מס ותיירות מרפא

אילו בשורות נוספות יביאו עמם חוק ההסדרים ונגזרותיו?

בעת הענקת שירותים רפואיים ו/או ביצוע פעולות רפואיות מחויב רופא על פי חוק להוציא חשבונית מס, גם כאשר השירותים ניתנים לתושב חוץ.

סעיף 30 א8ז בחוק מע"מ איפשר לרופא לחסוך את המע"מ, וזאת בהתקיים תנאים מסויימים באשפוז המטופל, ובלבד כי ההתקשרות, התמורה והחשבונית נערכו באופן מלא וישיר מול התייר בלבד ולא מול סוכן, באופן ישיר או עקיף.

בשנים האחרונות חלה ירידה מהותית בכמות תיירות המרפא המגיעה לישראל, ומרביתה מגיעה באמצעות סוכנים ולא באופן ישיר אל הרופא.

סעיף 22 בפרק ה' בחוק ההסדרים העוסק בבריאות, קובע כי "כל תשלום לרופא בעד שירות רפואי שביצע בתחומי מוסד רפואי, ישולם לרופא על ידי המוסד הרפואי בלבד".

לסעיף שני חריגים:

1. כאשר מדובר בשירות רפואי שלגביו יש לרופא זכאות לתשלום מחברת ביטוח (בישראל) או מקופת חולים במסגרת התקשרות  ביניהם
2. כאשר מדובר בהתייעצות.
    

הסעיף אף קובע כי "רופא או מי מטעמו לא יקבל במישרין או בעקיפין כל תשלום נוסף בעד השירות הרפואי שביצע בתחומי מוסד רפואי והמוסד הרפואי לא יאפשר כל תשלום כאמור".

לאור האמור, תמורה בגין פעולה רפואית בתייר הכרוכה באשפוז, תיגבה על ידי המוסד הרפואי בלבד (לא באמצעות סוכן ולא באמצעות הרופא), והרופא יידרש להוציא חשבונית מס למוסד הרפואי.

חוק מע"מ קובע כי הפקת חשבונית מס לעוסק בישראל כרוכה בתשלום מע"מ מלא, ועל כן מחוייב הרופא להפיק חשבונית מס עם מע"מ מלא למוסד הרפואי בגין פעולה רפואית בתייר.

מרבית המוסדות הרפואיים - בתי חולים ומרפאות כירורגיות, כבר נערכים לאכוף את נושא הגבייה כאמור. לעתים, על אף כללי המיסוי החדשים, ניתן בנסיבות מסוימות להביא לחסכון המס בגין ההכנסות מתיירות מרפא וזאת בהתאם למאפייני הפעילות של הרופא בתחום התיירות הרפואית.     

הכותב, רו"ח ארז כהן ממשרד חגואל ושות' רואי חשבון המתמחה ברפואה עסקית - ראיית חשבון, ליווי פיננסי ופיתוח עסקי לרופא

מאמר זה נועד למסירת מידע בלבד ואין לראות בתכנו יעוץ או חוות-דעת