ביום 18.02.2016 עתרה הר"י לבג"ץ כנגד ממשלת ישראל, הכנסת, משרדי האוצר והבריאות והשרים העומדים בראשם - משה כחלון ויעקב ליצמן, בבקשה מבית המשפט להוציא צו על תנאי, שיורה למדינה לנמק מדוע לא יבוטל פרק הבריאות בחוק ההסדרים.

עניינה של העתירה בשני שינויים מהותיים אשר המדינה העבירה במסגרת חוק ההסדרים -

1. ביטול כמעט מוחלט של האפשרות הקיימת היום למבוטח בביטוח בריאות פרטי, לפנות לכל רופא מנתח שיבחר לקבלת שירותיו הרפואיים, ולקבל מהגוף המבטח (קופת חולים או חברת ביטוח מסחרית), החזר כספי עבור שכר הרופא (שיטת ה"החזר"). 
2. איסור על תשלום ישיר של מטופל לרופא בגין שירותים רפואיים שהוענקו במוסד רפואי פרטי (בית חולים או מרפאה כירורגית).

לטענתה של הר"י, המדינה בוחרת ב"מסלול המקוצר" והלא מידתי לצמצום הוצאות הפרט על שירותי רפואה פרטיים, הגם שאינה מספקת נתונים בדבר הוודאות שהדבר אכן יתממש וחלף השקעה תקציבית של ממש במערכת הבריאות הציבורית. כך, את עלויות "הוזלת יוקר המחיה" העבירה המדינה ממנה והלאה, על חשבון זכויות המטופלים והרופאים גם יחד.

עוד נטען בעתירה, כי השינויים הצפויים בחוק פוגעים בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו שכן הם מגבילים את חירותו של הפרט לצרוך שירותי בריאות פרטיים מרופא וממוסד רפואי בהם הוא נותן את אמונו ומבטחו, ובהתאם מגבילים את זמינות שירותי הרפואה הפרטיים. כמו כן, השינויים מצמצמים את נגישותם של רופאים מנתחים לקהל המטופלים במערכת הבריאות ומגבילים את חופש ההתקשרות החוזית של הרופאים והמטופלים במגזר הפרטי. בכך נפגע חופש העיסוק של הרופאים ונפגעת חירותם לממש את עיסוקם ולעצב את מערכת היחסים המסחרית בינם לבין המטופלים.  

בנוסף, נטען בעתירה כי ההיתר לפרקטיקה פרטית של הרופאים מעוגן בהסכמים הקיבוציים עליהם חתמה המדינה ושירותי בריאות כללית מול ההסתדרות הרפואית, ועל כן כל שינוי שיש בו השלכות על הפרקטיקה הזו מחייב מו"מ קיבוצי מול הארגון.

לאחר הגשת העתירה, התקבלה החלטה המורה למשיבים להגיש את תגובתם המקדמית עד ליום 17.3.16.

לקריאת העתירה