• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        ספטמבר 2017

        אמנון איתן, יהונתן לסיק, רוברט צוקרמן
        עמ' 551-554
        דלקת אאוזינופילית של שריר הלב (מיוקרדיטיס) היא מחלה נדירה, מסיבה לא ברורה, שעשויה להיות קשה מאוד ואף קטלנית. טיפול מוקדם בסטרואידים עשוי למנוע החמרה ואף להביא להחלמה מהירה, אך מחייב אבחון מהיר. מדד הזהב לאבחון המחלה הוא באמצעות ביופסיה של שריר הלב, אך לבדיקה זו רגישות נמוכה והיא כרוכה בסיכון מסויים. להלן מובאת פרשת חולה על מהלך אשפוזה של חולה שפנתה לבית החולים בשל כאבים בבית החזה. במהלך הבירור, שכלל תהודה מגנטית של הלב, אובחנה דלקת אאוזינופילית של שריר הלב עם פגיעה קלה בתפקוד הלב. לאחר טיפול בפרדניזון חל שיפור מהיר במצב החולה, במדדי מעבדה ובתפקוד הלב, ופחתו תלונותיה.

        ספטמבר 2016

        אורלי גויטיין, גלית אבירם, נעמה בוגט, רונן דורסט, יונתן לסיק, סובחי עבאדי, אשרף חמדאן, נטליה סימנובסקי, ישי סלם, אלי קונן, גד קרן ואריק וולק
        עמ' 572-577

        אורלי גויטיין1, גלית אבירם1, נעמה בוגט1, רונן דורסט2, יונתן לסיק2, סובחי עבאדי1, אשרף חמדאן2, נטליה סימנובסקי1, ישי סלם2, אלי קונן1, גד קרן2, אריק וולק2

        1האיגוד הישראלי לרדיולוגיה, 2האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה

        תהודה מגנטית של הלב הפכה לחלק בלתי נפרד ממערך דימות הלב המתקדם. תהודה מגנטית של הלב מאפשרת דימות לב ברזולוציה מרחבית גבוהה ללא תלות במאפייני גוף הנבדק (משקל הנבדק, רקמת שד ניכרת, אמפיזמה ריאתית וכדומה). הבדיקה אינה כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת או בהזרקת חומר ניגוד על בסיס יוד. המידע המתקבל מהבדיקה מאפשר חישוב מדויק של נפחי, מקטעי הפליטה ותנועת הדפנות של שני מדורי הלב ונחשב למדד הזהב (Gold standard) בהוריה זו. תהודה מגנטית של הלב היא בדיקה ייחודית בשל יכולתה לאפיין את שריר הלב ומעורבותו בתהליכים שונים (איסכמיים או לא איסכמיים). הבדיקה מאפשרת הדגמת בצקת, היפרמיה, זילוח דינאמי (עם או ללא תגר תרופתי), תפקוד מדורים, הדגמת כלי דם, כימות נפחי זרימה בכלי הדם הגדולים וחישוב דלף. בדיקות תהודה מגנטית של הלב מתוכננות באופן ייעודי לפי השאלה הקלינית, על מנת לקבל את מירב המידע בזמן סריקה סביר. המטרה במסמך זה היא לקבוע קווים מנחים לביצוע בדיקת תמ"ל.

        יוני 2014

        אלכסנדרה בלביר-גורמן, משה לידגי ואורי אלקיים
        עמ'

        אלכסנדרה בלביר-גורמן1, משה לידגי2, אורי אלקיים3


        1היחידה לרימטולוגיה שיין, הקריה הרפואית רמב"ם, הפקולטה לרפואה רפפורט, הטכניון, חיפה, 2הליגה למלחמה בשחפת, 3המכון לרימטולוגיה, מרכז רפואי סוראסקי


        הטיפול בחוסמי TNFα נקשר עם שפעול (Reactivation) מחלת השחפת. הנחיות האיגוד הישראלי לרימטולוגיה, שהתפרסמו בשנת 2007, התבססו על תבחין טוברקולין (TST), שאלון חשיפה לשחפת וצילום בית החזה. היישום הגובר והולך של תבחינים חדשים לאבחון שחפת כמוסה, אשר מבוססים על שחרור אינטרפרון גאמה על ידי תאים חד גרעיניים של החולה, המכונים תבחיני איגרה, הביא לצורך בעדכון ההנחיות.

        על כל המועמדים לקבלת חוסמי αTNF לעבור סיקור שחפת. הסיקור מתבסס על: תבחיני TST ואיגרה, שאלון חשיפה וצילום בית החזה. TST  שווה ל-10 או יותר מפורש כחיובי. TST מתחת ל-5 מפורש כשלילי, ואם הוא שווה ל-O, מומלץ לחזור עליו. TST בין 5 ל-10 אוTST  שווה ל-0 בחולים עם דיכוי קשה של מערכת החיסון, מצריכים בדיקת איגרה ויש לקבוע את האבחנה על פי תוצאות הבדיקה. כאשר האיגרה אינו חד משמעי, יש לפעול על פי ה-TST או בהתאם לנתוני החולה. כאשר ה-TST מפורש כשלילי, יש להשלים שאלון חשיפה לשחפת. הטיפול בשחפת כמוסה כולל מערך טיפול של איזוניאזיד במינון 300 מ"ג ביום למשך תשעה חודשים, או ארבעה חודשי טיפול בריפאמפין במינון של 600 מ"ג ביום. מומלץ לדחות את התחלת הטיפול בחוסמיTNFα  לאחר סיום הטיפול בשחפת כמוסה. במצבים דחופים, ניתן להתחיל את הטיפול בסיום החודש הראשון של הטיפול האנטיביוטי בשחפת כמוסה.


         

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303