומוסדות שונים, מבלי שהוענק התואר ע"י מוסד אקדמי מוכר בארץ ומבלי שניתן אישור משרד הבריאות לכך. הוועדה העבירה ביקורת נוקבת על התנהגות מזלזלת מצד הרופא כלפי גורמים בכירים במערכת הבריאות בישראל, והמליצה להתלות את רישיונו של הרופא לעסוק ברפואה למשך חודש ימים. השופט בדימוס סטרשנוב, אליו הואצלו סמכויות שר הבריאות לעניין, אימץ את המלצות הוועדה.
הרופא הגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בירושלים. בית המשפט דחה את הערעור ואף הוסיף כי התנהלותו של הרופא אינה ראויה ומהווה התנהגות שאינה הולמת את הסטנדרטים הבסיסיים המצופים מרופא בישראל. במסגרת הליך זה הועלו טענות בדבר יריבות אישית בין ד"ר פינקלשטיין לפרופ' רכס, יו"ר הלשכה לאתיקה של הר"י באותה העת, אך אלה נענו כי טענות מסוג זה בכל מקרה אינן נוגעות להחלטת משרד הבריאות להגיש נגדו קובלנה. על טענותיו בדבר אכיפה סלקטיבית צוין בפסק הדין במחוזי כי אין מקום להתערב בדחייתן בהליך המשמעתי שהתקיים, וכי התנהלותו והתעקשותו של הרופא בעניין הן אלה שהביאו לתוצאות ההליך.
על החלטת בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון ציין כי לא היה בבקשה כדי להצביע על בעיה משפטית או ציבורית המצדיקה התערבות, ולפיכך לא נעתר לה. החלטת בית המשפט העליון ציין כבוד המשנה לנשיאה, רובינשטיין, כי הדרך בה נקט הרופא, בניגוד להחלטות הלשכה לאתיקה, הייתה מיותרת, ואף לא לכבודו. עוד צוין כי הרופא החל בתהליכי דרך המלך להכרה בתואר פרופסור, וכי כך ראוי.
ובמילותיו של כב' המשנה לנשיאה רובינשטיין (בר"ש 3797/17):
"חרף החלטות לשכת האתיקה לדרגותיה ומכתב שקיבל מאת מנכ"ל משרד הבריאות לא חדל המבקש מהתנהלותו זו. בכך נוצר מצג מטעה באופן שיש בו כדי לפגוע באמון הציבור. נשגב מבינתי מדוע תחת להתנצח בהליכים רבים, לרבות בסגנון שאינו מכבד את כותבו, כמו במכתב למנכ"ל משרד הבריאות שנזכר מעלה, לא הלך המבקש, שבודאי זכויותיו עמו, מעיקרא בדרך המלך של טיפול בהכרה בתואר, כפי שכנראה עשה לימים".
משהגיעה הפרשה הארוכה לסיום, ראיתי לנכון ליידע אתכם בדברים.
בברכה,
ד"ר תמי קרני
יו"ר הלשכה לאתיקה