• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        יוני 2010

        מיכל לונץ, נועם יהודאי, נעמה צח, טובה מוסט ותלמה שפק
        עמ'
        מיכל לונץ1, נועם יהודאי1, נעמה צח1, טובה מוסט2, תלמה שפק1

        מחלקת אף אוזן וגרון, ניתוחי ראש וצוואר, מרכז רפואי בני-ציון,1הפקולטה לרפואה של הטכניון – המוסד הישראלי לטכנולוגיה, חיפה, 2ובית הספר לחינוך, המחלקה להפרעות תקשורת, אוניברסיטת תל אביב 

        רקע: בעשורים האחרונים מהווה השתלת שתל שבלול חד צדדית דרך שיקום סטנדרטית עבור בני אדם עם ליקוי שמיעה חמור ועמוק. מרבית מושתלים אלו משיגים יכולות הבנת דיבור מצוינות בתנאי שקט, אך נכות משמעותית נותרת בעיקר בנוכחות רעש רקע, שניתן למזערה בשמיעה דו אוזנית.

        מטרה: להעריך את מידת התועלת הנוספת מהשתלה דו צדדית עוקבת בילדים, מספר שנים לאחר שעברו השתלת שתל שבלול חד צדדית.

        שיטות: הוכללו בעבודה 7 ילדים שעברו השתלה דו צדדית עוקבת במרכז הרפואי בני ציון בשנים 2008-2006. הגיל הממוצע של הילדים בהשתלה הראשונה היה 4.1±3.8 שנים (טווח 12-1 שנים), הגיל הממוצע בהשתלה השנייה היה 2.3±11.3 שנים (טווח 14-8 שנים). פרק הזמן בין ההשתלות היה 2.8±7.3 שנים. משך הניסיון הממוצע בהשתלת שני השתלים ביחד היה 12.2±11.9 חודשים (טווח 36-3 חודשים). הערכת התועלת מהשתל הראשון ומשני השתלים יחד נעשתה באמצעות מבחני תפיסת דיבור.

        תוצאות: כל הילדים בקבוצת המחקר הפיקו תועלת משמעותית מהשתל השני. במבחן זיהוי מילים חד הברתיות הושגה תוצאה של 71% עם שני השתלים לעומת 44% עם השתל הראשון בלבד (P=0.018), במבחן זיהוי משפטים בשקט הושגה תוצאה של 78% עם שני השתלים לעומת 61% עם השתל הראשון בלבד (P=0.028), ובמבחן זיהוי משפטים בתנאי רעש הושגה תוצאה של 58% עם שני השתלים לעומת 26% עם השתל הראשון בלבד (P=0.028).

        דיון ומסקנות: בעבודה הנוכחית הודגמה תועלת ברורה מהשתלה דו צדדית עוקבת, חרף פרק הזמן הארוך יחסית בין ההשתלות והגיל המאוחר יחסית שבו בוצעה ההשתלה השנייה. תוצאה זו מעלה אפשרות, שחלון ההזדמנויות להפקת תועלת מהשתלה דו צדדית רחב יותר מכפי שהונח עד כה.

         

        יונה קרוננברג, לילה מיגירוב, ריקי טייטלבאום סויד ומינקה הילדסהיימר
        עמ'

        יונה קרוננברג1, לילה מיגירוב1, ריקי טייטלבאום סויד2, מינקה הילדסהיימר2

        1מחלקת אא"ג, ניתוחי ראש וצוואר, 2מכון שמיעה ודיבור, מרכז רפואי שיבא תל השומר, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

        ניתוחי שתל שבלול הפכו להיות טיפול הבחירה בבני אדם עם ליקוי שמיעה עצבי תחושתי בדרגה חמורה עד עמוקה. בניתוח זה מוכנסת אלקטרודה לתוך שבלול האוזן הפנימית, ודרכה מועברת אינפורמציית שמיעה; זו האחרונה מקודדת דיגיטאלית ממעבד קול חיצוני, שנישא על האפרכסת, אל עצב השמיעה והגנגליון הלולייני (הספירלי).
         

        מרץ 2008

        אלדר כרמל, ריקי טייטלבאום-סויד, ללה מיגירוב, מינקה הילדסהיימר ויונה קרוננברג
        עמ'

        אלדר כרמל1, ריקי טייטלבאום-סויד2, ללה מיגירוב1, מינקה הילדסהיימר2, יונה קרוננברג1

         

        המח' לרפואת אף אוזן וגרון וניתוחי ראש צוואר1 והמכון להפרעות שמיעה ודיבור2, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר

         

        שתל שבלול הוא טיפול מקובל לשיקום שמיעה במטופלים עם ליקוי שמיעה תחושתי עצבי דו-צדדי בדרגה חמורה עד עמוקה. בשנים האחרונות פורסם מספר גדל והולך של מחקרים המצביעים על יתרונות בהשתלה דו-צדדית לעומת חד-צדדית.

         

        במאמר זה מדווח על 15 מושתלים, ילדים ומבוגרים, אשר עברו ניתוח שתל שבלול דו-צדדי. תוצאות מבחני תפיסת הדיבור מצביעים על תועלת לשמיעה בהשתלה דו-צדדית לעומת חד-צדדית, בעיקר במבחני תפיסת דיבור על רקע רעש.

        אפריל 2004

        צחי גרוסמן ודוד ברנסקי
        עמ'

        צחי גרוסמן1, דוד ברנסקי2  


        1מירפאת ילדים, מכבי שירותי בריאות, 2אגף הילדים, הדסה עין-כרם ירושלים

         

        דלקת אוזן תיכונה חדה היא הסיבה השכיחה ביותר לביקור במירפאה ולרישום תרופות אנטיביוטיות בגיל הילדות. בשנים האחרונות ניצפתה עלייה בעמידות חיידקים לתרופות האנטיביוטיות. לנוכח זאת נבחנה מחדש ההתייחסות לטיפול האנטיביוטי בדלקת אוזן תיכונה חדה. נמצא שקיים איבחון-יתר של דלקת אוזן תיכונה חדה על-ידי הרופאים, עקב קשיים בבדיקת האוזן - מצב הגורם לרישום מיותר של תרופות אנטיביוטיות. בחינת המהלך הטבעי של דלקת אוזן תיכונה חדה מדגימה שיפור עצמוני, בדרך-כלל ללא סיבוכים, ובעבודות שנערכה בהן השוואה בין טיפול אנטיביוטי בדלקת אוזן תיכונה חדה מול טיפול באינבו, הודגמה יעילות מיקטית בלבד של הטיפול האנטיביוטי בהקלת התסמינים. במטה-אנליזות שבהן עובדו המחקרים הללו על-פי העקרונות של רפואה מונחית הוכחות Evidence Based Medicine - EBM)), נקבע כי אין יתרון לטיפול האנטיביוטי בדלקת אוזן תיכונה חדה על-פני טיפול באינבו. אימוץ נתונים אלה הביא בהולנד להנהגת שיטת הטיפול המושהה: טיפול להקלה על התסמינים לתקופה של 24-72 השעות הראשונות של דלקת אוזן התיכונה חדה, ורישום תרופה אנטיביוטית רק לאחר כישלון קליני בתקופה זו.

        המטרה בסקירה זו הייתה לבחון את הקשיים באיבחון דלקת אוזן תיכונה חדה המביאים לאיבחון-יתר של המחלה, לסקור את מהלך המחלה הטבעי, ולדווח על המחקרים והמטה-אנליזות שהושוותה בהם יעילות הטיפול האנטיביוטי מול אינבו. כן מפורטים בסקירה עיקרי שיטת הטיפול המושהה, וזו נבחנת כבסיס אפשרי לשיטת טיפול מומלצת בילדים עם דלקת אוזן תיכונה חדה.

        יולי 1998

        יעקב שבירו, אילן קורן ורפאל פיינמסר
        עמ'

        Nerve Preservation during Superficial Parotidectomy

         

        J. Shvero, I. Koren, R. Feinmesser

         

        Depts. of Otorhinolaryngology and Head and Neck Surgery, Rabin Medical Center (Beilinson Campus), Petah Tikva and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

         

        Sensory loss in the operative area after superficial parotidectomy is one of the complications which disturbs the patient. The greater auricular nerve, which stems from the cervical plexus, supplies sensation to the area. Sacrifice of the nerve during superficial parotidectomy causes sensory loss in the area. We investigated the degree of sensory loss in the operative area after superficial parotidectomy in 10 patients in whom the posterior branch of the greater auricular nerve was preserved and compared the results with those in whom it was not, a year after operation. There was more sensory loss when the greater auricular nerve was sacrificed. We therefore suggest preserving the posterior branch of the greater auricular nerve during superficial parotidectomy if at all possible.

        ינואר 1998

        לודויג פודושין, אלכסנדר ברודסקי, מילו פרדיס, יעקב בן-דוד, יוסף לרבוני ויצחק סרוגו
        עמ'

        Local Treatment of Purulent Chronic Otitis Media with Ciprofloxacin

         

        Ludwig Podoshin, Alexander Brodzki, Milo Fradis, Jacob Ben-David, Josef Larboni, Isaac Srugo

         

        Dept. of Otolaryngology, Head and Neck Surgery, Microbiology Unit and Dept. of Pharmacology, Bnai-Zion Medical Center, and Bruce Rappaport Faculty of Medicine, The Technion, Haifa

         

        We evaluated the efficacy of ciprofloxacin eardrops compared to tobramycin and to a placebo in the treatment of chronic suppurative otitis media. 60 ears were randomly assigned to treatment for 3 weeks with ciprofloxacin, tobramycin or placebo eardrops. The organism most commonly isolated from the ear discharge was Pseudomonas aeruginosa. The clinical responses were 78.9% and 72.2%, respectively, in the ciprofloxacin and tobramycin groups, while it was only 41.2% in the placebo group. Treatment with ciprofloxacin eardrops seemed to be at least as efficient as treatment with tobramycin. Considering the lack of ototoxicity of ciprofloxacin, this treatment may be best for chronic otitis media.

        דצמבר 1997

        אבישי גולץ, בתיה אנגל-יגר, הנרי צבי יואכימס, אבירם נצר ושולה פרוש
        עמ'

        Balance Disturbances in Children with Middle Ear Effusions

         

        Avishay Golz, Batia Angel-Yeger, Henri Zvi Joachims, Aviram Netzer, S. Parush

         

        Dept. of Otolaryngology and Head and Neck Surgery, Rambam Medical Center and Faculty of Medicine, Technion-Israel Institute of Technology, Haifa

         

        Vertigo and dizziness are not common complaints in childhood, but probably present more often than has been thought. These symptoms, caused mainly by otitis media (OM) and middle ear effusion (MEE), are 2 of the most common diseases in children, and until recently had long been neglected in the literature and in practice. We determined objectively the incidence of balance-related symptoms in children with long-lasting MEE, and resolution following insertion of ventilation tubes (VT). 36 children, aged 4-9 years, were studied using electronystagmography (ENG) and the Bruininks-Oseretsky tests for motor proficiency, before and after ventilation of the middle ear. Results were compared to those in 74 healthy children with no history of middle ear disease. Abnormal ENG findings were found in 58%, and 71% had low Bruininks-Oseretsky (BO) test scores. The ENG was abnormal in only 3 of the controls, 1 of whom also had low BO test scores. The symptoms and signs of balance disturbances resolved in 96% following VT insertion. These results indicate that balance-related symptoms often encountered in young children may result from chronic MEE, and that they resolve following evacuation of the effusion and ventilation of the middle ear.

        אוקטובר 1997

        שי חנניה ויוסף הורוביץ
        עמ'

        Gradenigo Syndrome and Cavernous Sinus Thrombosis, in Fusobacterial Acute Otitis Media

         

        S. Hananya, Y. Horowitz

         

        Pediatrics Dept., Central Hospital of the Emek, Afula

         

        In this era of antimicrobial medication, intracranial complications following otitis media are rare. We present a 5-year-old boy who suffered from petrositis (Gradenigo syndrome) and cavernous sinus thrombosis as combined complications of acute otitis media caused by fusobacteria. The diagnosis was made using imaging methods suited to the various structures of the skull. Cure was achieved by prolonged conservative treatment with antibiotics, with gallium scan for evaluation of the bone inflammation.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303