מחסור ברופאים

המחסור ברופאים הוא ללא ספק בעיה קשה המונחת לפתחה של מערכת הבריאות כיום, סבר כך אף מבקר המדינה כפי שפרט בדוח לשנת 12008. שאלה מקדמית העולה כאן היא על מי למעשה מוטלת החובה לפתור את משבר המחסור ברופאים.

מדובר בבעיה לאומית וככזו על המדינה למצוא לה פתרון הולם. פתרון לבעיה סבוכה זו יהיה רק בהסכמת כל השחקנים, לרבות המעסיקים, אשר בוודאי מבינים את בעיית המחסור ברופאים. למרות זאת, עד היום לא נעשה דבר לתקן מצב אקוטי זה ולכן, יש להרים את הכפפה ולמצוא פתרונות ארוכי טווח ראויים.

המחסור ההולך וגובר ברופאים מעמיד בסכנה את תחום הרפואה בישראל ועל כך מעידים מחקרים, שבוצעו בשנים האחרונות2. חשוב להדגיש, שאין מדובר על נבואה עתידית פסימית, אלא על מציאות מתהווה לנגד עינינו.

משרד הבריאות פרסם דו"ח, המפרט נתונים שונים בדבר כוח אדם במקצועות הבריאות3: מהנתונים עולה כי החל משנת 1995 מסתמנת מגמה קבועה ועקבית של ירידה במספר הרופאים מתחת לגיל 44 במערכת הבריאות, בקצב של 200 בכל שנה. מדי שנה.

יתרה מזו, בעוד שבמדינות הוותיקות באיחוד האירופי מצטרפים כל שנה 9 רופאים חדשים לכל 100,000 איש, הרי שבישראל מצטרפים מדי שנה רק 4 רופאים לכל 100,000 איש4.

פרמטר מדאיג נוסף הוא הממצא, לפיו הביקוש ללימודי מקצוע הרפואה נמצא בירידה בהשוואה לביקוש ללימודי מקצועות אחרים5.

הסיבות למחסור ברופאים:

הסיבות למחסור ברופאים רבות. כך למשל, בשנים האחרונות נפתחו בפני הרופאים חלופות רבות כמו למשל עבודה בחו"ל, במדינות מפותחות בהם גם קיים מחסור ברופאים6.

חלופה נוספת היא עזיבת המקצוע לטובת מקצועות יוקרתיים מקבילים אחרים, כגון היי-טק, ביוטכנולוגיה וכיו"ב. יותר מכל קיימת החלופה של הרפואה הפרטית הפורחת, והאפשרויות הנפתחות למעבר מרפואה ציבורית לרפואה פרטית. מעבר של רופאים לרפואה הפרטית בעידן של מחסור מחריף את הבעיה פי כמה וכמה.

המצב חמור הרבה יותר בתחומי רפואה מסוימים, כדוגמת תחום ההרדמה ותחום הכירורגיה הכללית וכמו כן מתעצם המחסור ברופאים בפריפריה.

נוסף על כך, כל נושא תקינת הרופאים עומד כעננה על הסוגיה של המחסור ברופאים. המחסור ברופאים, הנו תוצאה של עומס העבודה ותת התקינה והגורם לעומס עבודה חמור יותר.

תקני הרופאים, שנקבעו על פי מפתחות התקינה בשנות השבעים אינם מעודכנים ואינם לוקחים בחשבון, בין היתר, את הפרמטרים הבאים: השינויים הטכנולוגיים בעולם הרפואה, גידול האוכלוסייה והזדקנותה, היקף הפעילות הרפואית, התפתחות המקצועות ותת מקצועות בתחום הרפואה, שינוי במצבת כ"א המאפשר ליותר נשים להצטרף למקצוע.

לעובדה זו השלכות חמורות, לרבות מחסור בכ"א רפואי, כאשר בשנים האחרונות הפך המצב אקוטי ביותר.

בנוסף, בעוד התקן מתייחס למספר מיטות מסוים, הרי שבפועל, בכל רגע נתון ישנם הרבה חולים, מעבר למספר המיטות הקבוע בתקן, דבר כשלעצמו יוצר מצוקה.

העדר ההתאמה בין התקן לבין המציאות, ובתוך כך המחסור במיטות, משליך אף הוא על המחסור ברופאים בכך שהוא מגביר את העומס ושחיקה ומחליש את  האטרקטיביות של המקצוע.

בדצמבר 2002 פרסמה ועדת אמוראי את המלצותיה, לפיהם מערך התקינה הינו מיושן ואינו תואם את ההתפתחות בשירותי הבריאות. בין היתר, הוועדה המליצה כי משרד הבריאות והר"י יפתחו מודל חדש לתקינה וכי תוך שנה מיום פרסום ההמלצות, תיערך בדיקה מקצועית של מערך התקינה בבתי חולים ציבוריים, ע"י גורם מקצועי בתחום הנדסת תהליכים ותקינה.

הר"י תמכה בעמדת ועדת אמוראי, אך ההמלצה האמורה נשללה ע"י הוועדה הבין משרדית וכאשר העלנו נושא זה בהליך הבוררות, נתקלנו בהתנגדות חריפה ביותר בטענה כי נושא זה הינו פררוגטיבה של המעסיקים.

לפיכך, בשנת 2007 הר"י שכרה את שרותי חברת ההנדסה "ארגו" בשיתוף חברת "מרטנס הופמן", במטרה כי יפתחו מודל תקן למשרת רופא תוך בדיקת המצב הקיים מבחינת תקן ומצבת רופאים במספר מחלקות בארץ.

הפיילוט התבצע בחמש מחלקות שונות בבתי חולים שונים בארץ, במקצועות רפואיים שונים (פנימית, ילדים, כירורגיה כללית, נשים ומיילדות ואורטופדיה) וזאת בשיתוף פעולה עם מנהלי המחלקות ועם יו"ר האיגוד המדעי.

מסקנתם החד משמעית הייתה, כי בכדי לשמור על רמת הרפואה כפי שהיא היום (מבלי לקחת בחשבון התפתחויות עתידיות) בכל המחלקות נמצא שנדרש תקן גבוה בהרבה מהתקן הקיים וכי נדרשת תוספת תקינה משמעותית שבין 25% ועד ל-100% .

עוד נמצא במחלקות שנבדקו, כי מצבת כוח האדם עומדת על 80%-90% מהתקנים הנדרשים לפי התפוסה השנתית הממוצעת. בדו"ח נקבע כי התקן הראשוני נקבע באופן מאוזן ושמרני ופורטו שורה של גורמי השפעה, שניתן היה לקבוע כי יגדילו משמעותית את התקן הנדרש, אך לא כך נעשה.

ככל שבעיות התקינה לא תיפתרנה הרי שבריחת המוחות והמחסור ברופאים אף יחמירו.

מחסור ברופאים- מיזם הר"י "נערכים לרפואת המחר"

לקראת ועידתה ה-41 גיבשה הר"י יוזמה, אשר נוגעת לכל רופא בישראל ולכל אזרח במדינה. עיקרו של המיזם: בחינת הבעיות והאתגרים במערכת הבריאות בישראל וגיבוש תוכניות וצעדים לקידום הבריאות והרפואה בישראל בשנים הקרובות.

לשם כך, גובש תהליך המבוסס על עבודה בעשר ועדות שונות: הגדרת המקצוע וגבולותיו, ארגון מבנה מערכת בריאות, הכשרת הרופאים, רפואה, תקשורת משפט וכנסת, קידום רמת הרפואה, בטיחות הטיפול ואיכותו, אי שוויון ברפואה, רפואת הקהילה, יחסי עבודה, אתיקה ואיגודים. הוועדות היו גדולות עם ייצוג רחב של כ- 200 חברים.

למרות שכל ועדה עסקה בנושאים שונים נושא "המחסור ברופאים" ו"תת התקינה" חצו ועדות וקיבלו התייחסות של רוב הוועדות. מדובר בנושאי הליבה, אשר חוזרים ועולים בתחומים רבים ובהיבטים שונים.

כך למשל, דנו בנושאים ועדת "יחסי עבודה", ועדת "ארגון מבנה מערכת הבריאות", ועדת "הכשרת הרופא", ועדת "הגדרת המקצוע וגבולותיו" וועדת "קידום השוויון בבריאות". 

הוועדות הכירו בין היתר בכך, כי קיים שינויי מגמות בתחומים המשפיעים על היצע הרופאים, דבר המצריך הערכות מחודשת של המעסיקים ויצירת שינויים בשעות העבודה ובסביבת העבודה. כמו כן, הביעו תמיכה בפתרון הקמת בית ספר חמישי לרפואה והעלאת מספר הסטודנטים בפקולטאות ב-50% והגיעו למסקנה, כי המחסור ברופאים הוא אחד הגורמים למגמת שינוי בגבולות מקצוע הרפואה ולאי-השוויון בבריאות, עניינים המצריכים דיון מעמיק.

מסקנות ופתרונות:

המסקנה היא שבמצב של מצוקה כוחות השוק לבדם אינם מסוגלים לתעל את כוח האדם באופן הרצוי ויש צורך בהתערבות חיצונית:

1. הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה וקליטת רופאים ישראלים חוזרים: מקצוע הרפואה עדיין אטרקטיבי לישראלים  ויש מספר גדול של מועמדים מצוינים כדי להגדיל באופן משמעותי את מספר הסטודנטים. הרוב המכריע של רופאים ישראלים מעדיפים להשתלב ברפואה בארץ בתנאים הנכונים.

עמדת הר"י הנה כי יש להגדיל את מספר הסטודנטים בכל האוניברסיטאות עפ"י התשתיות הקיימות, עם דגש מיוחד על קליטתם של הרופאים הישראלים שחוזרים לארץ לאחר לימודי רפואה בחו"ל.

2. טיפול בבעיות תת התקינה: לא ניתן לטפל בבעיית המחסור ברופאים במנותק מבעיית התקינה, אשר לא עודכנה למעלה מ-30 שנה ולכן מוצע לטפל בבעיות אלו יחד. המחסור ברופאים, הנו תוצאה של עומס העבודה ותת התקינה והגורם לעומס עבודה חמור יותר.

לאור האמור לעיל, הר"י סבורה כי יש לפעול למען הגדלת התקינה הקיימת ולפיכך הר"י קוראת להקמת צוות מקצועי בלתי תלוי אשר ימליץ לממשלה על התקנון הדרוש במחלקות בתי החולים ובמרפאות הקהילה.

אנו סבורים, כי הר"י, ארגונם היציג של כלל הרופאים בישראל האמון על שמירה על רמת הרפואה בישראל המאגד בתוכו את כל האיגודים המדעיים שבידם נמצא כל הידע לגבי הצרכים, ההתפתחות הטכנולוגית וההתפתחות הרפואית, צריכה להיות שותפה לתהליך. כך, הר"י תוכל לוודא כי תקני כוח האדם שנקבעים יאפשרו לרופאים למלא את תפקידם בצורה נאותה, מבלי להטיל עליהם עומסי עבודה בלתי סבירים.

בנוסף על כך, חשוב כי נושא התקינה בכללותו יוסדר במסגרת הסכמים קיבוציים עם הר"י, כפי שהוסדרו לאורך כל השנים, שכן זוהי הדרך היחידה להבטיח שהתקינה תיושם בפועל. אם ההחלטות בנושא יושארו בידי המדינה, אין לנו ספק כי היא תמשיך במצב הנוכחי ותימנע מעדכון התקינה החיוני כל כך למערכת, ולראייה העובדה שבכל השנים שעברו היא נמנעה מהסדרת הנושא, על אף שאין חולק על תת התקינה האקוטי במערכת הבריאות.

3. תמיכה בפתרון להקמת בי"ס חמישי לרפואה: החלטת ממשלה קבעה כי יש להקים בי"ס חמישי לרפואה בצפת כפרויקט בעל עדיפות לאומית שיכלול גם מכון למחקר זאת לאור המחסור החמור ברופאים בישראל. הר"י סבורה כי יש לקדם את הפרויקט ולפתח את ביה"ס החמישי לרפואה שיוקם בהקדם האפשרי.

4. קידום מעמד הרופא ושיפור סביבה ותנאי עבודתם של הרופאים: על משרדי הממשלה להשקיע משאבים ולהקצות מקורות לנושא זה- יש להעניק תמריצים חיוביים הולמים תוך שימת דגש על מקצועות במצוקה, פריפריה ומקצועות יסוד (כגון: כירורגיה כללית, פנימית). בנוסף על כך, הר"י סבורה כי יש להשקיע כסף ולקדם את מעמד הרופא באמצעות קמפיינים ולשפר את שכרם ותנאי עבודתם בכדי למשוך כוח אדם למקצוע הרפואה.

5. הגברת העלייה הרפואית: יש לפעול למתן מימון לקליטת רופאים עולים תוך מתן תמריצים ועזרה בקליטתם.



1דוח 59ב' לשנת 2008

2דוח פזי - ועדה לבדיקת הצרכים העתידיים לרופאים

3דוח כוח אדם במקצועות בריאות, משרד הבריאות 2008

4מנתוני 15 EU המדינות הן:  אוסטריה, איטליה, אירלנד, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, יוון, לוקסמבורג, ספרד, פורטוגל, פינלנד, צרפת ושבדיה.

5עיבוד נתוני אוניברסיטת תל-אביב, מדור מרשם

6טיוטת דוח ארגון הבריאות העולמי לשנת 2006 כפי שמופיע באתר www.who.int.en

 
 
 
 
להציל את הרפואה הציבורית בישראל | פורום התגובות
להציל את הרפואה הציבורית בישראל | פורום התגובות


 
שאלות ותשובות