לדוגמא: אירוע נקודתי במיון או במסדרונות בי"ח - מקומות ציבוריים בהם מאומת או חולה המתין, המתינו לידו. התועלת הצפויה קטיעת שרשרות ההדבקה במגפה.
התועלת כל מעשה שעוזר לקיים את הציווי "ונשמרתם לנפשותיכם", "ערבות הדדית", נראה ראוי. ומצד שני מה מידת הפגיעה בעקרונות אוטונומיה, פרטיות ואמון. מכאן השימוש צריך להיות מאוד מוגבל מידתי ונקודתי. תנאי חשוב שצריך להתקיים הוא שקיפות מלאה, ולכן חובה להתקין שלטים ברורים המיידעים על המצאות המצלמות ותפקידן.
בעולמנו כמעט הכל מצולם ומתועד, המרחב הציבורי רווי מצלמות. גם שטחים ציבוריים (לא חדרים פרטיים) בבית החולים מרושתים במצלמות, זה כבר מצב נתון. השאלות הנותרות הן מה השימוש שנעשה במצלמות, בידי מי נמצא התיעוד ואיך נשמרת הפרטיות. מצלמות אבטחה מיועדות ל״אבטחה״, ואנו סבורים ניתן לכלול תחת כותרת זו גם את שלומו ובריאותו של הציבור, והשאלה שעומדת בפנינו היא האם תחקיר אפידמיולוגי בעת מגפה כלול בהגדרה זו.
בדיון בלשכה לאתיקה היו שחשבו כי אסור להתיר שימוש זה בשל פגיעה באמון , ומאידך היו שתמכו בצמצום תחלואה ואולי הצלת חיים.
לפיכך, התשובה שלנו היא שיש לאפשר שימוש מצומצם מאוד, ובתנאים הבאים:
- השימוש בצילומי מצלמות האבטחה בשטחים ציבוריים בשטח המרכזים הרפואיים, לצורך קטיעת שרשרות הדבקה בזמן מגפת הקורונה הנוכחית, בנימוק של שמירת בריאות הציבור, צריך להיות מוגבל מאוד ותוך ידוע העובד או החולה אשר נבדקים.
- חייבת להיות שקיפות - המצולם צריך לדעת כי יש במקום מצלמות והוא מצולם. רווח משני עשוי להיות כי עצם הידיעה שיש מצלמות תגרום לשמירת מיגון וריחוק (כמו מצלמות מהירות).
- מוסד רפואי המתכוון להשתמש בצילומים לצורך חקירה אפידמיולוגית צריך לפרסם זאת ברבים.
- חובת שמירת פרטיות - החומר המצולם אסור שידלוף מחוץ ליחידה המוגדרת במוסד שאחראית על איסוף ושימוש בחומר - ואלו צריכות להיות מוגדרות (ביטחון, ימ״ז).
- דגש על השימוש שיעשה בחומר - הגדרתו מראש לצורך חקירה אפידמיולוגית בלבד. שימוש לצרכים שהם לטובת הפרט והחברה שמירת בריאות.
- עמדת הלשכה לאתיקה היא כי בדיקת הצילומים לצורך החקירה האפידמיולוגית לא תשמש לענישה.