תוצאת חיפוש

הקדמה: תכנון מערכת האשפוז במדינה מחייב ניתוח המורכב משינויים דמוגרפים חדשנות טיפולים וגישות מדיניות. תמונת המצב הקיים בלבד אינה מאפשרת תכנון הולם במערכת הפועלת בדינמיקה מהירה ובתקצוב חסר.

מטרות: לזהות עמדות מנהלים לגבי תכנון, פריסה ומנגנוני ניהול של בתי-חולים בהשוואה לעדויות בספרות.

שיטות מחקר: סקר בקרב מנהלי בתי חולים בעקבות כנס בנושא.

תוצאות: מבין 50 המשיבים, מחצית סברו שבית חולים כללי צריך לכלול 2,000-900 מיטות אשפוז. הרוב מעדיפים סגנון ניהול אוטונומי או אשכול בתי חולים מצומצם. במצבי עומס וחסר מיטות, הרוב מעדיפים תוספת מיטות לבית החולים הקיים, כרבע הקמת בית חולים נוסף באזור או מיזוג בתי חולים סמוכים. כמחצית תמכו באשפוז בית, או בהסטת מטופלים לבית חולים באזור, כולל במגזר הפרטי, או העברת חולים מתאימים למוסדות לטיפול כרוני. כשליש תמכו ברפואה מרחוק. בהיבט הפריסה הארצית ההעדפה הייתה לפריסה לפי גודל האוכלוסייה ובנגישות גיאוגרפית מספקת. אולם 60% מהמשתתפים הדגישו את חשיבות הנגישות לאוכלוסיות חלשות חברתית.

מסקנות: בסקר הובעו עמדות מקוריות ורעיונות למוכנות גבוהה לפתרונות מיוחדים, שקברניטי המערכת צריכים לשקול לקידום תכנון יעיל המותאם לתובנות הפועלים בשטח.

דיון וסיכום: כנסים שמטרתם לדון במדיניות בריאות מהווים במה יעילה להצגת נושאים מורכבים ולשיתוף עמיתים שיניב תועלת בישום מהלכים משמעותיים ואורכי טווח.

מזה שנים רבות נהוגה בארץ שיטה לבדיקת שגרתית של ספורטאים הכוללת בדיקות אק"ג ומבחני מאמץ תכופים המעמיסים על המערכת ותועלתם בספק. מטרות המסמך הנוכחי הן להעריך מחדש את הצורך בבדיקות לב שגרתיות לספורטאים ולקבוע כללים חדשים מבוססי ראיות. הצעתנו לשינוי גישה מתייחסת אך ורק לנבדקים בריאים ששאלון הבריאות שלהם תקין, שאין להם אנמנזה משפחתית של מוות פתאומי ובלתי צפוי בגיל צעיר, או אנמנזה משפחתית של מחלות לב תורשתיות, ושבדיקתם הגופנית הקרדיווסקולרית תקינה.

הקדמה: יישום הסטנדרטים לקבלת האקרדיטציה נועד לשפר את איכות ובטיחות הטיפול. הצטרפות לתהליך הציפה דילמה לגבי מידת התועלת באקרדיטציה ביחס להשקעה בהשגתה. בחינת עמדות מנהיגי התהליך יכולה לשקף את השפעות התהליך על תהליכי בית-החולים ועל עובדיו.

מטרות: הערכת השפעות תהליך האקרדיטציה מבחינת הישגים תועלות וחסמים, מנקודת מבטם של מנהיגי האקרדיטציה בבית חולים בהשוואה לצוות עובדי בית החולים.

שיטות: נערך סקר בקרב שתי קבוצות: הקבוצה הראשונה, 'מנהיגי התהליך' כללה 35 משתתפים שהובילו את האקרדיטציה (חברי ועדת ההיגוי, ראשי 15 הפרקים והנהלת בית-החולים) ו-71 משתתפים מהמטה המורחב (רופאים בכירים, אחיות ואנשי אדמיניסטרציה). הקבוצה השנייה כללה 564 עובדי בית החולים מהמגזרים הרפואי, הסיעודי, מקצועות הבריאות, ומינהל ומשק.

כלי המחקר: כלל 46 היגדים בחמישה תחומים – תרומת ותועלת התהליך, חסרונות, חסמים, מנהיגות והובלה.

תוצאות: כל המשיבים לסקר תפסו את התהליך כמנוף לביצוע שינויים משמעותיים בכל רמות הארגון. הסכמה בשיעורים גבוהים במיוחד הייתה לתרומת התהליך ברמה האַפקטיבית – מורל גבוה, תחושת הישג וגאוות יחידה, שיפור התקשורת, שיתוף פעולה ולכידות חברתית. חסרונות התהליך ובהם העלות הכספית, הבירוקרטיה, עודף ניירת, ועומס עבודה נוקדו נמוך יחסית. יתרונות התהליך דורגו גבוה בשתי הקבוצות, ובקבוצת מנהיגי האקרדיטציה דורגה תרומת התהליך לכלל הארגון ולפרט דירוג שהיה גבוה יותר באופן משמעותי. שאר עובדי בית החולים דירגו גבוה יותר באופן משמעותי את תרומת התהליך למחלקה ויכולתו לקדם הישגים שלא הושגו בעבר.

מסקנות: הסקר הציף שיח ארגוני שצמצם את ההתנגדות לתהליך השינוי. מיקוד בסוגיות נבחרות גישר בין המנהלים ועובדי השטח למציאת פתרונות יעילים.

דיון וסיכום: לקידום תהליכים חוצי ארגון דרושה מנהיגות ותוכנית אסטרטגית מגובשת להטמעת התהליך. הרווחים המשניים מתהליך חוצה ארגון דוגמת האקרדיטציה, מתבטאים בתחושת לכידות, שיתוף פעולה, גאוות יחידה ומורל גבוה של צוות.

מניסיון העבודה עם הצוותים הרפואיים והפארא-רפואיים, אנו מתרשמים כי הצוותים (בשטח ובהנהלה) אינם ממצים את הפוטנציאל הקיים בפסקי הדין, כמקור לימוד, הפקת לקחים ומינוף העשייה.   

הפסיקה היא אחד הכלים החיוניים בארגז הכלים של העוסקים בניהול רפואי בכלל ובניהול סיכונים ובטיחות הטיפול בפרט. סוף מעשה במחשבה תחילה! הכרת הפסיקה הנוגעת לסוגיה בה דנים היא חלק בלתי נפרד מאותה מחשבה. לא רק במובן של "כזה ראה וקדש", אלא בעיקר כמקור השראה להרחבת הפרספקטיבה.

להכרת פסקי הדין יתרונות רבים הנובעים מן המאפיינים הייחודיים של המערכת המשפטית. בעוד שלעולם הרפואה יתרון ברור וחד משמעי בכל הנוגע לידע וניסיון ברפואה, הרי שלעולם המשפט יתרונות מגוונים אחרים: זווית ראייה שונה ופרספקטיבה רחבה בכל הנוגע לשיקולים כלכליים או פוליטיים; עקרונות יסוד אוניברסליים כגון: אוטונומיה, שוויון, צדק חלוקתי, כבוד האדם, חובות המדינה כלפי אזרחיה; מערכות מורכבות של שיקולים ואיזונים, כגון: רצוי מול מצוי, טובת הפרט מול צרכי הכלל ועוד.

כלים אלו, המאפיינים את עולם המשפט, רלוונטיים במיוחד (אם כי לא רק), בכל הנוגע לסוגיות רפואיות-משפטיות (מדיקו-לגליות), השייכות לרוב לסוגיות של ניהול רפואה, כגון חובת התייעצות, חובת מעקב, רצף טיפולי, סדרי עדיפויות, חלוקת משאבים, זכויות מטופלים ועוד. תרומת המשפט לסוגיות אלו היא ייחודית והכרחית.

יש המטילים ספק ביכולתם של שופטים להבין את עולם הרפואה ולתרום באופן מעשי לחשיבה ולעשיה הרפואית, בשל היעדר הכשרה וניסיון רפואי. הסתכלות צרה זו מתעלמת ממאפייניו של עולם המשפט ותרומתו המגוונת לעולם הרפואה, כמו לעולמות התוכן האחרים בחיינו.

רשת אסותא מרכזים רפואיים פרוסה על פני כל הארץ, פועלת בארבעה בתי חולים בחיפה, תל אביב, ראשון לציון ובאר שבע, בשלושה מרכזים רפואיים נוספים ברעננה, תל אביב ואשדוד, ונמצאת בתהליך צמיחה שגולת הכותרת שלו היום היא בניית בית חולים ציבורי חדש ומודרני בעיר אשדוד. בנוסף יש תוכניות פיתוח בערים רעננה, אריאל, באר שבע, ראשון לציון, מודיעין ובית שמש.

אסותא מפעילה שתי ניידות לבדיקת ממוגרפיה ממטולה ועד אילת, וניידת MRI  שפועלת באשדוד, באר שבע ודימונה בואכה אילת. כמחצית מהפעילות הרפואית באסותא היא ציבורית טהורה ומבוססת על "טפסי 17", כולל בתחומי דימות, אונקולוגיה ורדיותרפיה, דיאליזה, גסטרואנטרולוגיה, קרדיולוגיה, המטולוגיה ועוד. בנוסף, באסותא מממשים מבוטחי קופות החולים את זכאותם על פי ה"ביטוחים המשלימים" (שירותי בריאות נוספים – שבני"ים).

בבית החולים הציבורי באשדוד מתכוונים אנו להפעיל לראשונה בישראל רפואה אינטגרטיבית (Integrated care) לכלל תושבי העיר אשדוד, תוך שילוב רפואה באשפוז ובקהילה, עם שירותי הרווחה העירוניים והביטוח לאומי, כדי להבטיח את רצף הטיפול בחולה.

כ-2,800 עובדים, רופאים ואחיות, טכנאים, בעלי מקצועות פארא-רפואיים ואנשי מנהלה ולוגיסטיקה משרתים בחברה, וכל כולם נחושים לייצר למבקר בהם חוויות בריאות אחרת. לידם פועלים למעלה מ-1,500 רופאים עצמאיים ומספר בעלי המשרות השלמות (פול טיימרים) גודל והולך. בשנת 2025 הם יהיו למעלה ממחצית הרופאים. הנכס המרכזי של החברה הם העובדים הבאים מרקע חברתי שונה, אשר מונעים מאותם ערכים של זולתנות וחמלה וכבוד לחולה ומשפחתו, הם אלה שמנסים לייצר בכל דרך נתיבי יצירה מקוריים, כדי להקטין ככל שאפשר את תחושת החרדה ואי הוודאות של החולים לפני קבלתם את הטיפול.

כדי להעצים את העובדים ולסייע להם לקיים את שליחותם, מפעילה אסותא את בית הספר למקצוענות. כל צוותי בית החולים משתתפים בהרצאות וסדנאות בנושאי הליבה של מקצוענות ברפואה הכוללים את נושאי כבוד האדם ופרטיותו, חמלה ואלטרואיזם, יושרה והגינות, אחריות ואחריותיות, יחסי אנוש בין הצוות לבין עצמו, והיחס לחולה ולמשפחתו, והצורך בלימוד עצמי מתמשך.

באסותא, אנו שואפים לגייס את העובדים המתאימים ביותר לשליחות עליה הם מצווים וזה סוד ההצלחה הגדול שלנו. ערכי אסותא והמצוינות הרפואית שלה מונהגים על ידי מנהלים מהרמה הראשונה. מנהלים מכל שדרות הניהול עוברים השתלמויות וסדנאות מגוונות כדי לשכלל את המיומנות שלהם.

אסותא מעשירה את עצמה בפעילות קהילתית מגוונת, בקידום בריאות עובדיה. המחויבות של אסותא היא להעניק לחולים את הטיפול הרפואי המתקדם ביותר עם צוותי רפואה מצוינים וסגלי בית חולים, שעושים הכול לשרת את החולים על פי צורכי התרבות והדת שלהם, ולספק למשפחות את שירותי העזר והמלונאות הטובים, כדי שבזמן הקשה העובר על יקיריהם ירגישו את החום האופף אותם.

אסותא חוגגת 80 שנה להיווסדה – כל תקופה ומאפייניה. בעשור האחרון הפכה אסותא מ"נדל"ן" לצורכי רפואה לרשת מודרנית של בתי חולים ומרכזים רפואיים, עם מדיניות רפואה בהירה ומוגדרת, ופיתוח ובקרה רפואית קפדנית. כבית החולים הכירורגי הגדול בישראל, אנו מפתחים Tumor Boards מורכבים ומתקדמים. תהליכי העבודה התקינים באו לידי ביטוי בהסמכה, בפעם השנייה, על ידי מבחני האקרדיטציה JCI – Joint Commission International והיום פנינו להעמקת המחקר. באסותא יופעל השנה לראשונה בישראל מכשירPET MRI   לצורכי מחקר, ובעוד כשנתיים תוקם חממה טכנולוגית למחקר ופיתוח.

בנוסף, מתקיימות פעילות אקדמית ענפה, הכשרת סטודנטים במקצועות רפואה שונים ופגישות צוות (Staff meetings) חד שבועיות, ואנו עומדים לפני חתימה על סינוף אקדמי לאוניברסיטה מובילה בישראל.

וכך אנו מקיימים את חזון אסותא המתחדש:

"אסותא תקדם את הבריאות ואיכות החיים בישראל על ידי הענקת טיפול רפואי וחוויית בריאות איכותיים, והעמדת האדם על כבודו, צרכיו, תקוותיו, וחופש הבחירה שלו בראש מעייניה. בחזון זה ,אנו מתחייבים להיות מודל מצוינות לקידום בריאות וחוויית הטיפול בישראל, ולהיות ראויים לאמון ולתקווה שהמטופלים ובני משפחותיהם מפקידים בידינו".

*פרופ' יהושע שמר, יו"ר אסותא, מרכזים רפואיים, בית חולים אסותא, רמת החייל 69710, רחוב הברזל 20, תל אביב

ערן הדר^1,2, נרימאן מנסור³, אירית אמבר¹, משה הוד^1,2

¹היחידה לרפואת האם והעובר, בית החולים לנשים על שם הלן שניידר, מרכז רפואי רבין, ²הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב,³שירותי הרוקחות, בית החולים על שם בילינסון, מרכז רפואי רבין

הקדמה: לידה מוקדמת מהווה גורם משמעותי לתחלואה ותמותת ילודים. נשים הרות עם תלונות וסימנים המחשידים להתפתחות לידה טרם המועד, עשויות לקבל טיפול תרופתי לעצירת צירים מתוך מגוון רחב של טיפולים אפשריים למניעת ו/או לעצירת לידה מוקדמת. אטוסיבן (Atosiban) היא אחת התרופות הניתנות לעצירת צירים כטיפול בלידה מוקדמת. על פי מחקרים שונים, יעילותה דומה לזו של תרופות אחרות הניתנות באותה הוריה. יתרונה העיקרי הוא במיעוט השפעות הלוואי לנשים ההרות, בעוד שחסרונה הבולט הוא עלותה הניכרת.

מטרות: לנוכח העלויות הגבוהות של אטוסיבן בהשוואה לטיפולים אחרים לעצירת לידה מוקדמת, הוחלט במחלקתנו לעדכן ולרענן את פרוטוקול הטיפול בתרופה, מתוך מטרה לצמצם את העלויות הכרוכות בטיפול בה, מבלי לפגוע באיכות הטיפול הרפואי.

שיטות מחקר: נוהל הטיפול ואופן מתן אטוסיבן הופעל במחלקתנו, החל מיולי 2009, ופורטו בו התנאים הרפואיים והמנהלתיים למתן התרופה. במחקר נערכה השוואה היסטורית בין פרק הזמן שבו יושם הנוהל לבין תקופה מקבילה, שבה לא יושם הנוהל. נבדקו תוצאים הכוללים: הצלחת הטיפול, שיעורי הלידה המוקדמת ועלויות כספיות.

תוצאות: בפרק הזמן שבו הופעל הנוהל, חלה ירידה של כ-40% בעלויות צריכת אטוסיבן במחלקה בהשוואה לתקופה המקבילה טרם הפעלת הנוהל. המשמעות היא חיסכון כספי של 40,032 שקלים חדשים, מבלי שהתרחשה עלייה בשיעור הלידות המוקדמות בפרק זמן זה.

מסקנות: על ידי הפעלת ואכיפת נוהל פשוט, המאפשר פיקוח על הטיפול באטוסיבן, ניתן לקבל חיסכון כספי משמעותי, ללא פגיעה באיכות הטיפול הרפואי.

International Quality Assurance Standards (ISO 9002) in an Israeli Hospital

Shaul M. Shasha, Noam Goldstein, Abraham Ofek

Western Galilee Hospital, Nahariya and Ofek Institute, Ramat Hasharon

This hospital has been certified by the Israel Standards Institute as having a quality assurance system fulfilling the requirements of the international standard, ISO 9002. This is the first hospital in this part of the world to be certified as fulfilling this standard. Its adoption is one of several accepted approaches to quality assurance in medicine. World-wide, very few health organizations, including hospitals, have implemented this system successfully. Opinions regarding its importance are divided, mostly because of lack of experience in its application. We describe its features, goals and structure, and its implementation in various sectors, including health organizations. The process of its adoption, application and implementation is described, and the problems which arose are discussed.