• כרטיס רופא
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        אפריל 2017
        ליאור כהן, נעמה אורנשטיין, מוניקה וייס-הובשמן, לילי בזק, בלה דוידוב, אייל ריינשטיין, שי צור, דורון בהר, פולה סמירין-יוסף, מלי שלמון-דבון, עמית גרוס, מרדכי שוחט ולינה באסל. עמ' 212-216

        ליאור כהן3,2,1, נעמה אורנשטיין1,3, מוניקה וייס-הובשמן1,2,3, לילי בזק1, בלה דוידוב1, אייל ריינשטיין8 , שי צור6, דורון בהר7, פולה סמירין-יוסף4,5, מלי שלמון-דבון5, עמית גרוס1, מרדכי שוחט1,2, לינה באסל 1,2,3,4

        1המכון לגנטיקה רפאל רקאנטי, מרכז רפואי רבין- מרכז רפואי בילינסון, פתח תקווה, 2הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, 3היחידה לגנטיקה קלינית ילדים, בית חולים שניידר לילדים, פתח תקווה, 4המכון למחקר רפואי פלזנשטיין, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, 5המעבדה לביו אינפורמטיקה גנומית, המחלקה לביולוגיה מולקולארית, אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל, 6המעבדה לביולוגיה מולקולארית, קמפוס רמב"ם, חיפה, 7המכון לגנטיקה רפואית, המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים, 8מרכז רפואי מאיר, כפר סבא

        גילוי נאות: ד"ר דורון מהר מכהן כרופא הראשי של חברת Gene by Gene. לשאר המחברים אין קשר מסחרי לנושא המאמר.

        הקדמה: ריצוף כלל אקסומי (WES) מהווה שיטה המאפשרת לרצף במקביל ובמהירות גבוהה יחסית כ-20,000 גנים, לאיתור שינויים גנטיים העלולים להיות קשורים במצבי חולי. במאמר זה מסוכמות תוצאות הריצוף האקסומי של דנ"א ממטופלים לא מאובחנים שהופנו למכון הגנטי במרכז הרפואי רבין בשל חשד למחלה גנטית.

        שיטות: הפקת דנ"א בשיטות מקובלות, העשרת חלקים מקודדים בגנום (אקסונים) באמצעות ערכה Nextera Rapid Capture Expanded Exome, וריצוף באמצעות מכשיר HiSeq 2500 של חברת Illumina. סינון ובחירת שינויים גנטיים נדירים באמצעות אנליזה ביו-אינפורמטית, אימות בשיטת סנגר ובדיקת הפרדה (סגרגציה) בבני משפחה.

        תוצאות: בקרב 39 מטופלים שהופנו בחשד למחלה מונוגנית לא ידועה בוצעה בדיקת ריצוף אקסומי. הנבדקים הופנו בשל סימנים קליניים מגוונים, כאשר ב-80% מהם הסימנים העיקריים היו נירולוגיים. בקרב 51.3% (20/39) מהמטופלים נתקבלה תוצאה חיובית – קבלת שינוי גנטי שנראה כי הוא מסביר בסבירות גבוהה את הסימנים הקליניים. בקרב 28% מהחולים התגלה שינוי בגן ידוע שדווח עליו בעבר כי הוא גורם למחלה, וב-23% מהמטופלים התגלה שינוי בגן חדש שלא תואר בעבר כי הוא קשור לפנוטיפ. מתוך 20 המקרים שפוענחו ב-12 מטופלים – התגלתה צורת תורשה אוטוזומית רצסיבית, ב-7 מטופלים – תורשה אוטוזומית שולטנית (דומיננטית) ובנבדק אחד – תורשה בתאחיזה ל- X.

        מסקנה: עבור למעלה ממחצית מהמטופלים שהופנו אלינו לריצוף אקסומי בחשד למחלה גנטית, נעשה אבחון מולקולארי. תוצאה זו מוכיחה כי WES היא שיטת אבחון יעילה לאיתור הגורם הגנטי בקרב חולים עם חשד למחלה מונוגנית ללא אבחנה שנקבעה. פרט לאבחנה שנקבעה, שיש בה לעיתים הקלה רבה למטופל ובני משפחתו, למציאת הבסיס המולקולארי יש תרומה רבה: קביעת אבחנה מולקולארית יכולה לחסוך המשך בירור רפואי, לאפשר להעריך את סיכון ההישנות במשפחה, לבצע אבחון טרום לידה ולהתאים את המעקבים והטיפול לחולה.

        מוסטפה יאסין, אברהם גרטי, אייל הלר, משה וייסברוט ודרור רובינסון. עמ' 234-236

        מוסטפה יאסין, אברהם גרטי, אייל הלר, משה וייסברוט, דרור רובינסון

        המחלקה לאורתופדיה, בית חולים השרון מסונף לפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

        הערה: המאמר מוקדש לזכרו של ד"ר עוזי אשכנזי ז"ל, שהיה שותף לכתיבת המאמר.



        הקדמה: סוכרת היא מגיפה של המאה העשרים ואחת, כאשר בד בבד עם העלייה בתוחלת החיים, אחראית המחלה לקבוצה גדולה של מטופלים הסובלים מעיוותים קשים של כף הרגל בעקבות נירופתיה שמסוכרת ("סוכרתית"). פתרונות שגרתיים לעיוותים אלו בהפניה לניתוח כרוכים בסיבוכים קשים של רקמה רכה ונטייה לזיהומים. למניעת סבוכים אלו, פותחו בשנים האחרונות שיטות מלעוריות לתיקון עיוותי כף רגל המיועדות, בעיקר לאוכלוסיה שבה ניתוחי כף רגל פתוחים שגרתיים הם מסכני חיים.

        מטרות: במחקר זה מדווח על ניסיון בעשרים מטופלים עוקבים שנותחו לצורך תיקון עיוותים בכף רגל על רקע נירופתיה מסוכרת בגישה מלעורית.

        שיטות מחקר: בוצעה הערכה של סדרת מטופלים עוקבים שנותחו במחלקתנו בעקבות עיוות נירופתי של כף רגל על רקע סוכרת. מטופלים אלו הוערכו לפני הניתוח לפי שאלון קדמת כף רגל של ארגון מנתחי כף רגל וקרסול האמריקאי (AOFAS) וכן אם היה פצע לפי שאלוןLUMT . תועדו בנוסף באמצעות שאלון AOFAS סוג הניתוח, סיבוכים תוך ניתוחיים ובתר ניתוחיים, וכן תפקוד חצי שנה ושנה לאחר הניתוח.

        תוצאות: כל המטופלים נותחו באופן אמבולטורי, מטופל יחיד חזר לאשפוז בעקבות דמם מחתך ניתוחי, 12 ניתוחים כללו תיקון רקמה רכה בלבד, שמונה ניתוחים כללו תיקון רקמה רכה במשולב עם חיתוך עצם מלעורית. ציון AOFAS לקדמת כף רגל היה 7±48 בממוצע, השתפר ל-9±73 לאחר חצי שנה ונותר דומה כעבור שנה – 7±75. ציון LUMT במטופלים עם פצע (11 מ-20) פחת מ-4±22 בממוצע ל-1±2 כעבור שנה.

        מסקנות: שיטות מלעוריות לתיקון עיוותים של כף רגל מסוכרת, מאפשרות תיקון עיוותים כאלו במטופלים עם פצעים פתוחים, בתהליך שאינו כרוך באשפוז וכרוך בשיעור סבוכים נמוך.

        שאול מ. שאשא. עמ' 259-260
        שאול מ. שאשא

        המרכז הרפואי לגליל

        בספר ייחודי זה, מובא סיפורה של הרפואה היהודית בגטו ורשה בימים הקודרים של מלחמת העולם השנייה.
        מאי 2015
        אליק גולולובוב, ליאת טודריס, יעקב ברמן, ציפי רוזנברג-גלעד, פנינה שלפר ורון קנת, רון בן-יעקב, ערן סגל. עמ' 236-239

        אליק גולולובוב1, ליאת  טודריס1,3, יעקב  ברמן2, ציפי רוזנברג-גלעד1, פנינה שלפר1, רון קנת5,4, רון בן-יעקב4, ערן סגל2,3

        ¹הנהלת הסיעוד, ²המערך להרדמה, טיפול נמרץ וטיפול בכאב, ³היחידה למחשוב קליני, בית חולים אסותא, רמת החייל, תל אביב, 4 KPAבע"מ, רעננה, 5הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית, ירושלים, ואוניברסיטת טורינו, איטליה

        רקע: תופעת  Emergence Delirium  (ED) מוכרת כבעיה נפוצה בקרב ילדים ואף מבוגרים המתאוששים לאחר הניתוחים. ED מופיע במהלך התאוששות לאחר הרדמה כללית ובא לידי ביטוי בהתפתחות אי שקט פסיכומוטורי, הזיות, התנהגות לוחמנית וחסרת שיפוט. התופעה, שככל הנראה מהווה השפעת לוואי של חומרי ההרדמה הכללית, פוגעת בהליך ההתאוששות, ומסכנת את בטיחותם הגופנית של המטופלים ובריאותם. היקף התופעה אינו ידוע במדויק. הספרות הרפואית מעלה טווח רחב ביותר בנוגע לשכיחות התופעה שנע בין 80%-10%. הנתונים בספרות אינם מספקים תשובה חד משמעית ביחס לגורמי הסיכון להופעת ED.

        המטרות במחקר: קביעת שיעור תופעת ED בילדים המתאוששים לאחר ניתוחים מתוכננים (Elective) אמבולטוריים אשר בוצעו בהרדמה כללית ומיפוי השפעת גורמי הסיכון השונים על התרחשות תופעת ED. שיטת המחקר: נערך מחקר רטרוספקטיבי שנבדק בו שיעור הופעת ED בקרב 3,947 ילדים שטופלו בניתוחים אמבולטוריים קצרים. איסוף הנתונים אודות שכיחות התופעה וגורמי הסיכון האפשריים נעשה דרך גיליון הרפואי המחשבי. חומרת התופעה דורגה באמצעות סולם Pediatric Anesthesia Emergence Delirium Scale.

        תוצאות המחקר ודיון: תוצאות המחקר הדגימו את שכיחות הופעת ED בקרב אוכלוסיית הילדים. הופעתED  נמצאה במיתאם מובהק עם גיל המטופל, סוג הניתוח, מתן תרופה טרום ניתוח, לא נמצא מיתאם בין הופעת ED  ועוצמת הכאב, סוג ההרדמה ומיגדר המטופלים.

        אפריל 2014

        אוסף הכרוניקות שפורסמו בעיתון הרפואה, מרץ-אפריל 2014

         

        נובמבר 2013
        שלמה משה ומשה לוין
        שלמה משה1,2, משה לוין3 

        1מכבי שירותי בריאות, המרפאה לרפואה תעסוקתית, חולון, 2הפקולטה לרפואה סאקלר, בית הספר לבריאות הציבור, החוג לרפואה סביבתית ותעסוקתית, 3מכבי שירותי בריאות, המירפאה לרפואה תעסוקתית, נתניה

        ה- European Respiratory Society הוא כנס חד שנתי של האגודה האירופאית למחלות ריאה. במסמך זה מסוכמת הפעילות בכנס זה בהיבט הסביבתי והתעסוקתי.

        דצמבר 2009
        אלכס לבנטל וזהר מור

        אלכס לבנטל1,2, זהר מור3

        1המחלקה ליחסים בינלאומיים, משרד הבריאות, 2בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים, 3נפת רמלה, מחוז מרכז, משרד הבריאות



        בסוף חודש אפריל 2009, לאחר סיום פעילות השפעת העונתית של החורף, נודע לעולם על התפרצות שפעת מזן חדש ולא מוכר של שפעת מסוג
        A/H1N1 בארה"ב ובמקסיקו. זו התפשטה במהרה ברחבי העולם והפכה לשפעת פנדמית, הראשונה מסוגה מאז שנת 1968.

        במאמר זה נדונים היבטים בינלאומיים של התפרצות שפעת פנדמית חדשה זו, החל מהאירוע הראשון של "שפעת עופות" בהונג-קונג בשנת 1997, המשך במגפת הסארס בשנת 2003, בשפעת העופות שהחלה בשנת 2003 ועדיין נמשכת, וכלה בקביעת תקנות הבריאות הבינלאומיות בהנהגת ארגון הבריאות העולמי (אב"ע).

        לראשונה בהיסטוריה התכוננו מדינות העולם לקראת השפעת הפדנמית, אף שלא ידעו מתי תפרוץ, על ידי יצירת תוכניות חירום לאומיות והכנת מאגר תרופות נגד שפעת.

        תקנות הבריאות הבינלאומיות מעניקות סמכויות לאב"ע לפעול ולהוביל באופן מרכזי את התמודדות העולם עם השפעת החדשה, החל מדיווחים וניטור, המשך בהדרכות ובהוראות, כולל הודעות על העלייה בשלבי המוכנת לפנדמיה, וכלה בשלב השישי והפנדמי ב-11 ביוני 2009. למרות המוכנות והאמצעים שעמדו לרשות אב"ע והמדינות החברות, התפשט הנגיף ברחבי העולם ליותר מ-230 מדינות וטריטוריות, וגרם לתחלואה של מיליונים ולמותם של 6,770 בני אדם במהלך שבעת החודשים הראשונים של המגפה.

        במאמר זה נבחנת התנהלות אב"ע והמנכ"לית העומדת בראשו, אשר הפעילו לראשונה את תקנות הבריאות הבינלאומיות והנהיגו מקצועית את האירוע, תוך התאמה למהלך ההתפרצות, באופן מתוזמן ולאחר שיקול דעת מקצועי, תוך התייחסות למצבן של המדינות שנפגעו. אולם הפנדמיה, שפרצה ביתר עוז ודעכה בחצי הכדור הדרומי, ועתה נמצאת בהתפרצות נשנית בחצי הכדור הצפוני, טרם הסתיימה. עדיין ניכרים סימני שאלה בקשר לאופי התפשטותה והשפעותיה בעתיד. יש בהשפעות אלו כדי לקבוע את ניהול המערכה הבאה ואת מוניטין אב"ע כולו. שיתוף הפעולה האזורי עם הרשות הפלשתינאית וירדן לפני התפרצות ובמהלכה, מצוין בנפרד. 

        מאי 2009
        יהושע שמר ואיתן ישראלי

        יהושע שמר1,2,3, איתן ישראלי4

         

        1בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה סאקלר ואוניברסיטת תל-אביב, 2מכון גרטנר לחקר האפידמיולוגיה ושירותי הבריאות, 3אסותא מרכזיים, 4מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן

         

        הופעתה של מחלת השפעת החדשה עקב זיהום בנגיף A/H1N1, מהווה אתגר מקצועי רפואי וארגוני מהמעלה הראשונה לעולם כולו. ההתמודדות עם המחלה מחייבת פעולות מניעה רבות, היערכות, תגובה ואף שיקום. נדרשים שיתוף פעולה בינלאומי ובין אזורי, ותיאום רציף בין רשויות הבריאות, מוסדות רפואה בקהילה, בתי חולים, ארגוני הצלה תמיכה וסיוע. התפשטות המחלה למצב של פנדמיה תצריך ניהול, שליטה, פיקוח ותירום ברמה הלאומית הגבוהה ביותר.

        מרץ 2009
        אסף טוקר, עדיה מאירוביץ, ניר קידר

        אסף טוקר1, עדיה מאירוביץ2, ניר קידר3

         

        1ההסתדרות המדיצינית הדסה, הנהלה מרכזית, 2הפקולטה לרפואה רפפורט, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, 3משרד הבריאות, האגף לכלכלה ולביטוח בריאות

         

        מדי שנה, מגיעים לכנס ים המלח של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות כ-100 מבכירי מערכת הבריאות בישראל. הם דנים בנושאים המעסיקים את קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטןת בכל הנוגע לשירותי הרפואה ובריאות הציבוא בישראל.

        פברואר 2007
        רונית קלדרון מרגלית1, חוה פרץ2 וליטל קינן בוקר3,2

        רונית קלדרון מרגלית1, חוה פרץ2 וליטל קינן בוקר3,2

        1בית הספר לבריאות הציבור בראון, הדסה האוניברסיטה העברית, 2בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה, 3המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות

        הקונגרס האירופי לאפידמיולוגיה, שהוא הכינוס השנתי של הפדרציה האירופית של אירגון האפידמיולוגיה הבינלאומי (ה- IEA-EEF), התקיים השנה באוניברסיטה הגדולה ביותר בהולנד – אוניברסיטת אוטרכט. המטרה בכנס הייתה הצגת התרומה הגדולה של המחקר האפידמיולוגי הן לתחום הרפואה הקלינית והן לתחום בריאות הציבור.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303