מהדורת פברואר 2016

מדיניות ציבורית

ניפוק תרופת מרשם במצב דחוף על ידי רוקח

בשבוע שעבר התקיים דיון סוער בכנסת בעניין כוונת משרד הבריאות לאפשר לרוקח לנפק תרופת מרשם ללא מרשם חתום בידי בעל מקצוע הרשאי לתתו, קרי – רופא, למטופל הזקוק לתכשיר בדחיפות וללא דיחוי בשל היעדר נגישות לגורם המטפל ובלבד שטובת המטופל היא – לנוסח המלא המוצע על ידי משרד הבריאות.

ההסתדרות הרפואית מתנגדת לכל יוזמה אשר יש בה להעניק סמכויות של אבחון וטיפול ברופאים בידי מי שאינם רופאים ולא הוסמכו לכך. תרופות מרשם יינתנו אך ורק על סמך מרשם החתום בידי רופא כחלק מהליך הטיפול ולאחר תום שלב הבירור והאבחון. עמדה זו הוצגה במסגרת הדיונים על תקנות הרוקחים (מתן מרשם בידי רוקח בעל הרשאה אישית), התשע"ד 2013, אשר נדונו בכנסת הקודמת. במסגרת הדיונים אז, התקבלה עמדתה של הר"י והוועדה דחתה את החלק בתיקון שנגע למרשם ראשוני של רוקח, וקיבלה את מרשם ההמשך למטופלים עם מחלות כרוניות בתנאים מגבילים.

כעת, במסגרת דיונים הנוגעים להצעת חוק ממשלתית העוסקת בהיבטי ענישה וסמכויות פיקוח הנוגעות לפעולות בתי המרקחת והרוקחים, מעלה משרד הבריאות את סוגיית מרשם הרוקח פעם נוספת, "בדלת האחורית" ולאחר הקריאה הראשונה, מבלי לקחת בחשבון את ההשלכות שיש להצעת הסעיף החדש על בטיחות הטיפול ואיכותו.

יתר על כן, מדובר בנושא חדש שמועלה בשלב מתקדם של הליך חקיקה, דבר אשר מונע את קיומו של דיון ציבורי פתוח ומספק בכנסת ומחוצה לה. ההצעה לאפשר לרוקח לברר את מצבו של המטופל ולהנפיק לו תרופה ללא מרשם חתום על ידי רופא, סותרת את הדין הקיים, הופכת את הרוקחים לרופאים ובעיקר, פוגעת בזכויות המטופלים.

הר"י קוראת לוועדה לנהוג במשנה זהירות ולאמץ את כל הערותיה.

לקריאת נייר העמדה המלא