• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        אוגוסט 2019

        עודד הימן, ריזאן נאשף, שמואל הימן, ערן רגב, אריה שטייר
        עמ' 488-493

        רקע: מטרת העבודה הייתה לסקור חבלות בפנים ובלסת כתוצאה מתאונות דרכים (חפ"ל-ת"ד) ולבחון האם שינוי לאורך זמן בגודל האוכלוסייה, בצפיפות כלי הרכב, בתשתיות, באמצעי ההגנה ובתרבות הנהיגה ישפיע על חפ"ל-ת"ד במגזר היהודי והערבי.

        שיטות: נערך ניתוח רטרוספקטיבי של חבלות בפנים ובלסת (חפ"ל) מכלל נפגעי תאונות-הדרכים אשר אושפזו בשנים 2013-2000 במחלקה לכירורגיה פה-ולסתות בבית החולים הדסה עין-כרם.

        תוצאות: בקרב 29,997 נפגעים אשר אושפזו בבית החולים בתקופת המחקר נמצאו 705 מקרי חפ"ל-ת"ד, אשר היוו הגורם המרכזי לחפ"ל (41%). הגיל הממוצע עמד על29.9±21.0 , ומרבית נפגעי חפ"ל-ת"ד היו גברים ומהמגזר היהודי (ביחס לנשים ולנפגעים ערבים, 1:4.3 ו-1:1.8, בהתאמה). מרבית הנפגעים היו נהגי מכוניות (41%) לעומת הולכי הרגל (30%). בעוד שמרבית הנפגעים בקרב הולכי רגל היו בקצוות הגילים (בילדים ובקשישים), נהגים נפגעים היו בעיקר בני העשורים השני עד החמישי. מרבית הנפגעים (44%) סווגו בדירוג פגיעה קשה או קשה מאוד (ISS>16). דירוג הפגיעה היה קשה יותר בקרב האוכלוסייה הערבית ובגברים, לעומת יהודים ונשים. מרבית נפגעי חפ"ל-ת"ד בקרב נוסעי רכב (54%) לא חגרו חגורת בטיחות.

        השברים השכיחים ביותר בפנים ובלסתות בנפגעי חפ"ל-ת"ד נמצאו בלסת התחתונה (21%), בעצמות האף (20%), בעצם העול (זיגומה, 17%), בארובת העין (16%), בלסת העליונה (15%) ובשיניים (11%). מבין שברי הלסת התחתונה, שבר בסימפיזיס היה השכיח ביותר (30%) ולאחריו שבר סובקונדילרי (24%).



        שבר בבסיס הגולגולת בחולי חפ"ל-ת"ד נמצא במתאם ישיר עם נוכחות שבר בלסת העליונה ובארובת העין ובמתאם הפוך עם נוכחות שבר בלסת התחתונה. 

        דיון ומסקנות: על פי עבודתנו הנוכחית נמצאה היארעות גבוהה יותר של חפ"ל-ת"ד במגזר היהודי בהשוואה למגזר הערבי. עם זאת, פגיעה רב מערכתית קשה נצפתה יותר בין נפגעים ערבים וזכרים צעירים. הסברים לתוצאות שהתקבלו והשערות לגבי הנסיבות שהובילו אליהן מפורטים במאמר זה.

        מאי 2004

        משה פוטרמן, נילי סגל, מייקל נאש ואלברטו ליברמן
        עמ'

        משה פוטרמן, נילי סגל, מייקל נאש, אלברטו ליברמן

        המח' לאא"ג – ניתוחי ראש צוואר, מרכז רפואי אוניברסיטאי סורוקה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע

         

        דלקת כרונית של גת המצח היא מחלה שכיחה, בעלת פוטנציאל גבוה לסיבוכים, המהווה אתגר ניתוחי גם בעידן הניתוחים האנדוסקופיים. הצלחת הניתוח מוערכת לפי השיפור האובייקטיבי והסובייקטיבי. הטכנולוגיה האנדוסקופית המודרנית מאפשרת לבצע ניתוחים שמרניים ולהשיג תוצאות משביעות-רצון.

        המטרה במאמר הנוכחי היא להציג את ניסיוננו בניתוחים אנדוסקופיים של גת המצח, להעריך את תוצאות השיטה הנקוטה על-ידינו ולהדגיש את החשיבות המיוחדת לשיטת הניתוח, הכוללת פתיחת ה- Frontal recess, תוך שימור מירבי של הרירית המצפה אותו.

        מתוך 27 חולים שנותחו בשיטה האנדוסקופית במחלקתנו בין השנים 2001-1999 נכללו בעבודתנו 54 מטופלים. לא נכללו בסקירה חולים שהמעקב אחריהם נמשך פחות מ-6 חודשים או כאלה שלא הגיעו למעקב מסודר. נבדקו וכומתו מדדים סובייקטיביים: כאבים בפנים, תחושת חסימה נשימתית, ירידה בחוש הריח ומדדים אובייקטיביים - כל זאת על-פי נתונים שהתקבלו בבדיקות דימות ובבדיקה אנדוסקופית.

        בעבודתנו נמצא, כי במרבית החולים חל שיפור בכל המדדים הסובייקטיביים – בעיקר בכאבי-הראש ובחסימה הנשימתית. כמו כן הוערך השיפור על-פי הממצאים בבדיקה האנדוסקופית ובסריקה המחשבית. עיקר השיפור הסובייקטיבי ניכר בחולים שלקו בדלקת של כל גתות הפנים (Pansinusitis).

         

        לסיכום, ניתוחים אנדוסקופיים מהווים טיפול יעיל לחולים הלוקים בדלקת כרונית של גת המצח. הצלחת הניתוח כרוכה בניקוז רחב של הגת, תוך שמירה מירבית של הרירית. ברוב החולים המנותחים בשיטה זאת חל שיפור קליני ניכר.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303