• כרטיס רופא
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • למען הרופאות והרופאים ולטובת הרפואה

    מה תרצו למצוא?

    מתן חוות דעת רפואית ללא בדיקת המטופל - נובמבר 2011


    חברי ועדת הבירור מקרב חברי הלשכה לאתיקה היו פרופ' יעקב יהב, יו"ר, ד"ר סימונה נאור, ד"ר מאוריציו קון.

    על פי הכללים שפורסמו על-ידי הלשכה לאתיקה ביולי 2002 נקבע כי "המומחה הרפואי יחווה דעתו המקצועית רק לאחר שבדק את התובע נשוא התביעה. במקרים חריגים שבהם לא נערכה בדיקה, יירשם הדבר בחוות הדעת. חוות דעת על בדיקת הדמיה או בדיקת מעבדה תיתכן ללא בדיקת התובע."


    תיאור המקרה:

    במסגרת תיק פלילי שהוכרע בבית המשפט המחוזי בתל אביב התייחסו השופטים בחומרה לחוות דעת שניתנה על ידי הרופאה הנילונה, מומחית במקצועה מטעם נאשם באונס. בחוות הדעת אובחנה על ידי הרופאה הנילונה נערה עם פיגור קל שנאנסה על ידי הנאשם כמי שלוקה גבולית במחלה מסוימת. עוד נקבע על ידי הרופאה הנילונה בחוות הדעת כי חולים במחלה כזו, עלולים לשנות את המציאות במצבים מסוימים ולהיות מניפולטיביים כך שלא ניתן לשלול אי אמירת אמת מצד הנערה או הגשת תלונת שווא.

     

    חוות הדעת של הרופאה הנילונה הוגשה רק על בסיס מסמכים רפואיים שהובאו בפניה והתרשמותה מחקירת הנערה באולם בבית המשפט, על ידי עורכי הדין של הצדדים, אך מבלי שהרופאה עצמה בדקה את הנערה באופן אישי ובניגוד לחוות הדעת של הרופאה המטפלת בנערה.

     

    בית המשפט קבע כי בחוות הדעת של הרופאה הנילונה ישנן סתירות, כי קביעותיה תמוהות ובלתי מבוססות וכי חוות דעתה היא מגמתית.


    בירור המקרה בוועדת האתיקה של האיגוד:

    ועדת האתיקה של האיגוד נתבקשה להציג את עמדתה בנוגע למקרה, וההשיבה כי מתן חוו"ד משפטית ללא בדיקה, מותרת רק בנסיבות מיוחדות כאשר אין למומחה אפשרות לבדוק אישית את האדם לגביו ניתנה חוות הדעת. ללא בדיקה קלינית ועל סמך מסמכים בלבד ניתן להביע אך ורק השערות אבחנתיות; בדיקה רפואית חייבת להיות בהסכמת הנבדק או על פי הוראות ביהמ"ש והתרשמות מרחוק איננה מהווה תחליף לבדיקה; כל המסמכים אשר נעשה בהם שימוש בחוו"ד המוגשת לביהמ"ש צריכים להיות מזוהים ומפורטים בגוף חוות הדעת; חוות הדעת צריכה לכלול התייחסות לחוות דעת נגדיות ואינה יכולה להיות מגמתית.

     

    כמו כן, שלח האיגוד המלצות שגובשו על ידי ועדה מקרב חברי האיגוד בנוגע לחוות דעת המוגשת לבתי משפט. על פי ההמלצות הנ"ל, חוות הדעת מורכבת ממכלול של אלמנטים ובנוסף לבדיקה עצמה נדרשים לקיחת אנמנזה, תיעוד רפואי, תיעוד משפטי, דיון והסקת מסקנות. חסר במרכיב מסוים לעתים אינו מאפשר את כתיבת חוות הדעת ויש לשפוט כל מקרה לגופו. חוות הדעת יכולה להיות עקרונית-כללית ואז לא נדרשת בדיקת המטופל. יתכנו גם מצבים בהם הנבדק אינו משתף פעולה או ששיתוף הפעולה הוא חלקי וכן מקרים בהם אינו מסכים כלל לבדיקה. בכל אלו על הרופא לשקול האם לתת את חוות הדעת לצורך עשיית צדק. בכל מקרה בו לא נערכה הבדיקה הקלינית יש לציין זאת במפורש הן בנתוני הרקע והן בדיון ובמסקנות תוך מתן נימוקים לאי ביצוע הבדיקה ולתקפות חוות הדעת גם בלעדיה.


    במסגרת הדיון בוועדת הבירור, ביקשה הוועדה את התייחסותה של הרופאה הנילונה לשאלות שונות הנוגעות להתנהלות האתית שלה בעניין זה. בראשית הדיון הבהירה הרופאה כי זוהי חוות הדעת הראשונה שהיא נותנת בתיק פלילי בבית המשפט. לשאלה האם לא היה ראוי כי תבדוק את הנערה בטרם תקבע את האבחנה לגביה, השיבה הרופאה הנילונה כי האבחנה המדוברת מאובחנת על סמך סיפור חיים ומסמכים רפואיים, וכי מפגש עם הנערה לא היה מעלה או מוריד או נותן מידע נוסף מעבר לתיעוד הרפואי שהיה בפניה. מעבר לכך, טענה כי המידע שנמסר לה על ידי עוה"ד היה, כי המשפחה מסרבת לבדיקת הנערה. לשאלה כיצד עומדות קביעותיה מול חוות הדעת של הרופאה המומחית האחרת שטיפלה בנערה, השיבה הרופאה הנילונה כי חוו"ד של הרופאה המטפלת לא היתה בפניה. הרופאה הנילונה הודתה כי לא עברה השתלמות בכתיבת חוות דעת, לא היתה מודעת לכללי האתיקה של הלשכה או של האיגוד כשכתבה את חוות הדעת ורק לאחר מכן התוודעה אליהם. בחוות הדעת לא ציינה שבדקה את הנערה וגם לא ציינה שלא בדקה אותה. לשאלה מדוע לא הסבירה את עצמה לביהמ"ש שביקר את עדותה ומצא אותה כחסרת ערך ראייתי ענתה, כי אינה זוכרת דבר מהדיונים וכי החקירה בבית המשפט היתה בעבורה טראומתית. לבסוף ציינה, כי גם היום לא היתה מתעקשת להיפגש עם המטופלת אולם היתה דואגת לציין את זה בחוות הדעת. לסיכום קבעה כי חוות דעתה לא היתה בשום אופן מגמתית.

     

    מסקנות הוועדה:

    הוועדה קיבלה את הקביעה המקצועית של הרופאה הנילונה, כי האבחנה הספציפית אצל הנערה לא היתה תלויה בבדיקה קלינית פנים מול פנים. עם זאת, קבעה כי טעתה הרופאה הנילונה בכך שלא ציינה במפורש בחוות דעתה כי הנערה לא נבדקה על ידה. בנוסף לכך לא צירפה נימוקים לאי ביצוע הבדיקה והסבר בדבר תקפותה של האבחנה ללא בדיקה - כפי שדורשים כללי האתיקה. הוועדה סברה, כי הרופאה הנילונה לא פעלה במזיד או באופן מגמתי, שכן לא היתה מודעת לכללים וכן לא היתה בעלת ניסיון בכתיבת חוות דעת לבית המשפט. מבחינה זו, הוועדה התרשמה כי טעותה של הרופאה הנילונה נעשתה בתום לב, וכי היא מבינה שעשתה טעות ולא תחזור עליה בעתיד. עם זאת, ראוי היה כי הרופאה תכיר את הכללים לפני שכתבה חוות דעת רפואית לבית המשפט.

     

    המלצות הוועדה:

    1. רופא המתעתד לכתוב חוות דעת לבית המשפט יהיה מצויד בכלים המתאימים לכך, קרי יעבור הכשרה בכתיבת חוות דעת ולכל הפחות יכיר את כללי האתיקה הנוגעים לכתיבת חוות דעת.
    1. האיגוד המקצועי אליו משתייכת הרופאה הנילונה ירענן ויפרסם בין חבריו את הכללים הספציפיים בכתיבת חוות דעת הקשורים לתחום מקצועי רגיש זה, בדגש על הצורך בבדיקה אישית של נשוא חוות הדעת תוך פירוט מצבים חריגים.
    1. על אף שלא היתה מודעת לקיומו, הפרה הרופאה הנילונה את הכלל הדורש ציון מפורש והסבר להעדר בדיקה של המטופל כמצב חריג, בשעה שצריך להיות ברור לכל רופא כי המצב הרגיל הוא שלא ניתן לחוות דעה מקצועית על מטופל אלא לאחר בדיקתו.
    1. לפיכך מחליטה הוועדה בתוקף סמכותה על פי סדרי הדין, להזהיר את הרופאה הנילונה ולפרסם מקרה זה ללא כל פרטים מזהים של הרופאה הנילונה.