מקרה לפרסום מבית הדין של הר"י
בבית הדין של הר"י נדונה תלונת ד"ר פלוני, רופא משפחה, נגד ד"ר אלמוני, מומחה שניוני.
התלונה עסקה במקרה בו מטופל של ד"ר פלוני הגיע לבדיקה אצל ד"ר אלמוני לאחר ניתוח שעבר. במכתב הסיכום של אותה בדיקה, כתב ד"ר אלמוני: "החטא ועונשו... למי לבוא בטענות? לרופא המשפחה כמובן". ד"ר פלוני, רופא המשפחה, נפגע, לדבריו, מאמירה זו, ראה בה פגיעה בכבודו המקצועי והוצאת דיבה אל מול המטופל ואשתו, שגם היא מטופלת שלו. יו"ר המותב שוחח עם הצדדים בניסיון לסיים את הפרשה בהידברות ובהתנצלות, אך ללא הועיל.
בהמשך, פנה ד"ר אלמוני במכתב אל ד"ר פלוני וטען בפניו כי לא התכוון לפגוע בו או להטיל בו דופי חלילה, אלא לציין בלשון "נקיה" כי לטענת המטופל, רופא המשפחה שלו אשם בהזנחה. על עמדה זו, לפיה ציטוט את דבריו של המטופל, חזר ד"ר אלמוני גם בניסיונות בירור שנערכו אצל מנהל המחוז של קופת החולים.
ד"ר פלוני לא קיבל עמדה זה, והבירור בפני בית הדין של הר"י נמשך.
התקיים דיון בפני מותב של 3 שופטים מבית הדין של הר"י, במסגרתו הציגו הצדדים את טענותיהם האחד כלפי השני, ובהמשך, הוכנסו בזה אחר זה לדיון גם המטופל עצמו וגם אשתו, אשר נשאלו על דבריהם בפגישה עם ד"ר אלמוני. שני העדים הביעו הערכה רבה לד"ר פלוני, רופא המשפחה שלהם, הביעו תרעומת על התנהלותו של ד"ר אלמוני, הזכירו התבטאויות פוגעניות שלו במהלך פגישתם עמו והכחישו כי התבטאו באופן כלשהו נגד ד"ר פלוני בנוכחות ד"ר אלמוני.
חברי מותב בית הדין התרשמו מאוד מכנות המטופל ואשתו, וכן התרשמו כי ד"ר אלמוני אינו דובר אמת בטענתו כי כתב את התבטאותו הפוגעת מפי המטופל. לאור זאת, חברי המותב החליטו לקבל את גרסת המטופל ואשתו ולדחות את עמדת ד"ר אלמוני. חברי המותב קבעו כי אי אמירת אמת בפני בית הדין של הר"י, במיוחד נוכח תפקיד שמילא ד"ר אלמוני בהר"י, הינה עבירה אתית חמורה במיוחד. נקבע כי ד"ר אלמוני לא יוכל להמשיך לשמש בתפקידו בהר"י וכי המקרה יפורסם ללא אזכור שמות הצדדים.
על החלטה זו, ד"ר אלמוני הגיש ערעור לבית הדין.
במסגרת כתב הערעור, טען ד"ר אלמוני כי לא הייתה לו כל היכרות מוקדמת עם ד"ר פלוני, כי לא הייתה לו כל כוונה לפגוע בו וכי המשפט נשוא המחלוקת נכתב באופן ציני. לטענתו, רוח הדברים ברורה מקריאת המשפט במכתב הסיכום. התקיים דיון בערעור בפני בית הדין של הר"י במותב של 5 שופטים. במהלך הדיון בערעור, הציגו הצדדים את טיעוניהם ונעשו ניסיונות נוספים לסיים את המחלוקת בהסכמה, אולם גם ניסיונות אלה לא צלחו. על פי שופטי המותב, הניסיונות לסיים את ההליכים בהסכמה ובהבנה לא צלחו עקב המרחק בין עמדות הצדדים ומשום שלא שוכנעו כי הייתה התנצלות כנה של ד"ר אלמוני, אשר כוללת הודאה ולקיחת אחריות על דבריו מצדו. מותב בית הדין בערעור אימץ את החלטת הערכאה הקודמת של בית הדין ודחה את טענתו של ד"ר אלמוני כי מדובר היה במשפט שנכתב באופן ציני. כמו-כן, אימץ מותב בית הדין את ההחלטה לפרסם את המקרה ללא אזכור שמות הצדדים.
מקרה זה מובא לידיעתכם על מנת שקהילת הרופאים תוכל ללמוד ממנו ולמנוע הישנות מקרים מיותרים שכאלה. בהזדמנות זו נזכיר, כי מצופה מכל רופא לשמור בכל עניין מקצועי על יחס של כבוד וחברות כלפי עמית למקצוע, ועליו להימנע מלהעביר ביקורת על עמית למקצוע בלשון בוטה או מזלזלת, כפי שעוגן בפרק "יחסי רופא-רופא" בקוד האתי של הר"י.