• כרטיס רופא
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        יוני 2009
        ליאור פרל, יוסף מקורי ואדם מור

        ליאור פרל, יוסף מקורי, אדם מור

        המחלקה לרפואה פנימית ב', מרכז רפואי מאיר, כפר סבא, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב

        תִסמונת טאקו-טסובו (Tako-Tsubo) או תִסמונת הלב השבור, מתאפיינת באי ספיקת לב חדה המופיעה לאחר אירועים המלווים במתח נפשי עז. התִסמונת שכיחה פי עשרה בנשים לעומת גברים, כאשר ההסתמנות הקלינית כוללת כאבים בבית החזה וקוצר נשימה מִשני לאי ספיקת לב. התִסמונת מתאפיינת בשינויים מגוונים בתרשים האק"ג, וברוב החולים אנזימי שריר הלב אינם מוגברים ואספקת הדם הכלילית תקינה. הפגיעה האופיינית היא ירידה בתִפקוד חוד הלב ולא בבסיסו, ולכן הלב נראה כמו כד עם צוואר בקבוק צר. תִסמונת זו נגרמת ככל הנראה בשל רמות קטכולמינים מוגברות. הפרוגנוזה טובה ברוב החולים ושיעור ההישנות עומד על 3%-8%. לא קיימות עדויות על יתרון בטיפול סגולי. בעבודה זו מדווח על חולה שלקתה בתִסמונת הלב השבור ונסקרים העדכונים האחרונים הנוגעים לתִסמונת זו.

        יולי 2008
        בנימין רוטברג, גילה שן, גיל זלצמן

        בנימין רוטברג, גילה שן, גיל זלצמן

         

        המרכז לבריאות הנפש גהה, פתח-תקווה, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

         

        הפרעות חרדה של גיל הילדות וההתבגרות הן בעיות שכיחות, המלוות בפגיעה משמעותית בתיפקוד. רוב הילדים אינם מאובחנים ואינם זוכים לטיפול. מהלך המחלה הוא לעיתים קרובות ממושך ומעלה את הסיכון ללקות בתחלואה נוספת כמו דיכאון, צריכת חומרים ממכרים ואף אובדנות. גורמי-הסיכון להפרעות חרדה כוללים גורמים סביבתיים וגנטיים. הטיפולים שנמצאו יעילים במחקרים מבוקרים הם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי וטיפול בתרופות מעכבות קליטה מחדש של סרוטונין. דרוש מחקר נוסף בתחום האיבחון המוקדם של הפרעות אלה ברפואה הראשונית.

        פברואר 2006
        יוליאן יאנקו, ישראל שטראוס
        יוליאן יאנקו, ישראל שטראוס 

        המרכז לבריאות הנפש באר יעקב והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

         

        הקפאין נחשב לחומר הפסיכו-אקטיבי הנצרך ביותר בעולם. בדיווחים עדכניים מצוין, כי כ-80% מהמבוגרים בעולם המערבי צורכים משקאות ומאכלים עתירי קפאין. הקפאין חדר באופן משמעותי לתרבות המערבית, ועקב שכיחותו והשפעותיו המאגיות לכאורה, קפאין גם הוצע כגורם או כמגן מפני מחלות שונות. הקפאין ממריץ ומשפר את היכולת השכלית - השפעות חיוביות עבור החברה ההישגית והתחרותית של ימינו. אולם לקפאין גם השפעות שליליות, אם עקב צריכה קיצונית ואם עקב הפסקה פתאומית של צריכתו.

         

        במאמר הנוכחי נסקר המידע הידוע כיום על התיסמונת של הרעלת קפאין, על-מנת להגדיל את מודעות ציבור הרופאים לתופעה לא נדירה זו.

        אפריל 2005
        אמי נחמיה שופמן, ארתורו לרנר ואליעזר ויצטום

        אמי נחמיה שופמן1, ארתורו לרנר2, אליעזר ויצטום3,

         

        1המכון הירושלמי לטיפול בבעיות סמים ותחלואה כפולה, המרכז הירושלמי לבריאות הנפש כפר שאול, 2המח' לתחלואה כפולה, מרכז לבריאות הנפש לב השרון, פרדסיה, 3המרכז לבריאות הנפש באר-שבע, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון שבנגב 

        התפתחות מצב של דה-פרסונליזציה בזמן צריכת קנביס (Intoxication) היא תופעה שכיחה, אולם היא פחות מוכרת לאחר הפסקת הצריכה של סם זה והגמילה ממנו. 

         

        במאמר הנוכחי נסקרת הסיפרות המקצועית בנושא דה-פרסונליזציה לאחר גמילה מקנביס, ומדווח על שלוש פרשות חולים המדגימות את חומרת הבעיה. מתוארים היבטים קליניים נפשיים, ומדווח על הפגיעה באיכות-החיים ואופייה הממושך של הפרעה נפשית זו. כמו-כן, מדווח על הגישה הטיפולית לכל חולה.

        ספטמבר 2004
        פנחס דנון, מרינה ששון, בשמת שלגי, ללי טוסן, יפה ספיר ומשה קוטלר

        פנחס דנון(1), מרינה ששון(2), בשמת שלגי(2), ללי טוסן(2), יפה ספיר(2), משה קוטלר(3) 


        (1) מרכז קהילתי לבריאות הנפש ושיקום רחובות,  (2)בית-הספר המרכזי לעובדים סוציאליים בתל-אביב, (3)בית חולים נס-ציונה, באר-יעקב

         

        תופעת ההימורים מוכרת עוד מראשית ההיסטוריה ומשלבת משחק, ניחוש ותחרות, אשר ביחד מובילים לפעולה מרגשת. ההבחנה בין הימורים חברתיים להימורים פתולוגיים באה לידי ביטוי במטרת ההימור, בזמן המושקע בהימורים ובהשלכות שליליות הנובעות מפעולת ההימור.

        מחקר זה נועד לבדוק את הקשר שבין הימורים פתולוגיים לבין תסמיני דיכאון וחרדה. כמו-כן, מאפשר המחקר לספק תמונת-מצב אודות המאפיינים הדמוגרפיים של הנחקרים, לדווח על דפוסי בעיית ההימורים ולפרט את סוגי הטיפולים הניתנים להם.

        במחקר נכללו מהמרים הנמצאים בטיפול במיסגרת המרכזים לטיפול בנפגעי הימורים ובמירפאה לבריאות הנפש בתל-השומר. נכללו במחקר 47 נבדקים והשאלונים מולאו באופן אנונימי. הסתייענו בשלושה שאלונים: שאלון עצמי חברתי- דמוגרפי יחד עם שאלון להערכת בעיית ההימורים, שאלון לדירוג דיכאון על-שם Hamiltonושאלון לדירוג חרדה על-שם Hamilton.

        נמצא קשר סטטיסטי בין תדירות ההימורים לבין תסמיני חרדה, ובין ריבוי התמכרויות לבין תסמיני דיכאון וחרדה. לכן חשוב להתייחס להפרעות דיכאון, חרדה ונטיות אובדניות בקרב מהמרים. התוצאות הראשוניות מחיבות מחקר מעמיק באוכלוסייה זו.

        אפריל 2004
        דב זלוף, שמואל אבן-זהר ורנטו פוסמן

        דב זלוף1, שמואל אבן-זהר 2, רנטו פוסמן1,3


         

        1קופת חולים כללית, מחוז דן פתח-תקווה, 2אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן, 3המח' לרפואת המשפחה, מרכז רפואי רבין והחוג לרפואת המשפחה, אוניברסיטת תל-אביב

         

        המטרה במחקר הייתה לבדוק אם קיימים הבדלים ברמת החרדה, בתפיסת הסכנה, בהסתמכות על כוחות הבטחון, ובסימני מצוקה פסיכולוגית בעיתות מלחמה בין שתי קבוצות ניצולי שואה: יהודים מיוון ויהודים ממזרח - ומערב-אירופה - כל זאת בהתמודדותם הנפשית מול גלי הטרור כנגד האוכלוסייה האזרחית בישראל.

        יהודי יוון תוארו כשונים הן על-ידי הנאצים, הן על-ידי יהודים שאינם יוונים והן על-ידי היוונים עצמם. עוז רוחם, לכידותם, נטייתם למרוד ולהתנגד, וכוחם הגופני - היו שם דבר במחנות הריכוז. לכל התכונות הללו יש עדויות מדויקות בספרי ההיסטוריה העוסקים בשואת יהודי יוון.

        חמישים-ושמונה שנים לאחר השואה ולפני שייעלמו מעל דפי ההיסטוריה, נבדקו בכלים מדעיים חוסנם הנפשי של יהודי יוון ניצולי שואה מול גלי הטרור.

        לשם כך מולאו ארבעה שאלונים שחוברו על-ידי פרופסור סולומון מאוניברסיטת תל-אביב, ואשר נמצאו מהימנים.

        להלן המימצאים העיקריים: רמת החרדה הממוצעת של ניצולי שואה יוצאי יוון נמוכה באופן מובהק מזו של ניצולי השואה האחרים - ממוצע של 10.00 לעומת 16.48 (t=4.83, p>0.001) ממוצע תחושת המצוקה הפסיכולוגית בעיתות מלחמה בקרב יוצאי יוון היא 2.10 לעומת 2.65 בקרב ניצולי שואה האחרים (t=4.24, p<0.001); ממוצע מידת האמון בכוחות הביטחון בקרב יוצאי יוון הוא 3.67 לעומת 2.70 בקרב הניצולים האחרים (t=2,60, p<0,001); ממוצע תפיסת המצב כמסוכן בקרב יוצאי יוון הוא 2.75 לעומת 3.39 בקרב ניצולים אחרים (t=4.354, p<0,001); המוכנות להגירה מהארץ היא 1.02 בקרב יוצאי יוון לעומת 2.09 בקרב הניצולים האחרים (t=4.06, p<0.001).

        תוצאות המחקר מאששות את ההשערה, שאכן יוצאי יוון מגלים חוסן נפשי ניכר ומובהק סטטיסטית בהשוואה מול ניצולי שואה שאינם יוצאי יוון.

        ההבדלים בין יוצאי יוון לבין ניצולי שואה אחרים גדלו אף יותר כאשר נבדקו תת-קבוצות של אסירי מחנות הריכוז בלבד מכלל הניצולים.

        לסיכום, ניצולי השואה אינם קבוצה אחידה המגיבה באופן אחיד לאירועים טראומטיים. לכן אין לראותם כמיקשה אחת, מאחר שהם נושאים עימם מיטען חברתי שונה וערכים אוניברסליים שאותם ספגו בארץ מוצאם.

        אוקטובר 2002
        נורית שדמי, מיקי בלוך ודורון חרמוני

        נורית שדמי (1), מיקי בלוך (2), דורון חרמוני (3),

         

        (1) הפקולטה לרפואה, (2) החוג לפסיכיאטריה, (3) החוג לרפואת המשפחה, הטכניון, חיפה

         

        המטרה במאמר זה היא לסקור את הספרות הרפואית בנושא תוצאות פסיכולוגיות ארוכות וקצרות טווח של הפלות יזומות וטבעיות. מסקירה זו ניתן ללמוד, כי למרות ריבוי המחקרים עדיין נמשכת המחלוקת סביב הנושא. התגובות העיקריות לאחר הפלה הן אבל, דיכאון וחרדה. תחלואה פסיכיאטרית שכיחה יותר לאחר הפלה טבעית מאשר לאחר הפלה יזומה, גורמי-סיכון לתחלואה זו ניתן לזהות בקבוצות הבאות: אנאמנזה של מחלות נפש, גישה תרבותית-חברתית שלילית להפלה, היעדר מערכת תמיכה, היסטוריה של הפלה קודמת בהוריה רפואית, היות ההפלה הנוכחית על רקע רפואי או גנטי, וגן נשים בודדות או ללא ילדים. מרבית מהעבדות שנסקרו והעוסקות בטווח הקצר (של עד שנתיים מזמן ההפלה) מעלות את הצורך במחקר ארוך-טווח אחד, מאחר שבוצע ופורסם מחקר ארוך-טווח אחד בלבד בנושא, שבו נבדק הנושא לאחר כ-8 שנים. מומלץ שכל הגורמים הרפואיים-תמיכתיים הקשורים לאישה העוברת חוויה טראומתית זו יהיו מודעים לסיבוכים הנפשיים האפשריים, יתרמו את חלקם באיתור נשים המגיבות להפלה בתגובה דיכאונית או נפשית אחרת ויפנו אותן לייעוץ, טיפול ותמיכה.

        דצמבר 1998
        אשר שיבר, חיים ראובני, אשר אלחיאני ויצחק (צחי) בן-ציון

        Comparison between Every-Day and Every-3-Days Fluoxetine in Young, Moderately Depressed Out-Patients

         

        A. Shiber, H. Reuveni, A. Elhayany, I.Z. Ben-Zion

         

        Psychiatric Dept., Psychiatric Division, Soroka Medical Center and Ben-Gurion University of the Negev, Beer Sheba; and Medical Division for Drug Utilization, Kupat Holim Klalit (Sick Fund)

         

        Fluoxetine is now a well-known and often-used specific serotonin reuptake inhibitor (SSRI) and antidepressant. It has a very long active half- life, from 2-16 days. Our hypothesis was that sufficient therapeutic effectiveness would be achieved by prescribing the drug less frequently than once a day.

         

        To establish whether there is a difference between fluoxetine given daily or every 3 days, we assigned 25 outpatients with mild to moderate, acute major depressions (DSM-IV) to receive fluoxetine (20 mg), either each day or every 3 days. The study was open-labelled, using for assessment the HAM-D, GHQ-28 side-effect checklist and clinical judgment questionnaires. Follow-up lasted 6 months.

         

        Results indicated no differences in the clinical outcomes, except for slightly fewer side-effects in the study group. Although the open label design limits drawing definitive conclusions, our preliminary results provide more information, and support our hypothesis that low-dosage fluoxetine is beneficial. However, more comprehensive, double-blind studies are necessary to confirm our preliminary results.

        אפריל 1998
        גלית בן אמיתי, יורם נבו, דבורה ליברמן, רוברטו מסטר ושאול הראל

        Cyclic Vomiting Syndrome in Children

         

        G. Ben-Amitay, Y. Nevo, D. Lieberman, R. Mester, S. Harel

         

        Ness Ziona Mental Health Center, Institute for Child Development and Pediatric Neurology Unit, Tel Aviv-Sourasky Medical Center, and Tel Aviv University Medical School

         

        Cyclic vomiting syndrome in children is a manifestation of various etiologies, including gastroenterological and renal disorders, central and autonomic nervous system abnormalities, as well as metabolic and endocrine dysfunction. Frequently no organic cause is found. Personality profiles of children with cyclic vomiting reveal perfectionism, competitiveness, and aggressive behavior. Vomiting attacks have been induced by anxiety and excitement in patients with cyclic vomiting. We describe an 8-year-old girl with cyclic vomiting, frequently associated with occipital headaches, photophobia or dizziness. Psychiatric evaluation indicated a generalized anxiety disorder.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303