• כרטיס רופא
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        ינואר 2003
        איברהים מרעי, יאיר לוי

        איברהים מרעי, יאיר לוי

         

        המח' לרפואה פנימית ב', מרכז רפואי שיבא, תל-השומר והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

         

        שיהוק הוא התכווצות פתאומית של שרירי הנשימה, שלאחריה באה סגירה פתאומית של בית-הקול (glottis) – וזו גורמת ליצירת הקול האופייני. שיהוק הוא תסמין ללא תיפקוד פיסיולוגי ברור. לרוב הוא תסמין טב (benogh) שחולף ללא צורך בטיפול. שיהוקים ממושכים ובלתי-נשלטים יכולים להעיד על בעיה אורגנית, ומחייבים בירור מקיף שמתבסס על אנאנמנזה, בדיקה גופנית, בדיקות עזר ובדיקות דימות. הטיפול מכוון לבעיה האורגנית במידה וזו קיימת. הטיפול השיהוקים כרוניים ואידיופאתיים הוא אמפירי, והמישלב של Omeprazole, Cisapride ו-Baclofen הוא היעיל ביותר.

        במאמר זה מדווח על פרשות חולים עם שיהוקים מתמשכים משנית להרעלת דיגוקסין, איסכמיה בדופן התחתון של שריר-הלב, מחלה עיכולית (deptic disease) ומחלת רפלוקס של הוושט. חולים אלו מייצגים מיגוון נרחב של מחלות העשויות לגרום לתופעת השיהוקים.

        אוקטובר 2002
        עדי פרימוב-פבר, יונה קרוננברג, יואב פ' תלמי,

        עדי פרימוב-פבר, יונה קרוננברג, יואב פ' תלמי,

         

        המח' לאא"ג, ניתוחי ראש וצוואר, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר

         

        תיסמונת הציפורן הצהובה (yellow nail syndrome) (תצ"צ)(1) מתאפיינת בהאטה בצמית הציפורן ובשינוי ציבעה לצהוב, בבצקת לימפטית של הקרסוליים ובתפליט קרום הריאה. לתיסמונת מתלוות גם מחלות דרכי-הנשימה העליונות, ביניהן דלקת גתות-האף (דג"א)(2) ונזלת כרונית. במרבית החולים מופיעים התסמינים השונים לפני התפרצות מחלות האף.

        במאמר זה מדווח על שלוש פרשות חולים שבהם קדמה הופעת התסמינים הקשורים לדרכי-הנשימה העליונות לאלו המאפיינים את תצ"צ.

        נובמבר 2001
        יוסף דרור, פליציה שטרן, יצהל נ. ברנר, נתן א. קאופמן, אליוט בארי, יורם מערבי, חוה אלטמן, אביטל כהן, אלכס לבנטל, דורית ניצן קלוסקי

        יוסף דרור (1), פליציה שטרן (1), יצהל נ. ברנר (2), נתן א. קאופמן (3), אליוט בארי (3), יורם מערבי (4), חוה אלטמן (5), אביטל כהן (6), אלכס לבנטל (6), דורית ניצן קלוסקי (5)

         

        (1) המכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה, הפקולטה לחקלאות – רחובות, האוניברסיטה העברית, (2) המח' לגריאטריה, בית-החולים מאיר, כפר-סבא, (3) המח' למטבוליזם ותזונת האדם, בית-הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית והדסה, ירושלים, (4) המערך לשיקום וגריאטריה, בית-החולים האוניברסיטאי של "הדסה", הר-הצופים, ירושלים, (5) שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, ירושלים, (6) לשכת הבריאות המחוזית, תל-אביב, משרד הבריאות

         

        באוכלוסייה בישראל, כמו בשאר החברות המפותחות, המחסור הקליני ברכיבי קורט (micronutrients), כלומר, ויטמינים ויסודות קורט (microelements), אינו שכיח. עם זאת, תת-אוכלוסיות מסוימות מצויות בסיכון לחסרים קליניים ותת-קליניים. קשישים מצויים בסיכון גבוה מצעירים למחסורים שונים, בעיקר בתקופות עקה או טיפול בבעיות בריאותיות. צריכה ירודה של מזון עלולה להיות תוצאה של ירידה בתיפקודי האיברים השונים ושל בעיות חברתיות ונפשיות, העלולות להשפיע על התיאבון והספיגה או על היכולת לרכוש, להכין ולצרוך מספיק מזון. בעיות אלה כוללות, בין השאר, הפרעות בבריאות השיניים ובלעיסה, הכנסה בלתי-מספקת (על-מנת לרכוש מזונות מתאימים) ונטילת תרופות. עם הגיל, בשל ירידה במסת הגוף הכחוש, חלה ירידה בצריכת האנרגיה וכתוצאה ירידה בצריכת רכיבי תזונה (רכיבי תזונה עיקריים ורכיבי קורט). עקב שינויים במערכת העיכול (ירידה בהפרשה של חומצת מלח, בשטח הספיגה, בתנועתיות הקיבה והמעיים ובאספקת הדם), חלה ירידה בספיגה. צריכת התרופות בקרב קשישים היא גבוהה, וחלק מתרופות אלה נוגד את פעולתם של כמה מהויטמינים. קיימים פירסומים וקובצי נתונים המעידים על צריכה לא מספקת של רכיבי הקורט במזונם של קשישים. אולם המידע המצוי מועט ביחס לחשיבות הנושא.

        יוני 2000
        נתן רוז'נסקי ואברהם בן-שושן. עמ' 1055-1060

        נתן רוז'נסקי, אברהם בן-שושן

        מח' לרפואת נשים ויולדות, ביה"ח הדסה, עיןכרם, הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, ירושלים

         

        ח' טבנקין, ד' שטיינמץ, פ' חמאייסי וע' תמיר. עמ' 1050-1054

        ח' טבנקין1, ד' שטיינמץ2, פ' חמאייסי1, ע' תמיר2

        1המח' לרפואת המשפחה, מרכז רפואי העמק ומחוז הצפון, קופ"ח כללית, שלוחת הצפון של המכון להתמחות החטיבה לבריאות הקהילה, הפקולטה למדעי הבריאות בנגב. 2המח' לאפידמיולוגיה ולבריאות בקהילה, ביה"ח כרמל, הפקולטה לרפואה, הטכניון – חיפה.

        בן-עמי סלע. עמ' 1046-1050

        בן-עמי סלע

        המכון לכימיה פתולוגית, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר; החוג לביוכימיה קלינית, הפאקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

        אורה שובמן, בוריס גילבורד, פנינה לנגביץ' ויהודה שינפלד. עמ' 1043-1046

        אורה שובמן, בוריס גילבורד, פנינה לנגביץ', יהודה שינפלד

        המח' לרפואה פנימית ב' והיחידה לחקר מחלות אוטואימוניות, המרכז הרפואי שיבא תל השומר והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

        מילות מפתח:

        נוגדני RA33, RA33, מחלות אוטואימוניות, אורה שובמן, בוריס גילבורד, פנינה לנגביץ', יהודה שינפלד, שובמן, גילבורד, לנגביץ', שינפלד

        רונית חיימוב-קוכמן, ראובן ברומיקר ואריאל מילויצקי. עמ' 1040-1043

        רונית חיימוב-קוכמן1, ראובן ברומיקר2, אריאל מילויצקי1

        1מחלקת נשים ויולדות 2והמחלקה לטיפול נמרץ בילוד, בי"ח הדסה הר הצופים, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית, ירושלים

        מאי 2000
        אלון הריס, חנא ג' גרזוזי, מירה הריס יצחק, ניר שהם ודניאל ר' הולנד.

        Color Doppler Imaging of Central Retinal Artery in Retinopathy of Prematurity

         

        Alon Harris, Hanna J. Garzozi, Mira Harris-Izhak, Nir Shoham, Daniel R. Holland

         

        Depts. of Ophthalmology, Indiana University School of Medicine, Indianapolis and of HaEmek Medical Center, Afula; and Eye Health Northwest, Portland, Oregon

         

        Color Doppler imaging (CDI) is a noninvasive technique, combining 2-dimensional brightness-modulated (B-mode) ultrasound evaluation of eye and orbital structures, with simultaneous color-coded Doppler imaging of orbital blood flow. It has been used to characterize various ophthalmic disorders in adults. Currently there is no data describing orbital blood flow parameters in either normal children or in those with ophthalmic disease, such as the retinopathy of prematurity (ROP).

        We evaluated blood flow in the central retinal artery of preterm infants undergoing examination for ROP. We also investigated whether useful readings could be obtained on a consistent basis, and the reproducibility of differences in central retinal artery blood flow between subjects with and without ROP (including the influence of "plus" disease).


        We obtained hemodynamic readings in 43 of 46 eyes of preterm infants. 13 eyes had no signs of ROP; 18 had ROP (at least stage 1) without "plus" disease, and 12 had ROP with "plus" disease. There were no statistically significant differences in systolic blood flow velocity within the 3 groups. However the average velocity was slower in the "plus" disease group, correlating with the clinical finding of dilated and tortuous blood vessels which characterize the posterior retina of ROP eyes with "plus" disease.

        פברואר 2000
        שבתאי ורסנו, גיורא חביון ומילה גרנקין

        Smoking by an Israeli Hospital Staff, its Attitude to Smoking in Hospitals and to “Smoke-Free” Hospitals

         

        Shabtai Varsano, Giora Hevion, Mila Garenkin

         

        Depts. of Pulmonary Medicine, Asthma Care-Education Unit, Hospital Management Office, and Epidemiology and Medical Data Unit; Meir General Hospital, Sapir Medical Center, Kfar Saba and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

         

        Smoking within hospitals is common in general hospitals in Israel. It has a strong negative educational impact, has a negative image and curing its ill effects help keep our hospitals busy. An anonymous questionnaire was answered by 128 members of our hospital staff (28%). Their distribution, according to occupation and sex was representative of the rest of our hospital staff.

        19% of our workers are smokers, a much lower proportion than in our general adult population. The proportion was highest among maintenance (40%) and sanitary-help staff (36%). 23% of nurses and 15% of physicians were smokers. This situation is better than that among Italian or Japanese medical staff, but much worse than among North American medical staff.

        75% of our workers who smoke declared that they smoke outside the room in which they work. 66% and 72% of the staff believe that hospital workers and visitors, respectively, should smoke outside hospital buildings. Only 19% of all workers do not believe that a "smoke-free hospital" is attainable. 34% believe that a "smoke-free hospital" is achievable, and 47% said that it is perhaps achievable. 86% of all the workers, and 41% of the smokers, expect the hospital director to implement an effective policy of enforcing the law limiting smoking within hospitals (and other public buildings) in Israel. 60% are willing to contribute actively to this effort.

        We believe these results strongly suggest that the time is ripe for implementation of the "smoke-free hospital" in Israel. This requires a strong and effective central policy, like that in the USA. We suggest measures that the Israel Ministry of Health take measures to successfully implement this policy.

        אוגוסט 1999
        אברהם דומב. עמ' 127-131

        אברהם דומב

        המח' לכימיה תרופתית, ביה"ס לרוקחות, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית, ירושלים

         

         

         

         

         

        ד. זלצר, י. שפירא וש. ברלינר. עמ' 124-126

        ד. זלצר, י. שפירא, ש. ברלינר

        מח' לרפואה פנימית ד' והיחידה לטיפול בנוגדי קרישה, מרכז רפואי סוראסקי תל-אביב והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל- אביב

        מיכאל אהרנפלד, פנינה לנגביץ ויהודה שינפלד. עמ' 120-124

        מיכאל אהרנפלד1, פנינה לנגביץ2, יהודה שינפלד3

        מחלקות לרפואה פנימית ג1, ו2 ו- ב3 והיחידה למחלות מיפרקים, המרכז הרפואי שיבא, תל-השומר

        מאמר המערכת. עמ' 115
        מאמר המערכת

         
        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303