תוצאת חיפוש

מאמר זה נכתב על רקע מלחמת חרבות ברזל, אשר במרכזה עומד מאמץ ביצועי ומדעי-מחקרי יוצא דופן בקנה מידה בין-לאומי של המרכז הגנומי לזיהוי חללים במחנה שורה, אתגר הכולל התמודדות עם כמות חללים גדולה בטווחי זמן קצרים, לצד אתגרי זיהוי מורכבים ביותר. במהלך המלחמה מתמודדים מומחי מרכז המחקר והזיהוי הגנומי הצה״לי עם שלל סיטואציות מורכבות, רשמו פריצות דרך בהליכי הזיהוי, כאשר גם צבאות זרים ביקשו ללמוד את המסקנות והתובנות הללו.

הקשר בין רפואה לזיהוי והתאמה ברמה המולקולרית והגנומית מתמקד בתחומים של השתלות, זיהוי מחלות גנטיות, הפריות ורפואה מותאמת אישית. אולם זיהוי גנומי ברמה הגנטית הוא כלי רב עוצמה בתחומים נוספים כמו בבדיקות הורות, דיני ירושה, גנאולוגיה, הגירה, זיהוי פלילי, וגם בתחום זיהוי שלאחר מוות. שלב זיהוי בני אדם שלאחר המוות (Post-mortem) בכל קנה מידה –כולל במסגרת אירועי קיצון כמו מלחמות ואירועי רבי-נפגעים – הוא חלק ממערך חקירה, המוגן באמנות כדי למנוע ייסורי צער ואי ידיעה, ולהוביל לסגירת מעגל בנוגע לגורל הקורבנות.

בשבועות האחרונים, הצוות הרפואי של החטיבה הפסיכיאטרית של בית חולים ברזילי התנסה באופן אישי, משפחתי, חברתי ומקצועי בכל מוראות מלחמת "חרבות ברזל".

למרות שהצוות הרפואי התנסה באירועים ביטחוניים רבים קודמים בעבר, דומה שעוצמת הפגיעה ומספר הנפגעים הרב במלחמה זו שונה מכל מה שהתנסינו בו בעבר. הטיפול בנפגעים בעת שהגבולות בין העורף לחזית אינם קיימים כלל, מציב אתגר לא פשוט, שההתמודדות אתו והצורך בתמיכה בעקבותיו אינם פוסחים על הצוות הרפואי לרגע. מאמר זה מבטא את הרשמים, ההתנסויות, האתגרים והחוסן של הצוות הרפואי של המחלקה לפסיכיאטריה בבית החולים ברזילי.

יצחק אשכנזי^2,1

¹אוניברסיטת בן גוריון בנגב, ²אוניברסיטת הרווארד, ארה"ב

הנטייה לחשוב שהסיכוי לרעידת האדמה בישראל הוא כמרחקה מסין – מוטעית לחלוטין. כפי שהתנסינו לאחרונה בהפתעה הצפויה בחזית הצפון, התעלמות מאיום צפוי מחזקת את האיום ומעניקה לו את ממד ההפתעה. האיום הצפוי נותר איום, אך ההתעלמות מעצימה אותו לכדי הפתעה. כך, שברגע שהאיום מתממש והאסון מתחולל במלוא עוצמתו, אנו מוכים בתדהמה, מופתעים, קורסים, ועוסקים בעיקר בחיפוש תירוצים ואשמים, במקום להגיב כראוי לאירוע ולתוצאותיו. 

ביום שני, ה-12 במאי 2008, בשעה 14:28, פקד רעש אדמה בעוצמה של 7.9 דרגות בסולם ריכטר את מחוז סצ'ואן שבסין. הרעש ואסונות המשנה שליוו אותו גרמו לכ-70,000 הרוגים, כ-20,000 נעדרים, למעלה מ-200,000 פצועים בגוף, וכעשרה מיליון מחוסרי בית. במאמר אתמקד בסקירת המענה בעשרת הימים הראשונים לאסון, ואציג את עיקרי הבעיות והדילמות שליוו את שלטונות סין, לרבות פעולות חילוץ והצלה הססניות, עוצמתו וחולשתו של צבא במענה לאסונות טבע, התייצבות לקויה של צוותי החירום והרפואה, התמוטטות בתי-חולים, קריסה של מערכת הרפואה, התמודדות מעשית וערכית עם אירוע רב גופות, עוצמתו של התושב בהצלת חיים, הקושי בפינוי אוכלוסייה ובהתמודדות עם סרבני פינוי, הירידה המהירה של המנהיגים לעם, הדחייה הכה שכיחה של עזרה בין לאומית וחרושת השמועות.

מסוכמים במאמר תיאור עוצמתה של ההפתעה הצפויה והמלצות למנהיגות המובילה.