• כרטיס רופא
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        מרץ 2018
        רות אליהו, אוריאל איתן, משה גומורי, יעקב סוסנה, אסף הוניג, עמ' 158-161

        דימום עצמוני לרקמת המוח הוא אירוע חמור עם שיעורי תחלואה ותמותה משמעותיים. טומוגרפיה מחשבית (CT) של המוח ללא הזרקת חומר ניגוד היא לרוב כלי האבחון הזמין ביותר. פתולוגיות שונות מאוד זו מזו עשויות להיראות דומות מאוד זו לזו בטומוגרפיה מחשבית ראשונית, אך כיוון שאופן הטיפול שונה מהותית בהתאם לסיבת הדימום, נדרש הרופא המקבל את החולה בחדר המיון לגבש אבחנה במהירות.

        גורמים כגון גיל החולה, הסתמנות קלינית וקיומן של מחלות רקע מסייעים לאבחון האטיולוגיה לדימום, אך קביעת האבחנה נסמכת רבות גם על הבירור בבדיקות דימות.

        לעיתים קרובות נדרשת בדיקת דימות נוספת, כגון טומוגרפיה מחשבית, בפרוטוקול אנגיוגרפיה (CTA) או ונוגרפיה (CTV), תהודה מגנטית (MRI) עם חומר ניגוד , פרוטוקול ונוגרפיה או אנגיוגרפיה (MRA, MRV) או אנגיוגרפיה פורמאלית.

        בעבודה זו נתמקד בדימומים חדים לרקמת המוח הנקראים גם דימומים תוך אקסיאליים על ידי הצגת פרשות חולים שטופלו במוסדנו בחודשים האחרונים, ונדווח על תהליך האבחון והטיפול שניתן לאותם חולים ואת תפקידן של בדיקות העזר לצורכי דימות.

        דצמבר 2013
        מיכל מקל, רויטל לינדר, בשארה בשארה, יורם קלוגר, אורטל בר-און ודורון פישר

        מיכל מקל1, רויטל לינדר1, בשארה בשארה1, יורם קלוגר1, אורטל בר-און1 , דורון פישר2 

        1המערך לכירורגיה כללית, רמב"ם, הקריה הרפואית לבריאות האדם, חיפה, 2הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, חיפה, 3המחלקה לדימות, רמב"ם – הקריה הרפואית לבריאות האדם, חיפה 

        הקדמה: אדנומה בודדת היא הסיבה ליתר פעילות של בלוטת יותרת התריס ב-85% מהחולים. הניתוח המומלץ בחולים הלוקים באדנומה בודדת הוא כריתת הבלוטה בגישה זעיר פולשנית. לקראת ניתוח בגישה זו, יש לאתר ולמקם את הבלוטה הנגועה.  לעיתים הבלוטה אינה מזוהה בשיטות המקובלות – מיפוי בלוטת יותרת התריס ועל קולוגרפיה. בדיקת טומוגרפיה מחשבית ארבע ממדית (4D-CT) נמצאה יעילה לאיתור ומיקום בלוטת יותרת תריס מוגדלת. מאפיינים ייחודיים בבדיקה מאפשרים זיהוי בלוטת יותרת תריס מוגדלת והבחנתה  מקשריות אחרות.

        מטרות: לבדוק דיוק בדיקת  4D-CT באיתור אדנומה או אדנומות של בלוטת יותרת התריס טרם ניתוח בגישה ממוקדת.

        שיטות מחקר: בין התאריכים יולי 2010 ועד יוני 2012 נותחו במחלקתנו 69 חולים באבחנה של יתר פעילות ראשוני של בלוטת יותרת התריס. בדיקת 4D-CT בוצעה לפני ניתוח ב-27 חולים. באופן רטרוספקטיבי לוקטו מהגיליונות האלקטרוניים תיאורי בדיקות הדימות שבוצעו לפני הניתוח ובמהלכו, מספר הבלוטות שנכרתו ומיקומן והתשובות הפתולוגיות.

        תוצאות: בבדיקת ה-4D-CT הודגמה אדנומה אחת ב-26 חולים. בארבעה  חולים שזוהתה בהם  אדנומה בודדת בבדיקת  4D-CT, נמצאה בניתוח יותר מבלוטה אחת מוגדלת. שישה עשר חולים מתוך קבוצת המחקר נותחו בגישה זעיר פולשנית עם חקירת (אקספלורציה) בבלוטת יותרת תריס אחת בלבד. בשלושה חולים בוצעה חקירת צוואר חד צדדית ובשמונה חולים בוצעה חקירת צוואר דו צדדית.  לבדיקת ה-4D-CT נמצאה רגישות של 81.4% וערך ניבוי חיובי של 100% בקבוצת חולים זו. 

        מסקנות: בדיקת ה-4D-CT היא כלי נוסף ולא פולשני לאיתור בלוטת יותרת תריס מוגדלת לפני ניתוח. נדרש מחקר נוסף, על מנת לקבוע את מקומה של הבדיקה במכלול הבדיקות העומדות לרשות המטפל באבחון חולים אלה.

         

         

         

        אוקטובר 2013
        הדס גיפס, קונסטנטין זייצב, סיגל טל, מרגריטה וסרמן ויהודה היס
        הדס גיפס1, קונסטנטין זייצב1, סיגל טל2, מרגריטה וסרמן2, יהודה היס1

        1המרכז הלאומי לרפואה משפטית, מסונף לפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב, 2מכון הדימות, מרכז רפואי אסף הרופא, מסונף לפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב

        השיפור באיכות ובזמינות בדיקות הדימות הפך אותן לחלק בלתי נפרד ממערך האבחון הקליני, כך שבשנים האחרונות נאלצה גם הקהילה הרפואית משפטית להכיר בחשיבותן לחקירת סיבת המוות. משנת 2011 בוצעו במרכז הלאומי לרפואה משפטית בדיקות דימות ב-200 גופות (טומוגרפיה מחשבית – CT, ותהודה מגנטית – MRI). ברובן בוצעו לאחר מכן נתיחות מלאות, ארבע מתוכן מובאות כדוגמה ליתרונות ומגבלות השיטה. מסקירת הספרות ומניסיוננו עד כה עולה, כי בדיקת טומוגרפיה מחשבית מאפשרת הדגמה טובה יותר מאשר נתיחה של מימצאים חבלתיים גרמיים ושחזור תלת מימדי שלהם. בנוסף היא מאפשרת הערכת נוכחות אוויר ברקמות ובכלי הדם, תעלות מעבר, קליעים ומאפיינים אנתרופולוגיים לזיהוי. בדיקות הדימות מוגבלות בהשוואה לנתיחות לשם קביעת אבחנה ודאית במקרי מוות פתאומי ממחלות, כגון דלקת ריאות, דלקת קרום המוח, אוטם בשריר הלב או תסחיף ריאתי – חסרונות שניתן להתגבר על חלקם בביצוע אנגיוגרפיה. בנוסף, בדיקות הדימות אינן מאפשרות נטילת דגימות מאיברים לבדיקה מיקרוסקופית ודגימות נוזלי גוף לתרביות ובדיקת רעלים.

        במציאות החברתית התרבותית הנוכחית בישראל, בדיקות הדימות מאפשרות לצמצם את הנתיחה החודרנית ובמצבים מסוימים אף לוותר עליה כליל, כפשרה בין הצורך בחקירת סיבת המוות לבין דרישה של קבוצות באוכלוסיה המאמינות בשמירה על שלמות הגופה, שלא לבצע נתיחה לאחר המוות. לנוכח היתרונות של בדיקות הדימות, כל נתיחה של מקרה מוות מחבלה לא תהיה שלמה ללא ביצוע טומוגרפיה מחשבית.

        אוקטובר 2011
        רונן רובינשטיין, אריק וולק, אורלי גויטין, רן קורנובסקי, תמר גספר, גלית אבירם, אריאל רוגין, ג'ורג' בלינדר, יוסף שמש ואלי קונן

        רונן רובינשטיין1, אריק וולק1, אורלי גויטין2, רן קורנובסקי1, תמר גספר2, גלית אבירם2, אריאל רוגין1, ג'ורג' בלינדר2, יוסף שמש1, אלי קונן2

         

        1האיגוד לקרדיולוגיה בישראל 2והאיגוד לרדיולוגיה בישראל

         

        מסמך עמדה משותף מטעם האיגוד לקרדיולוגיה והאיגוד לרדיולוגיה בישראל

         

        *שני המחברים הראשונים תרמו למאמר במידה זהה.

         

        טומוגרפיה מחשבית של הלב היא טכנולוגיית דימות חדשה יחסית, המאפשרת להדגים היטב את העורקים הכליליים ומבני הלב השונים. עם ההתקדמות הטכנולוגית של הסורקים והעלייה בשימוש בסורקים אלו בהתוויות של הלב, עולה גם הצורך להגדיר בצורה מדויקת יותר את ההתוויות לביצוע הבדיקה. במאמר זה מסוכמות ההתוויות המתאימות לביצוע טומוגרפיה מחשבית של הלב, כפי שסוכמו על ידי ועדה משותפת לאיגוד לקרדיולוגיה ורדיולוגיה בישראל.

        יוני 2011
        עופר קפלן וענת בלנק

        עופר קפלן1,3, ענת בלנק2,3

         

        1המחלקה לכירורגיה א', מרכז רפואי סוראסקי, תל אביב, 2המחלקה לדימות, מרכז רפואי סוראסקי, תל אביב, 3הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב

         

        טומוגרפיה מחשבית (Computed tomography – CT) היא אחד מאמצעי הדימות היעילים ביותר, והיא ממלאת גם תפקיד חשוב בביצוע ביופסיות וטיפולים מונחים.  הרחבת היישום של טומוגרפיה מחשבית מלווה לעיתים בהתעלמות מכך שמדובר בהליך חודרני ומכללי בטיחות המטופלים. הסיכון העיקרי קשור לקרינה מייננת ולהתפתחות מחלות ממאירות. טומוגרפיה מחשבית מבוססת על קרינת רנטגן, הנושאת בחובה סיכונים לפגיעה בדנ"א ולהתמרה ממארת. בעבר, רמת הקרינה הכרוכה בטומוגרפיה מחשבית אבחונית הייתה על פי רוב נמוכה, אולם עם הכנסת מכשירי טומוגרפיה מחשבית ספירליים והרחבת ההוריות, גדלו מאוד היקף הקרינה לבדיקה וסך הקרינה המצטברת למטופל מסוים. אין עדיין נתונים ממחקרים ישירים על הסיכון להתפתחות שאתות מטומוגרפיה מחשבית, ולכן ההערכות כיום מבוססות על מודלים והשלכות מנתונים היסטוריים, ובמיוחד משורדי פצצות האטום שהוטלו על יפן בשלהי מלחמת העולם השנייה. יחד עם זאת מוסכם, כי גם אם הסיכון למטופל יחיד נמוך, מספר לא מבוטל של נבדקים יחלו במחלות ממאירות לאחר שנים רבות בשל המספרים העצומים של בדיקות טומוגרפיה מחשבית, והסיכון גדול במיוחד בקרב ילדים.

         

        חלק מבדיקות הטומוגרפיה המחשבית מבוצעות כיום ללא הוריות מבוססות. בין הסיבות לכך: א. עומסי עבודה והציפייה מהמטפלים להגיע לאבחון מדויק בתוך זמן קצר, ב. מטופלים לא מעטים דורשים מרופאיהם הפניות לטומוגרפיה מחשבית ללא מודעות לנזקים האפשריים, והרופאים מתקשים להתמודד עם דרישות אלה, ג. מכוני דימות פרטיים מציעים לפונים אליהם לעבור בדיקות טומוגרפיה מחשבית ב"מחירי מבצע", גם אם אין הוריה לבדיקה, ואף ללא הפניית רופא. היבט נוסף של ריבוי בדיקות טומוגרפיה מחשבית הם ממצאים לא צפויים בבדיקות סקירה, דהיינו באנשים בריאים וללא תסמינים. מרבית הממצאים חסרי חשיבות רפואית, אך כרוכים בעלויות גבוהות ובבדיקות נוספות.

         

        אין ספק כי היישום של טומוגרפיה מחשבית ילך ויתרחב עם פיתוח טכנולוגיות חדשות. לתהליך זה חייבים להילוות אמצעים לשיפור בטיחות המטופלים, הכוללים: א. ביצוע טומוגרפיה מחשבית בהתאם להסתמנות ולהוריות הקליניות, ב. הפחתת מינון הקרינה, ג. איסוף נתונים, הכשרת המטפלים והדרכת המטופלים. המלצות מעשיות להפחתת הסיכון  מפורטות במאמרנו זה.

        דצמבר 2009
        עיד אבו זיאד, ליאור זלר, ילנה רבייב, יבגניה צ'רניאבסקי, לאוניד ברסקי

        עיד אבו זיאד1, ליאור זלר3,1, ילנה רבייב3,1, יבגניה צ'רניאבסקי 3,2, לאוניד ברסקי3,1

        1מחלקה פנימית ו' המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, 2המחלקה לדימות המרכז האוניברסיטאי סורוקה, 3הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע

        תסמונת May Thurner היא סיבה לא שכיחה להתפתחות פקקת עמוקה של ורידי רגל שמאל בנשים צעירות. פקקת הוורידים נוצרת בשל גירוי נשנה שנגרם כתוצאה מפעימות נשנות של ה-Right common iliac artery על גבי ה-Left common iliac vein (במנח אנטומי העורק מונח אחורית לווריד). אבחון מוקדם של התסמונת חשוב לצורך טיפול מוקדם, אשר מונע סיבוכים בעתיד. מדווח במאמר זה על חולה שלקתה בתסמונת זו.

        ספטמבר 2008
        אולגה-רחל ברוק, לודמילה גורלניק

        אולגה-רחל ברוק, לודמילה גורלניק

        המח' לדימות רפואי, הקריה הרפואית רמב"ם, חיפה

        רככת הקנה (Tracheomalacia) היא מחלה נפוצה באוכלוסייה מבוגרת. היא מתאפיינת בקריסה נרחבת של דרכי-האוויר בעת הנשיפה, ויכולה להתבטא בתסמינים הדומים לאלה של תסחיף בריאות (Pulmonary emboli). רככת הקנה מאובחנת באמצעות ברונכוסקופיה או טומוגרפיה מחשבית (CT) המבוצעת בשאיפה ונשיפה. מובאות במאמר זה שתי פרשות חולים עם רככת הקנה, שאובחנו באקראי בטומוגרפיה מחשבית שנועדה במקור לשלילת תסחיף בריאות, תוך הסתייעות בשחזורים סגיטליים של בדיקת הטומוגרפיה המחשבית. 

        דצמבר 2004
        אלישע בר-מאיר, עבד-אל-ראוף זינה, אעיד מחאג'נה, יעקב בראון, בעז וולר

        אלישע בר-מאיר(1), עבד-אל-ראוף זינה(1), אעיד מחאג'נה(2), יעקב בראון(1), בעז וולר(2)

         

        (1)מכון הרנטגן ומכון מאר, (2)המח' לנירולוגיה, מרכז רפואי בני-ציון, והפקולטה לרפואה ברוט רפפורט, טכניון, חיפה 

        הדימות הרפואי מתפתח בשנים האחרונות לכיוון הערכת התיפקוד של רקמות הגוף בשיטות מגוונות. בדיקות של תיפקוד המוח מאפשרות איבחון מהיר של אירוע מוחי (Stroke) כבר בשעות הראשונות להתהוותו, האיבחון בשלב המוקדם מאפשר לקבוע אם נותרה ריקמת מוח שניתן להציל ולתת טיפול תרופתי מוקדם בתרופית ממסות קרישים (Thrombolysis) מהדור החדש: (Activator tissue Plasmingon (tPA. לאחרונה פותחו שיטות חדישות המאפשרות לבצע בדיקות טומוגרפיה מחשבית (ט"מ) תיפקודית (Functional CT), והבולטת מביניהן היא בדיקת זילוח בט"מ (CT Perfusion CTP). לבדיקה בשיטת הט"מ מספר יתרונות על-פני הבדיקות הקיימות: היא קלה לביצוע, מהירה ומבוצעת בסורקי ט"מ, הזמינים 24 שעות ביממה לחדרי-המיון והמרכזים לרפואה דחופה. מאחר שבדיקת זילוח המוח מבוצעת במישלב עם סריקת ט"מ רגילה ובדיקת צינתור בט"מ (טומוגרפיה מחשבית אנגיוגרפית - להלן טמ"א)(CT Angiography-CTA), היא מאפשרת הערכת תיפקוד בלתי פולשנית כוללת כשמתעורר חשד להתהוות אוטם מוח חד כבר בשלב התקבלות החולה לחדר-המיון. כך מתקבל, בנוסף לשלילת דמם חד, מידע מיידי ובזמן אמת על מיקום החסימה או ההיצרות בעורק, ועל ההשלכות ההמודינמיות של מצב כזה. מידע זה מאפשר להציע טיפול מיידי לנבדקים הלוקים באוטם מוח כבר בשלב האיסכמי היתר-חד (Hyper-acute stroke), ובדרך זו למנוע את התהוות האוטם או לפחות להגביל את התפשטותו ולמזער את הנזק למזח. המטרה בעבודה זו היא להציג את הבעייתיות הקיימת בהחלטה על מתן תרופות ממסות קרישים כבר בשלב שבו החולה התקבל למחלקה לרפואה דחופה, ופיתרונה על-ידי ביצוע בדיקות זילוח. מדווח במאמר הנוכחי על שיטת הזילוח בט"מ על יתרונותיה וחסרונותיה, ויישומה כשמתעורר חשד להתהוות אוטם מוחי חד. כן נסקרים במאמר יישומים נוספים ועתידיים של שיטת הזילוח בט"מ.

        פברואר 2003
        אריה בלשר, בועז שגיא, יגאל ברייטמן, צ'רלס לוין, משה גרייף

        אריה בלשר, בועז שגיא, יגאל ברייטמן, צ'רלס לוין, משה גרייף

        המכון לדימות והמח' לכירורגיה ב', מרכז רפואי סוראסקי, תל-אביב

         

        בקעים פנימיים הם סיבה לא שכיחה לחסימת המעי הדק. בקעים סב-תריסריוניים (para-duodenal) נחשבו עד לאחרונה לסוג השכיח ביותר. במרבית החולים מופעים בקעים אלה בצד שמאל של הבטן וגורמים לתיסמונת התלויה בחומרת החסימה במעיים. בדרך כלל לוקים החולים באירועים נשנים של כאבי-בטן המלווים בבחילה ובהקאה. בשל האפשרות לשינוק (strangulation) של תוכן הבקע, בקעים פנימיים הם מסוכנים ויכולים להסתיים במוות, במיוחד כשהאיבחון מתאחר. במאמר זה מדווח על חולה עם בקע סב-תריסריוני שאובחן באמצעות בדיקת טומוגרפיה מחשבית (CT) לפני שנותח. נסקרים התיסמונת הקלינית ומאפייני דימות של בקעים אלה.

        ספטמבר 2002
        אלישבע בר-מאיר

        אלישבע בר-מאיר

         

        מכון הרנטגן ומכון מ.א.ר. המרכז הרפואי בני-ציון, הפקולטה לרפואה רפפורט, הטכניון, חיפה

         

        סרטן הכרכשת הוא הקטלני ביותר מכלל סוגי הסרטן הידועים. הבדיקות הקיימות היום לגילוי מוקדם של מחלה זו אין יעילות דיין, מאחר ששליש בלבד מהאוכלוסייה מבצעים בדיקות שיגרתיות לגילוי מוקדם של המחלה.

         

        עם פיתוח דור חדש של סורקי טומוגרפיה מחשבית מסוג multi-slice, המאפשר סריקת נפח (scanning) מהירה, ניתן היום לבצע בדיקה מהירה ויעילה לגילוי סרטן הכרכשת ולמניעתו. השיפורים הטכנולוגיים שהושגו מאפשרים ביצוע בדיקה לגילוי פוליפים בקוטר 6 מ"מ ומעלה ברגישות הזהה לזו המתקבלת בקולונוסקופיה אנדוסקופית. הבדיקה אינה כרוכה בסיבוכים כלשהם, היא מהירה, יעילה ומתקבלת ברצון על ידי ציבור הנבדקים.

         

        בעבודה זו מובאות תוצאות יישום הבדיקה המדווחות בספרות הרפואית, חסרונותיה ויתרונותיה, ויובא ניסיון המחברים בביצוע הבדיקה ב- 1,450 נבדקים.

         

        הוריות לביצוע בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית כוללות:

        1)    מצבים בהם האנדוסקופ אינו מאפשר להשיג דימות מלא של הכרכשת עקב פיתוליות המעי או סיבות טכניות אחרות;

        2)    הדגמה של המעי קריבנית לתהליך חסימתי – לעיתים קרובות הדגמה כזו אינה מתאפשרת באמצעות אנדוסקופ או בצילום לאחר חוקן באריום. הוריה זו חשובה במיוחד כהכנה לניתוח לכריתת שאת של הכרכשת.

         

        הוריות יחסיות בעתיד כוללות:

        1)    בדיקות סקירה (scanning) לגילוי מוקדם באוכלוסייה מעל גיל 50 (ובאוכלוסיית סיכון מעל גיל 40);

        2)    בדיקות מעקב לאחר כריתת פוליפ או תהליך שאתי בכרכשת.

        אפריל 2001
        גבריאל סנדרו, דמיטרי לומלסקי, אלכנסדר קלימוב וישראל פיינגרש

        Computed Tomographic Angiography of the Peripheral Vasculature - Role & Applications in Vascular Surgery

         

        G. Szendro1, D. Lumelsky2, A. Klimov2, I. Faingersh3

         

        The department of vascular surgery Soroka Medical Center, Ben-Gurion university Beer-Sheva1, the department of radiology Ha'Emek Medical Center Afula2 and the department of surgery "B" Ha'Emek Medical Center Afula3

         

        Computed tomographic angiography (CTA) is a relatively new diagnostic modality in the field of vascular surgery. Despite being new it has already been introduced into a wide range of diagnostic applications in this field and in many cases it can precede or replace the conventional intra-arterial angiography. During a 12 month period between 1.8.98 and 1.8.99 sixty five peripheral arterial imaging scans were performed using a CT Twin - 2 helical scanner (Spiral Twin Flash., Elscint, Israel) with a 100% technical success rate and no complications at all. Twelve patients (18.5%) were operated upon and 20 (30.7%) underwent endovascular procedures with full intra-procedural agreement with the pre-operative or pre-procedure CTA findings. Despite possible pitfalls and a few disadvantages the technique carries major benefits and significant advantages to both the patient and the clinician. Therefore we recommend considering CTA as a first line diagnostic modality whenever peripheral vasculature has to be demonstrated whether electively or urgently and to spare the conventional angiography for selected cases only.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303