• כרטיס רופא
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • תזונה בריאה ואורח חיים פעיל: המלצות מדיניות של חוקרי OECD

    07.07.2022
     תזונה בריאה ואורח חיים פעיל: המלצות מדיניות של חוקרי OECD

    עודף משקל, לרבות השמנת יתר, מאפיין למעלה ממחצית מכלל הגברים והנשים החיים במדינות ה- OECD. בעוד שהסיבות העומדות בבסיס העלייה בעודף משקל הן רבגוניות ומורכבות, שינויים באורחות החיים כולל תזונה לא בריאה ופעילות גופנית לא מספקת הם שני גורמי הסיכון המובילים.

    אנשים החיים עם עודף משקל נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מחלות כגון סוכרת מסוג 2, סרטן ומחלות לב וכלי דם. כמו כן שימוש תכוף בשירותי בריאות ועלויות בריאות גבוהות יותר קשורים למחלות כאלה. לעודף משקל יש גם השלכות כלכליות שליליות על המשק – הוא פוגע בפריון העבודה, למשל, בשל שיעורי היעדרות גבוהים יותר של עובדים כתוצאה ממחלות הקשורות לעודף משקל.

    ליותר מ-90% ממדינות ה-OECD יש תוכניות פעולה להתמודדות עם תזונה לא בריאה וחוסר פעילות גופנית. התערבויות הכלולות בתוכניות פעולה אלו נועדו בדרך כלל להשפיע על אנשים לבחור בתזונה בריאה יותר (למשל באמצעות סימון מזון), לבצע יותר פעילות גופנית (למשל באמצעות "שטחים ירוקים"), לצרוך פחות מזון לא בריא (למשל מס על משקאות ממותקים) או להגביל את הגישה למוצרים לא בריאים (למשל, איסור על מזון לא בריא בחללים מסוימים).

    במחקר זה נבחנו 12 התערבויות המבוצעות במדינות OECD כולל תוכניות לסימון מזון, ייעוץ לאורח חיים, תוכניות קהילתיות ובתי ספר, כמו גם שימוש באפליקציות לקידום בריאות. הערכת ההתערבויות בוצעה לאור מספר קריטריונים של אפקטיביות, יעילות ושוויון. ממצאי המחקר מצביעים על יעילות של התערבויות שונות, המפחיתות את הוצאות הבריאות ומשפרות את הפריון של כוח העבודה. לדוגמה, Nutri-Score, המתבססת על דירוג מוצרים לפי ערכיהם התזונתיים, וסימון מזון בחזית האריזה.

    על בסיס ממצאי המחקר ניסחו החוקרים חמש המלצות מדיניות עבור מדינות OECD:

    1. יצירת "חבילות מדיניות" מקיפות: רצוי לנקוט במספר התערבויות משלימות במקביל, לרבות כאלה המתמקדות ב"מורד הזרם", דהיינו שינוי התנהגות ברמת הפרט, וכן התערבויות "במעלה הזרם" שמטרתן לשנות את הסביבה בה אנשים חיים, כגון שיפור איכות המזון ופיתוח שטחים ירוקים.
    2. להתמקד בצרכיהן של קבוצות מוחלשות: עודף משקל משפיע באופן לא פרופורציונלי על אנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר, לכן נדרש מאמץ מרוכז כדי לתת מענה המותאם לצרכיהם, למשל ביצוע פעולות להגברת רמות האוריינות הבריאותית (בהינתן שזו נמוכה יותר בקבוצות מוחלשות), מתן שירותים בשפות אחרות ושימוש באסטרטגיות תקשורת מגוונות המוכוונות לקבוצות מודרות חברתית.
    3. הגברת ההשתתפות בתוכניות להפחתת משקל: התנהגויות הקשורות לעודף משקל מעוצבות על ידי גורמים תרבותיים, סוציו-אקונומיים וסביבתיים. לכן, קובעי מדיניות יכולים לסייע בהרחבת ההשתתפות והגברת ההתמדה של אנשים הסובלים מעודף משקל בתוכניות להפחתת משקל על ידי אסטרטגיות שונות כגון מתן תמיכה חברתית ושימת דגש על הגדרת יעדים המכוונים לשינוי התנהגות. אסטרטגיות כאלה יגדילו את הסבירות שההתערבות תהיה יעילה בטווח הארוך.
    4. אימוץ התערבויות מוצלחות: יותר ממחצית מכל ההתערבויות שנבחנו, אומצו על ידי מדינה אחת ממדינה אחרת (מדינת המקור של ההתערבות). תהליך האימוץ הוא מורכב ודורש הבנה מעמיקה של ההתערבות תוך התאמתה למדינה הקולטת. כדי לסייע באימוץ התערבויות מומלצות, על קובעי המדיניות להקדיש משאבים לתמיכה בתהליך הלימוד והאימוץ שלהן. רצוי להשקיע משאבים בטיפוח קשרים בין אנשי מפתח במדינות שונות, פיתוח הנחיות ליישום ומחקר בתחום.
    5. קידום מחקר אמפירי של התערבויות מבוססות ראיות: כדי לשפר את איכות הראיות התומכות בהתערבויות להפחתת עודף משקל, מומלץ כי קובעי מדיניות יקבעו אמות מידה מינימליות למחקר הדרוש לבחינת התערבויות. רצוי, למשל, לדרוש מהחוקרים לפרט את אופן הערכת ההתערבות כאשר הם מגישים בקשה למימון מחקר. עוד מומלץ לקדם מחקר משותף בין האקדמיה לגופי בריאות הציבור, ולהקדיש חלק מהמימון לניטור ההתערבויות ולהערכתן.

    OECD. Healthy Eating and Active Lifestyles: Best Practices in Public Health. June 2022.