• כרטיס רופא
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        יולי 2014
        מודי נפתלי, אינה מובשוביץ וחנין ג'באלי-חביב

        מודי נפתלי1,2, אינה מובשוביץ1, חנין ג'באלי-חביב1,2 

        1המרכז הרפואי על שם ברוך פדה בפוריה, 2הפקולטה לרפואה בגליל, אוניברסיטת בר אילן

         

        הקדמה: ניתוח ירוד (Cataract) הוא אחד הניתוחים הנפוצים ביותר ברפואה, וחשיבה מחודשת על זמני הביקורות לאחר הניתוח עשויה לחסוך עשרות אלפי ביקורי מירפאה וימי עבודה בשנה.

        המטרה: להראות שביקורת לאחר ניתוח, ביום הניתוח, אינה מגבירה את הסיכון לסיבוך בהשוואה לביקורת המקובלת בישראל המבוצעת יממה לאחר הניתוח.

        שיטות: סקירת תיקיהם הרפואיים של  מטופלים שעברו ניתוח ירוד במירפאה פרטית ללא כל סיבוך במהלך שנתיים, אשר עברו ביקורת ראשונה ביום הניתוח וביקורת שנייה לאחר שבוע.

        תוצאות: נמצאו 662 תיקים של מטופלים שעברו ניתוח ירוד ללא כל סיבוך וללא מחלת עיניים נוספת ידועה אשר עברו ביקורת ראשונה ביום הניתוח עצמו. בקרב 29 מתוכם נמדד לחץ תוך עיני גבוה מ-22 ממ"כ ביום הניתוח, בשניים מתוכם נותר הלחץ גבוה גם לאחר שבוע. בשני מטופלים נמצאו שאריות עדשה, שהוצאו כעבור שבוע, בשניים נמצאה ארוזיה שטחית ובאחד הידוק קדמי שטופלו במקום. ארבעה מטופלים אושפזו: שלושה עקב אנדופתלמיטיס ללא תרבית חיובית ואחד עקב Toxic Anterior Segment Syndrome (TASS). שניים מתוך הארבעה עברו ניתוח ויטרקטומיה ושניים טופלו שמרנית –  כולם עם תוצאות טובות בחדות הראייה. כל ארבעת המטופלים נבדקו בעקבות פנייתם בטלפון בתלונה על החמרה במצב הראייה והגיעו בשלב מוקדם לאשפוז ללא עיכוב בקביעת האבחנה.

        מסקנות: שינוי במדיניות המעקב לאחר ניתוח ירוד במהלך תקין אינו מגביר את הסיכון לסיבוכים. ביצוע ביקורת ביום הניתוח במקום למחרת עשוי לחסוך מאמץ וכסף רב, כמעט ללא הגדלה בסיכון, זאת בתנאים של יכולת היענות טובה להוראות ונגישות טובה לעזרה רפואית. אנו ממליצים לשקול את שינוי המדיניות הנפוצה של ביקורת למחרת הניתוח.

         

        1הוצג בכנס למיקרו כירורגיה של העין באילת ינואר 2012.

        נובמבר 2013
        שאול מ' שאשא, אריה איתן ומשה פיינסוד

        שאול מ' שאשא1, אריה איתן2,1, משה פיינסוד3, ג'ורג' מ' וייס4

        1המרכז הרפואי לגליל המערבי, נהרייה, 2הפקולטה לרפואה של בר אילן בגליל, 3הפקולטה לרפואה רפפורט, הטכניון, חיפה, 4בית החולים היהודי Wolper, סידני, אוסטרליה

        נערך ב"כנס נהרייה ה12 על רפואה ושואה", מאי 2012, המרכז הרפואי לגליל המערבי, נהרייה.

        מתוארת במאמר זה השתלשלות הטיפול בדיפלומט ארנסט פון ראט, שנורה על ידי צעיר יהודי (הרשל גרינשפן)  בשבעה בנובמבר 1938. נורו חמישה קליעים ושניים מהם פגעו – האחד בכתף הימנית והשני בבטן. פון ראט הובא לבית חולים לנשים בפריס, שם נותח ונפטר יומיים לאחר מכן. הדיון מתבסס על רישומי בית החולים, תוצאות הנתיחה שלאחר המוות וסדרת מאמרים שפורסמו בשנים האחרונות, בעקבות חשיפת פרטים שונים על מהלך הטיפול בו ונסיבות מותו. כזכור, הנאצים תלו את העילה לפרעות ביהודי גרמניה ב"ליל הבדולח" בהתנקשות בדיפלומט.

        מרץ 2011
        אורי ויזל, יוסף קלאוזנר, דרור סופר ועודד סולד

        אורי ויזל1, יוסף קלאוזנר1, דרור סופר1, עודד סולד2,1

         

        1חטיבה כירורגית ב', מרכז רפואי סוראסקי, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, 2היחידה לטיפול נמרץ כירורגי, מרכז רפואי סוראסקי, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

         

        דליריום (בלבול חד) בחולה שנותח הוא תופעה שכיחה ביותר עם היארעות של 74%-37% בסדרות שונות. התופעה שכיחה בעיקר באוכלוסיית הקשישים, המהווה נתח נכבד מהמנותחים בשנים האחרונות, וככל שהרפואה תתקדם, כך תתפוס אוכלוסייה זו יותר ויותר מקום במחלקות הכירורגיות וביחידות לטיפול נמרץ. דליריום, בניגוד למקובל  עד כה, אינו תופעה ייחודית לאוכלוסיית הקשישים. פצועי טראומה ומנותחים צעירים מפתחים דליריום אף הם, אומנם בהיארעות פחותה, אך לא מבוטלת, ביחידות לטיפול נמרץ השונות ולאחר ניתוחים מורכבים. דליריום מהווה סיבוך בתר-ניתוחי, ומיוחסות לו בעיות קצרות וארוכות טווח. בעבודות האחרונות שנערכו נמצא, כי דליריום מהווה סמן להתפתחות שיטיון (דמנציה) בשיעור הגבוה פי שלושה בקבוצות חולים מנותחים. בנוסף למשמעות הרפואית, דליריום מהווה גם מעמסה כלכלית ואשפוזית נכבדת הן ביחידות טיפול נמרץ והן במחלקות הכירורגיות השונות. רוב החולים שפיתחו דליריום ומשוחררים מבית החולים, מגיעים למוסדות אשפוז שונים להחלמה ולשיקום, ועובדה זו מהווה מעמסה נוספת על מערכת הבריאות. דליריום ביחידות לטיפול נמרץ, שעד לאחרונה הוגדר כתופעה בלתי נפרדת מהשהייה ביחידה לטיפול נמרץ (ICU psychosis), פסק להיות בעיה ייחודית לטיפול נמרץ, והאבחון והטיפול בו מחלחלים גם למחלקות הכירורגיות השונות. לנוכח המשמעות הכבדה של דליריום הן רפואית והן כלכלית, פותחו במהלך השנים כלים פשוטים לאבחון דליריום לצד מיטת החולה. חשיבות האבחון המוקדם עולה שבעתיים כאשר באבחנה המבדלת של דליריום מופיעים סיבוכי ניתוחים ברי טיפול (הפיכים), ואז הדליריום מהווה סמן ראשון לסיבוך במצבו של החולה. בסקירה זו ננסה לשפוך אור על תופעת הדליריום בחולים לאחר ניתוח, ונעמוד על כלי האבחון וההמלצות העדכניות לתופעה.

        ספטמבר 2003
        אמיר ורדי, מחמוד עאבד, דוד מישאלי, ענבל לוי, גדעון פרת וזהר ברזילי

        אמיר ורדי1, מחמוד עאבד1, דוד מישאלי2, ענבל לוין1, גדעון פרת1, זהר ברזילי1   


        1יח' ה-ECMO של המח' לטיפול נמרץ ילדים, היחידה לניתוחי לב ילדים, 2בית החולים לילדים ספרא, מרכז רפואי שיבא תל-השומר והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת ת"א

        מערכת חימצון חוץ-גופי (ECMO) (מחח"ג) היא טכנולוגיה תומכת חיים המיועדת למצבי כשל קיצוני של הריאות והלב. מרבית החולים הזקוקים לתמיכת המחח"ג הם חולים עם כשל ריאות קשה. רק מיעוט של כ-16% נזקקים למחח"ג כתמיכה בלב הכושל. המרכז הרפואי שיבא הוא אחד משני המרכזים  היחידים בישראל שאושרו על-ידי משרד הבריאות לטפל במחח"ג, וזהו מרכז המחח"ג היחיד שמבוצעים בו גם ניתוחי לב.

        מובא להלן ניסיוננו בהסתייעות במחח"ג כטיפול בתר-ניתוחי בתינוקות וילדים לאחר ניתוח לתיקון מום מלידה בלב עם כשל קשה של תיפקוד הלב.

        עבודה רטרוספקטיבית זו נבדקו גליונות האישפוז של כל התינוקות והילדים שנזקקו לטיפול תומך במחח"ג בתקופה הבתר-ניתוחית לאחר שעברו ניתוח לתיקון מומי לב במרכז הרפואי שיבא בין השנים 1995-2001. נבחנו מאפייני החולים, מהלך הטיפול במחח"ג ותוצאות הטיפול. 
         

        בין השנים 1995-2001 טופלו ביחידת המחח"ג של המחלקה לטיפול  נמרץ ילדים 16 תינוקות וילדים עם אי-ספיקת לב קיצונית לאחר ניתוח לב. שניים-עשר נותחו במרכז הרפואי שיבא, וארבעה נוספים הועברו לצורך הטיפול במחח"ג לאחר שנותחו בבתי-חולים אחרים. בשבעה מתוך 16 החולים הסתיים הטיפול התומך במחח"ג בהצלחה מלאה. חלה התאוששות בתפקוד הלב והחולים שוחררו לביתם במצב טוב. עם זאת, תשעה חולים נפטרו למרות הטיפול.

        ניסיוננו, עליו מדווח במאמר זה נמצא במיתאם עם המדווח בעולם. תפוקת לב נמוכה שאינה מגיבה לטיפול תרופתי היא סיבוך נדיר ומסכן-חיים בילדים שעברו ניתוח לתיקון מום מורכב בלב. המחח"ג במצבים אלה הוא טיפול תומך מציל חיים, וחלק מטיפול נמרץ ומתוחכם היכול להיות גשר להחלמה מלאה. הטיפול במחח"ג מעניק טווח ביטחון נוסף בביצוע ניתוחי לב מורכבים לתיקון מומי לב מלידה.

        אפריל 2003
        נח סמואלס

        נח סמואלס

         

        מכון שורש, ירושלים

         

        בחילה – התחושה שעומדים להקיא – נגרמות מגירוי האזור הכמוצפטורי (Chemoreeceptor Trigger Zone CTZ ) ומרכז ההקאות במוח. הטיפול המקובל בתרופות אינו תמיד יעיל ומלווה לעתים בהשפעות-לוואי קשות. דיקור סיני (אקופונקטורה) הוא שיטה עתיקה בה מחדירים מחטים דקיקות בנקודות שנקבעו לפי העיקרון של זרימת אנרגיה דרך מסלולים שנקבעו לפני אלפי שנים (מרידיאנים). ההשפעה נוגדת-הבחילות של הדיקור הסיני נובעת, ככל הנראה, מהפרשה מוגברת של ביתא-אנדרופינים ו-ACTH בבלוטת יותרת-המוח (ההיפופיזה), עם דיכוי האזור הכמורצפטורי ומרכז הבחילות. בנוסף לכך משפיע הדיקור על מערכת העיכול העליונה, תוך הפחתת ההפרשה של חומצה והרגעת הפרעות-הקצב בשרירי הקיבה. במחקרים קליניים נמצא, כי הטיפול בדיקור יעיל בהקלה על תחושת הבחילות, כגון בחילות בוקר בנשים הרות, נוסעים עם בחילות במהלך נסיעה, חולים לאחר ניתוח או חולי סרטן העוברים כימותרפיה.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303