• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        יולי 2006

        אנה לכוביצקי, שרון באום, דורית שפירא, מיכל סלומון והנרי טראו
        עמ'

        אנה לכוביצקי, שרון באום, דורית שפירא, מיכל סלומון, הנרי טראו

         

        מח' עור ומין, המרכז הרפואי, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר

         

        זאבת אדמנתית דיסקואידית ( (Discoid Lupus Erythematosus - DLEהיא סוג של זאבת כרונית בעור. עד כה דווח בסיפרות הרפואית על כ-200 חולים בזאבת דיסקואידית אדמנתית (זא”ד)1 קשה שהגיבו לטיפול בתאלידומיד.

         

        במאמר זה מדווח על 10 חולי זא”ד מפושטת אשר טופלו בתאלידומיד במחלקת עור במרכז הרפואי שיבא בין השנים 1996-2005. תאלידומיד ניתן לחולים עם מחלה מפושטת וקשה שלא הגיבו לשני טיפולים מערכתיים אחרים לפחות. החולים טופלו בתאלידומיד במינונים שבין 50 ל-200 מ"ג ביום עד השראת (Induction) נסיגה, עם ירידה, ולאחר-מכן ירידה הדרגתית במינון עד הפסקתו בחולים שבהם לא ניצפתה הישנות של המחלה.

         

        בכל החולים בקבוצה ניצפה שיפור משמעותי בתיפרחת (Rash) תוך שישה שבועות מתחילת הטיפול. בתישעה מתוך עשרת החולים המחלה נסוגה תוך כדי הטיפול, כאשר בארבעה מהחולים הושרתה הפוגה מלאה והתרופה הופסקה, ללא הישנות המחלה, ובחמישה חולים היה צורך בהמשך טיפול קבוע בתרופה.

         

        השפעות-הלוואי של הטיפול היו לרוב קלות וזמניות, וכללו עייפות בשעות הערב ועלייה קלה במשקל. בשני חולים הופיעה נירופתיה תחושתית קלה שחלפה לאחר הפסקת הטיפול. בשתיים מהחולות התפתחה אל-וסת, ייתכן שעל רקע תרופות.

         

        לסיכום, הטיפול בתאלידומיד יעיל ובטוח בחולים הלוקים בזא"ד מפושטת העמידה לטיפולים אחרים. יש לתת את התרופה בכפוף להנחיות המקובלות, על-מנת להקטין את הסיכון להשפעות-לוואי.

         

        ___________________________________

        1 זא"ד – זאבת אדמנתית דיסקואידית (DLE).

        איריס אמיתי-לייש, חנה פוירמן, מיכאל דוד
        עמ'

        איריס אמיתי-לייש, חנה פוירמן, מיכאל דוד

         

         מח' עור, מרכז רפואי רבין, פתח-תקווה, אוניברסיטת תל-אביב, הפקולטה לרפואה סאקלר

         

        זאבת אדמנתית חדידה בעור (Subacute cutaneous lupus erythematosus), המושרת על ידי תרופות, דווחה זה מכבר.

         

        להלן מובאת פרשת מטופל שנטל Terbinafine עקב פטרת בציפורניים. חודש ימים לאחר התחלת הטיפול בתרופה הופיעה תיפרחת מפושטת על-פני העור, המורכבת בעיקרה מרבדים המכוסים בקשקשת. בבדיקות סרולוגיות הודגמה רמה גבוהה של נוגדנים כנגד הגרעין וכנגד Ro. התיפרחת נסוגה בהדרגה לאחר הפסקת התרופה, במישלב עם טיפול מקומי בעור וטיפול בסטרואידים בדרך פומית. שש שנים טרם האירוע אובחן החולה קלינית והיסטולוגית כלוקה בזאבת אדמנתית בעור. בשנים שטרם נטילת Terbinafine היה המטופל בהפוגה קלינית מלאה.

         

        לסיכום, במטופלים אצלם קיימת אנאמנזה של זאבת בהווה או בעבר אין לטפל ב-Terbinafine לא פומית ולא מקומית. כמו-כן, מומלץ להוסיף את ה-Terbinafine לרשימת התרופות הגורמות לזאבת אדמנתית או מחמירות אותה.

        דצמבר 2001

        אבראהים מרעי, יאיר לוי, יהודה שינפלד,
        עמ'

        אבראהים מרעי, יאיר לוי, יהודה שינפלד,

         

        המח' לרפואה פנימית ב' והמרכז למחלות אוטואימוניות, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר, והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

         

        זאבת אדמנתית מערכתית היא מחלה אוטואימונית מערכתית, המערבת את כל האיברים, במיוחד את מערכת עצבים המרכזית וההיקפית, הריאות, הלב, הכליות, העור, הקרומים הנסיוביים ומרכיבי הדם. המחלה שכיחה יותר בנשים ולא ידוע הגורם האטיולוגי הגורם להתפרצותה, אך הוא קשור במספר גנים האחראיים על התגובה החיסונית. בעשור האחרון חלה התקדמות רבה בהבנה של מחלת הזאבת ובטיפול בלוקים בה. עובדה זו תרמה לשיפור בשיעור ההישרדות ובאיכות-החיים של חולי זאבת.

        השיפור בפרוגנוזה תלוי בגורמים רבים: מצב חברתי-כלכלי, רפואה מתקדמת ונגישות לטיפול רפואי. שלושה היבטים של המחלה דרושים לקביעת הפרוגנוזה: פעילות המחלה, נזק מצטבר, מצב בריאותי ואיכות חייו של החולה.

        ינואר 1999

        עידו שולט, נאסר גטאס, יצחק כהן ודוד רימון
        עמ'

        Self-Limited Lymphadenopathy Mimicking Lymphoma or Lupus

         

        I. Solt, N. Gatas, Y. Cohen, D. Rimon

         

        Medical Dept. B and Pathology Dept., Western Galilee Regional Hospital, Naharia and Bruce Rappaport Faculty of Medicine, The Technion, Haifa

         

        Kikuchi-Fujimoto disease in a self-limited lymphadenopathy that can be confused histologically and clinically with lymphoma or systemic lupus erythematosus. It was diagnosed in a 37-year-old woman presenting with fever, cervical, submandibular and axillary lymphadenopathy, weight loss and recurrent urinary tract infections. Lymph node biopsy was consistent with the diagnosis of a histiocytic necrotizing lymphadenitis. Early diagnosis of Kikuchi-Fujimoto disease can prevent harmful treatment.

        מרץ 1997

        דורית אלמוזנינו-סרפיאן, נתן כהן, רונית זיידשטיין, ויקטור דישי ואליעזר זקלר
        עמ'

        Quinidine-Induced Rheumatic Toxicity

         

        D. Almoznino-Sarafian, N. Cohen, R. Zaidenstein, V. Dishi, E. Zeckler

         

        Depts. of Medicine C, A and F, Assaf Harofeh Medical Center, Zerifin (Affiliated with the Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University)

         

        2 women with quinidine-induced lupus are presented. This condition is rare; only about 30 cases have been reported in the English literature. Both our patients had arthritis of the wrist, antinuclear antibodies with homogenous pattern and elevated ESR. Anti-double stranded DNA antibodies were present in 1 patient, and a petechial rash in the other. Complete resolution of arthritis occurred within a few days after quinidine withdrawal, but antinuclear antibodies persisted for several months.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303