Israel Journal of Health Policy Research
למאמר המלא
רקע
הטמעת בדיקות סריקה ברמה הלאומית בישראל לאיתור וריאנטים פתוגניים בגנים BRCA1 ו-BRCA2 (PVs) בשנת 2020 הובילה לעלייה משמעותית במספר הנשאיות הבריאות המופנות למרפאות מעקב בסיכון גבוה (HRSCs). היעדר סטנדרטיזציה בפרוטוקולים להפחתת סיכון ומעקב בין מרפאות HRSCs הוביל לבלבול ולפערים בטיפול. מטרתנו הייתה לזהות אי-התאמות בנהלים הקיימים ולהוביל לפיתוח מדיניות לאומית למעקב, ניהול ואסטרטגיות להפחתת סיכון בקרב נשאיות BRCA-PV .
שיטות
ניתוח השוואתי של פרוטוקולים להפחתת סיכון ומעקב של תשע מרפאות המעקב בסיכון גבוה המובילות ברחבי ישראל, המהוות את הקונסורציום הישראלי לסרטן שד ושחלות תורשתי, ומפגשים רב-מרכזיים לפיתוח הנחיות קונצנזוס למרפאות מעקב בסיכון גבוה.
תוצאות
האנליזה חשפה רמה גבוהה של קונצנזוס קודם בהיבטים קריטיים לרבות כריתת שד מפחיתת סיכון, כריתת שחלות וחצוצרות מפחיתת סיכון, טיפולי פוריות, אמצעי מניעה, טיפול הורמונלי חלופי והתנהגות בריאותית כללית. לגבי מעקב הדמייתי לסרטן השד היה שוני בהתיחסות לתדירות (רק מרפאה אחת מציעה MRI דו-שנתי לנשאיותBRCA1 ) למגבלות גיל (חמישה מרכזים ממשיכים בנשים מעל גיל 75), לתדירות במהלך הריון והנקה (ארבע מרפאות כל שלושה חודשים וארבע אחרות כל שישה חודשים; אחת אינה ממליצה על מעקב כלל), ומעקב לאחר כריתת שד. גם לגבי מעקב אחר סרטן השחלות היתה שונות: שישה מרכזים ממליצים על בדיקת רמת CA-125 בסרום ואולטרסאונד אגן דו-שנתית/שנתית לכל הנשים, מרכז אחד ממליץ על כך לכל הנשים עד כריתת שחלות וחצוצרות דו-צדדית מפחיתת סיכון (RRBSO) ושני מרכזים אך ורק לנשים מגיל 35 ועדRRBSO . המלצות המעקב לגידולים ממאירים מעבר לסרטן השד והשחלות נבדלו מאוד בין המרכזים.
Michaelson-Cohen, R., Armon, S., Srebnik, N. et al. Managing healthcare for female BRCA carriers in the population screening era: developing a armonized national policy for surveillance and risk-reduction.