עמוד בית יום ו, 16.11.18

מאי 2003


אקטואליה
גליה רהב

גליה רהב

 

היח' למחלות זיהומיות, מרכז רפואי שיבא, תל השומר

 

בנובמבר 2002 דווח על 305 חולים בדלקת ריאה לא טיפוסית (atypical) מדבקת וקשה בחבל גואנגדונג בדרום סין. המחלה תקפה בעיקר עובדי בריאות ובני-משפחתם.

בעשרים-ושישה בפברואר 2003 התקבלו דיווחים ראשונים על חולים בדלקת-ריאה בהונג-קונג. בתאריך זה ד"ר קרלו אורבני, חוקר מטעם אירגון הבריאות העולמי, דיווח לראשונה על המחלה, שפגעה באיש עסקים אמריקני בהנוי, ויאטנם. אורבני עצמו נדבק מהחולה ונפטר חודש לאחר מכן.

יהודה שינפלד, יהושע (שוקי) שמר

יהודה שינפלד, יהושע (שוקי) שמר

 

הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

 

בשני העשורים האחרונים אנו עדים להתפרצות של מספר מגיפות נגיפיות (AIDS, Ebola, SARS) אשר קודם לכן לא ידעום. מעניין לשער, מדוע נגיפים אלה לא היו מוכרים לעולם הרפואי או הפתוגניות החדשה לא הייתה מוכרת, ומה הביא להתפרצותן דווקא בתקופה המודרנית שבה הרפואה כובשת יותר ויותר שטחים שנחשבו כבלתי ניתנים לריפוי.

מאמרים
נחום בגלייבטר, עודד זמיר, מיכאל מילגרום, אליהו אשכנזי, רונית גרינבוים, יזהר פלומן והרברט פרוינד

נחום בגלייבטר(1), עודד זמיר(1), מיכאל מילגרום(2), אליהו אשכנזי(2), רונית גרינבוים(1), יזהר פלומן(2) והרברט פרוינד(1)

 

המח' לכירורגיה(1) ויחידת הגב(2), בית החולים האוניברסיטאי הדסה הר-הצופים והפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה, ירושלים

 

קיבוע קדמי של עמוד השידרה המותני (קקעש"מ)(1) (Anterior Lumbar Interbody Spinal FusionALIF) מבוצע כטיפול במצבים כמו ספונדילוליסטיזיס, מחלות ניווניות של דיסקים בעמוד-השידרה או בעקבות כישלון קיבוע אחורי של עמוד-השידרה המותני. לביצוע קקעש"מ פורסמו גישות ניתוח שונות הן דרך דופן הבטן הקדמית וחלל הצפק והן בגישה אחור-ציפקית (retro-peritoneal approach).

עניין בביצוע הליכים אלה בגישה לאפרוסקופית התעורר כבר בתחילת שנות התשעים. בעקבות זאת פותחו שיטות ניתוח מתאימות, פותח מיכשור לאפרוסקופי ייעודי ונוצר שיתוף-פעולה בין מנתחים לאפרוסקופיים ומנתחי עמוד-שידרה. פירות מאמץ זה הניבו סידרת פירסומים על כריתות לאפרוסקופיות של דיסקים בעמוד-השידרה המותני, עם או ללא קיבוע. במאמר זה מסוכם ניסיוננו ב-23 הניתוחים הלאפרוסקופיים הראשונים לקקעש"מ שביצענו בבתי-החולים של הדסה.

עמליה קלינר-באומגרטן, אביאל סידי, מומי קליין, נטליה בילנקו ו-בן-עמי סלע

עמליה קלינר-באומגרטן, (2) אביאל סידי, (3) מומי קליין, (4) נטליה בילנקו, (5) בן-עמי סלע

 

(1) היח' לאישפוז יום למחלות פנימיות, (2) המח' לרפואה פנימית ד', (3) היח' לטיפול נמרץ נשימתי, מרכז רפואי סורוקה, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת בן-גוריון, באר-שבע, (4) לשכת הבריאות, מחוז דרום, (5) המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

 

פטירתו של פועל סיני בן 23 שנה מאתר בנייה בדרום ישראל. לאחר מהלך של חמצת מטבולית סוערת שהחלה בבצקת והפרעות תחושה ברגליים, העלתה חשש לתיסמונת בריברי (beriberi) על רקע חסר בתיאמין. משני פועלים סינים מאותו אתר, שהתלוננו אף הם על כאבים ונפיחות ברגליים, הותקנו דגימות ונמצא בהן חסר בולט בתיאמין. בהמשך נמצא חסר בתיאמין בקרב 56% מבין פועלים סינים מאותה קבוצה, ללא כל תסמינים קליניים גלויים. בדיקת הרכב מזונם של הפועלים העלתה מיעוט תיאמין בברות (דיאטה), בשל מגוון מצומצם של מזון, מנהגי בישול ואכילה ייחודיים, ומודעות לקויה של המעסיקים לתכולת מרכיבי מזון חיוניים, בהם תיאמין. על ציבור הרופאים בישראל לגלות ערנות לאפשרות של מחלת בריברי בקרב עובדים זרים סינים לכאורה, השוהים בישראל.

באואר, פאולה רושקה, אלכסנדר גרינשפון, רזק חואלד ורוברטו מסטר

אריה באואר (1,2), פאולה רושקה (1,3), אלכסנדר גרינשפון (1), רזק חואלד (1) ורוברטו מסטר (4,5)

 

(1) שירותי בריאות הנפש, משרד הבריאות, ירושלים, (2) הפקולטה לרפואה סאקלר, החוג לרפואת המשפחה, אוניברסיטת תל-אביב, (3) הפקולטה לרפואה, החוג לפסיכיאטריה, האוניברסיטה העברית, ירושלים, (4) בית-החולים לפסיכיאטריה, נס-ציונה, (5) הפקולטה לרפואה סאקלר, החוג לפסיכיאטריה, אוניברסיטת תל-אביב

 

עם חקיקת החוקים של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. החוק לטיפול בחולי נפש וחוק זכויות החולה, שבהם מעוגנים זכויותיו של הפרט בכלל ושל חולה הנפש בפרט, חלה עלייה גדולה במודעות החולים לזכויותיהם ולאפשרות העומדת בפניהם לקבול בפני הרשויות המוסמכות אם לדעתם זכויותיהם לא נשמרו או נפגעו.

המחקר להלן, שבו נדונה הסוגייה של קבילות הציבור, בוצע במחלקה לפסיכיאטריה משפטית, בשירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, הפועלת על-פי דגם תיווך ייחודי עליו יפורט בהמשך.

למרות העלייה במודעות החולים לזכויותיהם, קיים מצב של תת-דיווח מסיבות שונות, בין השאר עקב חשש של החולים שמא יאונה להם רע עקב תלונתם או מחוסר מודעות לאפשרות להגיש תלונה וכיצד.

במאמר זה מובא סיכום שנת 2001 בסוגיית הטיפול בתלונות ובפניות שנתקבלו בשירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות מהציבור הרחב, מכלל חולי הנפש, ממשפחות, מאגודות ומעמותות לזכויות האזרח המתייחסות לבריאות הנפש. כמו-כן, מנותחים במאמר זה תוכן התלונות, תהליך הבדיקה והטיפול בהן, ותיבחנה תוצאות הטיפול.

מניתוח הנתונים עולה, כי רוב המתלוננים היו המטופלים עצמם, ממין זכר ומבוגרים. תוכן התלונות היה בסוגיית הטיפול שקיבל המתלונן כשזה לא התאים לציפיותיו ולהשקפתו. במחצית (50%) מהתלונות נדון הטיפול שניתן במסגרת המירפאה. שני-שלישים מהמתלוננים (65%) הגישו תלונה אחת בלבד במהלך השנה. הטיפול בתלונה והמענה לפונה הסתיים בשני-שלישים מהמקרים (66%) תוך חודשיים.

לסיכום, מובאות המלצות לשיפור השירותים הקיימים לאלו הנזקקים להם.
 

לייבה, שרה אפטר, עירית אבני, עזריאל אושרוב, מיכאל טלר ואהוד גרוסמן

עדי לייבה (1), שרה אפטר (2), עירית אבני (1), עזריאל אושרוב (1), מיכאל טלר (1) ואהוד גרוסמן (1)

 

(1) המח' לרפואה פנימית ד' (2) והמכון לדימות, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר, מסונף לפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

 

מורסה חיידקית של הכבד (a pyogenic liver abscess) נגרמת לעתים קרובות כתוצאה מדלקת מוגלתית של דרכי המרירה או זיהום בתוך הבטן המתפשט דרך ורידי שער הכבד. קיימות סיבות נוספות להתהוות מורסה בכבד, וחלק מהמקרים הם אידיופתיים.

מובאת במאמר זה פרשת חולה שאובחן עם מורסה חיידקית של הכבד. אבחנה זו הובילה את מחברי המאמר לאיבחון נוסף – אדנומה סיסית גדולה של הכרכשת הרוחבית, ללא שליחת גרורות לכבד. שאת זו של הכרכשת הייתה ככל הנראה פתח החדירה של החיידקים, דרך ורידי השער לכבד.

דווח על פרשות חולים ספורות עם מורסה של הכבד כביטוי (presentation) של שאת בכרכשת ללא גרורות. זהו הדיווח הראשון על פרשת חולה עם אדנומה סיסית ומורסה מוגלתית של הכבד.

שמואל שטייר, שלמה וינקר, נטלי בנטוב, איילה לב ואליעזר קיטאי.

שמואל שטייר, שלמה וינקר, נטלי בנטוב, איילה לב ואליעזר קיטאי

 

החוג לרפואת המשפחה, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

 

נטייה להירדמות היא גורם קובע בחמישית מתאונות הדרכים. הנהג מודע לנטייתו להירדם. ומודעות זו מאפשרת לו להילחם בנטייתו זו, אולם קיימים אמצעים יעילים אחרים למנוע הירדמות בזמן נהיגה.

המטרה במאמר זה היא לבדוק את הנטייה להירדם בנהיגה בקרב נוהגים בתנאי עייפות ואת אמצעי המגע שהם נוקטים על-מנת לא להירדם. לשם כך נבחרו שלוש קבוצות נוהגים בתנאי עייפות: 1) רופאים המבצעים תורנויות; 2) אחיות העובדות במשמרות לילה; 3) ועובדי טכנולוגיה עלית העובדים 12 שעות ברציפות לפחות יומיים בשבוע. הועבר שאלון אנונימי שכלל שאלות אודות גורמי-סיכון לתאונות, מעורבות בתאונות-דרכים או על סף תאונת דרכים, שיטות של הנהג למניעת הירדמות ונתונים דמוגרפיים.

נכללו במחקר 115 נהגים (38 רופאים, 37 אחיות ו-40 עובדי היי-טק). גילם הממוצע היה 7.9+-36.0 שנה ו-53% מהם היו גברים. 13% היו מעורבים בשנה האחרונה בתאונות דרכים כנהגים, מתוכם 53% זכרו כי התאונה היתה קשורה להירדמות או לעייפות. 37% זכרו אירוע אחד או יותר של הירדמות במהלך נהיגה עד לסף תאונה או סטייה מנתיב הנסיעה. נוהגים בשעות המסוכנות היו מעורבים יותר באירועים של הירדמות תוך נהיגה עד כדי כמעט תאונה או סטייה מהנתיב (69% לעומת 29%, בהתאמה, p<0.001) ובתאונות (17% לעומת 11%, P לא משמעותי). רופאים היו מעורבים יותר בסף תאונות ('כמעט תאונות') (p>0.005). השיטות השכיחות ביותר למניעת הירדמות היו הפעלת רדיו או טייפ (86.1%), פתיחת חלון (65.2%) והפעלת מזגן (57.4%).

לסיכום, נהיגה בתנאי עייפות מהווה גורם-סיכון חשוב לתאונות דרכים. קיימות קבוצות עובדים, ביניהם הרופאים, המצויות בסיכון מוגבר לכך. לפיכך, יש להעמיק את מודעותם ומעורבותם של רופאים במניעת תאונות דרכים הן בקרב הרופאים עצמם והן בקרב מטופליהם.

פלטיאל וינר, רסמי מגדלה, מרינלה בקרמן ונועה ברר-ינאי

פלטיאל וינר, רסמי מגדלה, מרינלה בקרמן, נועה ברר-ינאי

 

המח' לרפואה פנימית א', המרכז הרפואי הלל-יפה, חדרה

 

המטרות במחקר שתוצאותיו מובאות להלן היו להעריך את השפעת הזמן החולף על השינוי בתפיסת קוצר-הנשימה בעקבות שאיפת מרחיבי-סימפונות ארוכי-טווח.

למטרה זו נבדקו 32 חולים עם גנחת-סימפונות בדרגת חומרה בינונית. הנבדקים עברו ספירומטריה ובדיקת תפיסת קוצר-הנשימה לפני ואחרי שאיפה של מרחיבי-סימפונות ארוכי-טווח ושל אינבו. תפיסת קוצר-הנשימה נמדדה בעת נשימה כנגד התנגדויות, והנבדקים דירגו את תחושת הנשמת (dyspnea), תוך הסתייעות בסולם המתוקן בורג.

שעה לאחר שאיפה של מרחיבי-סימפונות ארוכי-טווח נמדדו ערכי FEV1 הגבוהים ביותר, ותפיסת קוצר-הנשימה היתה הנמוכה ביותר. למרות שהערך הממוצע של FEV1 נשאר קרוב לערך הגבוה ביותר לפחות שש שעות לאחר השאיפה, נצפתה עליה הדרגתית אך משמעותית מבחינה סטטיסטית בתפיסת קוצר-הנשימה.

לסיכום, קיימת שחיקה בתפיסת קוצר-הנשימה לאורך זמן לאחר מתן מרחיבי-סימפונות, גם בהיעדר שינוי בדרגת היצרות דרכי-הנשימה בחולי גנחת-הסימפונות.

שואה ורפואה
אורית הרשלג-אלקיים, לאה אבן ושאול מ' שאשא

אורית הרשלג-אלקיים, לאה אבן, שאול מ' שאשא,

 

המח' לגסטרואנרולוגיה ילדים, המח' לילדים א' והיח' לניהול רפואי, בית-החולים לגליל המערבי, נהריה

 

מאפייני החיים העיקריים בגטאות היו צפיפות קשה ולעתים קיצונית, מחסור באמצעי קיום (כמו כסף, אמצעי תברואה וגהות, תרופות), תנאים תברואתיים וסביבתיים קשים, גהות (hygene) אישית ירודה, קור ותשישות. בתנאים אלה היו המחלות הזיהומיות על מחולליהן השונים בנות-לוויה קבועות בגטו, אם בצורה אנדמית ואם כמגפות תדירות שקטלו רבבות מתושביו.

אולם המאפיין הבולט ביותר בכל הגטאות, ובעיקר בגטו ורשה, היה הרעב. כמות הקלוריות היומית במזון שהוקצב לתושבים נעה בין 800 במצב הטוב לפחות מ-300 במצבים הקיצוניים. בגטו ורשה, 'גטו הרעב', ירדה קצובת המזון הימית אף לפחות מ-200 קלוריות. המזון חסר מרכיבים חיוניים כמו מינרלים וויטמינים. צריכת קלוריות נמוכה כל כך גרמה למיתת רעב (starvation) במקרים הקיצוניים, ולמחלות חסר שונות שפגעו בכל מערכות הגוף ואף גרמו להחמרת התסמינים של מחלות אחרות. להשלכה הקלינית של הרעב אף נתייחד השם 'מחלת הרעב' כיחידה נוסולוגית. זו היוותה מוקד למחקר נרחב בגטאות ובעיקר בגטו ורשה, שבו נערך אחד המחקרים המעמיקים והמתועדים ביותר על התופעה בידי קבוצת רופאים בראשותו של ד"ר ישראל מילייקובסקי.

הקורבנות הראשונים לרעב היו הילדים, אשר בנוסף לתסמינים הרגילים של המחלה, סבלו מפגיעה קשה בהתפתחותם הגופנית והנפשית. הנפגעים העיקריים היו תינוקות וילדים בגילאי שנתיים עד חמש שנים. הביטויים הראשונים היו ירידה דרסטית במשקל ובגובה ותשישות, ובהמשך פגיעה בהתפתחות האינטלקטואלית. הילדים נראו קטנים לגילם, עם רזון קיצוני ומנותקים מסביבתם. בגילאים אלה נסתיימה המחלה בתמותה של 100% מהלוקים בה. ואכן, בשנים האחרונות לקיום הגטאות לא נראו בהם ילדים מתחת לגיל שלוש שנים, ואילו הילדים הגדולים יותר הראו סימנים קשים של מחלת הרעב. או כפי שדיווחו הרופאים "כאשר הילדים הגדולים חלו, הקטנים כבר מתו [...]".

במאמר להלן נסקור את תנאי החיים של הילדים בגטו, את הרעב והשלכותיו עליהם. נתאר את הביטויים הקליניים של המחלה כפי שהם משתקפים מתיאורי הרופאים בגטאות ובעיקר כפי שעולה ממחקר "מחלת הרעב" בגטו ורשה.

במת המערכת
דן אליאן, ויקטור גויטע

דן אליאן, ויקטור גויטע

 

מכון הלב, מרכז רפואי שיבא, תל השומר

 

לתרופות המעכבות את הקולטן גליקופרוטאין 2b3a תפקיד טיפולי מרכזי הן בחולים הלוקים בתיסמונת חדה של העורקים הכליליים והן באלו העוברים אנגיופלסטיה. הטיפול בתרופות אלו בדרך פומית ובהזרקה לתוך הווריד היה נושא למספר רב של מחקרים בהם נבדקה יעילות התרופות, ההבדלים בין הטיפולים והשפעתם על שיעור הסיבוכים הפקקתיים. במספר רב של מחקרים שנכללו בהם עשרות אלפי חולים נבדק בין השאר ההבדל הקליני בין התרופות, האם מוצדק הטיפול בהם בחולים עם אירוע כלילי חד והקשר שבין מתן התרופות לבין התערבות פולשנית מוקדמת.

חולים העוברים אנגיופלסטיה מפיקים תועלת רבה יותר מהטיפול בחוסמי הקולטן 2b3a בהשוואה לחולים שעברו אירוע כלילי חד. באלו האחרונים מומלצת התרופה כטיפול בחולים המוגדרים בסיכון גבוה, קרי חולים עם תעוקת בית-החזה שאינה מגיבה לטיפול, חולים עם דינמיקה בקע ST בתרשים האק"ג וחולים עם רמות טרופונין גבוהות.

הטיפול בחוסמי הקולטן 2b3a במהלך אנגיופלסטיה ובחולים שעברו אירוע כלילי חד, מפחית שיעורי תמותה ואוטם שריר הלב, אך מעלה שכיחות של דימומים.

סקירות
יאיר למפל

יאיר למפל

 

המח' לנירולוגיה, מרכז רפואי אדית וולפסון, חולון

 

דופלר דרך הגולגולת היא שיטת דימות בעל-שמע, שמודגמות בה מהירויות זרימה בעורקים התוך-גולגולתיים. דופלר תיפקודי דרך הגולגולת (דתד"ג), היא שיטת איבחון המשווה בו-זמנית את מהירויות זרימת הדם בעורקים השונים בשני דורי המוח (ההמיספרות). בדיקת הדימות מבוצעת קודם לביצוע מטלות תנועתיות או קוגניטיביות ולאחריהן. הנחות היסוד העומדות בבסיסה של שיטה זו נדונו בעבודות שונות ויישומה מוכח כיעיל בחשיפה לגירויים השונים, אם כי בדרגת  יעילות שונה. יעילותה של שיטה זו הוכחה באיבחונים של המערכת הוואסקולרית המוחית הקדמית (המערכת התרדמנית). פירסומים שבהם נדון היישום של שיטה זו במערכת הוואסקולרית המוחית האחורית (המערכת הוורטברובזילרית) הם דלים יחסית והשיטה לא הוכחה עדיין במידה מספקת. שיטה זו היא יעילה וקלה לתיפעול כשנדרשת הדגמת שינויים בזרימת הדם למוח, תוך היחשפות למטלות תנועתיות וקוגניטיביות או לגירויים חיצוניים תחושתיים, שמיעתיים או ראייתיים. שיטה זו עשויה להיות לעזר ברמה המחקרית בקבוצות נבדקים בריאים או בקבוצות חולים שונות. בנוסף לכך, יתכן יישום קליני נרחב במעקב אחר חולים בשלבי השיקום השונים.

עדי רחמיאל, דרור איזנבוד ומיכה פלד

עדי רחמיאל (1), דרור איזנבוד (2), מיכה פלד (1),

 

(1) המח' לניתוחי פה ולסת, מרכז רפואי רמב"ם והפקולטה לרפואה רפפורט, הטכניון, (2) היח' לאורטודונטיה וחיך שסוע, מרכז רפואי רמב"ם, חיפה

 

שיטת המתיחה ממלאת תפקיד חשוב בטיפול בעצמות פנים שלא התפתחו. את הלסת התחתונה ניתן להאריך באמצעות מכשירי מתיחה פנימיים או חיצוניים. מכשירי המתיחה הפנימיים הם קטנים ובלתי נראים מחוץ לפה, אינם משאירים צלקת חיצונית ואינם גורמים לבעיות חברתיות למתרפא. חסרונם הוא שליטה מופחתת על כיוון המתיחה והצורך בניתוח שני לפירוק המכשיר. הגורמים החשובים בטיפול הלסת התחתונה הם תיכנון המתיחה, מיקום החתך בעצם, שליטה על כיוון המתיחה וסוג מכשיר המתיחה. בלסת העליונה ניתן לבצע מתיחה בשלוש שיטות: 1) באמצעות מכשיר קשיח חיצוני; 2) באמצעות מסיכת פנים; 3) באמצעות מכשיר פנימי.

בשנים האחרונות יושמה שיטת המתיחה בטיפולים של דום-נשימה חסימתי בשינה. לשיטה מספר יתרונות על-פני השיטות הקיימות, בעיקר היא מאפשרת שיפור במעבר אוויר בחולים צעירים ואף ביטול הצורך בטרכאוסטומיה. בעצם המכתשית שבחלל הפה מאפשרת השיטה שיחזור על הרכס הספוג, על-מנת להחדיר שתלים מבלי להזדקק בשתלי עצם או בתחליפי עצם. בתיכנון הטיפול יש להעדיף תחילה הסתייעות במכשירים פנימיים. אולם במצבים קשים שנדרש בהם תיקון תלת-ממדי, יש למכשירים החיצוניים יתרון על-פני המכשירים הפנימיים.

בעתיד יהיה צורך לשפר את חיתוך העצם באנדוסקופיה, לפתח מכשירי מתיחה קטנים עם יכולת מתיחה תלת-ממדית, ולשפר את איכות העצם על-ידי הסתייעות בציטוקינים ובגורמי גדילה – כל זאת כדי לקצר את זמן נשיאת המכשיר על-ידי המטופל.

אהוד ברגר ויצחק אשכנזי

אהוד ברגר (1), יצחק אשכנזי (2)

 

(1) חיל הרפואה, צה"ל, (2) בית הספר רקאנטי, אוניברסיטת בן גוריון, הנגב

 

לאחרונה אירעו מספר הרעלות מצמח הדטורה סטרמוניום. צמח זה גורם לתיסמונת המאפיינת הרעלה אנטי-כולינרגית, וזו אף עלולה להסתיים במוות. הוקמו מספר אתרים באינטרנט בהם נדונה צריכת סמים בכלל וצריכת דטורה בפרט, מבלי להתייחס כלל לסכנות הטמונות בצריכה של תוצרי צמח זה. אתרים אלו מוכרים לבני-הנוער, ועקב זמינות המידע והצמח קיימת סבירות גבוהה לכך שצריכת תוצריו תגבר ועמה גם עלייה באירועי הרעלה. בסקירה זו נדונים מאפייני ההרעלה והטיפול בה.

אלי עטר

אלי עטר

 

היח' לרדיולוגיה פולשנית, המכון לדימות, מרכז רפואי רבין, קמפוס גולדה, פתח תקוה

 

דימות מערכת כלי-הדם מתבסס בעיקר על צינתור, תוך הסתייעות בחומר-ניגוד הבנוי על תרכובות המכילות יוד. ההתפתחות הטכנולוגית בתחום התהודה המגנטית מאפשרת דימות מדוייק של כלי-הדם המרכזיים וההיקפיים לאחר הזרקת חומר-הניגוד גדוליניום, באיכות המתחרה בצינתור, וזאת מבלי לחשוף את הנבדק לסכנות הכרוכות בצינתור ובהסתייעות בתרכובות היוד. הצגתו של אמצעי דימות חדיש זה והכרה שלו, על יתרונותיו וחסרונותיו, לרופאים שאינם רופאי דימות, ישפר את איבחון החולים הלוקים במחלות כלי-הדם.

שגב שני

שגב שני

 

תחום מדיניות וכלכלת תרופות, המרכז הישראלי להערכת טכנולוגיות בשירותי הבריאות, מכון גרטנר לאפידימיולוגיה וחקר מדיניות הבריאות בישראל, תל-השומר, המח' לניהול מערכות בריאות, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון

 

הופעת האינטרנט כטכנולוגיית תקשורת ומידע גרמה למהפכה חברתית ותרבותית. הגדלת נגישות וזמינות המידע גרמו להעצמת הצרכן אל מול ספקי השירותים השונים. גם בתחום הרפואה גרמה הופעת האינטרנט למיגוון פעילויות שלא היו קיימות קודם לכן. המטרה במאמר זה היא לסכם את כלל היישומים מבוססי האינטרנט שפותחו בשנים האחרונות בתחום התרופות.

המסחר האלקטרוני מסווג לשני חלקים עיקריים: מסחר בין עסק ללקוח (B to C) ומסחר בין עסק לעסק (B to B). במסחר בין עסק ללקוח ההתייחסות היא לחולים עצמם כצרכני בריאות, והיישומים העיקריים בו הם הפצת מידע רפואי ומכירת תרופות באינטרנט. באינטרנט ניתן למצוא מידע רפואי בלתי מוגבל, התורם מחד-גיסא רבות לידע של החולה ומחזק את מעמדו אל מול הרופא המטפל, ומאידך-גיסא לא ידועה מידת מהימנות המידע שעליו מסתמך החולה. למכירת תרופות באינטרנט באמצעות בית-מרקחת מקוון יתרונות רבים, הן מבחינת העסק ובעיקר מבחינת הצרכן שזוכה לזמינות ונגישות. אל מול יתרונות אלה קיימים מחסומי יישום, המתבטאים בעיקר בחשש מפני אבטחת המידע הפיננסי והקליני כאחד. לשלטונות הבריאות קשה לפקח על האינטרנט, בשל היותה טכנולוגיה חוצת גבולות ובשל הבעייתיות בגישה למפעילי האתרים. בצורה זו מתאפשרת מכירה בלתי מפוקחת של תרופות מירשם, שלעתים הן מזויפות או בלתי איכותיות.

המסחר בין עסק לעסק מתייחס לרופאים, מירפאות, בתי-חולים, קופות-חולים וחברות התרופות, והיישומים בו רבים ומגוונים. קיימים אתרים המתמחים ביצירת קשר עם מטפלים רפואיים לשם הפצת מידע, פירסום וקידום מכירות, תוכניות השתלמות מקצועיות, לימודי המשך ועוד. תחום אחר הוא ייעול עבודתן של חברות התרופות, החל מנושא השיווק, שבו הקשר האישי עם הרופא מאפשר תועמלנות ישירה ואינטימיות, דרך נושא המחקר והפיתוח, שבו ניתן לקצר תהליכים בעת ביצוע ניסויים קליניים באמצעות יישומים טכנולוגיים חדשים, וכלה בתחום הרכש והמכירה, שבו ניתן לבצע הזמנות ולקבלן באופן ישיר, ללא צורך במתווכים, ואף לתכנן מלאים בצורה המיטבית.

לסיכום, האינטרנט הוא תחום דינמי שתרם ליצירת עשרות יישומים חדשים בתחום המסחר בתרופות. בהתאם, על הרשויות המפקחות לעסוק בפיתוח מדיניות שתדע להתמודד עם יישומים חדשים אלה.

יפתח יסעור, גיא בן סימון ונחום רוזן

יפתח יסעור (1), גיא בן סימון (2), נחום רוזן (2),

 

(1) מערך העיניים, קמפוס בילינסון, מרכז רפואי רבין, (2) המכון לעיניים מוריס וגבריאלה גולדשלגר, תל-השומר

 

מחלת הארובה השכיחה ביותר הנגרמת כתוצאה ממחלה מערכתית היא מחלת בלוטת-התריס בארובת העין (thyroid orbitoparhy) (מבת"א). המחלה מאופיינת בדלקת, בבצקת ובהצטלקות של רקמות בארובה, הגורמות למיגוון ביטויים קליניים הכוללים בלט בעין, בצקת העפעפיים, נסיגת העפעף, בצקת לחמית, דלקת קרנית כתוצאה מחשיפה עד כדי התכייבות הקרנית, הפרעות בתנועת העין, פזילה ונזק לעצב הראייה. זוהי מחלה שכיחה, הסיבות להופעתה אינן מובנות דיין והשפעותיה על הראייה והמראה החיצוני עלולות להיות קשות. בשנים האחרונות חלה התקדמות ניכרת בטיפול הניתוחי במחלה. למרות שהדרך לשליטה מוחלטת במחלה עדיין ארוכה, עומדות כיום בפני החולה אפשרויות טיפוליות שלא היו קיימות בעבר. בעבודה להלן נסקרת ההתקדמות שחלה בהבנת המחלה ובטיפול הניתוחי.

מניסיון אישי
סולי מזרחי

סולי מזרחי

 

המח' לכירורגיה א', מרכז רפואי סורוקה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע

 

עם קבלת המינוי 'מנהל מחלקה לכירורגיה' במרכז הרפואי סורוקה, קרא לי לחדרו הבוס הקודם שלי, חירם פולק, מנהל מחלקה לכירורגיה במרכז האוניברסיטאי לואיוויל, קנטקי, ארה"ב. היתה זו שיחת 'טיפים' ועצות טובות מניסיונו העשיר של 25 שנות ותק בניהול מחלקה לכירורגיה.

העצה המרכזית בקבוצת ה'אל תעשה' הייתה: "מהלך השנה הראשונה לפקידך במחלקה אתה יכול להזיז ממקומם רהיטים, ציוד, אביזרים, תמונות [...] אך אל תזיז אנשים מתפקידם ואל תבצע שינויים קיצוניים בכוח-אדם עד אשר תתהה על קנקנן של הנפשות הפועלות לצידך ונגדך". בראייה לאחור, הייתה זו עצת זהב.

היסטוריה של הרפואה
יוסי רימר ודורון רימר

יוסי רימר (1), דורון רימר (2)

 

(1) המח' לרפואת ילדים בית-חולים בני ציון, חיפה, (2) המח' לרפואה פנימית ה', מרכז רפואי סורוקה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע

 

העיר סיילם (Salem) נוסדה כעיר נמל והיא האתר שבו נוסדה המושבה Massachusetts. אולם עיר זו מוכרת כיום יותר בזכות משפטי המכשפות שנערכו בה 60 שנה לאחר הקמתה בשנת 1692 על-ידי צדקנים פוריטניים. במרכז האירוע עמדו מספר נערות שנתקפו הזיות ואירועים כיפיוניים (epileptic). ידם של רופאי העיר קצרה מלמצוא הסבר רפואי לתופעה ולכן הסבירוה ככישוף. עשרים בני-אדם שהואשמו בכישוף נשפטו, הורשעו והוצאו להורג – עובדה מזעזעת שהעמידה בספק את מוסריותו של העולם החדש.

במאמר זה מובאות עדויות היסטוריות, רפואיות ונסיבתיות כיצד הרעלת ארגוטים (ergotism) ותוצרים אלקלואידיים המופרשים מעובש בשם Claviceps purpura, קרי קרני-שיפון (ק"ש), עשויה הייתה לעמוד בבסיס האירועים של סיילם בשנת 1692. בנוזף מובאות עדויות לכך שהרעלה זו, הידועה גם בשם להבת השיפון או Saint Anthony's fire, השפיעה קרוב לוודאי על מהלך ההיסטוריה בכלל ובפרט על נושא המגפה השחורה שהיכתה באירופה החל מהמאה ה-14.

הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303