הר"י תומכת בדעת הרוב, כי יש לקבוע חיסיון על ההליכים המתנהלים בוועדות של ניהול סיכונים והבטחת איכות, ורואה בכך צעד חשוב אשר יקדם את מקצוע הרפואה, יאפשר למערכת לנהל תחקירים, ולהפיק לקחים שיהיה בהם כדי לשפר את המערכת לטובת ציבור המטופלים, בדומה לחסיונות הקיימים במערכות דומות, כגון המערכת הצבאיות, התחקיר הצבאי48, המערכת התעופתית וחוק הטיס49.
לנוכח העמדה המפורטת בדעת המיעוט, המתנגדת לחיסיון, ראינו לעצמנו חובה להרחיב את הדיון בנושא זה.
במשך שנים רבות נהגו הרופאים לקיים הליכים פנימיים של בקרת עמיתים, אשר נועדו לבחון את הטיפול הרפואי ולמצוא דרכים לשפרו. בדרך כלל הבדיקה נעשתה בצורה פרטנית ולא מערכתית, דבר שהשתנה בשנים האחרונות עם חדירת ההכרה שכדי לשפר את האיכות יש לבחון את הטיפול ואת אופן שיפורו בהיבט מערכתי.
הבדיקות שהתבצעו בוועדות העמיתים היו סודיות, ובאותם מקרים בהם סברו העמיתים כי יש מקום להליכים משמעתיים, העביר מנהל בית-החולים מסקנה זו למנכ"ל משרד הבריאות, אשר היה פותח בהליכים מחדש.
פסק-דין הדסה מדיצינית נ' גלעד50 העלה לדיון הציבורי את שאלת החיסיון של דיוני הוועדה שהוקמה לבחינת מקרה מוות. דיון חריף התנהל סביב החלטת בית-המשפט גם בכנסת, בעת חקיקת חוק זכויות החולה.
ראוי לציין כי בית-המשפט העליון, בשבתו כבית-משפט לערעורים, פסק כי אין לקבל את טענת החיסיון שטען לגביו בית-חולים "הדסה" בכל הקשור לוועדה שהוקמה לבחון את נסיבות מותו של מר גלעד, אשר התאבד בקפיצה מהקומה השמינית בעת ששהה בבית-החולים.
ברצוננו להעיר, כי בכוונתנו לבקר את פסק-הדין, אך אנו סבורים כי ראוי לקרוא את פסק-הדין בהקשר שניתן ובהתייחס לנסיבות המקרה שעמד בפניו. איננו רואים מקום להסיק ממנו את עמדת בית-המשפט העליון על החיסיון המדובר. כך לדוגמה, בית-המשפט משאיר ב"צריך עיון" את השאלה מה היתה עמדתו אילו הוועדה שהוקמה היתה מחלקת את מסקנותיה לפרטים עובדתיים ופרטים לגבי ניתוח המצב ועמדות מקצועיות51.
מכל מקום, לאחר הליך פרלמנטרי ארוך, הוסדר הנושא בחוק זכויות החולה, תוך אימוץ עקרונות של פסק-דין גלעד ומתן חיסיון חלקי ביותר להליכים במסגרת ועדת בדיקה, בשונה מהחיסיון המוחלט כמעט של ועדות איכות.
_______________________________
48. חוק השיפוט הצבאי תשט"ו-1955, בסעיף 539.
49. תקנות הטיס (חקירת תאונות ותקריות לכלי טיס) התשמ"ד-1984, ס"ח 6791.
50. ע"א 1412/94 עפרה גלעד ואחרים נ' הסתדרות מדיצינית הדסה, מט (2), 516.
51. ראו הערה 50 בעמ' 523-524 וכן ראו The Privilege of Self – Critical Analysis, Note Harvard L.R. 96: 1083, 1093.