• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        נובמבר 2022

        מאי שיבר, נדב שלו, אורי רובינשטיין, נחמה שרון
        עמ' 670-672

        מלריה היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי טפילי הפלסמודיום ומועברת על ידי עקיצת יתושת האנופלוס. עיכוב באבחנה או במתן הטיפול, עלולים לגרום לסיבוכים מסכני חיים ותמותה שמתרחשים לרוב בילדים או במטיילים לאזורים אנדמיים. בפרשת חולה זו, אנו מדווחים על ילד בן 6 בריא עד כה ששב מביקור עם משפחתו באתיופיה מאזור אנדמי למלריה.  הוא אושפז במוסדנו בשל חום לסירוגין שהחל שבוע טרם קבלתו. סקירה זו עוסקת בתיאור מקרה, במחלת המלריה, גורמי הסיכון שלה ומאפייניה. 

        דצמבר 2016

        לקריאת המאמר מאת נמרוד גריסרו, דני בודובסקי, ספפה אייצ'ק ואליעזר ויצטום
        עמ' 741-744

        נמרוד גריסרו1, דני בודובסקי2, ספפה אייצ'ק3, אליעזר ויצטום1

        1המרכז לבריאות הנפש באר שבע, החטיבה לפסיכיאטריה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון, 2האגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות, 3טנא בריאות לקידום בריאות עולי אתיופיה

        הקדמה: סיווג המחלות הפסיכיאטריות (DSM-IV, ICD-10) מתייחס למשפחת הפרעות סומטופורמיות, אולם אין אחידות בשימוש במושג ואין הוא מדיד, על אף שכיחותו הרבה. ה-DSM-5 מציג את המושג "המשגה תרבותית של מצוקה", שהוא האחרון בהיסטוריית הניסיונות לסווג מצוקה נפשית באמצעות השפעות תרבותיות החסרות את ההתאמה המלאה לאבחנות הביו-רפואיות והפסיכיאטריות.

        סומטיזציה בקרב מהגרים מהווה אתגר באבחון, בטיפול ובמחקר, מאחר שתלונות החולים עלולות לקבל פרשנות מוטעית של תסמיניהם. פרשנות מוטעית כזו עלולה להוביל לאבחון שגוי ובעקבותיו לטיפול מוטעה, לרבות אשפוז מיותר וטיפול בתרופות שאינו נחוץ ועלול אף לגרום נזק.

        האתגר מודגש במפגש הרפואי עם עולי אתיופיה בשל שונותם התרבותית מחד גיסא, וההטרוגניות שלהם בשל התמשכות העלייה, מאידך גיסא. התלונות השכיחות של העולים ממוקדות בעיקר בכאבים בבטן, בראש ובלב, אך גם במיפרקי הגוף, או בתלונות על כאב כללי אשר פעמים רבות מייצגות מצוקות נפשיות. המודל האינטגרטיבי להתערבות רגישת תרבות במסגרת הרפואית מסייע בהבניית תהליך האבחון וההתערבות מותאמת התרבות.

        מפרשת החולה: במאמר מודגמת סוגיית התסמונות הגופניות הפונקציונאליות (סומטיות) ודרכי הטיפול בהן באמצעות שתי פרשות חולים: תסמונת ה"קן-קן" (תולעים באוזן), שבה מתלוננת המטופלת על תולעים באוזן ובראש הפוגעות קשות בריכוז ובתפקוד, ותסמונת ה"הריון המדומה" שבה בטוחה המטופלת האל-וסתית שהיא בהריון כבר שנים רבות וכי העובר הפך לעצם. בתיאור פרשות החולים מובאים תהליכי האבחון, הגישור בין המודלים המסבירים של המטופלים ושל הרופא, והבניית המענה הטיפולי הרפואי רגיש התרבות.

        דיון וסיכום: המאמר נועד להסביר את מנגנון הסומטיזציה ולהדגימו באמצעות שתי תסמונות נפשיות בעלות הקשר תרבותי, אשר מבטאות את המצוקה בקרב מטופלות יוצאות אתיופיה. במאמר מוצגת התערבות מסורתית משולבת עם הטיפול הנפשי המקובל, כמענה למצוקה וכדרך לצמצם את פניית היתר לרפואה הראשונית והשניונית.

        ינואר 2014

        האשם בשארה, ליאורה אור, האיא בשארה, אולגה ויניצקי, נגאת ארמלי ודניאל ויילר רבאל
        עמ'

        האשם בשארה*1,2, ליאורה אור2,3, האיא בשארה1, אולגה ויניצקי3, נגאת ארמלי1, דניאל ויילר רבאל1

        1מרכז לטיפול בשחפת, בית חולים נצרת, הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן בגליל, 2בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה, 3לשכת הבריאות המחוזית, מחוז צפון, משרד הבריאות

        רקע: בעקבות הירידה בשיעור החולים בשחפת במדינות המתועשות, חשיבות הטיפול בשחפת כמוסה עלתה נוכח ההערכה  כי 10%-5% מהאנשים עם שחפת כמוסה יחלו בהמשך בשחפת. מאידך, שיעורי השלמת הטיפול הנמוכים בקרב מטופלים אלה מהווים מכשול עיקרי בפני הפקת מלוא התועלת האפשרית מהטיפול.

        מטרות: א. לבדוק את שיעורי השלמת הטיפול בשחפת כמוסה בקרב עולים מאתיופיה המתגוררים בנפת צפת, אשר טופלו על ידי יישוג (Outreach, Reaching out) אחיות בריאות הציבור תחת השגחה ישירה עם מעורבות מגשר מתוך קהילת המטופלים, ב. לבחון האם מעקב רפואי הנערך בסמוך למתחם מגורי העולים מלווה בשיעורי השלמת טיפול גבוהים יותר, לעומת מעקב רפואי שגרתי המתבצע במרכז לטיפול בשחפת (מלש"ח), המרוחק ממרכזי הקליטה.

        שיטות: נערך מחקר עוקבה רטרוספקטיבי מסוג Quasi experiment שכלל איסוף נתונים מתיקים רפואיים של 495 עולי אתיופיהשנקלטו במרכזי קליטה בנפת צפת במהלך השנים 2010-2005. העולים סווגו לשתי קבוצות: א. קבוצת המחקר שכללה 263 מטופלים, אשר טופלו בשנים 2006-2005 בתוך מרכזי קליטה,

        ב. קבוצת השוואה של 232 עולים שטופלו בשנים 2010-2008, כאשר המעקב הרפואי נערך במלש"ח נצרת, תוך סידור הסעה ישירה ללא עלות למטופלים עד למלש"ח ובחזרה.

        תוצאות: שיעורי השלמת הטיפול התרופתי באיזוניאזיד היו גבוהים (94.7%), ללא הבדל משמעותי בשיעורי השלמת הטיפול בין קבוצת המחקר לקבוצת הבקרה. לא נמצא קשר מובהק בין השלמת טיפול למאפיינים דמוגרפיים ולא נצפו השפעות לוואי חמורות.

        מסקנות: שיעורי השלמת הטיפול בשחפת הכמוסה בקרב העולים מאתיופיה באמצעות יישוג  וטיפול תחת השגחה, בהינתן סידור נגישות נוח ותוך מעורבות מגשרים היו גבוהים בהשוואה למדווח בספרות. בתנאים אלה, מיקום המעקב הרפואי (מרכז קליטה לעומת מלש"ח הממוקם מחוצה לו) לא לווה בהבדל משמעותי בשיעורי השלמת הטיפול. על כן ניתן להסתפק במערך השגרתי ואין צורך בהשקעה הנוספת הכרוכה בהגעת המטפלים למקום מגורי העולים, כדי להשיג שיעורי השלמת טיפול גבוהים.

        אוגוסט 2013

        איתן ישראלי ויהודה שינפלד
        עמ'

        איתן ישראלי, יהודה שינפלד 

        המרכז למחלות אוטואימוניות על שם זבלודוביץ' , מרכז רפואי שיבא, תל השומר 

        שני כתבי העת של ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) – "הרפואה" ו-IMAJ – מספקים תמונה מקיפה על מצב המחקר הרפואי בישראל. מדי פעם אנו מתבוננים אחורה ובוחנים תמונה זו, שאינה גלויה לעין כל בלהט העשייה. תוך עיון בחוברות כתב העת IMAJ מן השנתיים האחרונות, ניתן לקבל תמונה מייצגת של דמות המחקר הרפואי בישראל. דמות זו משתקפת בתחומים רפואיים רבים, ובמאמר זה נדונים בעיקר נושאים שלרוב אינם במרכז ההתעניינות.

         

        אפריל 2013

        ויקטוריה רוטשילד, קרן אולשטיין-פופס ושלמה מעין
        עמ'

        ויקטוריה רוטשילד, קרן אולשטיין-פופס, שלמה מעין

         

        המרכז לרפואת איידס, המרכז האוניברסיטאי הדסה, ירושלים



        מאמר זה מוקדש לזכרו של ד"ר סרגיי שולמן, שהשתתף באופן פעיל במחקר.

         

        רקע: הארכת תוחלת החיים של נשאי  HIVהעלתה את חשיבות התפתחותן של מחלות כרוניות. בנשאים קיים סיכון מוגבר למחלה קרדיווסקולארית. בנוסף, אוכלוסיית הנשאים מתבגרת, ולגורמי הסיכון הנרכשים כתוצאה מזיהום HIV מתווספים גורמי זמן שמעלים את השכיחות של גורמי סיכון קלאסיים למחלת לב.

        שיטות: בעבודה זו, ערכנו סקר השוואתי תצפיתי לגורמי סיכון קרדיווסקולאריים בנשאים הנמצאים במעקב במרכז לרפואת איידס בהדסה. הערכת הסיכון הקרדיווסקולארי נעשתה באמצעות מודל Framingham.

        תוצאות: בסקר הוכללו 150 מטופלים, כמחציתם ממוצא אתיופי. רוב המטופלים (90%) נחשפו לטיפול נוגד-נגיפים במשך 6.5 שנים בממוצע. רוב המטופלים (88%) דיווחו על היענות גבוה לטיפול תרופתי. הערכת גורמי סיכון קלאסיים למחלות קרדיווסקולאריות בקרב המטופלים העלתה שיעור דומה של יתר לחץ דם (18.5%), סוכרת (5.7%) ועישון (25%), בהשוואה לכלל האוכלוסייה בישראל (15%, 5.7% ו- 24%, בהתאמה). שיעור המעשנים בקרב מטופלים ממוצא אתיופי היה נמוך יותר (8%). שיעור של 20% מהמטופלים אובחנו כבעלי סיכון קרדיווסקולארי מוגבר. פילוח לפי מוצא הראה שיעור נמוך יותר של מטופלים ממוצא אתיופי עם סיכון גבוה ללב (11% בלבד). סיכון קרדיווסקולארי מוגבר נמצא במיתאם עם גורמי סיכון קלאסיים, כגון גיל, מין ויתר לחץ דם (p<0.05), אך לא עם עישון, ערכי CD4 או עומס נגיפי (p>0.5). תסמונת מטבולית אובחנה בקרב 13% מהמטופלים. 17% מהנכללים בסקר היו מועמדים לטיפול בדיסליפידמיה. הוספת זיהום ב-HIV כגורם סיכון קרדיווסקולארי נוסף, העלתה את שיעור הנשאים הזקוקים לטיפול בדיסליפידמיה, במיוחד בקרב אנשים עם סיכון קרדיווסקולארי נמוך.

        מסקנות: בקרב נשאי HIV שמקבלים טיפול נוגד-נגיפים ממושך נמצאו גורמי סיכון קלאסיים למחלת לב כלילית, כגון יתר לחץ דם, סוכרת ועישון בשיעור דומה לכלל האוכלוסייה בישראל. עם זאת, שיעורי סיכון נמוכים למחלה קרדיווסקולארית נמצאו באוכלוסיית המטופלים ממוצא אתיופי.

        ינואר 2013

        ניבי דיין ופסח שורצמן
        עמ'

        ניבי דיין, פסח שורצמן



        המחלקה לרפואת המשפחה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע

         

        מהגרים נבדלים במאפייני התחלואה והתמותה שלהם לעומת אוכלוסייה שאינה מהגרת, כמו גם במאפייני צריכת שירותי הבריאות ורפואה מונעת העומדים לרשותם. עם שהותם המתמשכת במדינה הקולטת משתנה תמונת התחלואה והתמותה של המהגרים, ומקבלת מאפיינים שבחלקם דומים לדפוסים המקומיים – שינוי המיוחס לתהליך האקולטורציה (Acculturation). נשים מהגרות מבצעות פעמים רבות מעקב הריון חלקי או לקוי ומגיעות למעקב בשלבי הריון מתקדמים יחסית, הן משתמשות פחות באמצעי מניעה ועוברות יותר הפסקות הריון באופן יחסי לשיעורן באוכלוסייה. תחתית הטופס

        הן עוברות פחות בדיקות סקירה לאיתור סרטן, מאובחנות בשלבים מאוחרים יחסית, וסיכויי ההחלמה וההישרדות שלהן פחות טובים. הגורמים המאפשרים והחסמים הקשורים להתנהגות בריאותית של מהגרות ולשינויים החלים בה כוללים: תפיסות ואמונות תרבותיות, ותק במדינה הקולטת ורמת אקולטורציה, מחסומים לשוניים, נגישות השירותים, קשר עם הרופא הראשוני, עומס תפקידים, ידע ומודעות.

        יוצאות אתיופיה בישראל הן חלק מקהילה שעברה עם העלייה לארץ מעבר חד בכל מימדי החיים. מימצאי מחקרים מצביעים על תמונת בריאות והתנהגות בריאותית של יוצאות אתיופיה המאפיינת נשים מהגרות. עם השנים, חל שינוי בדפוסי הילודה של יוצאות אתיופיה, כשהוותיקות מתקרבות לשיעורי הילודה של האוכלוסיה היהודית בישראל. המידע אודות שימוש באמצעי מניעה לוקה בחסר, שיעור הפסקות ההריון בקרב יוצאות אתיופיה גבוה פי ארבעה לעומת שיעור הפסקות ההריון בקרב יהודיות ילידות ישראל. שיעור הפנייה לבדיקות לגילוי מוקדם ורפואה מונעת נמוך יותר בהשוואה לוותיקות.

        נשים יוצאות אתיופיה מסתמנות כקבוצה בסיכון גבוה בכל הנוגע לבריאותן. הבנת הגורמים לדפוסי ההתנהגות של נשים יוצאות אתיופיה בתחום בריאות האישה, השינויים החלים בדפוסים אלה עם הוותק בישראל, וזיהוי החסמים לנגישות לשירותים – כל אלה יסייעו בתכנון שירותים שיהיו מותאמי תרבות וצרכים ליוצאות אתיופיה, ובפיתוח תוכניות לקידום בריאותן.

        פברואר 2011


        עמ'

        פסיל ביינסיין, בקה פלדמן, רוני שטרקשל

         

        בית ספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית של האוניברסיטה העברית והדסה על שם יוסף ובלה בראון, ירושלים

         

        קליטתן של צעירות ישראליות ממוצא אתיופי בחברה הישראלית, הובילה לשינויים רבים בגישותיהן לזוגיות וליחסי מין. בין השינויים שחלו בולטים בעיקר דחיית גיל הנישואין, עלייה בשכיחות פעילות מינית לפני הנישואים בגיל הנעורים והתמודדות עם הריון לא מתוכנן. מניעת הריון לא מתוכנן בקרב צעירות, ובפרט בקרב מהגרות, מהווה אתגר במדינות קולטות. מבחינה בריאותית, הריון שאינו מתוכנן, במיוחד בגיל הנעורים, עלול לגרום לפגיעה בהתפתחותם האישית, החינוכית והחברתית-כלכלית של הצעירה והיילוד.

        לבדיקה הפסקות הריון של צעירות ממוצא אתיופי נודעת חשיבות רבה, מפני שהיקף הדרישה שלהן עולה באופן משמעותי על שיעורן באוכלוסיה.

        מטרות המאמר: לבדוק שיעורים ומגמות של הפסקות הריון בקרב צעירות רווקות ממוצא אתיופי בגילים 24-16 בין השנים 2005-1995, על מנת לאפיין את היקף הפסקות הריון ומגמותיהן בתת קבוצות, לצורך מתן המלצות ותכנון התערבויות מתאימות.

        ממצאים: בין השנים 2005-1995 פחת שיעור הבקשות להפסקות הריון בקרב צעירות ממוצא אתיופי. יחד עם זאת, שיעור הבקשות נותר גבוה פי 6-3 מאשר בקרב ישראליות שאינן ממוצא אתיופי. בהשוואה בין צעירות ממוצא אתיופי ילידות ישראל לבין ישראליות שאינן ממוצא אתיופי, נמצא שיעור בקשות גבוה פי 3-1.3 בקרב צעירות ישראליות ממוצא אתיופי. אך למרות שבקרב הצעירות ממוצא אתיופי ילידות ישראל נמצא שיעור גבוה יותר של בקשות להפסקת הריון, הן דומות יותר לישראליות שאינן ממוצא אתיופי מאשר לצעירות ילידות אתיופיה. יחד עם זאת, בהשוואה בין אלה שנמצאות 9-5 שנים בישראל לאלה שנמצאות 4-1 שנים, נמצא כי  בקרב עולות ותיקות יותר יש פחות דרישות להפסקת הריון, בפרט בקבוצת הגילים 24-20 שנים.

        מסקנות: למרות שבכל הצעירות הישראליות ממוצא אתיופי קיים שיעור גבוה יותר של דרישה להפסקות הריון בהשוואה לצעירות ישראליות אחרות, לא ניתן להתייחס אליהן כאל קבוצה הומוגנית, מאחר שלתת קבוצות בתוכן יש אפיונים וצרכים שונים. למרות השכיחות הגבוהה של קיום יחסי מין בקבוצה זו, נראה שהצעירות ממוצא אתיופי אינן נחשפות להתערבויות הולמות ולשירותים מתאימים היכולים להפחית את התופעה של הריונות בלתי רצויים לרמה של שאר הצעירות הלא נשואות בישראל. יש צורך לבסס את ההתערבויות על מחקרים אנליטיים עדכניים ועל מחקרי פיתוח והערכה הולמים.

        דצמבר 2008

        גלית ארז, מיכל שני
        עמ'

        גלית ארז¹, מיכל שני²

         

        ¹הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, ²המח' לרפואת המשפחה, מחוז מרכז, שירותי בריאות כללית

         

        קליטתם של יהודי אתיופיה בישראל יצרה אתגרים חדשים לרופאי המשפחה המטפלים באוכלוסייה ייחודית זו. ההבדלים בין תפיסות הבריאות והחולי של יוצאי אתיופיה לעומת אלו של רפואת המערב, יוצרים קושי לצוות המטפל שאיננו מכיר תפיסות אלה. סומטיזציה בקרב העולים מאתיופיה היא תופעה שכיחה המדווחת בסיפרות הרפואית. בחרנו להביא את סיפורן של שלוש נשים צעירות שעלו ארצה בעשור האחרון והרבו לפנות לרופא המשפחה, בתלונות רבות ושונות, מבלי שנמצאה סיבה ברורה לתלונות אלו. דרך סיפוריהן של הנשים שהובאו, ניתן להתרשם מקווי מיתאר אישיותיים, חברתיים ותרבותיים, המאפיינים נשים המציגות תגובות מסוג זה.

        יולי 2008

        דקלה דנינו, זהר עמר
        עמ'

        דקלה דנינו, זהר עמר

         

        המדור לתולדות הרפואה, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן

         

        בישראל קיימת קהילה אתיופית גדולה המשמרת את תרבותה ומנהגיה הייחודיים. רבים מבני הקהילה האתיופית מטופלים עדיין בשיטות הריפוי המסורתיות, כגון הקזת דם, כוויות, כתובות קעקע, קמיעות, מים מרפאים, קטורת וסממני מרפא שונים, הניתנים בהתאם לאיבחון המחלה. מחקר זה נועד לתעד את סממני המרפא של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל, שהיא בבחינת עולם הולך ונעלם. המחקר מבוסס על ראיונות של מאות אינפורמנטים, ובהם מרפאים מסורתיים, וסקר שכלל כחמישים חנויות של סממני מרפא ותבלין אתיופיים. מהסקר עולה רשימת חומרי המרפא המצויים בשווקים האתיופיים בישראל, הכוללת 89 מיני צמחים (כ-85%); 6 מינרלים שונים (כ-6%); 5 מיני בעלי-חיים (כ-4.5%); ו-5 חומרים ממוצא שונה (כ-4.5%). רוב הסממנים מיובא מאתיופיה לישראל מאחר שהם אנדמיים. קיימים עוד סממני מרפא המלוקטים בשדה בישראל או מיובאים באופן פרטי, ובסך-הכול לפי הערכה קיימים עד כ -150 סממני מרפא (Medicinal drugs) שונים בישראל. זהו מספר קטן יחסית בהשוואה לאינוונטר התרופות בארץ המוצא אתיופיה. הירידה בטיפול בסממנים המסורתיים בשל זמינות מוגבלת ותהליכי המודרניזציה שחלים על הקהילה האתיופית בישראל, מעלים את החשיבות של מחקר המתעד תרבות ייחודית. המחקר גם מסייע לרשויות הרפואה המודרנית להבין ולהכיר טוב יותר את בני קהילה האתיופית על צרכיה ונהגיה המיוחדים, הן במישור המניעתי והן במישור הטיפולי.

        ספטמבר 2003

        איתי לוי, נאוה גספר, קלריס ריזנברג, אבי פורת, רונית ירושלמי, יעקב גלעד ופרציסק שלפר
        עמ'

        איתי לוי1,4, נאוה גספר2, קלריס ריזנברג1, אבי פורת3, רונית ירושלמי4, יעקב גלעד1, פרנציסק שלפר1 

         

        1המח' לרפואה פנימית ה',  2המחלקה לגסטרואנטרולוגיה, 3המח' לרפואה פנימית ו', 4המכון להמטולוגיה, מרכז רפואי סורוקה, הפקולטה למדעי הבריאות אוניברסיטת בן-גוריון, באר שבע

         

        מבין המחלות שאובחנו באוכלוסיית העולים מאתיופיה קיימות גם מחלות טפילים רבות. זיהום בטפילים מקבוצת ה- Hookworm הנגרם על-ידי הנמטודות Necator americanus ו-Ancylostoma duodenale, מערב את מערכת-העיכול וגורם לאנמיה מחסר ברזל.

        המטרות היו להעריך את שיעור האנמיה מחסר ברזל הקשורה לזיהום בטפילי ה-Hookworm בקרב עולים מאזורים בהם שיעור ההדבקה הוא גבוה.

        לשם כך נערך מחקר דיווחי, שנבדקו בו רטרוספקטיבית במירפאות של שירותי בריאות כללית באופקים הרשומות הרפואיות של עולים מאתיופיה שגילם מעל 18 שנה, שעלו לישראל בשנות ה-90.

        בשישים נבדקים (64%) נמצאה עדות לזיהום ב-A. duodenale. הרמה הממוצעת של ההמוגלובין הייתה  2.3 + 11.9 ג'/ד"ל בקבוצת האנקילוסטומה ו- 1.6 + 13.8 ג'/ד"ל בקבוצת הבקרה (p=0.0001). בניתוח הנתונים עבור קבוצת הנשים והגברים בנפרד נשמרה גם כן המובהקות הסטטיסטית. בנבדקים עם זיהום ב- A. duodenaleהיו נפח כדוריות דם ממוצע (MCV) ורמת הברזל בנסיוב נמוכים יותר באופן מובהק. בנוסף ניצפו בנבדקים אלה אאוזינופיליה ורמת אלבומין נמוכה בדם.

        לסיכום, זיהום ב- A. duodenale הוא גורם שכיח לאנמיה מחסר ברזל בקרב אוכלוסיית העולים מאתיופיה. באוכלוסייה צעירה יש לשלול גורם זה לפני שמבצעים בדיקות פולשניות שעלותן גבוהה.

        ינואר 2002

        רפי יונגמן, נילי זילבר, נורית קווה, ממויה זרה, פיקרה וורקנה, יילמה בקלה ורוברט גיל
        עמ'

        רפי יונגמן, נילי זילבר, נורית קווה, ממויה זרה, פיקרה וורקנה, יילמה בקלה ורוברט גיל

         

        תוצאות מחקרים שונים מעידות על כך, ששיעור נכבד מקרב הפונים למירפאות ראשוניות לוקים בבעיות נפשיות. מטופלים רבים הלוקים בבעיות אלו אינם מאבחנים כהלכה, ולפיכך אינם זוכים לטיפול הולם על-ידי הצוות הרפואי. הבעיה קשה במיוחד כשמדובר במטופלים שעלו לישראל מאתיופיה, בעיקר בשל השוני בין מערכת האמונות הרפואיות של עולי אתיופיה לבין זו של הרופאים הלא-אתיופיים, ובשל השימוש של עולי אתיופיה בניבי מצוקה תרבותיים טיפוסים שאינם נהירים לרופאים המערביים. ה-WHO פיתח את ה- Self Reporting Questionnaire SRQ – כלי סינון פסיכיאטרי שנועד ליישום בקרב אוכלוסיות ממדינות מתפתחות. ומפותחות כאחד, הוא התגלה כבעייתי ליישום בקרב תרבויות מסוימות. הבעייתיות נובעת בחלקה מפערים בין ניבי המצוקה העצמוניים (הספונטניים) שבהם משתמשים הנשאלים, לדוגמה האתיופים, לבין ניבי המצוקה המופיעים ב- SRQ.

        המטרה במחקר היתה לפתח כלי סינון פסיכיאטרי על בסיס ה- SRQ, שיהיה תקף ורגיש לתרבות עולי אתיופיה בישראל.

        נכללו במידגם 161 עולים מאתיופיה, ילידי חבל גונדר, בני 18-55. המרואיינים סווגו לשלוש קבוצות בהתאם ל"רמת הטיפול": אנשים בריאים מהאוכלוסייה הכללית שנכללו במידגם בעיקר בשיטה של "דגימת מיכסות" בערים שבהן מצוי ריכוז גבוה של עולי אתיופיה; מטופלים עוקבים במירפאות ראשוניות ובמירפאות מומחים באותן ערים; ומטופלים עוקבים במירפאות פסיכיאטריות בכל אזורי ישראל. כלי המחקר כללו שאלון SRQ מורחב (SRQ-E) וגירסה מורחבת של ה- BPRS- Brief Psychiatric Rating Scale. נבדקה התקפות של כל שאלה ב- SRQ-E, על-מנת להגיע לשאלון סינון פסיכיאטרי חדש, חסכוני ותקף. בהמשך נבדקה התקפות הפנימית, המיבנית והתקפות על-פי מדד של שאלון הסינון החדש. כמו-כן, חושבו רגישות וסגוליות הכלי לאיבון פסיכופתולוגיה.

        בתוצאות הודגם, שכלי הסינון החדש נמצא תקף. נמצא שציון 7 בכלי הסינון החדש מסייע להבחין בין חולים הלוקים בפסיכופתולוגיה לבין אלו שאינם לוקים בפסיכופתולוגיה, עם רגישות וסגוליות של 87%.

        אוקטובר 1997

        ר' פלד, ש' שרף, צ' מלמד, י' ארבלי, נ' סטרכילביץ וד' בנאיש
        עמ'

        Improvement in Health Profile of Pregnant Ethiopian Immigrants

         

        R. Peled, S. Scharf, Z. Melamed, Y. Arbeli, N. Strachilevitch, D. Benyaish

         

        Epidemiology Unit, Public Health Dept., Barzilai Medical Center, Ashkelon

         

        There are about 6500 births yearly in the Ashkelon District. 6% of the mothers are Ethiopians, most of whom immigrated to Israel since the early 90's. Our data are from 3 sources: birth certificates, infant death certificates, and the national population register. Birth rates in single mothers and rates of low-birth-weight births have declined over the years. Infant mortality and still-birth rates have also shown remarkable and consistent declines between 1990-1995. We conclude that improvement in life conditions of Ethiopian immigrants and better use of health services have had a great impact on birth outcomes and pregnancy patterns. The gap between Ethiopian immigrants and other Jewish communities in Israel is closing fast.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303