הרב אברהם אלימלך פירר הוא איש מסקרן. אם תרצו - תופעה מסקרנת. האיש הצנום, נעים ההליכות, יליד הארץ, בן העדה החרדית, קנה לעצמו מעמד של כבוד בקהילה הרפואית בישראל.

עמותת "עזרה למרפא", שבראשה עומד הרב פירר, מסייעת לחולים בנגישות לקבל סיוע רפואי, ומפעילה צי אמבולנסים ברחבי הארץ כדי לעזור לחולים להגיע למרכזים הרפואיים לקבל טיפול. נוסף לכך, הרב פירר הוא מוסד של אדם אחד המסייע לחולים במחלות נדירות וקשות למצוא מוקדים לטיפולים ייחודיים, בישראל ומחוצה לה, ובמקרים רבים מסייע בהצלת חיים.

בכל יום בשעות 11:30-12:30 משיב הרב בקו טלפון פתוח לעשרות בני אדם הזקוקים, לעתים באורח נואש, לסיוע רפואי דחוף. לאחר מיון של הקריאות הוא משוחח עם הפונים. לעתים אפשר לסייע באמצעות הטלפון, אך במקרים רבים הסיוע מחייב פגישה בלתי אמצעית, שרצוי להביא אליה את תוצאות הבדיקות האחרונות.

הרב פירר מעיין בנתונים, מנתח אותם במומחיות רבה, וממליץ על המשך הבדיקות או הטיפול בישראל ולפי הצורך גם בחו"ל.

הקשרים שלו עם המרכזים הרפואיים בארץ ובעולם הם סיפור בפני עצמו, ולעתים קרובות הם זוכים לתואר "מדהים" גם מרופאים בכירים. תגובות דומות מקבל הרב מרופאים בכירים גם על ידענותו בתחומי הרפואה. האיש הזה, הם אומרים, יודע ומבין ברפואה כאחד הרופאים הבכירים במערכת.

האם יש מקום להפעיל בישראל שירותי רפואה פרטיים בבתי החולים הממשלתיים, או שיש להפסיקם, כפי שתובעת למשל קופת חולים "כללית"?

דעתי לגבי השר"פ ולגבי הפעלתו בבתי החולים הממשלתיים - דעה שכבר הבעתי בהזדמנויות שונות - היא חיובית מאוד, אולם זאת בתנאי שהשירות הזה יהיה כפוף לנהלים שאפרט בהמשך. תמיכתי בשר"פ אינה מוגבלת להנהגתו בבתי החולים הממשלתיים. אני סבור שיש מקום להנהיג שר"פ בכל בתי החולים, שאם לא כן תתפתח בעיה קשה של נטישה ומעבר של רופאים מבתי החולים שאין בהם שר"פ לבתי החולים שיפעל בהם השר"פ. להערכתי, מהנהגת שר"פ בבתי החולים הממשלתיים ייהנו החולים, בתי החולים, ובסופו של התהליך - גם הרופאים.

אילו יתרונות יהיו להפעלת השר"פ בבתי החולים הממשלתיים?