עמוד בית יום ה, 20.06.19

יולי 2013


אקטואליה
דוד ארגז
דוד ארגז 

מחלקה פנימית ב', בית חולים קפלן, רחובות, מסונף לפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, ירושלים

מעמדה של הרפואה הפנימית נחלש והולך לעומת תחומי ההתמחות הרבים שצמחו ממנה, ואיתה ירד קרנו גם של הרופא הפנימי הכללי. רוב המומחים הפנימאים ממשיכים כיום להתמחות שנייה, ולעבודה במכונים ובמירפאות, ונדמה שבדור הבא לא ייוותרו כמעט רופאים פנימיים כלליים שרואים בעבודה במחלקה פנימית את עיקר עיסוקם. מגמה זו מאיימת על המחלקות הפנימיות – הציר המרכזי של האשפוז במדינת ישראל – ומחייבת חשיבה קדימה ואולי אף שינוי מדיניות.

מאמרים
סעיד אבו זיד, אבי פרץ, ואיל נאסר ויהושע צרפין

סעיד אבו זיד1, אבי פרץ2 , ואיל נאסר1, יהושע צרפין1 

1מחלקת ילדים מרכז רפואי על שם ברוך פדה, 2המעבדה למיקרוביולוגיה קלינית מרכז רפואי על שם ברוך פדה, פוריה, גליל תחתון, מסונף לפקולטה לרפואה בגליל, צפת, אוניברסיטת בר אילן 

חיידק האקטינומיצס (Actinomycese) הוא מתג גראם חיובי אנאירובי שאינו יוצר נבגים, והוא מהווה חלק מהפלורה של הפה, המעיים, הפות ומערכת הנשימה העליונה. הזיהום מופיע בעיקר באזור הפנים, הצוואר, הבטן והאגן, לרוב באנשים עם פגיעה בריריות, והוא נפוץ בעיקר בקרב חולים עם דיכוי חיסוני.  נדירה התפשטות החיידק דרך מחזור הדם.

במאמר זה אנו מדווחים על פרשת חולה בן תשע שנים, ללא מחלות רקע, שאובחן עם בקטרמיה ממושכת מהחיידק Actinomyces naeslundii ללא מוקד זיהומי סגולי, למעט עששת קשה. אפיון החיידק מתרבית דם נעשה באמצעות ביולוגיה מולקולארית, והחולה טופל באמפצילין ובעקירת שיניים שהביאו להיעלמות הבקטרמיה.

האשם בשארה, אולגה ויניצקי, ראיד סלים, יורם כנס, ביביאנה חזן ודן מירון

האשם בשארה1,2, אולגה ויניצקי3, ראיד סלים4,5, יורם כנס5,6, ביביאנה חזן5,7, דן מירון5,8

1המכון למחלות ריאה והמרכז לטיפול בשחפת, בית חולים נצרת, 2הפקולטה לרפואה של  אוניברסיטת בר אילן בגליל, 3לשכת הבריאות המחוזית, מחוז צפון, משרד הבריאות, 4המחלקה לרפואת נשים ויולדות, מרכז רפואי העמק, עפולה, 5הפקולטה לרפואה רפפורט, הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל, חיפה, 6המעבדה המיקרוביולוגית, מרכז  רפואי העמק, עפולה, 7היחידה למחלות זיהומיות, מרכז רפואי העמק, עפולה, 8השירות למחלות זיהומיות  בילדים, מרכז  רפואי העמק, עפולה

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, מחלת השחפת מהווה הסיבה השלישית בשכיחותה לתמותת נשים בגיל הפוריות ברחבי העולם. לעומת זאת, בישראל מחלת השחפת אינה שכיחה, ורק לעיתים רחוקות המחלה מאובחנת בנשים הרות בכלל ובנשים בהריון מתקדם בפרט.

אבחון מחלת השחפת בנשים הרות הוא משימה מאתגרת, מאחר שתסמיני מחלת השחפת כגון חולשה, עייפות, הזעה ודופק מהיר, מיוחסים להריון. בנוסף, בשל חוסר נכונות הנשים ההרות לעבור צילום בית החזה ורצון הרופאים להימנע מחשיפת העובר לקרינה שלא לצורך, עלולה קביעת האבחנה להתעכב, בפרט בנשים שאינן משתייכות לקבוצת סיכון. אולם עיכוב בקביעת אבחנה והתחלת טיפול בשחפת באישה הרה כרוך בסיבוכים מילדותיים, עלול לגרום לשחפת מלידה, להדבקת התינוק לאחר הלידה, ואף להדבקת יולדות ותינוקות במחלקת יולדות.

מדווח במאמרנו על אישה שאובחנה כחולת שחפת ריאות מדבקת בשליש השלישי להריונה, שבוע אחד בלבד לפני הלידה. האישה, ילידת ישראל שאינה משתייכת לאוכלוסיה בסיכון לשחפת, ביקרה שנה לפני אבחון המחלה במדינה עם עומס תחלואה גבוה בשחפת בכלל ושחפת עמידה בפרט, ושהתה בה מספר חודשים.

אנו מדווחים במאמרנו על הסוגיות שניצבו בפנינו במהלך הטיפול באישה, שחלתה בשחפת בהיותה בהריון מתקדם, והצעדים שנקטנו כדי לשלול הדבקת העובר ומניעת הדבקת התינוק לאחר הלידה. 

על ידי הגברת המודעות לבירור גורמי סיכון להדבקה בשחפת, לאפשרות מיסוך תסמיני המחלה בעקבות ההריון, לביצוע הבירור המתחייב כדי לשלול מחלה פעילה בילוד ולנקיטת האמצעים הנדרשים כדי למנוע את הדבקת התינוק לאחר הלידה, ניתן להפחית את התחלואה בשחפת בתקופת ההריון ומשכב הלידה.

 

 

נסרה אדלבי,מיכה ברחנא, עוזי מלמן ורפאל כראל

נסרה אדלבי1,2,מיכה ברחנא1, עוזי מלמן4,3, רפאל כראל1

1אוניברסיטת חיפה, בית הספר לבריאות הציבור, חיפה, 2בית החולים לגליל מערבי, נהרייה, 3שירותי בריאות כללית, מחוז חיפה וגליל מערבי, 4המחלקה לרפואת המשפחה, הפקולטה לרפואה, הטכניון, המכון הטכנולוגי לישראל, חיפה

הקדמה: הקשר בין ברות (דיאטה) ים תיכונית (Mediterranean diet) לבין הסיכון הכולל להיארעות מחלת סרטן, נחקר במספר מחקרים בעבר. מידע על קשרים מעין אלה באוכלוסייה הערבית בישראל הוא מצומצם ביותר.

מטרות: השוואה בין ציון ברות ים תיכונית בקרב חולי סרטן לבין הציון בקרב לא חולי סרטן ערבים ישראלים מבוגרים. המטרה הייתה לזהות גורמי סיכון הניתנים להתערבות ולמניעת תחלואה.

שיטות: מחקר מקרה בקרה בערביי צפון הארץ, שנכללו בו 200 מבוטחים מבוגרים של שירות רפואי אזורי.

תוצאות: נמצא קשר הפוך בין ניקוד תזונה ים תיכונית לבין היארעות סרטן OR = 0.4) (95% CI = 0.260-0.612, p = 0.000).

מסקנות: היענות גדולה יותר לתזונה ים תיכונית קשורה בשכיחות פחותה של הסרטן. לפיכך, אימוץ דפוס תזונה זה נראה כממתן הן שכיחות השמנת יתר והן סיכוני תחלואה כרונית.

יעל גרייף וולרי טפליצקי

יעל גרייף2,1, ולרי טפליצקי2,1

1מירפאה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, מכון הריאות, מרכז רפואי רבין, פתח תקווה, 2הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב

 ואסקוליטיס שלאחר מאמץ גופני מתבטאת בהופעת תיפרחת מסוג ארגמנת (פורפורה), המוגבלת לרוב לשוקיים, ומופיעה באנשים בריאים לאחר מאמץ גופני חריג. התופעה שכיחה יחסית, אך אינה מאובחנת בחולים רבים, ובספרות הרפואית יש התעלמות מתופעה זו. ואסקוליטיס שלאחר מאמץ היא תופעה שחולפת כעבור מספר ימים ומופיעה שוב במאמץ גופני חריג, בעיקר במזג אוויר חם. מדווח במאמר זה על שתי נשים שפיתחו תיפרחת לאחר הליכה ממושכת בטיולים בחו"ל. הכרת התיפרחת מונעת בירור מקיף ומיותר, ודאגה מיותרת מצד המטופלים.

 

 

יובל כוורי, מתיתיהו ליפשיץ, תום לייבסון, זמיר שורר, מרינה­­­­­­­­­­­­­­­­­ רובינשטיין ושאול סופר

יובל כוורי1, מתיתיהו ליפשיץ2, תום לייבסון2, זמיר שורר3, מרינה­­­­­­­­­­­­­­­­­ רובינשטיין4, שאול סופר1


1היחידה לטיפול נמרץ ילדים, 2מחלקת ילדים ד', 3היחידה לנוירולוגיה של הילד, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה והפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 4המחלקה לטיפול נמרץ ילדים, בית החולים לילדים על שם אדמונד ולילי ספרא, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן, והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב  

רקע: אזור הנגב הצפוני מהווה אזור אנדמי להרעלת זרחן אורגני וקרבמטים בקרב ילדים ממוצא בדואי, הנפגעים כתוצאה משתייה לא מכוונת של הרעל המאוחסן שלא כראוי בבקבוקי שתייה. סימני ההרעלה והתסמינים המוכרים כוללים פגיעה במערכת העצבים המרכזית, לרוב ירידה במצב ההכרה, וסימני גירוי כולינרגיים מוסקרינים (ריבוי הפרשות, מיוזיס, הקאה נשנית) וניקוטיניים (חולשת שרירים). הטיפול הספציפי כולל טיפול תומך, מתן אטרופין סולפט ואוקסימים (טוקסוגונין), לרוב עם החלמה עצמונית (ספונטאנית) וללא סיבוכים קבועים. כשל באיברים הוא סיבוך נדיר.

מטרה ותוצאות: במאמר זה מדווח על ארבעה מבין 47 ילדים שאושפזו בחטיבת הילדים של בית החולים סורוקה, בשל הרעלת זרחן אורגני או קרבמטים, במהלך שנתיים. הארבעה, בגילים 17-3 שנים, שתו את הרעל: זרחן אורגני בשם Chlorpyriphos בשני חולים, קרבמט מסוג Methomyl  בחולה אחד וחומר שלא זוהה בחולה נוסף. שלושה מארבעת הילדים נטלו את הרעלים כנראה בניסיון התאבדות. כל ארבעת הילדים פיתחו הרעלה קשה, שלוו בתסמינים נדירים ומסכני חיים: כישלון נשימתי על רקע שונה, פגיעה עצבית שגרמה לנכות ממושכת בשני ילדים ,שלושה ילדים נפגעו בכליות ואחד מהם אף נזקק בהמופילטרציה, חולה אחד פיתח פגיעה קשה בלב ונזקק בין היתר לטיפול בקוצב לב מלאכותי, שני חולים פיתחו פגיעה בלבלב. ילד אחד נפטר בעקבות כישלון נשימתי לאחר טיפול ממושך ב-Extra Corporal Membrane Oxygenation.

מסקנות: הרעלה במעכבי כולינאסטרזה נפוצה בקרב ילדים בדואים בנגב ומהווה סיכון בריאותי. יש לפעול במסגרת הרפואה הציבורית כדי למנוע את התופעה. אירועי ההרעלה הקשים, ובעיקר אלה הנגרמים כתוצאה מניסיון אובדני שבמסגרתו ניטלת כמות גדולה של החומר, עלולים לגרום לסיבוכים, להוביל לאי ספיקה רב מערכתית ולהוות אתגר טיפולי, אף לאחר שלבי ההרעלה הראשונים והמוכרים, ולהסתיים בנכות ממושכת ומוות.

במת המערכת
אופיר לבון ורם שגיא

אופיר לבון1,2, רם שגיא2

1היחידה לפרמקולוגיה וטוקסיקולוגיה קלינית, מרכז רפואי כרמל, חיפה, 2חיל הרפואה, צה"ל

 

 

הרעלת חומרים מעכבי כולינאסתראזה היא בעיה רפואית מורכבת ומאתגרת. מידי שנה מדווח ברחבי העולם על מספר רב של אירועי הרעלה מחומרי הדברה, בראשם זרחנים אורגניים. שיעור התמותה מהרעלות אלו הוא 25%-3% [2,1]. בשנת 2007 דווח למכון הארצי למידע בהרעלות בבית החולים רמב"ם על 1,065 אירועי היחשפות לחומרי הדברה, מתוכם 350 נחשפו לזרחנים אורגניים [3]. 

מנחם פישר, דוד שרים ועידו שולט

מנחם  פישר1, דוד שרים2, עידו שולט3 

1מינהלת גליל, מחוז צפון שירותי בריאות כללית, הפקולטה לרפואה בגליל, אוניברסיטת בר אילן, 2HRMI  החברה הישראלית לניהול סיכונים ברפואה, 3רפואת האם והעובר, רמב"ם, הקריה הרפואית לבריאות האדם והפקולטה לרפואה של הטכניון, חיפה

ניתוח לחיתוך הדופן ("ניתוח קיסרי") ללא הוריה רפואית מהווה נושא שנוי במחלוקת. פורסם מידע רב בספרות הרפואית לגבי ההיבטים הרפואיים של ניתוח חיתוך דופן ללא הוריה רפואית, וכן באשר לסיכונים וסיכויים לאם והילוד. פחות ידועים לכלל הרופאים, ולמיילדים בפרט, הזווית החברתית והחוקתית של ניתוח זה. במאמר זה אנו דנים בהרחבה בנושאים אלו.

ניר עמיר
ניר עמיר

המירפאה המשלימה לילדים, מרכז רפואי וולפסון, תמורות - המרכז ללימודי רפואה סינית 

רפואת צמחים מסורתית נגזרת מטיפול בצמחים שעברו עיבוד מזערי במטרה לטפל במחלות ולשפר את הבריאות. המחקר בצמחי מרפא בעיצומו, ונעשים מאמצים לגלות רכיבים לא מוכרים שונים בצמחים אשר יכולים להוות תשתית לתרופות חדשניות [1]. חברות בינלאומיות משקיעות משאבים רבים בהכנת תרופות או תוספים מצמחים. לנוכח עובדה זו, בצד שיפור הכללים הנהוגים באישור תרופות, נדרש תהליך חקיקה מחודש באירופה ובמדינות מערביות אחרות, לשם פיקוח על איכות, בטיחות ויעילות הצמחים [2].

סקירות
עופר כספי ואריק פולק
עופר כספי, אריק פולק

היחידה לרפואה אינטגרטיבית, מרכז דוידוף, המרכז הרפואי רבין, בית חולים בילינסון, פתח תקווה

 


למרות שתרופות מודרניות רבות ונפוצות ברפואה של ימינו מקורן בצמחי מרפא ובפטריות, רפואת הצמחים כמקצוע עצמאי איננה נכללת עוד בתוכניות הלימודים של הפקולטות לרפואה. מכאן, שהרופא המודרני אינו נחשף לרוב באופן יזום ומערכתי לעולם הריפוי המסורתי של צמחי המרפא. הצמח  Lei Gong Teng (הידוע גם בשמות Thunder God Vine, 雷公藤, Tripterygium Wilfordii Hook f.), שמקורו ברפואה הסינית המסורתית והוזכר כבר בכתבים עתיקים בני אלפי שנים כבעל תכונות ריפוי נוגדות דלקת, מהווה דוגמא מצוינת לגשר ההולך ונבנה בהדרגה בין עולם אומנות הריפוי המסורתי – שהיה מבוסס עד לאחרונה על תצפיות קליניות אמפיריות בלבד – לבין עולם הרפואה המודרני, המגדיר מחלות ומטפל בהן על סמך בסיס גנטי, מולקולארי, ביוכימי ודימותי מדויק. בסקירה זו, מובאים המימצאים העיקריים מתוך מספר גדל והולך של מחקרים קליניים ומעבדתיים שהתפרסמו במיטב כתבי העת הרפואיים בשנים האחרונות, המאששים את ההוריות המסורתיות שעבורן משמש הצמח ברפואה הסינית המסורתית. על סמך מימצאי מחקרים אלו, ולנוכח פרופיל היעילות והבטיחות של שורש הצמח נטול הקליפה, מוצע כי צמח זה ומרכיביו הפעילים ייכללו על ידי משרד הבריאות ברשימת צמחי המרפא המותרים לשימוש במדינת ישראל.


 

עמית רותם ופסח שורצמן

עמית רותם3,2,1, פסח שורצמן2

1המרכז למניעה וגמילה מעישון, 2מרכז סיאל-מרכז מחקר ברפואת משפחה ורפואה ראשונית, המחלקה לרפואת משפחה, החטיבה לבריאות בקהילה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע, 3המרכז לטיפול בהתמכרויות ולבריאות הנפש, טורונטו, קנדה

עישון סיגריות שכיח מאוד בקרב מטופלים הלוקים בהפרעות נפשיות.  בשנים האחרונות מתווספות הוכחות מדעיות למנגנוני ההתמכרות לניקוטין, כמו גם לטיפולים יעילים לגמילה מעישון שאף נכללים בסל הבריאות של מדינת ישראל. למרות שיעורי העישון הגבוהים, שיעורי  ניסיונות הגמילה מעישון והגמילה המוצלחת נמוכים בקרב המטופלים הלוקים בהפרעות נפשיות.

במאמרנו הנוכחי נסקרות הסיבות האפשריות לכך, ומובאים מנגנונים ביולוגיים והתנהגותיים אפשריים התומכים בהתמכרות קשה בקרב מטופלים אלה. נסקרות שיטות מבוססות – מחקר לגמילה מעישון, כולל טיפולים תרופתיים והתנהגותיים, ומובאות המלצות ייחודיות עדכניות לגמילה מעישון בקרב מטופלים עם הפרעות נפשיות.

 

היסטוריה של הרפואה
אבישי גולץ

אבישי גולץ

מחלקת אף אוזן גרון וניתוחי ראש וצוואר, רמב"ם – הקריה הרפואית לבריאות האדם והפקולטה לרפואה רפפורט – הטכניון, חיפה

עד שנת 1911 לא היה בארץ ישראל אפילו רופא אף אוזן גרון אחד. בשנה זו הגיע לארץ ד"ר משה שרמן, שהתמחה ברפואת אף אוזן גרון במוסקבה והיה בכך לחלוץ הרופאים במקצוע זה בארץ ישראל. מאז ועד הקמת המדינה, בשנת 1948, עלו לארץ יותר ממאה רופאי אף אוזן גרון שהתפזרו בכל רחבי הארץ – מצפת וטבריה בצפון ועד לרחובות בדרום. רופאים אלו הביאו את בשורת הרפואה המודרנית והאירופאית לארץ. רבים הטביעו את חותמם על התפתחות רפואת אף אוזן גרון בארץ, והניחו את התשתית הרחבה והמוצקה של המקצוע במדינת ישראל כפי שהוא היום, מהבחינה הקלינית ומהבחינה המדעית-מחקרית.

רפואת אף אוזן גרון, כמו שאר תחומי הרפואה, התפתחה במיוחד לאחר הקמת המדינה: מחלקות רבות נפתחו בכל בתי החולים מצוידות במיטב הציוד המודרני, ובראשם מכהנים תלמידי-תלמידיהם של הרופאים החלוצים.

ראוי שזיכרונם של הרופאים הראשונים יישמר על ידי ממשיכי דרכם ועל ידי כלל ציבור הרופאים בישראל.

כנסים בינלאומיים
שלמה משה

שלמה משה 

מכבי שירותי בריאות, המירפאה לרפואה תעסוקתית, חולון, החוג לרפואה סביבתית ותעסוקתית, בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב 

במהלך מרץ 2012 התקיים בקנקון, מקסיקו, הכנס השלושים של ה-  International commission of Occupational Health (ICOH). הכנס מהווה במה עולמית למיטב המומחים והחוקרים בתחום ומתקיים אחת לשלוש שנים בחסות ארגון הגג העולמי של הרפואה התעסוקתית ICOH [1].

 
קנקון, מקסיקו, International commission of Occupational Health, ICOH

כיצד
עמוס ריטר ותמר אדר
עמוס ריטר4,3,1, תמר אדר3,2

1מכבי שירותי בריאות, מחוז הצפון, 2שירותי בריאות כללית, מחוז חיפה וגליל מערבי, 3החוג לרפאות משפחה, הפקולטה לרפואה רפפורט, הטכניון, חיפה, 4הלשכה לאתיקה, הר"י

מרבית העוסקים ברפואה נתקלים בדילמות אתיות מדי יום במהלך עבודתם. לא תמיד אנו מודעים לדילמות אלו, ופעמים רבות אנו מקבלים החלטות מתוך "תחושת בטן" וללא הבנה מעמיקה של המניעים לפעולתנו. עד לפני כעשור, כמעט שלא היו קורסים באתיקה רפואית במהלך ההכשרה הרפואית. הדיסציפלינה של אתיקה רפואית התפתחה מאוד בשלושת העשורים האחרונים, וכיום היא משלבת בתוכה ידע ותובנות הלקוחים מתחומי תוכן שונים, כגון: רפואה, פילוסופיה משפט ודת [2,1].

 

משולחנו של נציב קבילות הציבור
נעה ברר ינאי ויעקב הספל
נעה ברר ינאי1, יעקב הספל2

1המכון לנפרולוגיה, מרכז רפואי הלל יפה, חדרה, 2נציבות קבילות הציבור, משרד הבריאות

מדווח במאמרנו על אישה בת 63 שנים, חולת סוכרת במשך שנים רבות, שמחלתה הובילה לסיבוכים: נזקים לרשתיות העיניים, מחלת כלי דם היקפיים שהביאו לצורך לקטוע את שני גפיה התחתונים מעל הברכיים, ואי ספיקת כליות סופנית. האישה טופלה בהמודיאליזה החל משנת 2003 ועד לפטירתה עקב הינתקות מחט מהווריד במהלך דיאליזה שגרתית.

הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303