• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        דצמבר 2021

        מיטל קידר, אביטל מיטלר, מידד גרינברג, דגנית כהן-אדם, מהדי אבו עטא, יעל בורוביץ
        עמ' 810-813

        השימוש הגובר בתכשירי החלקת שיער בקרב בני נוער ומתבגרים מציג תופעה רפואית חדשה של אי ספיקת כליות חדה לאחר הפעולה. מרבית התכשירים מכילים חומצה גליקולית, פורמאלדהיד וחומרים בלתי ידועים גם כשהם מפורסמים כ"נטולי פורמלדהיד". פורמלדהיד הוא אלכוהול חסר צבע המתאדה בעת חימום תכשירי החלקת השיער, נספג בשאיפה, מופרש בשתן כחומצה פורמית בעוד שהוא מפעיל לחץ חמצוני ונזק רעיל לתאי אבובית הכליה עד לכדי נמק אבוביות חד ואי ספיקת כליות חדה. חומצה גליאוקסילית נספגת ועוברת פירוק כבדי המביא ליצור אוקסלאט. שקיעת אוקסלאט מוגברת בתאי האבובית מובילה לאי ספיקת כליות חדה.

        אנו מתארים במאמרנו הנוכחי שלוש פרשות חולים, נערות עם אי ספיקת כליות חדה, מספר שעות לאחר החלקת שיער. אמנם המקרים אינם אחידים באופיים ואין ודאות כי בשלוש פרשות החולות אותו החומר היה אחראי לנזק לכליות, אך בכולן נצפתה פגיעה קלינית באבובית הכליה ובשתיים מהן ביופסיית כליה הדגימה נמק אבוביות חד עם משקעים קריסטלואידיים דמויי אוקסלאט בראשונה ולא ידועים בשנייה. בשני המקרים בוצעה דיאליזה חדה עם שיפור מטבולי מהיר.

        במקרה של אי ספיקת כליות חדה בסמיכות להחלקת שיער, אנו ממליצים להתחיל דיאליזה מוקדמת ולאסוף מידע כימי על רכיבי תכשיר ההחלקה במקביל לדגימות דם ושתן לנוכחות ו/או ריכוז רעלנים כגון פורמלדהיד, חומצה פורמית, חומצה גליקולית או אוקסלאט

        אוגוסט 2018

        גליה מזרחי, זמר ואנג, אייל ליבוביץ'
        עמ' 486-489

        הקרנות הן טיפול מקובל כנגד סוגים שונים של מחלות ממאירות ועל אף התקדמות הטכנולוגיה, השפעות הלוואי מהטיפול עדיין שכיחות. השפעת לוואי שכיחה מטיפול זה היא נזק לרקמות מקרינה (Tissue Radionecrosis/Post Radiation Necrosis), המופיעה ב-15%-5% מהמטופלים. הטיפול בקרינה גורם לנזק ברקמה הבריאה הסובבת את האזור המוקרן ובכך לסבל מתמשך למטופלים. התופעה מציבה אתגר לרפואה, מאחר שהטיפולים המוצעים כיום למטופלים מוגבלים ויעילותם מוטלת בספק.

        במאמר זה מובאות שתי פרשות חולים: האחת של אישה בת 53 שנים לאחר כריתה סופרה-גלוטית וכריתת צוואר חלקית, שקיבלה טיפול משולב בכימותרפיה ובקרינה. החולה פיתחה נזקי קרינה מוקדמים באזור הצוואר. החולה השני הוא גבר בן 72 שנים שקיבל טיפול בהורמונים ובקרינה עקב סרטן הערמונית. טיפול זה גרם לנזקי קרינה לשלפוחית השתן ולחלחולת. שני המטופלים טופלו בחמצן  היפרברי במסגרת תא לחץ, שהביא להחלמה של הרקמה הניזוקה הן אובייקטיבית (באמצעי דימות) והן סובייקטיבית (חוויות המטופלים).

        פרוטוקול של 60 טיפולים יומיים רצופים בתא לחץ, חמישה ימים בשבוע, תוך נשימת 100% חמצן במסיכה בלחץ סביבתי של שתי אטמוספירות הוכח כיעיל להוריה זו. המודעות לטיפול בנזקי הקרינה באמצעות חמצן  היפרברי חשובה, משום שרבים מהחולים המפתחים סיבוכי הקרינה נבדקים גם על ידי רופאי קהילה ובתי חולים בהתמחויות השונות. זיהוי המטופלים הסובלים מהשפעות הלוואי של ההקרנות והפנייתם מראש לטיפול זה, הממומן בסל הבריאות, עשויים להיטיב עם המטופלים ולמנוע מהם סבל מתמשך.

        ספטמבר 2015

        ניר אייל, עיסא מטאנס, ניר גל אור, לאוניד בריזגלין, אהרון עמיר, תמיר גיל, אריה ביטרמן, רנה חנא- זקנון וירון הר-שי. עמ' 591-593
        עמ'

        ניר אייל*1,4, עיסא מטאנס*1,4, ניר גל אור1,4, לאוניד בריזגלין1,4, אהרון עמיר1,4, תמיר גיל1,4, אריה ביטרמן2, רנה חנא- זקנון3, ירון הר-שי1,4

        1היחידה לכירורגיה פלסטית, 2המחלקות לכירורגיה א' 3וכירורגיה ב', מרכז רפואי כרמל, חיפה, 4הפקולטה לרפואה רפפורט, הטכניון-מכון טכנולוגי לישראל, חיפה

        * שני המחברים תרמו תרומה זהה למאמר.

        פצע לחץ בעור הנגרם עקב הימצאות עור דק מעל שתל הסיליקון, עלול לגרום לנמק בעור ובעקבותיו לחשיפת השתל, שהוא מצב קיצון בניתוחים לשחזור השד. במהלך השנים דווח על מספר טכניקות ניתוחיות להתמודדות עם סיבוך זה. ברצוננו לדווח על שיטה כירורגית חדשה לפתרון בעיה מורכבת זו. בגישה הכירורגית נעשה שימוש ברקמה עצמונית הנוצרת סביב השתל הקיים (הקופסית). קופסית זו מקופלת על עצמה באזור הלחץ בעור, ובאופן זה יוצרת עיבוי של רקמה רכה בין השתל והעור שמעליו. מרווח מרפד זה מפחית את הלחץ המקומי ואופן זה מונע סבל בעור. פעולה זו פשוטה לביצוע, איננה יוצרת צלקות נוספות ומונעת תחלואה מוגברת בקרב מטופלות שעברו שחזור שד.

        אפריל 2012

        ליאור שבתאי, מיכאל דרקסלר ונחמיה בלומברג
        עמ'



        ליאור שבתאי, מיכאל דרקסלר, נחמיה בלומברג

         

        החטיבה לאורתופדיה, מרכז רפואי סוראסקי, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב

         

        ירידה בזילוח לשד העצם (Bone marrow) עלולה להוביל לנמק איווסקולרי של העצם – תהליך המוביל לחולשה מכאנית של העצם התת סחוסית ולתמט. לתהליך זה גורמים רבים המתבטאים בעוצמה משתנה. כתגובה לנמק,  מתחילה ספיגת עצם נמקית על ידי האוסטאוקלסטים. תהליך זה מתרחש מהר בהשוואה לתהליך בניית העצם על ידי האוסטאובלסטים. היעדר שיווי משקל זה בין פירוק ליצירה מוביל לפגיעה בשלמות מבנה העצם ומוביל לתמט. עיוות הראש משנית לתמט מוביל לשינויים מוקדמים עקב שחיקה, מצריך ברוב החולים ניתוח, וכרוך בכאב ובתחלואה. ההיגיון העומד בבסיס הטיפול בביפוספונטים, מעכבי האוסטאוקלסטים, הוא לגרום להאטת קצב הספיגה, לאפשר בנייה טובה יותר של עצם, ולהפחית את אירועי התמט והתחלואה הנלווית לכך. מטרתנו בסקירה זו היא להציג את תוצאות הטיפול בביפוספונטים בחולים עם נמק איווסקולרי של ראש עצם הירך.

        יולי 2009

        אסתר מאור-שגיא, עינת זיוי, אבי בן-שושן, נתן רוז'נסקי
        עמ'

        אסתר מאור-שגיא, עינת זיוי, אבי בן-שושן, נתן רוז'נסקי

         

        מחלקת נשים ויולדות, מרכז רפואי הדסה עין-כרם, והפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, ירושלים

         

        תסביב חצוצרות יחידני (תח"י) (Isolated Tubal Torsion – ITT) הוא מצב נדיר שבו החצוצרה – בחלקה או במלואה – מסתובבת על צירה תוך חסימה של אספקת הדם אליה. תחילה נפגעים כלי דם ורידיים ולימפטיים. אם התסביב אינו משתחרר עצמונית, מתרחשת התקדמות מהירה לחסימת אספקת הדם העורקית המובילה לנמק.

        ההסתמנות הקלינית לרוב חדה ומתבטאת בכאב בטן תחתונה, לעיתים עם סמני גירוי צפקי. ייתכנו סימנים נלווים ממערכת העיכול או מדרכי השתן. תח"י מדווח בספרות הרפואית כמצב נדיר, ושכיחותו נאמדת בכ- 1:500,000 – לרוב בנשים בגיל הפוריות. במרבית החולות מעורב הצד הימני, אך בחלק מהעבודות שפורסמו נטען כי אין הבדל בין הצדדים.

        האטיולוגיה אינה ברורה לחלוטין, אך פתולוגיות בחצוצרה (אנטומית או פיסיולוגית), טראומה או דלקות באגן מהוות חלק מגורמי הסיכון. ההסתמנות הקלינית ובדיקות הדימות בחולות אלו אינן סגוליות. לכן, במרבית הנבדקות נקבעת האבחנה באיחור ובעקבות זאת גם הטיפול. רוב הנשים מופנות לניתוח, ומקובל לבצע שחרור התסביב או כריתת חצוצרה בלפרוסקופיה.

        מדווח במאמר זה על שלוש פרשות חולות שטופלו לאחרונה במחלקת נשים ויולדות, מרכז רפואי הדסה עין-כרם.
         

        מרץ 2009

        אופיר אורי ואיל ברבלק
        עמ'

        אופיר אורי , איל ברבלק

         

        המחלקה לאורתופדיה א', מרכז רפואי סוראסקי, תל אביב, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

         

        נמק של העור והרקמות הרכות מהווה סיבוך נדיר, אך משמעותי ביותר, בעקבות הזרקת תרופות שונות לתוך השריר, ומוכר כתִסמונת ניקולאו (Nicolau syndrome). ההסתמנות הטיפוסית היא כאב עז וחיוורון מיידי במקום ההזרקה, מלווה באדמומיות ובהתפתחות כיחלון (Cyanosis) מקומי ההופך בהדרגה לנמק מלא. התהליך הפתופיזיולוגי המוביל להופעת התִסמונת אינו ברור לחלוטין, אולם מקור וסקולרי (חסימת כלי דם עורקי סופי באזור ההזרקה) מסתמן כהשערה המובילה. במאמר זה נסקרת הסִפרות העדכנית ומוצגים המהלך הקליני של התִסמונת, הפתוגנזה ודרכי הטיפול.

        נובמבר 2003

        יצחק שרף ורמי הרשקוביץ
        עמ' 742-743

        יצחק שרף, רמי הרשקוביץ

         

        המח' לרפואה פנימית ד', מרכז רפואי אסף-הרופא, צריפין

         

        במאמרים רבים בספרות הרפואית מיוחסת התופעה של נמק בעור כתוצאה של נטילת נוגדי-קרישה כקומדין והפרין. בדיווחים ספורים מדווח על תופעה זו בעקבות טיפול בהפרין נמוך משקל מולקולתי מסוג קלקסן.

        המנגנונים האחראיים להשפעת-לוואי זו עקב טיפול בהפרין וקומדין דווחו בדיוק רב, אולם לגבי השפעת-לוואי זו עקב טיפול בקלקסן דווח רק על מנגנונים אפשריים.

        מובאת בזאת פרשת חולה שלקתה בנמק בעור כתוצאה מנטילת נוגד-קרישה מסוג קלקסן, ונסקרת הספרות הרפואית בנושא.

        אפריל 2003

        מרק אידלמן, אלי פלד, אלכסנדר כצמן וויקטור ביאליק
        עמ'

        מרק אידלמן (1), אלי פלד (1,2), אלכסנדר כצמן (1), ויקטור ביאליק (1)

         

        (1) היח' לאורתופדיית ילדים, (2) המח' לאורתופדיה ב', מרכז רפואי רמב"ם, חיפה

         

        בדיספלזיה התפתחותית של מיפרק הירך (דהמ"י) (Developmental Dysplasia of the Hip JointDDH) שכונתה בעבר גם בשם פריקה מלידה של מיפרק הירך (Congenital Dislocation of the HipCDH), נכללת קבוצת בעיות במיפרק הירך בילודים ובילדים – חלקן מאובחנות מיד לאחר הלידה וחלקן לאחריה. לעתים הן מלוות בחוסר יציבות קליני של מיפרק הירך, עם או ללא שינויים אנטומיים במיבנהו, קרי דיספלזיה, תת-פריקה או פריקה. לאחרונה מקובל לאבחן את הבעיה זמן קצר לאחר הלידה. המימצא יכול להשתפר עד לריפוי עצמוני מלא או להחמיר עד לפריקה מלאה ולגרום להפרעות קשות בשלב מאוחר יותר. מירב מיפרקי הירכיים עם דהמ"י אינם בפריקה, המיפרקים החולניים בעלי מידה מסויימת של דיספלזיה ורק מיעוטם בפריקה. אי טיפול בבעיות אלו עלול להשליך על החולה בגיל מבוגר. המפתח להצלחה בטיפול בדהמ"י תלוי באיבחון וטיפול מתאים כבר בשלב מוקדם. סריקה מוקדמת של מיפרקי הירכיים תביא להצלחה בטיפול רק אם יוחל בעקבותיה טיפול 'מתקן' מוקדם.

        בעבר פותח מיגוון רחב של שיטות ואמצעים לצורך הטיפול בדהמ"י. שיחזור סגור של מיפרק הירך, לעתים אלים, ושמירת העמדה באמצעים נוקשים שונים, עלולים לגרום לנמק ואסקולרי של ראש עצם הירך (AVN). שיטות אלו מוחלפות כיום בתדירות גבוהה והולכת בשיטת Pavlik, ויישום נכון של שיטה זו מאפשר להגיע ל-0% אירועים של AVN.

        אפריל 2001

        איריס דותן, דרור ישורון, אהרון חלק, נויה הורוביץ, אליה טיומני, שמעון רייף, זמיר הלפרן ודניאל רחמילביץ
        עמ'
        איריס דותן1, דרור ישורון2, אהרון חלק1, נויה הורוביץ1, אליה טיומני1, שמעון רייף1, זמיר הלפרן1, דניאל רחמילביץ3 

        המכון למחלות דרכי העיכול והכבד1, המח' לאישפוז יום2 והמח' לרפואה פנימית3, מרכז רפואי סוראסקי, תל אביב 

        TNFα הוא ציטוקין פרו-דלקתי במחלת קרוהן. הפחתה ברמתו מביאה לשיפור במצבם של החולים. Imfliximab הוא נוגדן כימרי חד-שיבטי ל- TNFα

        התכשיר ניתן במוסדנו החל בדצבמר 1998 במסגרת פרטנית. עקבנו אחרי החולים ותוצאות הטיפול בהם במטרה להעריך את יעילות ובטיחות התכשיר. התגובה נמדדה על פי מדד פעילות מחלה בחולים שטופלו בשל מחלה פעילה, ועל פי הערכת ההפרשה בחולים שטופלו בשל נצור חיצוני.

        יולי 1999

        רוברט פינאלי, זהבי כהן, ודים קפולר, אגנטה גולן, עדנה קורצברט ואברהם מרש
        עמ'

        Limited Percutaneous Surgical Drainage in Severe Neonatal Necrotizing Enterocolitis in Low Birth Weight Prematures

         

        Robert Finaly, Zahavi Cohen, Vadim Kapuller, Agneta Golan, Edna Kurtzbart, Abraham Mares

         

        Depts. of Pediatric Surgery and Neonatology, Soroka Medical Center and Faculty of Health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, Beer Sheba

         

        The usual treatment of complicated neonatal necrotizing enterocolitis (NEC) is resection of the necrotic bowel, lavage of the peritoneal cavity and diversion enterostomy. Low-birth-weight premature neonates with this condition are in special danger if general anesthesia and full exploratory surgery is contemplated.

         

        A relatively simple alternate procedure is percutaneous insertion under local anesthesia of a soft abdominal drain, most often in the right lower quadrant. The procedure is done in the neonatal intensive care unit without moving the whole set-up to the operating room.

         

        4 such cases have been treated within the past year. 3 were discharged home as they did not require additional surgical treatment, not having developed intestinal stenosis or obstruction. 1 recovered from the acute episode, but succumbed to a severe intraventricular hemorrhage and respiratory failure 7 days after the procedure.

         

        Our limited but most gratifying experience, in addition to similar experience of others, encourages us to recommend this simple surgical approach in the very sick low-birth-weight premature with fulminant NEC.

        יוני 1999

        אריה איזנמן ורפאל עינת
        עמ'

        Superficial Skin Necrosis in Short Bowel Syndrome

         

        Arie Eisenman, Rafael Enat

         

        Dept. of Medicine B, Rambam Medical Center and Rappaport Faculty of Medicine, The Technion, Haifa

         

        Short bowel syndrome causes a complex of symptoms due to compromise of small intestinal nutrient absorption. A 60-year-old woman underwent major resection of the small intestine due to a road accident 3 years ago. The sole manifestation of short-bowel-syndrome was superficial skin necrosis due to vitamin K deficiency. She was asymptomatic for a long time, until treatment with antibiotics further intensified initially subclinical malabsorption.

        It is not clear why there had been no other symptoms and why the main impact was on the fibrinolytic system rather than the coagulation system, as is usually the case. It is recommended that patients after major resection of the small intestine be closely monitored for coagulation function if an oral antibiotic is prescribed.

        נובמבר 1998

        מאיר כהן, ערן תמיר, סובחי אבו-עאיד, יאיר גלילי, מיכאל גלעדי, שמואל אביטל, רפאל שפיר ויוסף קלאוזנר
        עמ'

        The Diagnosis and Treatment of Fournier's Gangrene

         

        M. Cohen, E. Tamir, S. Abu-Abid, Y. Galili, M. Giladi, S. Avital, R. Shafir, Y. Klausner

         

        Surgery and Infectious Disease Depts. and Division of Surgery, Tel Aviv-Sourasky Medical Center, and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

         

        We treated 2 women and 8 men suffering from Fournier's gangrene during 1990-96. 2 had diabetes, 1 suffered from ulcerative colitis and 1 was an alcoholic. In 8 of them the infection was triggered by a mixture of aerobic and anaerobic bacteria. Treatment consisted of repeated wide debridement and early colostomy. This aggressive approach resulted in relief of the septic signs within 24 hours and permitted early skin grafting of the wounds. 2 patients died due to sepsis that caused multiple organ failure. The 8 who survived were hospitalized for an average of 35 days. On follow-up examination 1-5 years later all patients had undergone closure of the colostomy and were completely rehabilitated.

        Fournier's gangrene is not rare in the geriatric population. We believe that early diagnosis and aggressive wide debridement, combined with early colostomy, are the keys to successful treatment.

        מאי 1998

        אהוד ראט, אילן שלף, טיבריו כץ, אליעזר אבינוח, יעקב ליכטמן, עפר לוי ודן עטר
        עמ'

        Necrotizing Soft Tissue Infection

         

        E. Rath, I. Shelef, E. Avinoah, Y. Lichtman, O. Levy, D. Atar

         

        Depts. of Orthopedics, Diagnostic Radiology and General Surgery C, Soroka Medical Center and Faculty of Health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, Beer Sheba

         

        The dramatic course of necrotizing soft tissue infection represents a medical emergency, since it is limb - and life-threatening. Most necrotizing soft tissue infections are caused by mixed aerobic and anaerobic Gram-negative and Gram-positive organisms. Most case have been reported in immunocompromised hosts after penetrating trauma or surgery. We describe a unique series of cases of necrotizing soft tissue infection. The mainstay of treatment is early and daily debridement of devitalized tissue and broad-spectrum antibiotics. Hyperbaric oxygen therapy should be considered.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303