• כרטיס רופא
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        יוני 2022
        עידו אשבל, נדב אגם, יואל שוקרון, צבי פרי, יצחק אביטל, אורי נץ, עמ' 383-389
        סרטן הלבלב הוא סוג הסרטן ה-11 בשכיחותו, אך עם שיעור תמותה גבוה מ-90% בתוך חמש שנים. הוא ממוקם כסיבה הרביעית למוות ממחלות ממאירות. סרטן הלבלב מאובחן לרוב בשלב מאוחר, כאשר מרבית המקרים כבר אינם מתאימים לניתוח כריתה שהוא הטיפול המרפא היחיד כיום. גם אלו שעוברים ניתוח סובלים  משיעור גבוה של הישנות המחלה (30% חזרה בתוך כשנה). לנוכח זאת, לטיפול הפליאטיבי חלק חשוב בהתמודדות עם מחלתם של מטופלים אלו. מטרת הטיפול הפליאטיבי היא שיפור איכות החיים והקלה על סבלם של המטופלים. 

        מטרת המאמר הנוכחי היא לסקור את מגוון הטיפולים הכירורגיים והפולשניים הפליאטיביים לחולי סרטן הלבלב. טיפול פליאטיבי פולשני בסרטן הלבלב מיועד בעיקר להסתמנות קלינית הנובעת מדחיקה של ו/או מחדירה למבנים סמוכים של השאת הראשונית: חסימת מוצא הקיבה, צהבת חסימתית וכאב בטן. במאמר מוצגים יתרונות וחסרונות הטיפולים המוצעים כיום, לצד פיתוחים ביו-רפואיים אשר נמצאים בחזית המחקר הקליני.

        בחסימת מוצא הקיבה ובצהבת חסימתית ניתן כיום לטפל אנדוסקופית על ידי הכנסת תומכנים, עם שיעורי הצלחה גבוהים, שיעור סיבוכים נמוך יחסית, אשפוז קצר, ושמירת איכות חיי המטופל. יחד עם זאת, לטיפולים הללו שיעור גבוה יחסית של כישלון מאוחר, ולכן יש מקום לשקול מעקפים ניתוחיים במטופלים הצפויים לחיות תקופה ממושכת, או בחולים שבהם הכנסת התומכן נכשלת או אינה אפשרית. בטיפול בכאב בטן שמקורו בסרטן הלבלב, נמצא כי תמס של מקלעת השמש ("מקלעת הצליאק") היא השיטה המועדפת כקו ראשון לחולים אלו. 

        סרטן הלבלב הוא מחלה מורכבת וקטלנית הפוגעת משמעותית באיכות חיי המטופל ובמקרים רבים אף מובילה למותו, ועל כן חשוב להביא בחשבון את מאפייניו האישיים ומצב מחלתו, תוך היכרות עם האפשרויות השונות העומדות בפנינו, בבחירת הטיפול הפליאטיבי.
        ספטמבר 2013
        אולג גורליק, מריים שטינשניידר, נתן כהן ודורית אלמוזנינו-סרפיאן

        אולג גורליק, מריים שטינשניידר, נתן כהן, דורית אלמוזנינו-סרפיאן

         

        מחלקה פנימית ו', מרכז רפואי אסף הרופא, מסונפים לפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב, צריפין

         

        הסימן על שם קורוואזיה (Courvoisier) תואר על ידי המנתח השוויצרי לודוויג קורוואזיה בשנת 1890. הסימן מתאפיין בנוכחות כיס מרה הניתן למישוש שאינו רגיש ומלווה בצהבת. המנגנון הפתופיזיולוגי של סימן על שם קורוואזיה הוא חסימת צינור המרה המשותף, הנגרמת כתוצאה משאתות ממאירות, אבנים או גורמים אטיולוגיים אחרים. מדווח במאמרנו על גבר בן 81 שנים עם שאת ממאירה בראש הלבלב וחסימה של צינור המרה המשותף שגרמה להגדלת כיס המרה, ואפשרות לראותו ולא רק למששו. במאמר זה אנו דנים בהיבטיה השונים של גרסה נדירה זו של הסימן על שם קורוואזיה.

         

        דצמבר 2012
        מטיאס קרליבך

        מטיאס קרליבך

        מכון גסטרו, המרכז הרפואי בני ציון, חיפה

        תסמינים בדרכי המרה מהווים ביטוי קליני לא שגרתי של יתר לחץ דם שערי (פורטלי) – בעיקר בחולים עם פקקת וריד השער. מדווח במאמר זה על פרשת חולה שפיתח פקקת חדה וכרונית של וריד השער, אשר התבטאה כצהבת שמחסימה. בנוסף, נדונים במאמר אמצעי האבחון והטיפול.
         
         

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303