• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        יוני 2007

        ג'ורג' מוגילנר, נדב סלייפר, יפים קנדליס, איגור סוחוטניק
        עמ'

        ג'ורג' מוגילנר, נדב סלייפר, יפים קנדליס, איגור סוחוטניק

        המח' לכירורגיית ילדים, מרכז רפואי בני ציון, הפקולטה לרפואה רפפורט, טכניון, חיפה

        ניתוח בבטן בעקבות דלקת התוספתן הוא הניתוח הדחוף השכיח ביותר בקרב ילדים. עם זאת, קיימות עדיין מחלוקות רבות בין המנתחים באשר לאופן הטיפול בילדים עם דלקת תוספתן. המטרה בעבודה הנוכחית היא להגדיר את אופן הטיפול כיום בחולים אלה, ושהגדרה זו תהווה בסיס לעבודות נוספות אשר תיקבע בהן צורת טיפול מוסכמת.

        חברים באיגוד כירורגיית הילדים הישראלית רואיינו באשר לתיזמון הניתוח, דימות טרום-ניתוחי, דעתם לגבי כריתה דחויה של התוספתן, לקיחת תרביות, שטיפת הבטן, השארת נקזים, אופן סגירת הפצע, הסתייעות בלאפרוסקופיה, הטיפול האנטיביוטי טרם הניתוח ואחריו ובאשר לתנאים המחייבים לשיחרור החולה מאישפוז.

        מתוך 18 מחלקות של ניתוחי ילדים, נענו 14 מחלקות לסקר זה, ובהן 42 רופאים. 50% מעדיפים להמתין 3-8 שעות טרם הניתוח, וכאשר הילד מגיע בלילה, יעדיפו להמתין עד הבוקר כדי לנתחו. מירב העונים מעדיפים על-שמע טרום-ניתוחי על-פני טומוגרפיה מחשבית. למעלה מ-90% מהמנתחים ציינו כי הם לוקחים תרביות מנוזל הבטן באופן שגרתי, מסתייעים בנקזים תוך-בטניים ובקריסטלואידים לשטיפת חלל הבטן, ומבצעים סגירה ראשונית של חתך הניתוח, גם בנוכחות זיהום תוך-בטני. קיימת חלוקה שווה בין העדפת המנתח להתערבות לאפרוסקופית לעומת ניתוח פתוח. קיימת אי-תמימות-דעה באשר לחשיבות הדימות הטרום-ניתוחי באשר לסוג הכיסוי האנטיביוטי ומישכו ובאשר למדדים ברורים לשחרור מאשפוז.

        לסיכום, קיימת הסכמה לגבי היבטים שונים של הטיפול הטרום-ניתוחי והטיפול הבתר-ניתוחי בדלקת של התוספתן בילדים בקרב חברי איגוד כירורגיית הילדים הישראלי. בעבודה זו מוצגות עמדות לגבי הטיפול המתאים בדלקת תוספתן בילדים, אשר תוכל להוות בסיס לעבודות נוספות.

         

         

         

        ספטמבר 1998

        שמואל מייזל, ולדיסלב פיינשטיין ושרה קנדל-כצנלסון
        עמ'

        Treating Mother and Baby in Conjoint Hospitalization in a Psychiatric Hospital

         

        Shmuel Maizel, Vladislav Fainstein, Sarah K. Katzenelson

         

        Dept. B, Eitanim Mental Health Center, Jerusalem

         

        Since 1990 we have been admitting mothers with postpartum psychiatric morbidity together with their babies to our open psychiatric ward. The aim of conjoint hospitalization is to maintain and develop the bond between mother and baby while treating the mother's psychiatric disorder. The presence of the infant in the hospital allows both a thorough evaluation of the mothers' maternal ability and to use the infant as a facilitator of the mothers' recovery by engaging maternal functions. It prevents the infants from being placed in a foster home for the duration of the mothers' hospitalization. Readily available in Britain and Australia, such conjoint hospitalization is controversial and rarely available elsewhere. In the past 5 years we hospitalized 10 women with 11 babies (1 woman was hospitalized twice, after different births). All women had received psychiatric treatment prior to childbirth, but this was the first psychiatric hospitalization for 2 of them. Diagnoses (DSM-IIIR) were chronic paranoid schizophrenia (4), disorder (4), schizo-affective schizophrenia (1) and borderline disorder (1). 8 were suffering from active psychotic symptoms on admission. They were treated pharmacologically, received individual and group psychotherapy, and participated in all ward activities. Families were engaged in marital, family and/or individual therapy according to need. All participated in cognitive-behavior treatment tailored to individual need to build and enrich the mother-infant bond. All improved significantly and were able to function independently on discharge, but in 1 case adoption was recommended.

        ינואר 1998

        צבי שטיינר, יפים קנדליס, ג'ורג' מוגילנר, דינה אטיאס ויצחק סרוגו
        עמ'

        Conservative Approach in Children with Central Line Infection 


        Zvi Steiner, Yafim Kandelis, George Mogilner, Dina Atias, Isaac Srugo

         

        Dept. of Pediatric Surgery, and Hematology and Clinical Microbiology Units, Bnei-Zion Medical Center, and Bruce Rappaport Faculty of Medicine, The Technion, Haifa

         

        In 1994-1995, central venous lines were placed in 47 children. All except 1 were of the Broviac type, with subcutaneous tunneling via the internal or external jugular vein. Ages were between 7 days and 16 years. Indications for central venous cannulation were chemotherapy (35 cases), TPN (5), prolonged parenteral antibiotics (4), and repeated blood transfusions (3). The catheter was the source of infection in 13 children (28%), 11 of whom were immunocompromised. The commonly identified bacteria were Staphylococcus aureus (4 cases), Pseudomonas aeruginosa (4), coagulase-negative Staphylococcus (2), and various gram-negative rods (3). All cases were treated with antibiotics through the catheter. The most commonly used were oxacillin (4), ceftazidime (4), and amikacin (4). In 10, treatment succeeded without having to remove the line. In 2 others, tunnel infection developed and the catheter had to be removed. 1 child forcefully removed his catheter before treatment could be started. There were no further complications in the group treated conservatively, except for a case of superior vena cava thrombosis in a girl with recurrent infection of the tunnel. In 7 out of 13 treatment was continued and completed at home. This saved 65 days of hospitalization out of 210. We conclude that the conservative approach to treatment is feasible in most cases of infection when the source is the central venous catheter itself. However, when the tunnel is infected, conservative treatment may be ineffective. Treatment can be carried out in the home, with economy in cost and in use of hospital beds, and is preferred by patients and their parents.

        א' פרסמן, י' קנדליס, י' בכר וג' מוגילנר
        עמ'

        Onchocerca in Israel

         

        A. Pressman, Y. Kandelis, Y. Bachar, G. Mogilner

         

        Depts. of Pediatric Surgery and Pathology, Bnei-Zion Medical Center and Bruce Rappaport Faculty of Medicine, The Technion, Haifa

         

        The parasite Onchocerca volvulus is well-known in its endemic areas in South and Central America and West Africa. It is transmitted to man by simulium flies and causes systemic infection with skin, lymphatic and ophthalmic manifestations and can cause blindness (river blindness). Treatment with Ivermectin is effective but sometimes there is need for surgical intervention to prevent or treat complications. We describe an 11-year-old girl, a new immigrant from Ethiopia, who had a firm mass in her left thigh, caused by Onchocerca volvulus. It was completely excised. This is a very rare condition in Israel, which must be considered in patients coming from endemic areas.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303