תוצאת חיפוש

בן עמי סלע

המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל השומר; החוג לביוכימיה קלינית, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

נגיף דלקת הכבד מסוג C (HCV) מהווה בעיה בריאותית עולמית – כ- 170 מיליון בני-אדם ברחבי העולם נדבקים בנגיף זה. תוצאות מחקרים על התרבות הנגיף והפתוגניות שלו לוקות בחסר, בשל חוסר במערכת תרבית אמינה לגידול הנגיף.

בנוסף, השיעור הגבוה של מוטציות הבאות לביטוי בשינויים באנטיגן מעטפת הנגיף, מקשה על המאמצים להכנת תרכיב יעיל כנגד נגיף דלקת הכבד מסוג C. לאחרונה הושגו הישגים של ממש לקראת פתרון חלק מהמיכשלות שהוזכרו.

החשיבות של מספר אנטיגנים מבניים כדוגמת HVR1 ו- CD81 הודגמה בהקשר למנגנון ההדבקה של נגיף זה.

אנטיגנים אלה יכולים לשמש גם לחיסון כנגד הנגיף. כמו-כן תידון גישה מבטיחה חדשה של שימוש בתרכיב על בסיס דנ"א רקומביננטי במקום תרכיב חלבוני כמקובל.

יהודה סנצקי, אורי רובינשטיין, גרי דיאמונד ודב ענבר

היצע דל של ילדים מועמדים לאימוץ בעולם המערבי וגם בישראל גרם לעלייה רבה באימוץ ילדים בין-ארצי כדי למצוא פתרון למשפחות רבות שהיו עד כה חשוכות ילדים. בד בבד עם העלייה במספר האימוצים החלו רשויות הבריאות להתמודד עם מחלות קשות הנפוצות במדינות מהן הובאו הילדים, אך נדירות יותר בעולם המערבי. בדומה למדינות נוספות, החלו בישראל לתת את הדעת לביות הרפואיות הכרוכות בהבאת ילדים ממדינות נחשלות, ומשרד הבריאות הוציא הוראות והמלצות, על-מנת לשמור על בריאות הציבור מפני מחלות מדבקות ולמנוע עוגמת-נפש מהמשפחות המאמצות.

רוב רופאי הילדים בקהילה חסרי ניסיון וידע בהיבטים הרפואיים של אימוץ ילדים בין-ארצי. ילדים אלו מהווים קבוצה הדורשת התייחסות מיוחדת, וברחבי העולם יש רופאים שזהו עיסוקם היחיד או העיקרי. בסיקה זו נדון בהיבטים הרפואיים הכרוכים באימוץ ילדים מחו"ל.

שמואל ג' הימן, סלביה מרמור, רון בן-אברהם, יואב שני, יובל חלד, יצחק שפירא, בתיה ליפשיץ-מרסר והווארד עמיטל

הדיון הקליני-פתולוגי המובא במאמר זה התקיים במרכז הרפואי תל-אביב ב-21 בפברואר 2001. חייל צעיר ובריא עד ליום מחלתו לקה בכישלון רב-מערכתי, עם ביטוי קיצוני של כשל הכבד עת שלקה במכת חום. המהלך הקליני של החולה התאפיין בתחילה באנצפלופתיה, בהיפופוספטמיה, בשינויים מעבדתיים המעידים על פגיעה בכליות ובשיבוש בתהליך הקרישה יחד עם רבדומיוליזיס והיפרתרמיה. כעבור יממה חל שיפור במצבו; אולם כעבור מספר שעות חלה שוב החמרה קלינית בולטת במצבו, שהתבטאה באי-יציבות המודינמית, בכשל קשה של הכבד, באי ספיקת כליות, בשיבוש קשה במנגנוני הקרישה, ברבדומיוליזיס ובאובדן הכרה. החולה נפטר 4 ימים מאוחר יותר. המטרה בדיון היתה לעמוד על המנגנונים שהביאו להחמרה זו, ולבחון דרכים שתאפשרנה למנוע מצבים דומים בעתיד.

נעמה קונסטנטיני (1), עמירה קן-דרור (2), אלון אליקים (1,3), לובה גליצקיה (1), אברהם מורג ז"ל (4), גדעון מן (1,5), ברוך וולך (3), ג'ק אשרוב (6) ודניאל שובל (7)

(1) המרכז לרפואת ספורט ולמחקר ריבשטיין, מכון וינגייט, (2) שירותי בריאות כללית, מחוז חיפה, (3)מח' ילדים, בית-החולים מאיר, כפר-סבא, (4)היח' לווירולוגיה קלינית, בית-החולים הדסה, ירושלים, (5)המח' לאורתופדיה, בית-החולים מאיר, כפר-סבא, (6) חדר-מיון, בית-החולים וולפסון, (7) היח' למחלות כבד, בית-החולים הדסה ירושלים

תוכנית האימונים התובענית של ספורטאי עילית גורמת לפגיעה במערכת החיסון ולהגברת הנטייה למחלות זיהומיות. הפגיעה במערכת החיסון מערבת את שלושת זרועות מערכת החיסון: הזרוע התאית, ההומורלית והבלענית, הפגיעה במערכת החיסון בספורטאים מוחמרת בתקופה של משטר אימונים מפרך ובתקופת תחרויות, בשל המישלב של מצב דחק פיסיולוגי ופסיכולוגי, גורמים נוספים המגבירים את הנטייה של ספורטאים ללקות במחלות זיהומיות כוללים שכיחות מוגברת של הפרעות אכילה, חסרים תזונתיים, נסיעות תכופות לתחרויות ומשחקים, הסתגלות לתנאי אקלים שונים, חסך בשעות שינה, מגורים משותפים ותנאי גהות (hygiene) שלא תמיד ניתן לפקח על רמתם. הזיהומים הנפוצים ביותר בקרב ספורטאים הם זיהומים נגיפיים בדרכי הנשימה העליונות, ובמידה פחותה זיהומים בדרכי העיכול. זיהומים קלים מסוג זה לא ישבשו בדרך-כלל את תיפקודו היומיומי של אדם שאינו ספורטאי, אולם לספורטאי עילית עלולים זיהומים אלה לגרום לאובדן יקר של ימי אימון, ובמקרים קיצוניים לפגיעה קשה ביכולתו התחרותית.

מרדכי שטלריד (1), מיכל הרן (1), אברהם קלפפיש (1), יואב לוריא (2), סטיב מלניק (3),

(1) המכון להמטולוגיה, (2) המכון לגסטרואנטרולוגיה, (3) המח' לרפואה פנימית ג', מרכז רפואי קפלן

כימותרפיה בלוקים במחלות לימפופרוליפרטיביות שהם גם נשאי דלקת כבד B, עלולה לגרום להתעוררות דלקת כבד B, ובעקבות זאת למוות עקב אי-ספיקת כבד.

במאמר זה מובאות 2 פרשות חולים שטופלו לאחרונה בכימותרפיה ולקו בסיבוך זה. החולה הראשונה אובחנה עם לימפומה אימונובלאסטית וטופלה במישלב כימותרפיה ProMACE CytaBOM. בעקבות הטיפול חלה התעוררות של דלקת כבד B, ובסיום הטיפול הופיעה דלקת כבד סוערת עם יתר-בילירובינמיה, תת-אלבומינמיה, הפרעות קרישה ומיימת.

החולה השני הוא גבר בן 34 שאובחן שלוקה ב- T ALL, טופל במישלב BFM 95 ובמהלך הטיפול לקה בדלקת כבד B. שני החולים טופלו בלמיבודין והחלימו. מתן למיבודין למטרת מנע בהמשך, איפשר כימותרפיה בחולה הראשונה לאחר הישנות מחלת הלימפומה והמשך טיפול לפי מישלב BFM 95 בחולה השני. טיפול בלמיבודין מפסיק את שיכפול הנגיף המחולל דלקת כבד B, וכך נמנע שיפעול המחלה בעקבות כימותרפיה. כמו-כן, למיבודין מקל ככל הנראה את עוצמת המחלה בחולים שלקו בדלקת כבד B עקב שיפעול.

Acute and Chronic Hepatitis C in Hemodialysis Patients 

Nir Hilzenrat, Marcus Mostoslavsky, David Tovbin

Liver Disease Service - Division of Gastroenterology, Dialysis Unit, Dept. of Nephrology and Division of Internal Medicine, Soroka Medical Center and Ben-Gurion University of the Negev, Beer Sheba

Acquired infection with hepatitis C virus (HCV) in hemodialysis patients has been described lately. In dialysis units in Italy and France, the prevalence and incidence of HCV are 20-60% and 1-2%, respectively. Most infected patients develop chronic hepatitis. The clinical presentation of acute HCV in hemodialysis patients is very mild and therefore the diagnosis is often made only by laboratory tests. Acute infection is usually followed by mild elevation of liver enzymes and the presence of HCV-RNA and anti-HCV in serum.

We report a 48-year-old man on hemodialysis who developed acute hepatitis C. The diagnosis was made by finding mild elevation of liver enzymes and the presence of HCV-RNA in his serum. A few months later, he developed severe hepatitis which was followed by rapid deterioration in liver function. However, the virus was eradicated and liver function tests became normal. Surprisingly, serum anti-HCV antibodies were detected 5 months later.

Low Prevalence of Hepatitis G Infection in Dialysis Patients

Doron Zamir, Shimon Shtorch, Chen Zamir, Zvi Fireman, Hilkiau Zonder

Internal Medicine Dept. A, Liver Clinic, Dialysis Unit and GI Unit, Hillel Yaffe Hospital and Hadera Subdistrict Health Office

Prevalence of hepatitis G virus (HGV) infection in the general western population ranges from 0.2-1.5%. In high-risk groups, such as patients with chronic liver disease, hematologic disorders and drug addicts, prevalence is as high as 10%-15%. Dialysis patients have increased rates of HGV infection (6%-50%).

We evaluated prevalence of HGV infection among dialysis patients, and the association between HGV infection and hepatitis C virus (HCV) infection. Serum samples were screened for HGV infection by RT-PCR. Screening for HCV infection was performed by an EIA test and confirmed by RIBA and RT-PCR for HCV. Sera were also tested for HBV markers.

The study group included all 78 hemodialysis patients and 7 of the 12 peritoneal dialysis patients in our unit during September to November 1997. 4 (5.2%) were HGV-positive but none were peritoneal dialysis patients. 1 of the 12 HCV-positives was also infected with HGV. HGV infection was not associated with duration of dialysis, number of blood transfusions or levels of transaminases.

Prevalence of HGV infection among our hemodialysis patients was low (5.2%), but higher than reported for the general population. Prevalence of HGV/HCV infection in hemodialysis patients was low and unrelated to duration of dialysis, number of blood transfusions and levels of transaminases.

Is Official Data on Reported Morbidity Valid? Hepatitis A in Israel as an Example

Yehuda Lerman, Gabriel Chodik, Hava Aloni, Shai Ashkenazi

Occupational Health and Rehabilitation Institute, Ra'anana, Schneider Children's Hospital, Petah Tikva, and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

Hepatitis A is one of the most frequently reported notifiable infectious diseases in Israel. The annual incidence as reported is around 70/100,000. The physician or the diagnostic laboratory notifies the district health office of the Ministry of Health.

The purpose of this research was to evaluate the sensitivity of passive surveillance of hepatitis A morbidity among adults, 18 years and over. Methods included study of notifications to the Ministry of Health or hospitalizations of cases of hepatitis A and of positive laboratory tests results (IgM) for hepatitis A. We estimated the extent of under-reporting by 2 different methods of extrapolation.

Data based on passive surveillance among the adult population, between 1.1.1993-31.12.1994, comprised less than 1/5 of the actual number of cases. Physicians notified about 6.2% of their hepatitis A patients. 5.1% of the notifications to the district health office were sent twice or more, usually both by the physicians and labs.

The official data on hepatitis A morbidity, based on passive surveillance, are considerably underestimated. Physicians and public health officials should be aware that such data may not accurately reflect the magnitude of the risk or the amount of disease that can be prevented. Efforts should be made to improve this situation.

Liver Surgery - Five Years of Experience

Franklin Greif, Moshe Rubin, Eitan Mor, Israel Nudelman, Arnold Sihon, Arie Figer, Alex Belinki, Shlomo Lelcuk

Hepatobiliary Unit and Depts. of Surgery B, Transplantation, Oncology and Radiology, Rabin Medical Center (Beilinson Campus) and Sackler School of Medicine, Tel Aviv University

Major hepatic resections have been associated with significant morbidity and mortality. In the past decade or so this has changed and such procedures are now done in increasing numbers. In the past 5 years we operated on 129 patients with benign or malignant hepatic lesions (75 females, 54 males; age-range 14-84). the reason for surgery was malignancy in 94 (72.9%) and benign lesions in 35 (27.1%). The most common indication for surgery was liver metastases secondary to colorectal cancer in 45% of all patients or 61.7% of those operated for malignancy. Primary liver cancer was the cause for liver resection in 13.2% of all patients or 18.1% for those with malignancy. Of the 35 patients with benign lesions the leading causes for surgery included: giant cavernous hemangioma, simple liver cysts, echinococcus cysts and focal nodular hyperplasia (11%, 22.8%, 20% and 14.3%, respectively).

76 patients underwent anatomical resection and 63 had either a nonanatomical resection or a different operation. Among the former the most common procedure was right hepatectomy (36) and among the later a nonanatomical resection equal to 1-3 Couinod segments (44). Operating time ranged from 55 min. to 8:41 hours with a mean of 3:31‏1:37. Mean hospital stay was 8.7‏5.8 days and 86.8% received between 0-2 units of blood. Overall mortality was 6.2% and 31.2% of the fatalities had cirrhosis. Overall mortality in noncirrhotic patients was 2.6%. The complication rate was 16.3% and only 7 patients (4.4%) were hospitalized in the intensive care unit. This indicates that major liver resections can be done safely, with morbidity and mortality similar to that of other major abdominal operations. 

Neurological Manifestations of Non A-G Viral Hepatitis

Rifaat Safadi, Yaron River, Yosef S. Haviv, Yaron Ilan

Liver Unit, Division of Medicine and Neurology Dept., Hadassah University Hospital, Jerusalem

Guillain-Barre and other neurologic syndromes rarely occur as complications of viral hepatitis (A, B and C). Other neurologic syndromes have also been reported in serologically defined viral hepatitis, including mononeuritis, auditory neuritis, and seizures. Chronic hepatitis B and mononeuritis multiplex are found together in 31-54% of patients with periarteritis nodosa. The mechanisms of these associations are unknown, but may include direct cytotoxicity of the virus or immune-mediated damage. Vasculitis of the vasa nervorum plays an intermediate role, at least in some cases. We describe a 36-year-old man with acute non A-G hepatitis complicated by Guillain-Barre syndrome. The neurological manifestation resolved completely without specific therapy within 6 days, as the hepatitis resolved.

Abnormal Liver Function Tests in the Primary Care Setting

Shlomo Vinker, Sasson Nakar, Emanuel Nir, Eitan Hyam, Michael A. Weingarten

Dept. of Family Medicine, Rabin Medical Center, Sackler Faculty of Medicine; Tel Aviv University; and General Sick Fund, Central District

Results of laboratory tests ordered during a primary care encounter may reveal findings of abnormal liver function tests, including elevated liver enzymes, hyperbilirubinemia, hypoalbuminemia or abnormal coagulation tests. The object of this study was to describe the spectrum of these liver function test (LFT) abnormalities in primary care.

Results of all laboratory tests ordered during 10 months in an urban primary care clinic were retrospectively reviewed and the medical charts of patients with abnormal LFTs were studied. In 217/1088 (20%) of the tests at least 1 LFT abnormality was found in 156 patients. New diagnoses were made in 104 patients. The main diagnostic groups were: non-alcoholic fatty liver changes, Gilbert's disease, acute infectious hepatitis, alcoholic liver disease and cirrhosis and hepatotoxic drug injury. In 60 patients the physician classified the abnormality as negligible and not associated with significant disease. However, an abnormal test that had been ordered for evaluation of a specific complaint, was indeed likely to represent significant disease (X²=29.5, p<0.001). We conclude that finding abnormalities in liver function tests is common in the primary care clinic but does not often indicate significant liver disease.

Living-Related Liver Transplantation

N. Bar-Nathan, Z. Shapira, E. Shaharabani, A. Yussim, Y. Ben-Ari, T. Sheinfeld, I. Zehavi, R. Shapira, G. Dinari, Z. Ben-Ari, R. Tur-Kaspa, E. Mor

Dept. of Transplantation and Liver Institute, Rabin Medical Center (Beilinson Campus), and Pediatric Intensive Care and Pediatric Gastroenterology Units, Schneider Children's Medical Center, Petah Tikva

Our experience with living-related liver transplantation is described. In 2 boys and 1 girl, aged 4-4.5 years with acute, fulminating hepatitis A, the presence of very severe jaundice (bilirubin levels > 18 mg%) associated with severe coagulopathy (INR>10) and encephalopathy indicated the need for urgent liver transplantation. In all 3 cases the left lateral hepatic segment of a matched blood type parent was transplanted. None of the donors suffered a serious complication postoperatively and all returned to full activity in 6-16 weeks. The post-transplantation course was uneventful in 1 child, but in the other 2 there was hepatic arterial thrombosis in 1 at 1 day and in the other at 8 days post-transplantation. Early detection of arterial thrombosis by Doppler sonography permitted salvage of the 2 hepatic grafts after thrombectomy and re-anastomosis. In 1 of these 2 children an anastomotic biliary stricture was found 2 months after transplantation. It was corrected at surgery and a percutaneous stent was inserted. All 3 children are alive with normal graft function at 2, 7 and 8 months post-transplantation, respectively. This initial experience indicates that living-related liver transplantation is feasible in Israel. The technique might help to solve our severe organ shortage for children awaiting liver transplantation.

Intradermal Hepatitis B Vaccination in Those Not Responsive to Intra-Muscular Vaccination

Hanna Bauer, Israel Potasman, Neora Pick

Infectious Disease Unit, Bnai Zion Medical Center and Faculty of Medicine, The Technion, Haifa

Health care workers are at continuous risk of hepatitis B infection. Currently recommended intramuscular vaccination confers immunity in only 85-90%. We examined the immunogenicity and safety of intradermal vaccination of hepatitis B vaccine in nonresponders. 400 hospital employees who had been immunized as recommended were screened for anti-HBs antibodies and 50 were found seronegative. Each received an intramuscular booster injection and antibody level was measured a month later. Excluded were 33 employees, including 24 late responders, 2 HbsAg carriers and 7 uncooperative employees. 17 employees (mean age 47.1 yrs) then received a series of 3 intradermal injections of Energix B, 0.25 ml in the forearm, 2-3 weeks apart. The mean number of previous intramuscular injections was 4.6±1.4 month later there was a mean titer of 315.4±347.0 miu/ml of antibody in 16/17 workers. Side effects were minimal. Intradermal injection of hepatitis B vaccine for nonresponders seems effective for inducing seroconversion. Its cost-effectiveness for the health care system warrants assessment.

Verapamil-Associated Liver Injury

Majed Odeh, Arie Oliven

Medical Dept. B, Bnai-Zion Medical Center and Faculty of Medicine, The Technion, Haifa

Hepatotoxicity due to verapamil is very rare and to the best of our knowledge only 10 cases have been reported. A 54-year-old woman developed cholestatic liver injury and pruritus following treatment with sustained-release verapamil (240 mg/day) for arterial hypertension. The pruritus and all hepatic biochemical abnormalities completely resolved after withdrawal of the drug. Similar to previously reported cases, the pathogenic mechanism of verapamil-associated liver injury in our patient was, most probably, idiosyncratic. These cases emphasize the need for awareness of the possibility that verapamil may occasionally induce liver injury, sometimes severe and potentially fatal.

Ischemic Hepatitis in Congestive Heart Failure after an Episode of Hypotension

Ora Shovman, Jacob George, Yehuda Shoenfeld

Dept. of Medicine B and Autoimmune Disease Clinic Research Unit, Sheba Medical Center, Tel Hashomer and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

Ischemic hepatitis can occur as an acute episode in advanced congestive heart failure (CHF). The mechanism is massive necrosis of the central lobules resulting from acute hypoxia when low cardiac output further reduces oxygen supply, aggravating underlying congestion due to poor venous outflow. We describe a 70-year-old woman with congestive heart failure for 7 years who was admitted with jaundice, vomiting, abdominal pain and oliguria after an episode of hypotension. The diagnosis of ischemic hepatitis was established by a documented episode of severe hypotension, followed by elevation of serum transaminases, a rise in serum bilirubin and LDH levels, prolonged prothrombin time and acute renal failure. Other causes of acute hepatitis, such as a virus or drugs were excluded, and improved liver and renal function followed hemodynamic stabilization. We conclude that ischemic hepatitis should be considered whenever acute hepatitis follows a recent episode of systemic hypotension, especially in the context of concomitant CHF.