• כרטיס רופא
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • למען הרופאות והרופאים ולטובת הרפואה

    מה תרצו למצוא?

    פברואר 2019: מערכת הבריאות בישראל גוססת והממשלה שמה עליה פלסטר!


    פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל: מערכת הבריאות בישראל גוססת והממשלה שמה עליה פלסטר!

     לאתר המאבק
     למעקב אחרי הקמפיין עקבו אחר לעמוד הפייסבוק של הר"י

    מערכת הבריאות בישראל מספקת שירות ציבורי לפי חוק לכל תושבי המדינה. מערכת זו הייתה ועודנה אחת מהמערכות החשובות ביותר לשמירה על חוסנה הפנימי של החברה בישראל. למרות מעמדה הטוב בעולם, המערכת סובלת בעשורים האחרונים משחיקה מצטברת בתקציביה. כתוצאה מכך, זמינות הרפואה האיכותית נפגעת, המערכת סובלת ממחסור חמור במשאבים ובכוח אדם רפואי ומתאפיינת בפערים מתמשכים בין מרכז לפריפריה קיים מעגל קסמים ברור בין עוני לבין חולי.

    פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל: "ההסתדרות הרפואית דואגת לבריאות אזרחי ישראל למערכת בריאות איתנה ומתקדמת. בעקבות שנים של חוסר תקצוב הולם של מערכת הבריאות הציבורית אנו נמצאים בעיצומו של משבר חסר תקדים במערכת בה עובדים צוותים מסורים אשר מקדישים את כל זמנם ומרצם למען המטופלים."

    ההסתדרות הרפואית בישראל מבקשת להציג תכנית לאומית המציעה צעדים קונקרטיים להצלת מערכת הבריאות ודורשת מראשי המפלגות להתחייב על עקרונותיה ולהתחייב לזכות לבריאות ולשיווין בבריאות לכל אזרחי המדינה

     


    1. הגדלת ההשקעה הציבורית בבריאות וקידום תכנית לאומית לקיצור תורים לניתוחים:

     

    • התחייבות כספית לתוספת משאבים, תוספת של 5 מיליארד ₪ בשנה להצלת מערכת הבריאות ומתן מענה לכשלי המערכת.
    • קביעת תכנית לקיצור תורים ב-30% בכל שנה וכן קביעת טווחים מקסימליים לתורים לניתוחים לפי דחיפות.


    מערכת הבריאות בישראל סובלת ממחסור חמור בתקציב (המוערך בכ-13 מיליארד ₪) ובכוח אדם רפואי, ומתאפיינת בפערים מתמשכים במדדי הבריאות בין מרכז לפריפריה. בנוסף לכך, שיעור ההוצאה הפרטית לבריאות בישראל גדל בהתמדה. כיום הוא מהגבוהים ביותר ב-OECD.

    חמור לא פחות, השחיקה המתמדת בתקציב הבריאות הביאה לפגיעה בזמינות ובנגישות הטיפול הרפואי. דבר זה בא לידי ביטוי באמצעות התארכות התורים לרופאים ולשירותים רפואיים, בקיצור זמן המפגש בין המטפל למטופל ובשחיקת תשתיות המערכת. אורך התורים במערכת הציבורית הוא אחד מהבעיות הקשות מהן סובל הציבור הישראלי. כיום ישנם ניתוחים שזמן ההמתנה אליהם עומד על חודשים רבים ואף מספר שנים.

    יש להגדיל את ההשקעה הלאומית במערכת הבריאות באמצעות תוספת של 5 מיליארד ₪ בשנה, תוך הגדלת והעדפת ההשקעה הציבורית על פני ההשקעה הפרטית.

    בנוסף, יש לקדם במהרה תכנית לאומית לקיצור תורים שבמסגרתה ייקבע יעד של הפחתת אורך התורים ב-30% בממוצע בכל שנה וכן ייקבעו טווחים מקסימליים לאורך תורים לניתוחים בהתאם לדחיפותם.



    2. הוספת תקנים לרופאים מתמחים ולרופאים מומחים:
     

    • הוספת 500 תקנים לרופאים מתמחים בכל שנה.
    • הכשרת רופאים מומחים.
    • התמודדות עם שחיקת צוותי הרפואה.


    שיעור הרופאים בישראל מצוי במגמת ירידה עקבית. אחוז הרופאים בישראל שגילם עולה על 55 הוא הגבוה ביותר בין מדינות ה-OECD ועומד על 49% מכלל הרופאים במדינה, בעוד שהממוצע במדינות ה-OECD עומד על 32%. לפי ההערכות, בעשור הקרוב צפויים לפרוש כשליש מהרופאים הבכירים שכיום מועסקים במערכת הבריאות. כמו כן, קיים מחסור כבד בתקני התמחות, ונוצר מצב שבו בכל שנה ישנם מאות רופאים שסיימו סטאז' אך אינם מוצאים תקן להתמחות ונאלצים לשבת בבית, זאת בשעה שקיים מחסור כבד ברופאים הן בבתי החולים והן בקהילה.

    אחת מתופעות הלוואי של מצב קשה זה היא רמת שחיקה גבוהה במיוחד של הרופאים בפרט ושל צוותים רפואיים בכלל. השחיקה הגבוהה מביאה לפגיעה ביכולת להעניק טיפול אפקטיבי, פוגעת בתפוקה ועלולה להעלות את מספר הטעויות בטיפול.

    יש להוסיף 500 תקנים לרופאים מתמחים בכל שנה על מנת למנוע בזבוז בדמות ישיבה של רופאים בבית בהיעדר תקן להתמחות. כמו כן, יש להשקיע בהכשרת רופאים מומחים.



    3. תוספת מיטות לבתי חולים קיימים והקמת שני בתי חולים חדשים:
     

    • תוספת של 1000 מיטות בשנה לבתי חולים קיימים ב-6 השנים הקרובות.
    • הקמת שני בתי חולים חדשים: אחד בצפון הארץ ואחד בדרומה.
       

    שיעור מיטות האשפוז הכללי ביחס לאוכלוסייה בישראל הלך ופחת בעקביות במהלך העשורים האחרונים. אם בשנת 1970 עמד שיעור המיטות על 3.27 לאלף נפש, הרי שכיום הוא עומד על כ-1.7, זאת בעוד שהממוצע במדינות ארגון ה-OECD עומד על 3.3 מיטות לאלף נפש. כתוצאה מכך התפתחה תופעת האשפוז במסדרונות בתי החולים, כאשר שיעור התפוסה עומד על כ-97% בממוצע לעומת 75.1% בממוצע במדינות ה-OECD. הצפיפות שנוצרת במצב זה מהווה את הסיבה העיקרית לבעיית הזיהומים הנרכשים בבתי החולים, שמביאה למותם של בין 4,000 ל-6,000 בני אדם בישראל בכל שנה. בנוסף, אנו עדים לזמני המתנה בלתי נסבלים בחדרי המיון, שמגיעים לעתים עד ל-8 שעות המתנה לפני תחילת קבלת טיפול ואף יותר. מעבר לבעיית חוסר המיטות בבתי החולים הקיימים, מדינת ישראל אינה מתכננת לטווח ארוך, וב-40 השנים האחרונות נפתח בישראל רק בית חולים כללי ציבורי חדש אחד – אסותא באשדוד.

    יש לגבש ולבצע תכנית להוספת 1,000 מיטות בשנה לבתי החולים הקיימים בישראל, וכן להתחיל בהליכי תכנון ובנייה לשני בתי חולים חדשים מהר ככל האפשר, אחד בצפון הארץ ואחד בדרומה.



    4. שיקום מערך בריאות הנפש – השקעה בתשתיות ובכוח אדם: 
     

    • שיפור התשתיות במוסדות.
    • בנייה של חדרי בידוד.
    • תוספת כ"א – רופאים, אחיות וכוח עזר.
       

    תחום הפסיכיאטריה בישראל סובל מזה מספר עשורים מהזנחה רבה מצד כל הממשלות. הזנחה זו באה לידי ביטוי בתת תקצוב ובתת תקינה של כוח אדם רפואי סיעודי ופארא-רפואי ובתשתיות ברמה ירודה עד רמה של פגיעה ביכולת של הרופאים לתת טיפול מיטבי למטופלים.

    יש להשקיע באופן מידי בתשתיות במוסדות לבריאות הנפש בישראל ובתוך כך לבנות חדרי בידוד נוספים בכל אחד ממוסדות אלו. בנוסף, יש לבצע פעולות שיביאו להגדלת כוח האדם ולהוספת רופאים פסיכיאטרים.



    5. קידום הרפואה הדיגיטלית במערכת הבריאות:



    בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחויות טכנולוגיות מרחיקות לכת בתחומי "רפואת העתיד": טל-רפואה, מכשירי בדיקה וטיפול לשימוש ביתי אשר מתקשרים עם מרפאות ורופאים, מערכות בינה מלאכותית ופענוח אוטומטיות וכדומה.

    יש להקים צוות מקצועי אשר יגבש תכנית ארוכת טווח להיערכות מערכת הבריאות למגמה זו, שיש בה כדי לשנות מן היסוד את עולם הרפואה המוכר לנו כיום. יש להביא בחשבון נושא זה בתכנון האסטרטגי של משרד הבריאות. כמו כן, יש להתחשב גם בנושא הפרטיות וחסיון הנתונים, ולייצר פתרונות גם לשאלות האתיות שעולות בתחום.



    6. השקעה ברפואת הקהילה והרחבת מערך האשפוז הביתי:



    על מערכת הבריאות בישראל להיערך למגמות העליה בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה. לצורך כך, בנוסף להשקעה בתשתיות, במיטות האשפוז ובכוח האדם בבתי החולים, יש להביא לחיזוק ניכר של מערכת הרפואה בקהילה באופן שימנע ויקצר אשפוזים בבתי החולים, וישפר את הממשק שבין בתי החולים לקהילה. הדבר יוביל להפחתת  העומסים הבלתי נסבלים בבתי החולים, יפחית זיהומים ושיפר את איכות חיי המטופלים. חשוב לציין כי פיתוח פתרונות לאשפוזי בית מהווה תהליך מקביל להשקעה במערכת האשפוז, ויש צורך ממשי בשני המערכים כדי להתמודד עם הצרכים הקיימים והעתידיים.



    7. צמצום פערים בבריאות, ניתוק "מעגל הקסמים" בין העוני לבריאות והשקעה בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית:



    מחויבותה של מדינת ישראל לאספקת שירותי בריאות לאוכלוסייתה הינה נדבך מרכזי בתפיסת עולם רחבה יותר של צדק חברתי, הדוגלת בסולידריות חברתית ובערבות הדדית. למרות זאת, ברבות השנים, נוצרו בישראל פערים ניכרים בהיקף שירותי הבריאות בין אזורי הפריפריה לאזור מרכז הארץ ובנגישות אליהם בין מי שידו משגת לבין מי שמצבו הסוציו-אקונומי נמוך. שני גורמים אלה קשורים אחד לשני, שכן יש לזכור כי בפריפריה מתגוררת אוכלוסייה מוחלשת בתחומי חיים רבים, וידוע כי עוני ומחסור כלכלי נמצאים במתאם גבוה עם היעדר נגישות לשירותי בריאות, וכי אנשים עניים חולים יותר ותוחלת החיים שלהם קצרה יותר. מכאן שדווקא לרשות אלה הזקוקים ביותר לשירותי הבריאות עמדה במשך שנים מערכת בריאות בהיקף מצומצם יותר.

    הפערים הניכרים בין המרכז לפריפריה מתבטאים במדדי בריאות מרכזיים: תוחלת החיים במחוזות ירושלים והמרכז גבוהה בכ-2-4 שנים מתוחלת החיים במחוזות הצפון והדרום. פערים דומים נצפים גם בין יישובים חזקים ליישובים חלשים מבחינה חברתית.

    למשל, תוחלת החיים ברעננה עומדת על יותר מ-85 שנים לעומת כ-77 שנים ברהט. ההבדלים בין המרכז לפריפריה בולטים גם בתמותת התינוקות: בעוד שתמותת התינוקות במחוז מרכז היא הנמוכה ביותר (2 לאלף לידות חי), במחוזות הדרום והצפון היא הגבוהה ביותר (5.4 ו-3.7 בהתאמה). כמו כן, אפשר לראות הבדלים במדדי תחלואה שונים, כגון תפוצת סוכרת והשמנה בילדים בין ערים שונות עם הבדלים ברקע החברתי הכלכלי. למרות נתונים אלה, ישנו פער גם במספר הרופאים בצפון ובדרום לעומת מספר הרופאים במרכז הארץ, וכך גם בכל הנוגע למיטות אשפוז. למעשה, בתי החולים בפריפריה הם בדרך כלל הראשונים לסבול מהמצוקה, והמטופלים בהם נאלצים להמתין זמן ארוך יותר לקבלת טיפול רפואי.

    הנתונים שלעיל מוכיחים כי קיים "מעגל קסמים" בין העוני לבריאות, כאשר, אנשים עניים חולים יותר והחולים הם עניים יותר. המשותף לכל הגורמים החברתיים המשפיעים על בריאות האדם הוא כי הם ניתנים לשינוי על-ידי מדיניות כלכלית-חברתית מתאימה, אשר מביאה בחשבון את השפעתם של צעדי הממשלה על בריאות הפרט.

    בעקבות ההסכם הקיבוצי שנחתם בשנת 2011 ניתנו מענקים לרופאים שהגיעו לעבוד בפריפריה. מענקים אלה הוכיחו את עצמם והובילו לעלייה מרשימה במספר הרופאים המומחים והמתמחים במקומות שהיו זקוקים לכך יותר מכל מקום אחר. עם זאת, לאחרונה אנו עדים לפגיעה במענקים הללו, ואף למניעתם מרופאים שהגיעו לפריפריה ברוב שנת 2018.

    יש לחדש את המענקים לרופאים בפריפריה שיינתנו באופן רציף ומסודר ויוכנסו לבסיס התקציב. כמו כן, יש לתקן את הפגיעה ברופאים שכבר החלו לעבוד בפריפריה והמענקים נמנעו מהם.

    בנוסף, יש להשקיע במערכת הבריאות בפריפריה בכל תחומיה, על מנת לחזקה ולהביא לצמצום הפערים בינה לבין מערכת הרפואה במרכז הארץ.



    8. הגדלת ההשקעה בסל התרופות:



    בכל שנה אנו עדים לתסריט הקבוע שבו חברי ועדת סל התרופות בוחרים את התרופות והטכנולוגיות שייכנסו באותה השנה לסל התרופות, ומשאירים בחוץ תרופות וטכנולוגיות אחרות, שלו היו נכנסות היו מצילות חיים ומשפרות את איכות חייהם של מטופלים רבים. על מנת להביא לידי ביטוי את ההתקדמות הטכנולוגית המהירה בעולם הרפואה, יש צורך להעלות את תקציב סל התרופות בכ-2% מדי שנה לכל הפחות.

    כדי לעמוד במטרה זו, יש להגדיל את התקציב שניתן בכל שנה לסל הבריאות ב-500 מיליון ₪ לפחות, סכום אשר יציל חיים רבים.

    בנוסף לכך יש להתייחס גם למרכיב הדמוגרפי, דהיינו גידול האוכלוסייה והזדקנותה. על מנת לעדכן את הסל באופן שישקף את מלוא השינוי הדמוגרפי יש לעדכן את הסל ב-2.4% מעלות הסל בכל שנה.



    9. טיפול באלימות הגואה במוסדות הבריאות:



    בשנים האחרונות חלה עלייה מדאיגה במספר מקרי האלימות בבתי החולים כלפי רופאים ואנשי צוות אחרים. חדשות לבקרים אנו עדים לתקיפות חמורות הכוללות אלימות מילולית, איומים, הטרדות חמורות וכן אלימות פיזית כלפי הצוות מצד מטופלים ובני משפחה, אשר הגיעה עד למקרה הרצח הטרגי של האחות טובה קררו ז"ל.

    האלימות הגואה במוסדות הבריאות מופנית כלפי אנשי מקצוע שמקדישים לילות כימים להצלת חייהם ודאגה לבריאותם של אזרחי המדינה. מקרי האלימות פוגעים ביחסים העדינים שבין רופא למטופליו ומונעים ממטופלים אחרים לקבל טיפול רפואי איכותי ונגיש.

    בשנת 2018 הגישה את המלצותיה ועדת מור יוסף למיגור האלימות כלפי צוותים רפואיים במערכת הבריאות. בהמלצות ישנם צעדים קונקרטיים שיישומם יוביל ברמה גבוהה של ודאות לצמצום ניכר במקרי האלימות.

    יש ליישם את המלצות הוועדה באופן מידי, ובהן החמרת הענישה כלפי תוקפי צוותי רפואה, הצבת שוטרים בבתי החולים, הרחבת סמכויות המאבטחים במוסדות הרפואיים, התקנת לחצני מצוקה ועוד.



    10. חינוך לקידום אורח חיים בריא.
     

    • מניעת עישון.
    • חינוך לתזונה נכונה.


    הרפואה הטובה ביותר היא הרפואה המונעת, ולפי הערכות כל שקל שמושקע ברפואה מונעת חוסך הוצאה של כ-10 שקלים בעתיד. בנוסף לרווח הכלכלי, אנו מרוויחים במניעת תמותה ותחלואה מיותרים. הגורם מס' 1 בישראל ובעולם לתמותה הוא עישון טבק – בישראל מתים מעישון כ-8,000 בני אדם בשנה, מתוכם כ-800 כלל לא מעשנים. בנוסף לתמותה, העישון אחראי למחלות קשות אשר מביאות סבל רב וכן הוצאות רפואיות עצומות.

    בנוסף לעישון, גם נושא התזונה הנכונה ומניעת השמנה הוא נושא משמעותי ביותר ברפואה המונעת.

    יש להכניס לתכנית הלימודים במערכת החינוך את נושאי מניעת העישון והתזונה הנכונה. כמו כן, יש להתמיד ולהעמיק במלחמה בעישון, בין היתר בהעלאת המיסוי על הטבק, באיסור על שימוש בטעמים בסיגריות ובסיגריות אלקטרוניות, בביטול פינות העישון והרחבת איסור העישון במקומות ציבוריים ובשיפור האכיפה בנושא העישון הפסיבי. בנוסף, יש להגביל פרסום של מזון מזיק, במיוחד לילדים, ולעודד צריכת מזון בריא באמצעות הפחתת מחירו.