בשנים האחרונות חלו התפתחויות חשובות בחקר התופעה של יתר לחץ ריאתי. ההתקדמות חלה בגילוי הגן הקשור במחלה (לפחות בחלק מהחולים) ובמיוחד בתחום הטיפול במחלה זו. כתוצאה מכך, הואץ פיתוחן של תרופות חדישות אשר העבירו את המחלה ממצב של מחלה ממארת עם תמותה ודאית למחלה עם אפשרויות טיפוליות המאפשרות הישרדות והארכת חיים.
מטרת מסמך זה היא להציג עקרונות טיפוליים כולל התרופות החדישות, תוך דגש על גישה מדורגת בהתאם לחומרת המחלה ולפרוגנוזה.
לחץ ריאתי נחשב מוגבר אם ממוצע הלחץ בעורק הריאתי הינו מעל mmHg 25 במנוחה או מעל – mmHg 30 בעת מאמץ. המחלה (יתר לחץ ריאתי) מופיעה במצבים קליניים רבים ומתאפיינת על ידי קוצר נשימה גובר, עליה בתנגודת הריאתית, ירידה בתפוקת הלב, ותמותה בתמונה של אי ספיקת לבבית ימנית.