• כרטיס רופא
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        דצמבר 2004
        יהודה שינפלד

        יהודה שינפלד

         

        פרופ' יעקב רותם (דויטש) נולד בעיר טורקה בפולין (גליציה) בשנת 1912. הוא סיים את לימודיו התיכוניים בגימנסיה העברית בלבוב ולמד רפואה בצ'כוסלובקיה. הוא עלה ארצה בשנת 1938 ונשא לאישה את פרידה מבית רוטנשטרייך...

        נובמבר 2004
        עידו בן- עמי, ראובית הלפרין, אריה הרמן ודוד שניידר

        עידו בן- עמי, ראובית הלפרין, אריה הרמן, דוד שניידר

         

        חטיבת נשים ויולדות, מרכז רפואי אסף הרופא, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

         

        סרטן החצוצרות הוא מהנדירים מבין השאתות הממאירות בדרכי הרבייה של האישה. שאת זו מאובחנת לעיתים קרובות באקראי ובשלבים מתקדמים של המחלה. בשנים האחרונות חלה עלייה בשכיחות האיבחון של סרטן החצוצרות בשלבים המוקדמים של המחלה. איבחון מוקדם כזה מאתגר את מערכת הדירוג הקיימת של FIGO ואת ההמלצות הטיפוליות הנגזרות ממנה, באשר זו אינה מפורטת די הצורך לגבי המחלה בשלביה המוקדמים.

        במאמר הנוכחי מובאת פרשת חולה, בת 42 שנה, שהתקבלה למחלקתנו לצורך כריתת טפולות עקב מימצאים דו-צדדיים של כיסות (Cysts) בשחלות. בבדיקה זו אובחן באקראי סרטן חצוצרות בשלב התחלתי, שחדר לשיכבת הלמינה פרופריה מבלי לחדור לשיכבת השריר.
        בהיעדר מידע מספק על יעילות הכימותרפיה בשלב מוקדם זה של המחלה, הומלץ על המשך מעקב אחר CA-125 בלבד.

        פברואר 2004
        א' פז, י' פוטסמן,

        א' פז, י' פוטסמן,


        היח' למחלות זיהומיות, המרכז הרפואי בני-ציון, חיפה, והפקולטה לרפואה רפפורט, הטכניון, חיפה


        רקע: נשיכות בעלי חיים, בעיקר של כלבים או של חתולים אינן אירוע נדיר, וקיים סיכון גבוה להתפתות זיהום באזור הפגיעה. החיידק הנפוץ ביותר בזיהום זה הוא Pasteurella multosida פסטורלה מולטוסידה להלן פ"מ.

        מטרות: איפיון קליני של 10 חולים שאושפזו במרכז הרפואי בני-ציון ואשר אותרה אצלם פ"מ שמקורותיה שונים.

        שיטות: סריקת מחשב המעבדה המיקרוביולוגית לבידוד פ"מ ביחס לתקופה שבין ינואר 1994 ויוני  2003, וכן בדיקה פרטנית של תיקי החולים.

        תוצאות: בעשור האחרון אושפזו במרכז הרפואי "בני ציון" עקב נשיכה, 108 חולים (שיעור מיקרי האישפוז: 3.4/10,000), וב-10 מהם בודדה פ"מ. ב-5 מהחולים תועדה פגיעה מחתול, ב-3 – נשיכת כלב, ולגבי 2 לא היה מידע מדויק ביחס למקור הפגיעה. הגיל הממוצע בקבוצה היה 50.8 שנים (SD+20.5). 8 מהם היו גברים. הניפגעים הגיעו למיון 5.7 ימים בממוצע לאחר שניפגעו, וחלפו 4.4 ימים נוספים בממוצע מתירבות החיידק ועד לזיהויו הסופי. 3 חולים לקו באלח-דם, ב-6 בודד החיידק מפצע/מורסה וב-1 - ממיפרק. 6 מהחולים נזקקו להטריה ומשך האישפוז הממוצע התארך לכדי 11.7 ימים. החולים לא טופלו בתרופה אנטיביוטית למניעת זיהום לאחר הנשיכה.

        חולה אחד אומנם טופל בתרופה אנטיביוטית אבל מסוג בלתי מתאים.

        מסקנות: נשיכה או ליקוק של חתול או כלב, עלולים להתפתח לאלח-דם או לזיהום קשה בריקמה/ות. מן הנתונים שהצגנו ניתן ללמוד על חשיבותו של טיפול מונע באמצעות תרופה אנטיביוטית, במיוחד לחולי סכרת ולחולי צמקת הכבד.

        מאי 2003
        שמואל שטייר, שלמה וינקר, נטלי בנטוב, איילה לב ואליעזר קיטאי.

        שמואל שטייר, שלמה וינקר, נטלי בנטוב, איילה לב ואליעזר קיטאי

         

        החוג לרפואת המשפחה, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

         

        נטייה להירדמות היא גורם קובע בחמישית מתאונות הדרכים. הנהג מודע לנטייתו להירדם. ומודעות זו מאפשרת לו להילחם בנטייתו זו, אולם קיימים אמצעים יעילים אחרים למנוע הירדמות בזמן נהיגה.

        המטרה במאמר זה היא לבדוק את הנטייה להירדם בנהיגה בקרב נוהגים בתנאי עייפות ואת אמצעי המגע שהם נוקטים על-מנת לא להירדם. לשם כך נבחרו שלוש קבוצות נוהגים בתנאי עייפות: 1) רופאים המבצעים תורנויות; 2) אחיות העובדות במשמרות לילה; 3) ועובדי טכנולוגיה עלית העובדים 12 שעות ברציפות לפחות יומיים בשבוע. הועבר שאלון אנונימי שכלל שאלות אודות גורמי-סיכון לתאונות, מעורבות בתאונות-דרכים או על סף תאונת דרכים, שיטות של הנהג למניעת הירדמות ונתונים דמוגרפיים.

        נכללו במחקר 115 נהגים (38 רופאים, 37 אחיות ו-40 עובדי היי-טק). גילם הממוצע היה 7.9+-36.0 שנה ו-53% מהם היו גברים. 13% היו מעורבים בשנה האחרונה בתאונות דרכים כנהגים, מתוכם 53% זכרו כי התאונה היתה קשורה להירדמות או לעייפות. 37% זכרו אירוע אחד או יותר של הירדמות במהלך נהיגה עד לסף תאונה או סטייה מנתיב הנסיעה. נוהגים בשעות המסוכנות היו מעורבים יותר באירועים של הירדמות תוך נהיגה עד כדי כמעט תאונה או סטייה מהנתיב (69% לעומת 29%, בהתאמה, p<0.001) ובתאונות (17% לעומת 11%, P לא משמעותי). רופאים היו מעורבים יותר בסף תאונות ('כמעט תאונות') (p>0.005). השיטות השכיחות ביותר למניעת הירדמות היו הפעלת רדיו או טייפ (86.1%), פתיחת חלון (65.2%) והפעלת מזגן (57.4%).

        לסיכום, נהיגה בתנאי עייפות מהווה גורם-סיכון חשוב לתאונות דרכים. קיימות קבוצות עובדים, ביניהם הרופאים, המצויות בסיכון מוגבר לכך. לפיכך, יש להעמיק את מודעותם ומעורבותם של רופאים במניעת תאונות דרכים הן בקרב הרופאים עצמם והן בקרב מטופליהם.

        לייבה, שרה אפטר, עירית אבני, עזריאל אושרוב, מיכאל טלר ואהוד גרוסמן

        עדי לייבה (1), שרה אפטר (2), עירית אבני (1), עזריאל אושרוב (1), מיכאל טלר (1) ואהוד גרוסמן (1)

         

        (1) המח' לרפואה פנימית ד' (2) והמכון לדימות, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר, מסונף לפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

         

        מורסה חיידקית של הכבד (a pyogenic liver abscess) נגרמת לעתים קרובות כתוצאה מדלקת מוגלתית של דרכי המרירה או זיהום בתוך הבטן המתפשט דרך ורידי שער הכבד. קיימות סיבות נוספות להתהוות מורסה בכבד, וחלק מהמקרים הם אידיופתיים.

        מובאת במאמר זה פרשת חולה שאובחן עם מורסה חיידקית של הכבד. אבחנה זו הובילה את מחברי המאמר לאיבחון נוסף – אדנומה סיסית גדולה של הכרכשת הרוחבית, ללא שליחת גרורות לכבד. שאת זו של הכרכשת הייתה ככל הנראה פתח החדירה של החיידקים, דרך ורידי השער לכבד.

        דווח על פרשות חולים ספורות עם מורסה של הכבד כביטוי (presentation) של שאת בכרכשת ללא גרורות. זהו הדיווח הראשון על פרשת חולה עם אדנומה סיסית ומורסה מוגלתית של הכבד.

        עמליה קלינר-באומגרטן, אביאל סידי, מומי קליין, נטליה בילנקו ו-בן-עמי סלע

        עמליה קלינר-באומגרטן, (2) אביאל סידי, (3) מומי קליין, (4) נטליה בילנקו, (5) בן-עמי סלע

         

        (1) היח' לאישפוז יום למחלות פנימיות, (2) המח' לרפואה פנימית ד', (3) היח' לטיפול נמרץ נשימתי, מרכז רפואי סורוקה, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת בן-גוריון, באר-שבע, (4) לשכת הבריאות, מחוז דרום, (5) המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

         

        פטירתו של פועל סיני בן 23 שנה מאתר בנייה בדרום ישראל. לאחר מהלך של חמצת מטבולית סוערת שהחלה בבצקת והפרעות תחושה ברגליים, העלתה חשש לתיסמונת בריברי (beriberi) על רקע חסר בתיאמין. משני פועלים סינים מאותו אתר, שהתלוננו אף הם על כאבים ונפיחות ברגליים, הותקנו דגימות ונמצא בהן חסר בולט בתיאמין. בהמשך נמצא חסר בתיאמין בקרב 56% מבין פועלים סינים מאותה קבוצה, ללא כל תסמינים קליניים גלויים. בדיקת הרכב מזונם של הפועלים העלתה מיעוט תיאמין בברות (דיאטה), בשל מגוון מצומצם של מזון, מנהגי בישול ואכילה ייחודיים, ומודעות לקויה של המעסיקים לתכולת מרכיבי מזון חיוניים, בהם תיאמין. על ציבור הרופאים בישראל לגלות ערנות לאפשרות של מחלת בריברי בקרב עובדים זרים סינים לכאורה, השוהים בישראל.

        ינואר 2003
        גיא בן סימון, רות חונא-בר און, אורן גולדן, רן בן כנען ונחום רוזן.
        <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 0pt"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 10pt">גיא בן סימון, רות חונא-בר און, אורן גולדן, רן בן כנען, נחום רוזן<o:p></o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 0pt"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 10pt"><o:p>&nbsp;</o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 0pt"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 10pt">מכון העיניים מוריס וגבריאלה גולדשלגר, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר<o:p></o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 0pt"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 10pt"><o:p>&nbsp;</o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 0pt"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 10pt">צניחת עפעפיים (פטוזיס) היא תלונה שכיחה בפניה אל רופא העיניים, ובייחוד לרופאים העוסקים בניתוחי עפעפיים וארובה (אוקולופלסטיקה). מיגוון הגורמים העלולים לגרום להסתמנות קלינית זו הוא רב, והיא יכולה להוות ביטוי למחלות מערכתיות מתחומי הרפואה השונים, קרי רפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה, אונקולוגיה, נירולוגיה, או למחלה הממוקדת בעפעפיים ובארובה. לעתים עשויה צנחת העפעפיים להוות הסימן או התסמין המציג (</span><span dir="ltr" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 10pt">presenting sign/symptom</span><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 10pt">) של המחלה. לפיכך נודעת חשיבות רבה בלימוד הגומרים להתהוות צנחת עפעפיים בגילאים השונים, צורות ההסתמנות הקלינית, הבירור המערכתי שאותו חשוב לבצע ואפשרויות הטיפול הקיימות.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 0pt"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 10pt">בסקירה זו מובאים הגורמים השכיחים להתהוות התופעה לפי התפלגות גיל, המחלות המערכתיות העיקריות שחשוב לשלוש כגורם לה והניתוחים השכיחים לתיקון צנחת עפעפיים.<o:p></o:p></span></p>
        איברהים מרעי, יאיר לוי

        איברהים מרעי, יאיר לוי

         

        המח' לרפואה פנימית ב', מרכז רפואי שיבא, תל-השומר והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

         

        שיהוק הוא התכווצות פתאומית של שרירי הנשימה, שלאחריה באה סגירה פתאומית של בית-הקול (glottis) – וזו גורמת ליצירת הקול האופייני. שיהוק הוא תסמין ללא תיפקוד פיסיולוגי ברור. לרוב הוא תסמין טב (benogh) שחולף ללא צורך בטיפול. שיהוקים ממושכים ובלתי-נשלטים יכולים להעיד על בעיה אורגנית, ומחייבים בירור מקיף שמתבסס על אנאנמנזה, בדיקה גופנית, בדיקות עזר ובדיקות דימות. הטיפול מכוון לבעיה האורגנית במידה וזו קיימת. הטיפול השיהוקים כרוניים ואידיופאתיים הוא אמפירי, והמישלב של Omeprazole, Cisapride ו-Baclofen הוא היעיל ביותר.

        במאמר זה מדווח על פרשות חולים עם שיהוקים מתמשכים משנית להרעלת דיגוקסין, איסכמיה בדופן התחתון של שריר-הלב, מחלה עיכולית (deptic disease) ומחלת רפלוקס של הוושט. חולים אלו מייצגים מיגוון נרחב של מחלות העשויות לגרום לתופעת השיהוקים.

        אוקטובר 2002
        עדי פרימוב-פבר, יונה קרוננברג, יואב פ' תלמי,

        עדי פרימוב-פבר, יונה קרוננברג, יואב פ' תלמי,

         

        המח' לאא"ג, ניתוחי ראש וצוואר, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר

         

        תיסמונת הציפורן הצהובה (yellow nail syndrome) (תצ"צ)(1) מתאפיינת בהאטה בצמית הציפורן ובשינוי ציבעה לצהוב, בבצקת לימפטית של הקרסוליים ובתפליט קרום הריאה. לתיסמונת מתלוות גם מחלות דרכי-הנשימה העליונות, ביניהן דלקת גתות-האף (דג"א)(2) ונזלת כרונית. במרבית החולים מופיעים התסמינים השונים לפני התפרצות מחלות האף.

        במאמר זה מדווח על שלוש פרשות חולים שבהם קדמה הופעת התסמינים הקשורים לדרכי-הנשימה העליונות לאלו המאפיינים את תצ"צ.

        נובמבר 2001
        יוסף דרור, פליציה שטרן, יצהל נ. ברנר, נתן א. קאופמן, אליוט בארי, יורם מערבי, חוה אלטמן, אביטל כהן, אלכס לבנטל, דורית ניצן קלוסקי

        יוסף דרור (1), פליציה שטרן (1), יצהל נ. ברנר (2), נתן א. קאופמן (3), אליוט בארי (3), יורם מערבי (4), חוה אלטמן (5), אביטל כהן (6), אלכס לבנטל (6), דורית ניצן קלוסקי (5)

         

        (1) המכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה, הפקולטה לחקלאות – רחובות, האוניברסיטה העברית, (2) המח' לגריאטריה, בית-החולים מאיר, כפר-סבא, (3) המח' למטבוליזם ותזונת האדם, בית-הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית והדסה, ירושלים, (4) המערך לשיקום וגריאטריה, בית-החולים האוניברסיטאי של "הדסה", הר-הצופים, ירושלים, (5) שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, ירושלים, (6) לשכת הבריאות המחוזית, תל-אביב, משרד הבריאות

         

        באוכלוסייה בישראל, כמו בשאר החברות המפותחות, המחסור הקליני ברכיבי קורט (micronutrients), כלומר, ויטמינים ויסודות קורט (microelements), אינו שכיח. עם זאת, תת-אוכלוסיות מסוימות מצויות בסיכון לחסרים קליניים ותת-קליניים. קשישים מצויים בסיכון גבוה מצעירים למחסורים שונים, בעיקר בתקופות עקה או טיפול בבעיות בריאותיות. צריכה ירודה של מזון עלולה להיות תוצאה של ירידה בתיפקודי האיברים השונים ושל בעיות חברתיות ונפשיות, העלולות להשפיע על התיאבון והספיגה או על היכולת לרכוש, להכין ולצרוך מספיק מזון. בעיות אלה כוללות, בין השאר, הפרעות בבריאות השיניים ובלעיסה, הכנסה בלתי-מספקת (על-מנת לרכוש מזונות מתאימים) ונטילת תרופות. עם הגיל, בשל ירידה במסת הגוף הכחוש, חלה ירידה בצריכת האנרגיה וכתוצאה ירידה בצריכת רכיבי תזונה (רכיבי תזונה עיקריים ורכיבי קורט). עקב שינויים במערכת העיכול (ירידה בהפרשה של חומצת מלח, בשטח הספיגה, בתנועתיות הקיבה והמעיים ובאספקת הדם), חלה ירידה בספיגה. צריכת התרופות בקרב קשישים היא גבוהה, וחלק מתרופות אלה נוגד את פעולתם של כמה מהויטמינים. קיימים פירסומים וקובצי נתונים המעידים על צריכה לא מספקת של רכיבי הקורט במזונם של קשישים. אולם המידע המצוי מועט ביחס לחשיבות הנושא.

        יוני 2000
        נתן רוז'נסקי ואברהם בן-שושן. עמ' 1055-1060

        נתן רוז'נסקי, אברהם בן-שושן

        מח' לרפואת נשים ויולדות, ביה"ח הדסה, עיןכרם, הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, ירושלים

         

        ח' טבנקין, ד' שטיינמץ, פ' חמאייסי וע' תמיר. עמ' 1050-1054

        ח' טבנקין1, ד' שטיינמץ2, פ' חמאייסי1, ע' תמיר2

        1המח' לרפואת המשפחה, מרכז רפואי העמק ומחוז הצפון, קופ"ח כללית, שלוחת הצפון של המכון להתמחות החטיבה לבריאות הקהילה, הפקולטה למדעי הבריאות בנגב. 2המח' לאפידמיולוגיה ולבריאות בקהילה, ביה"ח כרמל, הפקולטה לרפואה, הטכניון – חיפה.

        בן-עמי סלע. עמ' 1046-1050

        בן-עמי סלע

        המכון לכימיה פתולוגית, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר; החוג לביוכימיה קלינית, הפאקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

        אורה שובמן, בוריס גילבורד, פנינה לנגביץ' ויהודה שינפלד. עמ' 1043-1046

        אורה שובמן, בוריס גילבורד, פנינה לנגביץ', יהודה שינפלד

        המח' לרפואה פנימית ב' והיחידה לחקר מחלות אוטואימוניות, המרכז הרפואי שיבא תל השומר והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

        מילות מפתח:

        נוגדני RA33, RA33, מחלות אוטואימוניות, אורה שובמן, בוריס גילבורד, פנינה לנגביץ', יהודה שינפלד, שובמן, גילבורד, לנגביץ', שינפלד

        רונית חיימוב-קוכמן, ראובן ברומיקר ואריאל מילויצקי. עמ' 1040-1043

        רונית חיימוב-קוכמן1, ראובן ברומיקר2, אריאל מילויצקי1

        1מחלקת נשים ויולדות 2והמחלקה לטיפול נמרץ בילוד, בי"ח הדסה הר הצופים, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית, ירושלים

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303