אלכסנדר צ'ורני, בוריס קנייזר, עמ' 404-410
הקרנית היא הרקמה השקופה הקדמית ביותר של העין. אובדן ראייה כתוצאה ממחלת קרנית הוא אחד הגורמים ההפיכים לעיוורון, וניתן להחליף במקרה זה קרנית חולה בשתל מתורם.
שיעורי ההצלחה של השתלת הקרנית ושיקום הראייה משתנים בהתאם להוריה הראשונית לניתוח, ובהתאם לטכניקה הכירורגית הננקטת, אך באופן כללי הסיכויים טובים.
טכניקה להשתלת קרנית קיימת מעל 100 שנים, אך בשני עשורים אחרונים חלה התפתחות משמעותית בשיטות הניתוח, עם אפשרות לבצע השתלה של השכבה הפגומה בלבד של הקרנית. לצד השתלת קרנית מתורם, התפתחו שיטות שונות של השתלת קרנית מלאכותית.
פעילות ענפה בתחום המחקר ממשיכה להתקיים בחיפוש אחר פתרונות זמינים למטופלים המועמדים להשתלת קרנית.
ניר ארדינסט, עמ' 400-403
בעשור האחרון ובתקופת מגפת הקורונה בפרט, מסכים דיגיטליים תופסים מקום משמעותי יותר ויותר בחיי היומיום שלנו. בזמן מגפת הקורונה ילדים מבלים, לומדים ושוהים מול מסכי המחשב כמעט ללא הפסקה, והצפי הוא שמצב זה ימשיך ואף יתעצם. בסוגיות הנוגעות לבריאותם של המשתמשים במסכי המחשב קיימים נושאים רבים השנויים במחלוקת. בניסיון לספק מענה לנושאים השנויים במחלוקת, הנוגעים לבריאותם של המשתמשים במסכי מחשב התמקד הכנס השנתי ה-11 של משטח העין ועדשות מגע (The Annual Contact Lens and Ocular Surface Conference) בסוגיות משטח העין באמצעות מושבי debate (עימות). מלבד מושבי עימות נערכו גם מושבי הרצאות בנושא חידושים בעין יבשה שבהם סקרו המרצים טכנולוגיות חדשות לטיפול בעין יבשה שמקורן מתחום הפסיכיאטריה, הנוירולוגיה, האורתופדיה ורפואת העור. בנוסף, נערך מושב של טכנולוגיות העתיד ברפואת העיניים שהתמקד בבדיקות מרחוק, דימות ובינה מלאכותית. הכנס נערך ביום 27 באפריל 2021 במוקד השידור בקיבוץ שפיים ושודר לקהל של כ-500 רופאי עיניים, מתמחים ברפואת עיניים ואופטומטריסטים באופן מקוון (באמצעות יישומון zoom) ובמקביל בנוכחות פיזית במספר מוקדים בבתי מלון בארץ לצפייה משותפת. ענת לבנשטיין, יו"ר איגוד רופאי העיניים בישראל ומנהלת המערך לרפואת עיניים באיכילוב נשאה דברי פתיחה.
סולי מזרחי, צבי הווארד פרי, עמ' 395-399
הבולאות (פילטליה) היא מסממני הריבונות של עם. יומיים לאחר הכרזת המדינה הופיעו הבולים הראשונים בארצנו, ומאז לאורך 72 השנים האחרונות הם מבטאים ציוני דרך בחיי המדינה בתחומי החדשנות, הוקרת אישים, פיתוחים טכנולוגיים, צמחיה וטבע, ישובים ואתרים, חגים ומועדים, צבא וביטחון ועוד.
מטרת הסקירה ההיסטורית של הבולאות בישראל מתחילת המאה העשרים ועד ימינו הייתה לבדוק עד כמה שזורים בה ציוני דרך בהתפתחות הרפואה: חדשנות, טכנולוגיה, הנצחה והוקרת צוותי רפואה על פועלם לבריאות העם, הן בימי שלום והן בימי מלחמה.
בחיפוש מעמיק, מצאנו רק 16 בולים שיוחדו לתחום הרפואה בכל שנות קיום המדינה. הבולים מציינים הנצחת אירועים, והוקרה למוסדות רפואיים על הישגים. תחומי רפואה רבים כלל לא צוינו בבולאות למרות חשיבותם הלאומית והעולמית.
אנשי רפואה מובילים תרמו רבות לחדשנות המקצוע והצלת חיים, הרפואה הצבאית על כל פיתוחי הנדסת אנוש והגנה על הלוחם שהפכו לאורים ותומים בצבאות העולם, הכירורגיה המתקדמת והשתלות איברים – כל אלה אינם מוזכרים כלל בבולי ישראל. כל מערך הרופאות בישראל שרבות מהן מובילות בתחומן, בעלות הכרה בינלאומית אך ללא הוקרה לאומית בבולאות.
הבולאות כיום איבדה את חשיבותה כערך כספי לשירות הדיוור לטובת הדואר האלקטרוני המהיר ומוקדשת כיום להנצחה והוקרה.
אנו סבורים, כי יש מקום להוקרה מיוחדת לאנשי הרפואה הצבאית והאזרחית ותרומתם לבריאות העם ללא הבדלי מגדר, והעלאת קרנם של מוסדות רפואיים וחדשנות בבולי ישראל. דבר זה נכון עוד יותר בימי מגפת הקורונה, ואנו קוראים בזאת לשירות הבולאי לשקול בול ייחודי להוקרת תרומת הרופאות והרופאים לרווחתם ובריאותם של תושבי ישראל
טלי סמסון, פסח שוורצמן, עמ' 390-394
ישראל, מדינה צעירה הקולטת ללא הרף מהגרים מתרבויות שונות, היא בעלת מבנה חברתי ייחודי. פסיפס התרבות והערכים הקיים בה, האיזון העדין הקיים בין דת ומדינה, תהליכי חקיקה מתקדמת, המקום המרכזי של המשפחה בחיי הפרט, בשילוב עם עקרונות האוטונומיה שלאורם פועלת מערכת הבריאות, מחייבים פעולה מכוונת על מנת לנסח פתרונות ולעמוד במגוון הנוכחי של אתגרים. במרחב ייחודי זה תרומתם של העובדים הסוציאליים הפליאטיביים באה לידי ביטוי באמצעות יישום מודלים להערכה פרטנית ומשפחתית, התערבויות קליניות המיושמות ברגישות תרבותית ומתוך התייחסות לתא המשפחתי כמערכת חיונית לתכנון הטיפול. התמודדות זו מתרחשת בהיעדר הכרה בתחום הפליאטיבי כתחום מומחיות ייחודי המחייב הכשרה ספציפית לעובדים סוציאליים פליאטיביים, כשם שקיימות למקצועות הסיעוד והרפואה. שדה הפעולה של הטיפול הפליאטיבי מעניק לעובדים הסוציאליים מרחב להתערבויות משמעותיות ותיעול האתגרים להזדמנות לצמיחה מקצועית, בבואו לגבש מענים מקצועיים לצרכים המתהווים בפסיפס העשיר של חולים ומשפחות בישראל.
עידו אשבל, נדב אגם, יואל שוקרון, צבי פרי, יצחק אביטל, אורי נץ, עמ' 383-389
סרטן הלבלב הוא סוג הסרטן ה-11 בשכיחותו, אך עם שיעור תמותה גבוה מ-90% בתוך חמש שנים. הוא ממוקם כסיבה הרביעית למוות ממחלות ממאירות. סרטן הלבלב מאובחן לרוב בשלב מאוחר, כאשר מרבית המקרים כבר אינם מתאימים לניתוח כריתה שהוא הטיפול המרפא היחיד כיום. גם אלו שעוברים ניתוח סובלים משיעור גבוה של הישנות המחלה (30% חזרה בתוך כשנה). לנוכח זאת, לטיפול הפליאטיבי חלק חשוב בהתמודדות עם מחלתם של מטופלים אלו. מטרת הטיפול הפליאטיבי היא שיפור איכות החיים והקלה על סבלם של המטופלים.
מטרת המאמר הנוכחי היא לסקור את מגוון הטיפולים הכירורגיים והפולשניים הפליאטיביים לחולי סרטן הלבלב. טיפול פליאטיבי פולשני בסרטן הלבלב מיועד בעיקר להסתמנות קלינית הנובעת מדחיקה של ו/או מחדירה למבנים סמוכים של השאת הראשונית: חסימת מוצא הקיבה, צהבת חסימתית וכאב בטן. במאמר מוצגים יתרונות וחסרונות הטיפולים המוצעים כיום, לצד פיתוחים ביו-רפואיים אשר נמצאים בחזית המחקר הקליני.
בחסימת מוצא הקיבה ובצהבת חסימתית ניתן כיום לטפל אנדוסקופית על ידי הכנסת תומכנים, עם שיעורי הצלחה גבוהים, שיעור סיבוכים נמוך יחסית, אשפוז קצר, ושמירת איכות חיי המטופל. יחד עם זאת, לטיפולים הללו שיעור גבוה יחסית של כישלון מאוחר, ולכן יש מקום לשקול מעקפים ניתוחיים במטופלים הצפויים לחיות תקופה ממושכת, או בחולים שבהם הכנסת התומכן נכשלת או אינה אפשרית. בטיפול בכאב בטן שמקורו בסרטן הלבלב, נמצא כי תמס של מקלעת השמש ("מקלעת הצליאק") היא השיטה המועדפת כקו ראשון לחולים אלו.
סרטן הלבלב הוא מחלה מורכבת וקטלנית הפוגעת משמעותית באיכות חיי המטופל ובמקרים רבים אף מובילה למותו, ועל כן חשוב להביא בחשבון את מאפייניו האישיים ומצב מחלתו, תוך היכרות עם האפשרויות השונות העומדות בפנינו, בבחירת הטיפול הפליאטיבי.
יפרח קמינר, חגית בוני-נח, עמ' 378-382
בשנים האחרונות החלו מדינות שונות, כולל ישראל, לקדם מדיניות של אי הפללה, מדיקליזציה ואף לגליזציה של קנאביס. מדיניות זו, המיועדת לבגירים, משפיעה גם על העמדות ודפוסי ההתנהגות של בני הנוער השייכים לקבוצת גיל הנחשבת כפגיעה יותר להשפעות הבריאותיות השליליות הפיזיות והנפשיות העלולות להיגרם מצריכת קנאביס.
למרות הקושי להציג קשר סיבתי ישיר בין צריכת קנאביס להשפעות בריאותיות, הן שליליות והן חיוביות מבחינה פיזיולוגיות, קוגניטיביות ונפשיות, הרי שבשנים האחרונות התפרסמו מחקרים רבים הבוחנים את ההשלכות השליליות של צריכת קנאביס על אוכלוסיית בני הנוער – הנחשבת לאחת האוכלוסיות הפגיעות ביותר לנזקים הבריאותיים העלולים להיגרם עקב צריכת קנאביס.
מטרת הסקירה הנוכחית היא להציג מחקרים מהעשור האחרון שפורסמו בהם ההשלכות וההשפעות הבריאותיות השליליות של צריכת קנאביס בקרב בני נוער. השפעות אלה עשויות להופיע כבר בגיל ההתבגרות או בגילים מבוגרים יותר. השפעות בריאותיות ישירות ועקיפות אלו כוללות: שינויים מבניים במוח, פגיעות בקוגניציה, הפרעות נפשיות, התמכרות , אפקטים בין-דוריים ואפיגנטיקה, השפעה על העובר בעת צריכת קנאביס בזמן ההיריון ומצבי בריאות וחירום נוספים.
הסקירה נועדה לסייע לקובעי המדיניות בישראל במתן תשומת לב ייחודית לקידום בריאות, מזעור נזקים ומניעה בקרב בני נוער במיוחד בתקופה זו של בחינה מחודשת של מדיניות הקנאביס בישראל.