• כרטיס רופא
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        נובמבר 2002
        איתן מור, נתי בר-נתן, ריקי שפירא, מילה קצ'קו וגבריאל דינרי

        איתן מור(1), נתי בר-נתן(1), ריקי שפירא(2), מילה קצ'קו(3), גבריאל דינרי(2)

         

        המח' להשתלות (1), המכון לגסטרואנטרולוגיה (2) המח' להרדמה (3), המרכז הרפואי שניידר לילדים, פתח תקווה, מסונף לפקולטה לרפואה סוראסקי, אוניברסיטת תל-אביב

         

        יתר-לחץ-דם שערי בילדים ללא מחלת כבד ראשונית מהווה אתגר טיפולי. במרבית הילדים הלוקים בבעיה זו אין מניעה בגדילה ובהתפתחות, ולכן קיימת נטייה לטיפול שמרני על-ידי קשירה של הדליות בוושט. עם-זאת, עם התהוותו של יתר-לחץ-דם שערי משמעותי, קיים סיכון לדמם בלתי-נשלט ממעקפים ורידיים לאורך מערכת-העיכול. כמו-כן, שריעות הטחול גורמת להפרעה מכאנית ולפעילות-יתר של הטחול (hypersplenism). ניתוחי הדלף בין מערכת השער לוורוד החלול או לווריד הכליה גורמים לירידת הלחץ במערכת השער, ובכך מהווים טיפול סופי לבעיה בריאותית זו.

        המטרה במאמר זה היא להציג את ניסיוננו בניתוחי דלף שערי-מערכתי.

        במשך 5 שנים (1998-2001) הופנו למחלקתנו 9 ילדים (ממוצע גיל 11.4 שנים) לביצוע ניתוח דלף שערי-מערכתי. הנתונים על הניתוח ולאחריו נאספו מתיקי האישפוז והמעקב (סוג הדלף והלחצים במערכת השער לפני ביצוע הדלף ולאחר-מכן). בחמישה ילדים בוצע דלף בין וריד הפדר (המזנטריום) העליון לבין הווריד החלול התחתון, ב-3 ילדים בוצע ניתוח דלף בין וריד הטחול לווריד הכליה, ואילו ילד נוסף עבר כריתת טחול בלבד בעקבות אבחנה משוערת של יתר-לחץ-שערי מישני לפקקת וריד הטחול.

        במעקב שנמשך בין 63-3 חודשים (ממוצע 21.2 חודשים), ב-7 מתוך 8 הילדים נשאר הדלף פתוח, והביא מיידית לירידת הלחץ בשער ולהפחתה ביתר-פעילות הטחול. בילדה נוספת שכבר עברה ניתוח דלף קודם בחו"ל, אירעה חסימה של הדלף החדש בסמוך לניתוח, ובילד אחר שעבר כריתת טחול בלבד הופיעו דליות בוושט לאחר הניתוח שנשלטו באמצעות קשירה אנדוסקופית. במעקב ארוך-טווח לא לקה אף אחד מהילדים בדמם נישנה במערכת-העיכול, ובשלושת הילדים שלקו בשריעות ניכרת של הטחול (splenomegaly) חלה נסיגה בגודלו.

        לסיכום, יש מקום לביצוע ניתוחי דלף שערי-מערכתי בילדים הלוקים ביתר-לחץ-דם שערי ללא מחלת כבד ראשונית, עם דמם בלתי-נשלט או עם שריעות ניכרת של הטחול המלווה בפעילות-יתר של הטחול.

        אוקטובר 2002
        שמעון גליק

        שמעון גליק

         

        משרד הבריאות, מדור הבטחת איכות, ירושלים

         

        מובאת במאמר זה פרשת חולה בין שנתיים וחצי שהגיע לחדר-המיון עם אמו, אחות מוסמכת, מלווה בחבר שלה, בגלל שבר בעצם-הבריח. במהלך 14 הימים שלאחר התקבלותו נבדק הילד על ידי מספר רב של רופאים ממקומות שונים (חדרי מיון של 3 בתי-חולים, רופאי ילדים ורופאים אותופדיים במירפאות שונות) בגלל שברים או פגיעות שונות, עד לאישפוזו בתרדמת עקב דימום במוח ופגיעות אחרות. כל פגיעה טופלה בנפרד, ואבחנה של התעללות בילד לא נשקלה. הילד לא הופשט לגמרי, ומספר רמזים שיכלו להוביל לקביעת אבחנה נכונה לא נמצאו. דרושה רגישות יותר גבוהה לאיבחון התעללות בילדים. נודעת חשיבות רבה לקבלת אנאמנזה מפורטת, לביצוע בדיקה גופנית מקיפה ולפיתוח תקשורת בין-מוסדית טובה יותר – כל זאת כדי לאבחן התעללות בילדים כבר בשלבים המוקדמים.

        אוגוסט 2002
        רון בן-אברהם, רון בן אברהם, ערן חדד, טלי סוקולוב, אבי וינברום, בן אברהם, חדד, סוקולוב, לוחמה כימית, וינברום, ילדים, גז עצבים, nerve agent, intoxication, children, resuscitation, antidote

        רון בן-אברהם, ערן חדד, טלי סוקולוב ואבי וינברום

         

        לוחמה כימית והשימוש בגזי עצבים (ג"ע) כנגד אוכלוסייה אזרחית מהווים איום ממשי במציאות של המאה העשרים ואחת. ההיסטוריה המודרנית של שימוש בחומרי לוחמה כימיים מתחילה ב-1915 בקרב- Ypres, שבו תקפו הגרמנים בכלור את הצבא הצרפתי. מאז התרחב השימוש בחומרי לחימה אלה למיגוון חומרים גורמי תשניק (asphyxis), גורמי כוויות ומשתקים. ג"ע הם המסוכנים ביותר מבין חומרי הלחימה הכימיים. מעט ידוע על הטיפול באזרחים בכלל ובילדים בפרט הנפגעים מהרעלה זו. אופן הטיפול בהרעלה מסוג זה מאתגר את הצוות הרפואי, במיוחד כשמדובר בילדים, בגלל החוסר בנסיון קודם בהחייאת ילדים הלוקים בפגיעה משולבת, קרי פגיעה רב-מערכתית והרעלה מגז-עצבים.

        בסקירה זו מודגשים ההיבטים הייחודיים בהחייאת ילדים הלוקים בהרעלת גז עצבים ובפגיעה רב-מערכתית, והיא מתבססת על נתונים מנפגעים שנחשפו לחומרים אורגניים-זרחניים.

        יעקב גניזי, דן מירון, ראול קולודנר, דימיטרי לומלסקי, סרגיי ביקוב ויוסף הורוביץ

        יעקב גניזי, דן מירון, ראול קולודנר, דימיטרי לומלסקי, סרגיי ביקוב ויוסף הורוביץ

         

        מובאת בזה פרשת ילדה בת שנתיים וחצי שהתקבלה עקב צליעה על רגל ימין וחום שהופיע יומיים לאחר פגיעה ברגל זו. בסריקת עצמות הודגמו קליטה מוגברת במיפרק הצולב-כסל מימין, ובטומוגרפיה מחשבית של האגן הודגמה דלקת בעצמות מיפרק הצולב-כסל מימין. בתרבית-דם צמח החיידק Salmonella virchow. החולה טופלה באנטיביוטיקה במתן לתוך-הווריד במשך חמישה שבועות והחלימה. זיהום מיפרק הצולב-כסל מסלמונלה הוא נדיר; בארבעים השנים האחרונות דווח בספרות הרפואית הלועזית על 7 פרשות חולים בלבד שלקו בזיהום זה – כולם מעל גיל 13 שנה.

        בנוסף לפרשת החולה, מובאת במאמר זה סקירת הספרות הרפואית בנושא, שנדונים בה האיבחון, הפתופיסיולוגיה, הטיפול והפרוגנוזה של ילדים הלוקים בזיהום נדיר זה.

        יוני 2002
        דן נמט, גיורא גוטסמן, אבישלום פומרנץ, ולנטינה שנקר, דבר אופיר, ברוך וולך ויוסף עוזיאל

        דן נמט, גיורא גוטסמן, אבישלום פומרנץ, ולנטינה שנקר, דבר אופיר, ברוך וולך ויוסף עוזיאל

         

        התהליך הדלקתי בצווארת (torticollis) מערב את שרירי הצוואר, הצבים ומעטפת מיפרקי החוליות, ומוביל להטיית הראש ולכאב בהנעת הצוואר. מרבית המקרים של צווארת חדה שאינה מפגיעה הם טבים, ואינם מחייבים התערבות רפואית, למעט טיפול מסייע נגד תסמיני המחלה. אולם בחלק מהילדים מהווה הצווארת הנרכשת סימן ראשוני למחלה קשה, המצריך בירור מעמיק ולעתים אף אישפוז.

        המטרה במאמר זה היא לדווח על המאפיינים האפידמיולוגיים והקליניים של מחלת הצווארת, ועל הסיבות לצווארת נרכשת שאינה מפגיעה (non-traumatic) בקרב ילדים המאושפזים בבית-החולים מאיר.

        למטרה זו נסרקו תיקיהם הרפואיים של 45 ילדים ובני-נוער, אשר אושפזו במהלך 10 שנים עקב צווארת נרכשת חדה שלא מפגיעה בבית-החולים מאיר.

        במהלך 10 השנים שנסקרו אושפזו 45 ילדים (23 בנות ו-22 בנים) עקב צווארת נרכשת חדה שלא מפגיעה. הגיל הממוצע של החולים היה 6 שנים. כל החולים דיווחו על כאב עז בצוואר כתלונה עיקרית. תהליך זיהומי היה הגורם השכיח ביותר לאישפוז. שבעים-ושלושה אחוזים מהילדים אושפזו בעונת הסתיו-חורף. עשרים-ושישה ילדים עברו בדיקות דימות, וב-10 מהם (38%) הודגם מצב חולני שכלל מידה של תת-פריקה בחוליות הצוואר העליונות ובאזור המירווח הקדם-חולייתי.

        הטיפול כלל משככי-כאב ואנטיביוטיקה בחולים עם חשד קליני לתהליך זיהומי חיידקי. חמישה-עשר ילדים טופלו במשיכת צוואר ושניים נזקקו לניתוח. משך האישפוז הממוצע היה 4.1 ימים, והיה קצר יותר במחלקת הילדים בהשוואה למלקות אף-אוזן-גרון ואורתופדיה.

        לסיכום, נדרשת הערכה קלינית ודימותית לזיהוי הגורמים להתהוות צווארת חדה נרכשת שלא מפגיעה. זיהומים מקומיים של דרכי-הנשימה העליונות היו הסיבה השכיחה לצווארת. טיפול מסייע שמרני מוביל לרוב להחלמה תוך פרק זמן קצר.

        ניר הוד, צבי ביסטריצר, ליליה מינדלין ותפחה הורן

        ניר הוד, צבי ביסטריצר, ליליה מינדלין ותפחה הורן

         

        שאת ממאירה של בלוטת-התריס נדירה יחסית בילדים, ובשל כך לא תמיד עולה החשד למחלה זו בעת בירור טיבו של גוש המופיע בצוואר. מאחר שקיים טיפול יעיל במחלה והפרוגנוזה טובה באיבחון מוקדם, נדרשת מודעות הרופאים לקיומה בילדים. האזור השכיח ביותר להתהוות גרורות רחוקות הוא בריאות, ובילדים חולים רבים ניתן להשיג תגובה טובה לטיפול עם נסיגה של הגרורות בריאות, תוך שמירה על איכות-חייהם והתבגרותם התקינה.

        במאמר זה מדווח על ילדה שאובחנה כלוקה בשאת פיטמתית של בלוטת-התריס בעקבות התהוות גושים משני צידי הצוואר. נסקרים במאמר זה אמצעי האיבחון והטיפול בשאת ממאירה של בלוטת-התריס עם גרורות בריאות, ונדונות ההשלכות המיוחדות של המחלה בילדים.

        פברואר 2002
        ריבה טאומן ויעקב סיון

        ריבה טאומן ויעקב סיון

         

        תיסמונת דום-נשימה חסימתי בשינה (תדנח"ב) היא מחלה שכיחה בילדים, ולעתים היא בעלת השלכות ארוכות-טווח. חסימת דרכי-הנשימה העליונות בזמן שינה, יכולה להיגרם מהיצרות גרמית של מעברי האוויר במצבים כמו ליקויים מלידה בעצמות הפנים (craniofacial anomalies) או תמט של קטעים גמישים בדרכי-הנשימה העליונות לוע-אף (nasopharynx) תת-לוע (hypopharynx). הגדלת הריקמה הלימפטית בחלל הלוע-אף נחשבת כגורם העיקרי, אך לא היחיד, להתהוות תדנח"ב בגיל הילדות. דרכי הנשימה העליונות הן צרות יחסית בילדים, אולם דרכי-הנשימה בילדים בריאים נשמרות פתוחות בעת שינה בעקבות העלאת המתח הנירומוטורי ודחף הנשימה המרכזי.

        במחקרים שנערכו בשנים האחרונות הודגם, שתדנח"ב בילדים היא תהליך דינאמי, שמשולבים בו גורמים מיבניים, נירומוטוריים ותורשתיים. בסקירה זו יובאו היבטים עדכניים בפתופיסיולוגיה של תדנח"ב בילדים ותינוקות.

        ינואר 2002
        רחלי דנקנר וויטה בראל ז"ל

        רחלי דנקנר וויטה בראל ז"ל

         

        בנוסף להשפעתה החיובית הרבה של פעילות גופנית על הבריאות, היא עלולה לגרום לפציעות ולנזק. בישראל הפכה עם השנים הפעילות הגופנית לחלק מפעילות שעות הפנאי, ועימה עולה הסיכון להיפגעות. קיימים משתנים ייחודיים בספורט המשפיעים על הסיכון להיפגע. מרבית פגיעות הספורט הן קלות ואינן מצריכות טיפול בבית-חולים. אולם לעתים עלולה פגיעת ספורט להיות קשה, עד כדי אישפוז בבית-חולים, נכות ללצמיתות ואף מוות. בישראל אין עדיין מערכת מידע כוללנית לגבי פגיעות ספורט, אך ניתן ללמוד על שיעור הפגיעות באוכלוסיות מוגדרות עליהן מבוצעים סקרים נקודתיים. מהנתונים של המערכת לרישום טראומה לאומית של משרד הבריאות ניתן ללמוד, כי בשנים 1995-1996 אושפזו בישראל בחמישה בתי-חולים (שלושה מרכזי-על ושני בתי-חולים בפריפריה) 4,023 ילדים בגילי 5-17 שנה עקב פגיעות טראומטיות. מתוכם, שלוש מאות חמישים ושישה (356) (8.8%) אושפזו עקב פגיעות שאירעו קרוב לוודאי בזמן פעילות ספורט ופעילות פנאי.

        נודעת חשיבות רבה לפיתוח וטיפוח גישות מנע, הן על-ידי העמקת הידע לגבי אופי הפגיעות והן על-ידי התחקות אחר מנגנוני התרחשותן. מן הצורך להקים מערכת לאומית לרישום פציעות ספורט, על-מנת שתספק מידע על האוכלוסייה שבסיכון ועל ממדי ההיפגעות. נתונים אלה יאפשרו נקיטת פעולות מנע יעילות.

        צביה זליגמן ואבי בלייך

        צביה זליגמן ואבי בלייך

         

        התעללות מינית בתקופת הילדות היא תופעה שכיחה אשר לה השלכות קשות בתקופת הבגרות, שעלולות לפגוע בתחומי בריאות ותיפקוד שונים. מחקרים בתחום הטראומה הנפשית הובילו לפיתוח דגמים (models) טיפוליים עבור מטופלים שהיו בילדותם קורבנות לפגיעה מינית, בעקבות ההכרה בצרכים המיוחדים של מטופלים אלה.

        במאמר הנוכחי אנו מציגים את פעילות היחידה לטיפול במבוגרים שנפגעו בילדותם מהתעללות מינית. יחידה זו פועלת יותר משלוש שנים במיסגרת השירות הפסיכיאטרי במרכז הרפואי סוראסקי. שלוש פרשות החולים המוצגות במאמר זה מהוות דוגמה לפעילות המערך הטיפולי הבין-תחומי ביחידה ולדגם התיאורטי המנחה פעילות יחידה זו.

        קיום יחידה טיפולית זו במרכז רפואי כללי, מאפשר גישה למיגוון רחב של נפגעים ומספק טיפול משולב, נפשי ורפואי, לבעיות השונות בהן לוקים הנפגעים. ההתמקדות בפסיכותרפיה היא על ייצוב נפשי, חיזוק הכוחות הנפשיים והסתגלות טובה יותר לטראומה ולהשלכותיה. ליווי המטופל והנחיה בין-תחומית של אנשי המקצוע על-ידי המטפל, מאפשרים טיפול רפואי נכון ונאות בבעיות רפואיות אופייניות, כמו בתחום הגינקולוגיה, בהפרעות אכילה ועוד.

        מאי 2001
        חיים בסן ואורי קרמר

        חיים בסן ואורי קרמר

         

        המכון להתפתחות הילד והיחידה לנירולוגית ילדים, החטיבה לילדים, בי"ח דנה, מרכז רפואי ת"א, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת ת"א

         

        הליגה הבינלאומי למניעת כיפיון מגדירה פירכוסי חום (פ"ח) כפירכוסים המתרחשים בילדים מעל גיל חודש, נלווים למחלת חום, אינם נובעים מזיהום במערכת העצבים המרכזית, בהעדר אנאמנזה של פירכוסים ללא חום ואשר אינם במיתאם עם ההגדרה של פירכוסים תסמיניים חדים אחרים. פ"ח מתרחשים ברוב החולים בשלב עליית החום, בד"כ אך לא תמיד ביממה הראשונה של מחלת החום, ובלי קשר למידת החום. שיעור הפ"ח בארה"ב ובמערב אירופה הוא 4%-2%, ביפן 10%-9% ובגואם 14%. תופעה זו היא הסיבה השכיחה ביותר לפירכוסים בילדות.

        ינואר 2001
        רפאל גורודישר, לורה הרצוג וערן הרצוג

        Prevention and Treatment of Procedural Pain in Pediatric Wards

         

        R. Gorodischer, L. Herzog, E. Herzog

         

        Depts. of Pediatrics A and Anesthesiology, Soroka University Medical Center; and Faculty of Health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, Beer Sheba

         

        Present knowledge and available pharmacological agents allow for adequate prevention and treatment of pain in children. We present guidelines we prepared for the prevention and treatment of procedural pain in children in our general pediatric ward. This followed extensive review of the literature, participation in scientific meetings, discussions with experts and consultation with interested clinicians. Successful implementation of the guidelines requires increased appreciation of the importance of pain prevention, participation of the nursing, as well as medical staff, and ability to evaluate pain in children of various ages.
         

        אוקטובר 1999
        מרק ויינברג, ברוך קלין ויצחק וינוגרד

        One-Stage Surgery for Hirschsprung's Disease in Children

         

        Mark Weinberg, Baruch Klin, Itzhak Vinograd

         

        Dept. of Pediatric Surgery, Assaf Harofeh Medical Center, Zerifin, and Sackler School of Medicine, Tel Aviv University

         

        Traditionally Hirschsprung's disease has been treated by 2-or 3-stage procedures. During the past 6 years a 1-stage Duhamel procedure without stoma has become our treatment of choice for Hirschsprung's disease in neonates and young infants. Over a 6-year period, 15 infants and children with colonic Hirschsprung's disease were treated with the 1-stage Duhamel retro-rectal pull-through procedure without a stoma, with the Lester-Martin modification. All patients had the usual short segment aganglionosis, but 1 had a long segment which included the splenic flexure.

        Early complications included wound infection in 1 and minor rectal bleeding in 3. Late complications included constipation in 1 and enterocolitis in 4. Long-term functional results were very good in all those operated except for 1 with rectal achalasia.

         

        We conclude that Hirschsprung's disease can be successfully treated with a 1-stage pull-through operation, the child usually benefitting from the shorter hospital stay and the avoidance of a colostomy.

        אפריל 1999
        גדעון פרת, רון בן אברהם, אושרת יטיב, אמיר ורדי וזוהר ברזילי

        Intrahospital Transport of Critically Ill Children

         

        Gideon Paret, Ron Ben Abraham, Oshrat Yativ, Amir Vardi, Zohar Barzilay

         

        Dept. of Pediatric Intensive Care and of Anesthesiology, Sheba Medical Center, Tel Hashomer and University of Tel Aviv

         

        Prospective evaluation of intrahospittransportation of 33 critically ill children to and from the pediatric intensive care unit was conducted over the course of a month. Factors contributing to risk of transport were assessed.

        There were 33 children (25 boys and 8 girls), 3 days to 15 years of age. Reasons for admission included: disease and trauma in 19, and status post operation in 11. The pretransport PRISM score was 4.84. 22 children (66.6%) were being mechanically ventilated and 10 (30.3%) were being treated with amines. Transport time ranged from 8-150 minutes. 15 of the transports (45.4%) were urgent and a special intensive care team escorted 22 (66.6%). Equipment mishaps and physiolog-ical deterioration occured in 12 (36.3%) and 11 (30.3%) of the cases, respectively. The use of amines, mechanical ventilation, longer transport time and high PRISM score were all associated with physiological deterioration on transport.

        א' מרגוליס, ו' חתואל, א' ויינברג, א' נוימן, צ' ישראל ומ' ר' וכסלר

        Plagiocephaly in Children: Etiology, Differential Diagnosis and Helmet Treatment

         

        A. Margulis, V. Hatuel, A. Weinberg, A. Neuman, Z. Israel, M.R. Wexler

         

        Depts. of Plastic Surgery, Occupational Therapy, and Neurosurgery, Hadassah University Hospital, Jerusalem

         

        Plagiocephaly in a head-and-neck irradiated rat model or rhomboid-shaped head, occurs in at least 1 in 300 live births. In most cases such asymmetry is not caused by synostosis of the unilateral coronal or lambdoid sutures, but is rather a deformity produced by intrauterine and/or postnatal deformational forces. Categorization and diagnosis of plagiocephaly as synostotic or deformational is reliably made by physical examination and computerized tomography. Its differential diagnosis is extremely important because prompt surgical correction is usually indicated for the synostotic type. In contrast, infants with deformational frontal or occipital plagiocephaly generally respond to helmet treatment.

        10 infants with significant deformational plagiocephaly were treated with individual plastic helmets during the past 2 years and 4 other infants with plagiocephaly are currently being treated. In each instance, cranial asymmetry dramatically improved as the brain grew and the head filled out the helmet. There were no significant complications. Awareness of deformational plagiocephaly allows more accurate diagnosis and appropriate treatment, avoiding unnecessary surgical intervention in patients with positional molding.

        דצמבר 1998
        יהודה לימוני ופסח שוורצמן

        Influence of Warning Labels on Medicines and Physicians' Orders on Patient Behavior

         

        Yehuda Limony, Pesah Shwarzman

         

        Child Health Center of Kupat Holim Klalit, Kiryat Gat and Dept. of Family Medicine, Ben-Gurion University of the Negev, Beer Sheba

         

        Compliance of 40 mothers with a warning label, "for external use," on a medicine package was checked in a survey in a primary care clinic for children. We also checked parents' attitudes to giving a medicine to their child when instructions given by the physician or by a friend contradicted the printed warning on the label. All mothers who were told that the medicine was recommended by their physicians accepted the recommendation without hesitation. Another group included 20 mothers who were told that the medicine was recommended by a friend. 9 of 20 mothers in this group refused to use the medicine. Talking with the nurse about the potential risk of medicine in general, some mothers, after second thought, refused to give the medicine to their child. At the end, 65% of recommendations made by a friend were rejected by mothers as compared to only 15% of the physicians' recommendations.

         

        35 of 40 mothers (87%) understood the meaning of the warning label, but only 13 (32%) had noticed it at all. We conclude that patients may accept their physicians' recommendation to use a medicine despite a contradictory warning label much more readily than when it was recommended by a friend. Therefore, any intervention program intended to promote a more cautious use of medicines should include not only the explanations of the various warning labels but should also promote a change in the patient's behavior to a more active search for warning labels.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303